איך אפשר להוזיל את יוקר המחיה? המלצות לשר האוצר הנכנס בענייני מיסוי

בימים אלה מנסה ראש הממשלה בנימין נתניהו לגבש ממשלה חדשה, כאשר ככל הנראה את תפקיד שר האוצר ימלא משה כחלון (לשעבר שר התקשורת). יוקר המחייה בישראל נמצא בכותרות מאז המחאה החברתית בשנת 2011 והיא במרכז העניינים גם בבחירות לכנסת ה-20. בין היתר עסקו רבות בשאלות בתחום המיסים שפתרונן יכול לסייע בהפחתת נטל המס ובהורדת יוקר המחייה.   

עורכי הדין רמי יולוס ורחלי גזית, שותפים במשרד יולוס גזית ושות', מומחים בתחום המיסוי, מעלים מספר נקודות שכדאי לשר האוצר הבא לתת עליהן את הדעת, טרם הטלת מיסים  חדשים (דוגמת מס על ירושה) כגון ייעול מנגנוני האכיפה והגבייה של רשות המיסים אשר הוא כשלעצמו  יכול להביא להגדלת קופת אוצר המדינה, לקידום האוכלוסיות השונות במדינה ולטווח הארוך גם להורדת נטל המיסים ובמכלול שינויים מרחיקי לכת בתחום זה.

לטענת עו"ד רמי יולוס, בידי רשות המיסים כיום נצבר מידע רב בנוגע לכספים החייבים במס, אך אין בידיה את הכלים והמשאבים על מנת לעבד את המידע לכסף "המוכן לגבייה". בין היתר מידע שמתקבל בגין חשבונות של תושבי ישראל המנוהלים בחו"ל, הליכי הגילוי מרצון, דיווחי הון שחור, מידע המתקבל במסגרות משפטיות אלו ואחרות ובמסגרת הליכי הפירוקים והכינוסים בארץ. לדעתנו, ככל והרשות הייתה יודעת "כיצד להרים" את הכסף שיש לה כבר מידע נגיש לגביו ניתן להגדיל את ההכנסות ממס במדינה. הגורם המרכזי אשר ימנף את הגדלת אוצר המדינה, לדעתו של עו"ד יולוס הינו הגדלת כוח האדם ברשות המסים אשר יאפשר התמודדות באופן יעיל ומהיר תוך מקסום יכולת הגבייה של רשויות המס.
 
בשנים האחרונות מפעילה הרשות את הליך הגילוי מרצון בו היא מאפשרת לאנשים אשר להם נכסים אשר לא שולמו בגינם מיסים חסינות (בתנאים מסוימים) מהעמדה לדין פלילי. הליך זה מבורך ובהחלט מאפשר להגדיל את קופת המדינה אבל גם בהליך זה אליה וקוץ בה וישנן נקודות שניתן לשפר בו על מנת למצות את הפוטנציאל הטמון בו להעמקת גביית מסים. כדאי להקל על מי שברשותו היקף נכסים נמוכך יחסית.

עו"ד רמי יולוס: "כך למשל אדם שיש לו נכסים בשווי 60 אלף שקל נדרש בחלק מן המקרים לעבור הליך זהה לאדם לו נכסים בשווי 60 מיליון שקל. הליך זה מורכב מאוד, עלויות הטיפול בו יקרות במסגרתו נדרש הנישום להוכיח באמצעות ראיות את מקור הכספים ולכן למי שיש סכומים קטנים לא בהכרח משתלם להיכנס לתהליך שבסופו הוא עלול למצוא את עצמו משלם יותר משווי הנכסים עליהם הצהיר. כמו כן, רשות המסים דורשת במסגרת ההליך מסמכים אשר לא בהכרח בנמצא או לא ניתנים לאיתור בקלות נוכח הזמן שחלף ונוקטת בחוסר גמישות כלפי דרישה זו, דבר המכביד על ההליך ומרתיע את הנישום".

אז מה אתה מציע לעשות בתחום זה? "ככל והרשות הייתה מפשטת ומנגישה את ההליכים עבור אנשים להם סכומים נמוכים נראה שיותר אנשים נכנסים לתהליך זה. כך למשל, ניתן לקבוע כי הליך גילוי מרצון יבוסס על דיווח של הנישום לגבי הסכומים החייבים במס המצויים ברשותו אשר לא דווחו, כפי שנישום החייב בדיווח מגיש דיווח שנתי ובצידו את סכום המס בו חייב באותה שנה. כמו כן, לגבי הליך זה ייקבע שיעור מס קבוע ללא הבחנה לגבי מקור הכספים. ההליך באופן זה יתמרץ נישומים באופן מיידי לפתוח בהליך גילוי מרצון שכן קיימת בו וודאות והוא אפקטיבי, ובאמצעותו ניתן יהא להגדיל את קופת אוצר המדינה תוך זמן קצר".

מה ההגיון במתן "סוכריה" למי שהעלים מס? "אף שיש בעקרונות מוצעים אלו כדי להוציא את החוטא באופן מסוים נשכר, אני סבור כי התועלת שתצמח למדינה מהבאת הכספים הללו לישראל, תשלום המס עליהם והמשך תשלום המסים עליהם בשנים הבאות עשויה להיות גדולה יותר, בייחוד נוכח העובדה כי כיום לרשות המסים אין משאבים מספיקים על מנת לנקוט פעולות יזומות לאתר כספים לא מדווחים אלו".
 
עו"ד רחלי גזית מוסיפה שמלבד המידע הקיים יש לפתח שיטות כיצד ניתן לאסוף מידע אשר יביא לצמצום ההון השחור. לטענת עוה"ד גזית מערכת האכיפה של הרשות אינה יודעת להתמודד עם אנשים אשר אינם נמצאים במעגלי הדיווח ומתחמקים מתשלומי המס (לדוגמא: קבלנים, מובטלים, מטפלות וכו')  - על אף שלחלק מאותם בעלי מקצוע יש הכנסות לרשות המיסים אין מנגנון לאיסוף מידע ואמצעי האכיפה שלהם יעילים רק לגבי האנשים הצייתנים, דבר המעודד אי שיתוף פעולה עם הרשויות. צריך להקים מנגנון שיאכוף את החוק גם על הגורמים הבעייתיים שנמצאים מחוץ למערכת הגבייה מתוך בחירה. מנגנון זה יכול להיעשות באמצעות הטלת חובת דיווח כללית על יחידים, אשר ייעשה באופן טכנולוגי, כך שההכנסות המצויות כבר ברשויות המדינה יצוינו באופן אוטומטי על גבי הדוח של היחיד ואילו האחרון יצטרך להצהיר על הכנסות נוספות שלא נרשמו, בין אם משום שלא דווחו ולא שולם המס בגינן ובין אם משום שמסיבה האחרת אינן נקלטו בדוח שמולא באופן אוטומטי.

אם יכירו בהוצאות לצורך הכנסה במקצועות ועסקים דוגמת מטפלות, צהרונים, מנהלות משק בית וכו' כהוצאות שניתן לנכות במס זה יעודד אנשים לצאת לעבודה. כיום ההוצאות של הטיפול בילדים ובבית מהוות אחד השיקולים אם לחזור לשוק העבודה לאחר הרחבת המשפחה או שכלכלית כדאי להישאר ולטפל בילדים בבית. בנוסף, הכרה בהוצאה זו יצמצם את היקף הכספים בשוק השחור שכן סכומים אלה ידווחו לרשויות וכך יהיה ניתן לאכוף מס גם על נותני השירותים. יהיה תמריץ לדווח על הסכומים הללו.

נקודה נוספת שמציינים עורכי הדין יולוס וגזית עולה כי רשות המיסים בוחרת לטפל בתיקים "הקלים", אשר אינם דורשים חקירות מיוחדות, בין היתר לאור העובדה כי תיקים אלו דורשים משאבים רבים על מנת "לפצח" אותם. מכאן עולה, כי ככל שהעלמת המס מתוחכמת יותר וגדולה יותר היא הופכת ליותר משתלמת – דבר הנותן הכשר לפעילויות בלתי חוקיות. הרשות צריכה לקחת דוגמא מגופי חקירה שונים דוגמת יחידת להב 433, הרשות לניירות ערך ולבנות מערך שידע להתמודד עם העלמות המס היותר מורכבות שכן לא פעם שם נמצא הכסף הגדול.

לטענת עורכי הדין יולוס גזית בידי רשות המיסים יש המון כח שלעיתים מופעל שלא בצדק ומוביל לגבייה שלא בצדק. כך לדוגמא רשות המיסים יכולה בלחיצת כפתור לעקל נכס, לתפוס כספים ולהמשיך בהליכי גבייה גם אם קיים צו הקפאת נכסים – כך נוצר מצב בו הרשות משמשת כנושה בעל מערכת גבייה מקבילה (שאינה כפופה לבית המשפט) ויכולה להמשיך ולגבות כספים.

בכדי ליישם המלצות אלה ולעמוד באתגרים הרבים צריך להקצות משאבים רבים יותר לרשות המיסים – הגדלת האכיפה תאפשר את הגדלת קופת אוצר המדינה, תוך הימנעות משלילת הטבות מס לקבוצות מוחלשות או לקבוצות אותן חוקי המסים נועדו לקדם.