כסף גדול: האפיק אליו מזרים הציבור סכומי עתק, המוסדיים פתאום מוכרים שם בלחץ
האם הריצה למניות בחו"ל נבלמה? אמנם בקרנות הנאמנות שמשקיעות במניות בחו"ל הרצף כבר עומד על 27 חודשים של גיוסים בלתי פוסקים, אבל לפי נתוני בנק ישראל - הגופים המוסדיים בארץ מוכרים באגרסיביות.
שימו לב לנתון הבא: בחודש דצמבר האחרון מכרו הגופים המוסדיים בישראל (קופות הגמל וקרנות ההשתלמות) מניות בחו"ל בהיקף עצום של של 1.2 מיליארד דולר. באותו הזמן, משקי הבית קנו מניות בחו"ל בהיקף של 80 מיליון דולר (דרך קרנות הנאמנות בעיקר). מבחינת המוסדיים, מדובר בהחרפה של המגמה, אחרי שבחודש נובמבר המימושים מצידם במניות חו"ל הגיעו לסכום של 919 מיליון דולר. כך עולה מנתוני בנק ישראל שפורסמו היום.
המימושים האגרסיביים מצד הגופים המוסדיים במניות בחו"ל באים אחרי חודשים ארוכים של הסטת כספים באפיק המניית לחו"ל. בסיכום 2014, תושבי ישראל השקיעו 3.6 מיליארד דולר במניות בחו"ל. לגבי משקי הבית, נציין כי בחודש נובמבר האחרון דווקא נרשם שיא שנתי בהיקף הסטת הכספים לחו"ל - 707 מיליון דולר הזרים הציבור למניות ואג"חים בחו"ל (במקביל למימושים של 1.04 מיליארד דולר מצד המוסדיים באותו החודש).
נציין כי מדד ה-S&P 500 רשם ירידה של 0.8% מתחילת השנה, ובאותו הזמן מדד ת"א 25 רשם ירידה של 0.53%.
הטבלה שמספרת את הסיפור (בכחול - המוסדיים, באדום - משקי הבית)
לגבי שוק האג"ח, התופעה דומה, משקי הבית רכשו אג"חים בחו"ל בהיקף של 320 מיליון דולר ומנגד המוסדיים מכרו אג"חים בחו"ל בהיקף של 150 מיליון דולר. בכל שנת 2014 השקיעו הישראלים 5.4 מיליארד דולר באג"חים בחו"ל.
- "שנת 2025 היא נקודת המפנה של שוק הנדל"ן בארה"ב"- מנכ"ל בוליגו קפיטל
- הילד מקבל קצבה מיוחדת? כך תשקיעו נכון למען עתידו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על רקע העליה במחירי האג"ח הממשלתיות - בחודש דצמבר תושבי חוץ מימשו כ-20 מיליון דולר במק"ם. זאת בניגוד להשקעה ממוצעת של 310 מיליון דולר בארבעת החודשים הקודמים. באג"ח ממשלתיות ההשקעות בדצמבר היו אפסיות.
ומה קורה בכיוון ההפוך? המשקיעים הזרים רכשו בחודש דצמבר מניות בבורסה בת"א בהיקף של 116 מיליון דולר, קיטון מסוים לעומת רכישות בהיקף של 147 מיליון דולר בנובמבר ו-189 מיליון דולר באוקטובר. בשנת 2014 כולה רשמו הזרים מניות בת"א בהישף של 1.32 מיליארד דולר, כלומר ממוצע חודשי שי 110 מיליון דולר - לא בדיוק שחקן דומיננטי.
בסיכום שנת 2014 הניבו הבורסות בארה"ב תשואות גבוהות: מדד ה-S&P 500 עלה ב-11.4% ומדד הנאסד"ק טס 17.9%.
- 9.אז בזק לא לגעת-פועלים לא לגעת- קנו פריגו-ואורמת. (ל"ת)מיכה 10/02/2015 17:30הגב לתגובה זו
- 8.אז שוב דפקו אתכם בכל תעודות הסל- תבדקו. (ל"ת)פיני 10/02/2015 17:28הגב לתגובה זו
- 7.ושוב דופקים פי שלוש מעוף- חחחחח (ל"ת)פיני 10/02/2015 17:24הגב לתגובה זו
- 6.כרגיל תקבלו הברבה פחות בתעודות סל-נסדק-ת"א פי 3,דאקס (ל"ת)איתן 10/02/2015 17:18הגב לתגובה זו
- 5.אייל 08/02/2015 20:16הגב לתגובה זוהגופים נמדדים שקלית.רווח מהבורסה בחו'ל רווח דומה שקל/$ וראו בוננזה למימוש.וידוע שהנבואה ניתנה לשוטים.
- 4.מתוך 90 מליארד שקל מוכרים 5 מה זה לחץ? (ל"ת)אחז 08/02/2015 19:04הגב לתגובה זו
- 3.מתכוננים לתיקון או מפולת שאמור לבוא בקרוב. (ל"ת)חיים 08/02/2015 16:17הגב לתגובה זו
- 2.הכיוון ברור- עכשיו- עוד כמה חודשים- ולבטח עד סוף השנה- (ל"ת)חיים מחדרה 08/02/2015 16:14הגב לתגובה זו
- 1.ממתי הגופים המוסדים יודעים מה שהם עושים (ל"ת)שועלי 08/02/2015 13:39הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
