כסף גדול: האפיק אליו מזרים הציבור סכומי עתק, המוסדיים פתאום מוכרים שם בלחץ
האם הריצה למניות בחו"ל נבלמה? אמנם בקרנות הנאמנות שמשקיעות במניות בחו"ל הרצף כבר עומד על 27 חודשים של גיוסים בלתי פוסקים, אבל לפי נתוני בנק ישראל - הגופים המוסדיים בארץ מוכרים באגרסיביות.
שימו לב לנתון הבא: בחודש דצמבר האחרון מכרו הגופים המוסדיים בישראל (קופות הגמל וקרנות ההשתלמות) מניות בחו"ל בהיקף עצום של של 1.2 מיליארד דולר. באותו הזמן, משקי הבית קנו מניות בחו"ל בהיקף של 80 מיליון דולר (דרך קרנות הנאמנות בעיקר). מבחינת המוסדיים, מדובר בהחרפה של המגמה, אחרי שבחודש נובמבר המימושים מצידם במניות חו"ל הגיעו לסכום של 919 מיליון דולר. כך עולה מנתוני בנק ישראל שפורסמו היום.
המימושים האגרסיביים מצד הגופים המוסדיים במניות בחו"ל באים אחרי חודשים ארוכים של הסטת כספים באפיק המניית לחו"ל. בסיכום 2014, תושבי ישראל השקיעו 3.6 מיליארד דולר במניות בחו"ל. לגבי משקי הבית, נציין כי בחודש נובמבר האחרון דווקא נרשם שיא שנתי בהיקף הסטת הכספים לחו"ל - 707 מיליון דולר הזרים הציבור למניות ואג"חים בחו"ל (במקביל למימושים של 1.04 מיליארד דולר מצד המוסדיים באותו החודש).
נציין כי מדד ה-S&P 500 רשם ירידה של 0.8% מתחילת השנה, ובאותו הזמן מדד ת"א 25 רשם ירידה של 0.53%.
הטבלה שמספרת את הסיפור (בכחול - המוסדיים, באדום - משקי הבית)
לגבי שוק האג"ח, התופעה דומה, משקי הבית רכשו אג"חים בחו"ל בהיקף של 320 מיליון דולר ומנגד המוסדיים מכרו אג"חים בחו"ל בהיקף של 150 מיליון דולר. בכל שנת 2014 השקיעו הישראלים 5.4 מיליארד דולר באג"חים בחו"ל.
- 10,000 עובדים עשויים לאבד את עבודתם ב-UBS עד 2027
- "שנת 2025 היא נקודת המפנה של שוק הנדל"ן בארה"ב"- מנכ"ל בוליגו קפיטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על רקע העליה במחירי האג"ח הממשלתיות - בחודש דצמבר תושבי חוץ מימשו כ-20 מיליון דולר במק"ם. זאת בניגוד להשקעה ממוצעת של 310 מיליון דולר בארבעת החודשים הקודמים. באג"ח ממשלתיות ההשקעות בדצמבר היו אפסיות.
ומה קורה בכיוון ההפוך? המשקיעים הזרים רכשו בחודש דצמבר מניות בבורסה בת"א בהיקף של 116 מיליון דולר, קיטון מסוים לעומת רכישות בהיקף של 147 מיליון דולר בנובמבר ו-189 מיליון דולר באוקטובר. בשנת 2014 כולה רשמו הזרים מניות בת"א בהישף של 1.32 מיליארד דולר, כלומר ממוצע חודשי שי 110 מיליון דולר - לא בדיוק שחקן דומיננטי.
בסיכום שנת 2014 הניבו הבורסות בארה"ב תשואות גבוהות: מדד ה-S&P 500 עלה ב-11.4% ומדד הנאסד"ק טס 17.9%.
- 9.אז בזק לא לגעת-פועלים לא לגעת- קנו פריגו-ואורמת. (ל"ת)מיכה 10/02/2015 17:30הגב לתגובה זו
- 8.אז שוב דפקו אתכם בכל תעודות הסל- תבדקו. (ל"ת)פיני 10/02/2015 17:28הגב לתגובה זו
- 7.ושוב דופקים פי שלוש מעוף- חחחחח (ל"ת)פיני 10/02/2015 17:24הגב לתגובה זו
- 6.כרגיל תקבלו הברבה פחות בתעודות סל-נסדק-ת"א פי 3,דאקס (ל"ת)איתן 10/02/2015 17:18הגב לתגובה זו
- 5.אייל 08/02/2015 20:16הגב לתגובה זוהגופים נמדדים שקלית.רווח מהבורסה בחו'ל רווח דומה שקל/$ וראו בוננזה למימוש.וידוע שהנבואה ניתנה לשוטים.
- 4.מתוך 90 מליארד שקל מוכרים 5 מה זה לחץ? (ל"ת)אחז 08/02/2015 19:04הגב לתגובה זו
- 3.מתכוננים לתיקון או מפולת שאמור לבוא בקרוב. (ל"ת)חיים 08/02/2015 16:17הגב לתגובה זו
- 2.הכיוון ברור- עכשיו- עוד כמה חודשים- ולבטח עד סוף השנה- (ל"ת)חיים מחדרה 08/02/2015 16:14הגב לתגובה זו
- 1.ממתי הגופים המוסדים יודעים מה שהם עושים (ל"ת)שועלי 08/02/2015 13:39הגב לתגובה זו

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה
המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים. המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר.
האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.
כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה. אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.
ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%. הנפילות יהיו במניות השבבים:
