כסף גדול: האפיק אליו מזרים הציבור סכומי עתק, המוסדיים פתאום מוכרים שם בלחץ

Bizportal מנתח את נתוני החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל. הנה הטבלה שמספרת את כל הסיפור
אבי שאולי | (9)
נושאים בכתבה השקעות חו"ל

האם הריצה למניות בחו"ל נבלמה? אמנם בקרנות הנאמנות שמשקיעות במניות בחו"ל הרצף כבר עומד על 27 חודשים של גיוסים בלתי פוסקים, אבל לפי נתוני בנק ישראל - הגופים המוסדיים בארץ מוכרים באגרסיביות.

שימו לב לנתון הבא: בחודש דצמבר האחרון מכרו הגופים המוסדיים בישראל (קופות הגמל וקרנות ההשתלמות) מניות בחו"ל בהיקף עצום של של 1.2 מיליארד דולר. באותו הזמן, משקי הבית קנו מניות בחו"ל בהיקף של 80 מיליון דולר (דרך קרנות הנאמנות בעיקר). מבחינת המוסדיים, מדובר בהחרפה של המגמה, אחרי שבחודש נובמבר המימושים מצידם במניות חו"ל הגיעו לסכום של 919 מיליון דולר. כך עולה מנתוני בנק ישראל שפורסמו היום.

המימושים האגרסיביים מצד הגופים המוסדיים במניות בחו"ל באים אחרי חודשים ארוכים של הסטת כספים באפיק המניית לחו"ל. בסיכום 2014, תושבי ישראל השקיעו 3.6 מיליארד דולר במניות בחו"ל. לגבי משקי הבית, נציין כי בחודש נובמבר האחרון דווקא נרשם שיא שנתי בהיקף הסטת הכספים לחו"ל - 707 מיליון דולר הזרים הציבור למניות ואג"חים בחו"ל (במקביל למימושים של 1.04 מיליארד דולר מצד המוסדיים באותו החודש).

נציין כי מדד ה-S&P 500 רשם ירידה של 0.8% מתחילת השנה, ובאותו הזמן מדד ת"א 25 רשם ירידה של 0.53%.

הטבלה שמספרת את הסיפור (בכחול - המוסדיים, באדום - משקי הבית)

לגבי שוק האג"ח, התופעה דומה, משקי הבית רכשו אג"חים בחו"ל בהיקף של 320 מיליון דולר ומנגד המוסדיים מכרו אג"חים בחו"ל בהיקף של 150 מיליון דולר. בכל שנת 2014 השקיעו הישראלים 5.4 מיליארד דולר באג"חים בחו"ל.

על רקע העליה במחירי האג"ח הממשלתיות - בחודש דצמבר תושבי חוץ מימשו כ-20 מיליון דולר במק"ם. זאת בניגוד להשקעה ממוצעת של 310 מיליון דולר בארבעת החודשים הקודמים. באג"ח ממשלתיות ההשקעות בדצמבר היו אפסיות.

ומה קורה בכיוון ההפוך? המשקיעים הזרים רכשו בחודש דצמבר מניות בבורסה בת"א בהיקף של 116 מיליון דולר, קיטון מסוים לעומת רכישות בהיקף של 147 מיליון דולר בנובמבר ו-189 מיליון דולר באוקטובר. בשנת 2014 כולה רשמו הזרים מניות בת"א בהישף של 1.32 מיליארד דולר, כלומר ממוצע חודשי שי 110 מיליון דולר - לא בדיוק שחקן דומיננטי.

הכסף זורם: באפיק הכי חם בקרב המשקיע הישראלי כיום - אלה "הקרנות המנצחות"

בסיכום שנת 2014 הניבו הבורסות בארה"ב תשואות גבוהות: מדד ה-S&P 500 עלה ב-11.4% ומדד הנאסד"ק טס 17.9%.

תמיר פישמן מסמן את היעד העיקרי הבא: "זמן מעולה להגדיל חשיפה לאירופה"

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אז בזק לא לגעת-פועלים לא לגעת- קנו פריגו-ואורמת. (ל"ת)
    מיכה 10/02/2015 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אז שוב דפקו אתכם בכל תעודות הסל- תבדקו. (ל"ת)
    פיני 10/02/2015 17:28
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ושוב דופקים פי שלוש מעוף- חחחחח (ל"ת)
    פיני 10/02/2015 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כרגיל תקבלו הברבה פחות בתעודות סל-נסדק-ת"א פי 3,דאקס (ל"ת)
    איתן 10/02/2015 17:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אייל 08/02/2015 20:16
    הגב לתגובה זו
    הגופים נמדדים שקלית.רווח מהבורסה בחו'ל רווח דומה שקל/$ וראו בוננזה למימוש.וידוע שהנבואה ניתנה לשוטים.
  • 4.
    מתוך 90 מליארד שקל מוכרים 5 מה זה לחץ? (ל"ת)
    אחז 08/02/2015 19:04
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתכוננים לתיקון או מפולת שאמור לבוא בקרוב. (ל"ת)
    חיים 08/02/2015 16:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הכיוון ברור- עכשיו- עוד כמה חודשים- ולבטח עד סוף השנה- (ל"ת)
    חיים מחדרה 08/02/2015 16:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממתי הגופים המוסדים יודעים מה שהם עושים (ל"ת)
    שועלי 08/02/2015 13:39
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?