דמרי מכרה 200 דירות ב-Q4 - זינוק של 163%, אך הרווח הצטמק ב-46%
חברת י.ח דמרי -0.29% מסכמת את הרבעון הרביעי של 2014 עם הכנסות של כ-183.4 מיליון שקל, זאת לעומת כ-186.15 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-1.5%. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-17.55 מיליון שקל, זאת לעומת כ-32.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 46%.
הרווח הגולמי הסתכם בכ-42.57 מיליון שקל, זאת לעומת כ-56.99 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון 25%. הרווח התפעולי התכווץ בכ-34% לרמה של כ-45.6 מיליון שקל, זאת לעומת כ-30.18 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
במהלך הרבעון הרביעי של 2014 מכרה החברה 200 יחידות דיור בהיקף כספי של כ-260 מיליון שקל, לעומת 76 יחידות דיור בהיקף של כ-115.5 מיליון שקל אשתקד (גידול של כ-125% בתמורה הכספית בהשוואה לרבעון הקודם ושל כ-43% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד). כמו כן, מתחילת שנת 2015 ועד תאריך חתימת הדוח מכרה החברה 114 יחידות דיור נוספות בתמורה כספית של כ-173 מיליון שקל.
ההכנסות של דמרי בשנת 2014 צמחו בכ-66% לכ-870.7 מיליון שקל, בהשוואה לכ-523.5 מיליון שקל בשנת 2013. העלייה בהכנסות הושפעה בעיקר מגידול בהכנסות ממכירת דירות שהסתכמו לכ-743.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-486.5 מיליון שקל בשנת 2013, וכן מגידול בהכנסות ממכירת קרקעות שהסתכמו לכ-117.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-26.7 מיליון שקל בשנת 2013, בין היתר בעקבות השלמת מכירת הקרקע בעיר ימים בנתניה בחודש אוגוסט אשתקד.
- דמרי מכרה 176 דירות ברבעון - ירידה של 24%
- וויי בוקס תרכוש 50% מדמרי בעיר ב־58 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרווח הגולמי של החברה בשנת 2014 גדל והסתכם לכ-271.9 מיליון שקל (31.2% מההכנסות), בהשוואה לכ-146.1 מיליון שקל (כ-27.9% מההכנסות) בשנת 2013. הגידול בשיעור הרווח הגולמי נבע משינוי בתמהיל הפרויקטים שנמסרו וכאמור ממכירת הקרקע בעיר ימים בנתניה.
הרווח התפעולי של החברה בשנת 2014 צמח לכ-223.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-82 מיליון שקל בשנת 2013, במהלכה רשמה החברה הפסד חד פעמי בגין ירידת ערך פיננסי בסך של כ-17 מיליון שקל.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות בשנת 2014 צמח בכ-180% לכ-145.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-52.2 מיליון שקל בשנת 2013.
בשנה שהסתיימה ב-31 בדצמבר מכרה החברה 511 יח"ד בתמורה כספית כוללת של כ-670 מיליון שקל לעומת 578 יח"ד בתמורה כספית כוללת של כ-672 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון בהיקף המכירה מיוחס לתכנית מע"מ אפס, אשר חלה על דירות שמחירן עד 1.6 מיליון שקל. עם זאת, הגידול בתמורה הכספית הממוצעת ליח"ד נובע מהעובדה שבמהלך התקופה שעד לביטולה של תכנית מע"מ אפס מכרה החברה יח"ד בתמורה גבוהה מתקרת התמורה שמזכה במע"מ אפס.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
נכון ליום ה-31 בדצמבר 2014, החברה בונה כ-1,390 יחידות דיור ב-17 פרויקטים ברחבי הארץ, מתוכן נמכרו 643 יחידות דיור בתמורה כספית כוללת של כ-875.1 מיליון שקל. כמו כן, בימים אלה החברה בונה כ-95 יחידות דיור נוספות בבנייה רוויה ברומניה.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?