כסף גדול: האפיק אליו מזרים הציבור סכומי עתק, המוסדיים פתאום מוכרים שם בלחץ

Bizportal מנתח את נתוני החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל. הנה הטבלה שמספרת את כל הסיפור
אבי שאולי | (9)
נושאים בכתבה השקעות חו"ל

האם הריצה למניות בחו"ל נבלמה? אמנם בקרנות הנאמנות שמשקיעות במניות בחו"ל הרצף כבר עומד על 27 חודשים של גיוסים בלתי פוסקים, אבל לפי נתוני בנק ישראל - הגופים המוסדיים בארץ מוכרים באגרסיביות.

שימו לב לנתון הבא: בחודש דצמבר האחרון מכרו הגופים המוסדיים בישראל (קופות הגמל וקרנות ההשתלמות) מניות בחו"ל בהיקף עצום של של 1.2 מיליארד דולר. באותו הזמן, משקי הבית קנו מניות בחו"ל בהיקף של 80 מיליון דולר (דרך קרנות הנאמנות בעיקר). מבחינת המוסדיים, מדובר בהחרפה של המגמה, אחרי שבחודש נובמבר המימושים מצידם במניות חו"ל הגיעו לסכום של 919 מיליון דולר. כך עולה מנתוני בנק ישראל שפורסמו היום.

המימושים האגרסיביים מצד הגופים המוסדיים במניות בחו"ל באים אחרי חודשים ארוכים של הסטת כספים באפיק המניית לחו"ל. בסיכום 2014, תושבי ישראל השקיעו 3.6 מיליארד דולר במניות בחו"ל. לגבי משקי הבית, נציין כי בחודש נובמבר האחרון דווקא נרשם שיא שנתי בהיקף הסטת הכספים לחו"ל - 707 מיליון דולר הזרים הציבור למניות ואג"חים בחו"ל (במקביל למימושים של 1.04 מיליארד דולר מצד המוסדיים באותו החודש).

נציין כי מדד ה-S&P 500 רשם ירידה של 0.8% מתחילת השנה, ובאותו הזמן מדד ת"א 25 רשם ירידה של 0.53%.

הטבלה שמספרת את הסיפור (בכחול - המוסדיים, באדום - משקי הבית)

לגבי שוק האג"ח, התופעה דומה, משקי הבית רכשו אג"חים בחו"ל בהיקף של 320 מיליון דולר ומנגד המוסדיים מכרו אג"חים בחו"ל בהיקף של 150 מיליון דולר. בכל שנת 2014 השקיעו הישראלים 5.4 מיליארד דולר באג"חים בחו"ל.

על רקע העליה במחירי האג"ח הממשלתיות - בחודש דצמבר תושבי חוץ מימשו כ-20 מיליון דולר במק"ם. זאת בניגוד להשקעה ממוצעת של 310 מיליון דולר בארבעת החודשים הקודמים. באג"ח ממשלתיות ההשקעות בדצמבר היו אפסיות.

ומה קורה בכיוון ההפוך? המשקיעים הזרים רכשו בחודש דצמבר מניות בבורסה בת"א בהיקף של 116 מיליון דולר, קיטון מסוים לעומת רכישות בהיקף של 147 מיליון דולר בנובמבר ו-189 מיליון דולר באוקטובר. בשנת 2014 כולה רשמו הזרים מניות בת"א בהישף של 1.32 מיליארד דולר, כלומר ממוצע חודשי שי 110 מיליון דולר - לא בדיוק שחקן דומיננטי.

הכסף זורם: באפיק הכי חם בקרב המשקיע הישראלי כיום - אלה "הקרנות המנצחות"

בסיכום שנת 2014 הניבו הבורסות בארה"ב תשואות גבוהות: מדד ה-S&P 500 עלה ב-11.4% ומדד הנאסד"ק טס 17.9%.

תמיר פישמן מסמן את היעד העיקרי הבא: "זמן מעולה להגדיל חשיפה לאירופה"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אז בזק לא לגעת-פועלים לא לגעת- קנו פריגו-ואורמת. (ל"ת)
    מיכה 10/02/2015 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אז שוב דפקו אתכם בכל תעודות הסל- תבדקו. (ל"ת)
    פיני 10/02/2015 17:28
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ושוב דופקים פי שלוש מעוף- חחחחח (ל"ת)
    פיני 10/02/2015 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כרגיל תקבלו הברבה פחות בתעודות סל-נסדק-ת"א פי 3,דאקס (ל"ת)
    איתן 10/02/2015 17:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אייל 08/02/2015 20:16
    הגב לתגובה זו
    הגופים נמדדים שקלית.רווח מהבורסה בחו'ל רווח דומה שקל/$ וראו בוננזה למימוש.וידוע שהנבואה ניתנה לשוטים.
  • 4.
    מתוך 90 מליארד שקל מוכרים 5 מה זה לחץ? (ל"ת)
    אחז 08/02/2015 19:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתכוננים לתיקון או מפולת שאמור לבוא בקרוב. (ל"ת)
    חיים 08/02/2015 16:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הכיוון ברור- עכשיו- עוד כמה חודשים- ולבטח עד סוף השנה- (ל"ת)
    חיים מחדרה 08/02/2015 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממתי הגופים המוסדים יודעים מה שהם עושים (ל"ת)
    שועלי 08/02/2015 13:39
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. קרדיט: שלומי יוסףאדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. קרדיט: שלומי יוסף

"אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש

בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב מתאר מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות מציאות שבה כ-20% משוק העבודה צפוי להשתנות, מזהיר מפני גל אבטלה אם המדינה לא תתערב, ומדבר על קיצור שבוע העבודה, מס על רווחים עודפים ושכר אוניברסלי בעידן הבינה המלאכותית

ליאור דנקנר |

במושב שעסק בבינה מלאכותית ושוק העבודה בוועידה הכלכלית של ביזפורטל בבורסה בתל אביב, עלה אדם בלומנברג, מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות הכללית,  לדבר על איך העבודה עצמה משתנה. הוא פתח בהלצה על הבריסטה שכולם מחכים לו בהפסקת הקפה, וקבע שאותו כנראה לא יחליפו בקרוב. משם הוא עבר לשאלה רחבה יותר: איך עובדים, מעסיקים והמדינה מסתגלים לעולם שבו AI כבר לא רעיון על לוח, אלא כלי עבודה שמקצר תהליכים, משנה מקצועות ודורש כישורים חדשים.


מהמהפכה התעשייתית לצ׳אט - איך ההסתדרות מסתכלת על טכנולוגיה

בלומנברג מזכיר שההסתדרות מלווה את שוק העבודה כבר יותר ממאה שנה. לדבריו, ההתארגנויות הראשונות של עובדים התחילו כבר במהפכה התעשייתית במאה ה-19, ומאז כמעט בכל גל טכנולוגי עלו שוב ושוב אותן תחזיות על אבטלה רחבה וכאוס בשוק העבודה. זה קרה עם קווי היצור, עם כניסת המחשב, ועם עליית האינטרנט.

הוא טוען שהניסיון ההיסטורי נראה אחרת: בכל פעם שטכנולוגיה נכנסת, הפריון עולה, וכשהמערכת יודעת לחלק את הפירות נכון - השכר עולה ושיעורי האבטלה לאורך זמן דווקא נוטים לרדת ולהתקצר. הוא מזכיר את ההחלטה ההיסטורית על 8 שעות עבודה ביום לפני יותר ממאה שנה, ומקשר אותה לעליית שכר ולשינוי מבני בשוק העבודה.

למרות שהוא מגדיר את עצמו סוציאליסט, בלומנברג מתייחס גם לרעיון של ״היד הנעלמה״ של אדם סמית׳. לדבריו, שוק העבודה יודע לייצר עיסוקים חדשים כשהישנים נעלמים: פעם לא היו מהנדסי תעשייה וניהול או כלכלנים בהיקפים של היום, והיום אלו מקצועות מרכזיים. ״איפה שנסגרים סנדלרים צומחים עיסוקים חדשים״, הוא מתאר.

עם זאת, הוא מדגיש שההתאמה הזו לא מתרחשת לבד. לדבריו, שינוי תמהיל העיסוקים בעולם של בינה מלאכותית מצריך מעורבות של המדינה, המעסיקים וההסתדרות. את המסר המרכזי שלו הוא מסכם במשפט חד: ״בסופו של דבר האדם לא יחליף את המכונה, האדם יוחלף על ידי מי שיודע לעבוד עם המכונה״. מבחינתו, זו תמצית המהפכה הנוכחית בשוק העבודה.