פרוקוגניה מתחדשת: תרכוש 49% מפרויקט טורבינות רוח בסירין ובגלבוע
חברת פרוקוגניה חתמה על מזכר הבנות לרכישת 49% ממניות חברת אפקון א.ב. אנרגית רוח מידי חברת א.א. בן-דב אנרגיית רוח (של ד"ר אלי בן-דב), המחזיקה במלוא הזכויות בפרויקטים להקמת טורבינות רוח בסירין ובגלבוע לייצור אנרגיה בהיקף כולל של כ-21.25 מגה וואט.
פרוקוגניה תשלם מקדמה של 5 מיליון שקל במועד חתימת ההסכם המפורט. לאחר מכן, תשלם 2.5 מיליון שקל נוספים בתום שישה חודשי תשלום בפועל מחברת החשמל בגין הפרויקט שיחובר אחרון לרשת החשמל ותשלום אחרון יהיה בסכום שינוע בין 2.5 מיליון שקל ל-12.5 מיליון שקל ויקבע על פי נוסחאות שיסוכמו, שיבטיחו לחברה שיעור תשואה פנימי ריאלי על ההון בגובה של 11.5%.
העסקה תושלם לאחר בדיקת נאותות בת תשעים יום ולאחר חתימה על הסכם מפורט. התנאים המתלים להשלמת העסקה הינם: קבלת אישור שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים והרשות לשירותים ציבוריים - חשמל והסכמת הבנק המממן. לחברת אפקון החזקות, המחזיקה ב-51% ממניות חברת האחזקות ושותפתה של המוכרת, זכות סירוב ראשון וזכות הצטרפות למכירה. בשלב זה אין ודאות אם העסקה תצא לפועל.
פרוקוגניה צפויה לרכוש את כל מניותיה של חברת סאן טים גרופ, כך שלאחר השלמת הרכישה תעסוק פרוקוגניה בפיתוח, מימון, ניהול והפעלה של פרוייקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. לפני כשלושה שבועות גייסה החברה כ-32 מיליון שקל באמצעות הנפקת אגרות חוב להמרה (סדרה א'). ככל שיתקיימו כל התנאים לעסקת המיזוג עם סאן טים, פרוקוגניה תורה על המרת מלוא אגרות החוב שבמחזור למניות החברה.
ניר פלג, יו"ר פרוקוגניה: "הכניסה לתחום הרוח בישראל הינה חלק מהאסטרטגיה שגובשה בפרוקוגניה ואנו גאים להצטרף כשותפים לפרוייקט הראשון שיקום בתחום הרוח בישראל. הפרוייקט מביא לידי ביטוי את יכולותיה של החברה באיתור ומימון נכסים איכותיים. אנו נמשיך לאתר הזדמנויות לרכישת נכסים בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל".
פרוקוגניה, בעבר חברת ביוטכנולוגיה שקרסה. החברה מכרה את פעילות הביוטכנולוגיה הכושלת שלה והיא צפויה לרכוש את כל מניותיה של סאן טים גרופ. לאחר השלמת הרכישה תעסוק החברה בפיתוח, מימון, ניהול, הקמה והפעלה של פרוייקטים בתחום האנרגיה המתחדשת בעיקר בישראל.
התמורה בעבור רכישת המניות הינה בין 10 מיליון שקל ל-20 מיליון שקל. הקמת הפרויקטים של האנרגיה המתחדשת, שכבר קבלו אישור על סגירה פיננסית, ממומנת על ידי בנק ישראלי במתכונת של Non-Recourse.
- 1.סביבון סוב סוב סוב צחי סולטן הוא כלי...תנו לו את כספכם! (ל"ת)אבי ר. 14/09/2014 10:16הגב לתגובה זו
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
