מי אמר תספורת ושכח לבדוק מח"מ?

בן שפס |
נושאים בכתבה הסדר חוב תספורת

אגרות החוב הנסחרות בתל אביב הפכו בשנים האחרונות למכשיר שלמדנו "לאהוב-לשנוא". אהבנו אותן כיוון שהן אפשרו לחברות אפיק חדש לגיוס משאבים וסיפקו לנו ריביות אטרקטיבית. אנחנו שונאים אותן בגלל היקף החברות שפנו להסדר חוב (ותדירות הצגת הנושא בתקשורת).

"תספורת" הפכה למילה שגורה בכל הסדר חוב - כל שנותר הוא להחליט על היקפה. הציבור מבין שגם חברות שאגרות החוב שלהן זוכות לדירוג אשראי גבוה, עלולות להגיע ביום מן הימים להסדר חוב, ולכן חושב פעמיים אם בכלל להשקיע בהן מלכתחילה.

האם זה הסיכון היחיד?

לצערנו, לא! סיכון נוסף שנעלם לעיתים רבות מעיני ציבור המשקיעים נובע מעליית ריבית במשק. כאשר כלכלות העולם יחזרו לצמוח, כלכלת ישראל תחזור, כנראה, לקצבי צמיחה משמעותיים, ובעקבות כך סביר שנראה את ריבית בנק ישראל חוזרת לעלות. סיטואציה זו עלולה ליצור הפסדי הון למחזיקי האג"ח, כתוצאה מעליית תשואות מהירה באגרות חוב שברשותם. כדאי לזכור כי סביבת הריבית הנוכחית נמוכה ברמה ההיסטורית, לכן גדלים הסיכויים להתממשות סיכון זה בעתיד.

איזה אנינדיקטור יש לבחון בהקשר של שינויים עתידיים בריבית?

האינדיקטור המהווה עבורנו מדד מקורב לרגישות מחיר איגרת החוב לשינויים בריבית במשק, הינו המח"מ (משך חיים ממוצע של אגרת חוב). במילים אחרות ומסובכות יותר (הגדרה פורמאלית): הממוצע המשוקלל של הזמן עד לפירעון האיגרת, תוך התייחסות לריביות המשולמות לאורך חייה ופרעונות הקרן.

לדוגמא, בואו נניח שהתשואה לפדיון על איגרת חוב ממשלתית בעלת מח"מ של שנה, הינה סביב ה-0.55% (כפי שמוצג בתרשים המצורף).

בנקודת זמן זו אנו מחליטים להשקיע באיגרת המדוברת (בעלת מח"מ של שנה (ו"ליהנות" מתשואה "מדהימה" של 0.55%). מספר שבועות לאחר רכישת האיגרת, נגידת בנק ישראל מזהה ב"פתאומיות" כי המשק הישראלי צומח באופן מרשים והאינפלציה מרימה ראש (סיטואציה שאנו רחוקים ממנה כיום). עקב כך, היא מחליטה להעלות באופן מיידי את הריבית במשק ב-3%. כמובן, מדובר בדוגמא קיצונית, אך בחרנו בה כי היא יכולה להמחיש בבירור את הסיכון שבעליית ריבית עבור מחזיקי אג"ח בצורה הטובה ביותר.

במצב העולם החדש, במידה ונרצה למכור את איגרת החוב, לא נוכל למצוא קונה המסכים לרכוש איגרת המעניקה תשואה לפדיון של 0.55% בלבד, בזמן שאיגרות חוב אחרות מציעות תשואה גבוהה יותר. זאת משום שסביבת הריבית השתנתה (עלתה), ולכן הדרך היחידה למכור אותה תהיה על ידי הורדת מחירה, וכתוצאה מכך התשואה לפדיון של האיגרת תעלה.

באיזה שיעור ירד מחיר איגרת החוב במצב קיצוני זה? פה נכנס כלל האצבע שבו נעשה שימוש במח"מ:

כלומר נצטרך למכור את איגרת החוב בהפסד הון של 3% בקירוב. חשוב להדגיש, כי במידה ונמשיך להחזיק את איגרת החוב עד פדיון, התשואה תישאר ותעמוד (עבורנו) על 0.55% בקרוב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כעת בואו נניח שהחלטנו לקנות איגרת חוב ממשלתית עם מח"מ של 7 שנים (במקום האיגרת הקודמת), בעלת תשואה לפדיון הנעה סביב 3.5%. במצב כזה הגדלנו את הסיכון לשינויים עתידיים בריבית, ולכן אנו דורשים תשואה לפדיון גבוהה יותר (כפי שמוצג בתרשים המצורף).

באיזה שיעור ירד מחיר איגרת החוב במידה והריבית במשק תעלה ב-3%? נשתמש שוב בכלל האצבע שלנו:

כלומר, נצטרך למכור את איגרת החוב בהפסד הון של 21% בקירוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטןיוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטן

שופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל בזכות יכולות, הכרת שוק, וגם הרבה מזל - שנת 2024 היתה טובה וחריגה לקמעונאות. המספרים אז היו "מנופחים", עכשיו אלו מספרי האמת

מנדי הניג |

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל באופן פנומנלי, אבל שני הרבעונים האחרונים מראים שכמו תמיד - למזל יש תפקיד מרכזי בסיפור. שני הרבעונים האחרונים פושרים ואפילו חלשים יחסית לשנה שעברה. הצמיחה נעצרה, ההכנסות יורדות. הרווחים מרשימים אבל לא מבטאים שיפור לעומת שנה שעברה, אלא תהליכי התייעלות. 

הסיבה לירידה בפעילות היא שתחום קמעונאות המזון תלוי מאוד במצב הרוח הציבורי וביכולת שלנו כצרכנים להיות קשובים למחירים. כשהחטופים היו במנהרות בעזה, כשאיראן איימה, כשהחיילים סיכנו את חייהם, למי היה "ראש" לעשות השוואות מחירים. אנשים גם פחות יצאו לאכול בחוץ והגדילו צריכה מהרשתות וגם - לא טסו לחו"ל. בהדרגה, במהלך השנה זה השתנה. חזר בעצם למצב קרוב לרגיל. זה מתבטא בירידה בהכנסות, אבל המבחן של הרשתות הוא לא מול שנה שעברה שהיתה חריגה, אלא לאורך זמן ממושך יותר. אחרי הכל, הן יצמחו כי האוכלוסייה גדלה. זה שוק סולידי וכמובן נחוץ, זה לא ייעלם. רק קצב הצמיחה שראינו לא יחזור.


אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב



הדוחות של שופרסל שנסחרת בכ-11.5 מיליארד שקל מלמדים על חברה שהרווח המייצג שלה בשורה התחתונה הוא באזור 700-750 מיליון שקל. הרווח צפוי לעלות במקביל לגידול  בהיקפי הפעילות, אבל על פניו היא מתומחרת כבר במחיר מלא. האפסייד שלה יהיה כנראה בנדל"ן. יש שם פעילות שיכולה להציף בהדרגה כמה מיליארדים טובים. היום השוק יתאכזב והמניה תרד, אבל האחים אמיר הכפילו את השווי מאז שנכנסו וייצרו בתקופה של שנה וחצי כ-2.5 מיליארד שקל.    


שופרסל הרוויחה ברבעון השלישי כ-168 מיליון שקל בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי (לפני הכנסות אחרות) הסתכם בכ־222 מיליון שקל (כ־6.0% מההכנסות); בהשוואה לכ־266 מיליון שקל (כ־6.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

יאיר לוינשטיין אלטשולר שחם
צילום: סם יצחקוב
ראיון

אלטשולר שחם מתרחבת “בונים תמהיל חדש - יותר רגליים שמייצרות יציבות”

אלטשולר מנסה להשאיר מאחור את המשבר שנוצר מפיזור גיאוגרפי בעייתי, ומציגה רבעון יציב לצד מיקוד בזרועות פעילות חדשות - אשראי ואלטרנטיבי. בשיחה עם ביזפורטל מנכ"ל אלטשולר שחם פיננסים יאיר לווינשטיין מדגיש: "כשבוחנים לאורך 30 שנה, אנחנו עדיין בין הגופים הכי טובים ואנשים מעריכים עקביות."

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אלטשולר שחם

הרבעון האחרון של אלטשולר שחם אלטשולר שחם פנ -2.26%   מגיע אחרי תקופה לא פשוטה עבור בית ההשקעות. בשלושת השנים האחרונות בית ההשקעות ניתב חלק גדול מהתיק לשווקים בינלאומיים, במיוחד אירופה ואסיה, בזמן שהשוק האמריקאי רשם ראלי יוצא דופן. וזה גרם לפערים בביצועים, לשחיקה בדמי הניהול ולגל של יציאות עמיתים. 

אבל משהו בשנה וחצי האחרונות מתחיל להסתדר. באלטשולר לקחו מסקנות, המערך המקצועי עודכן, התחומים חולקו מחדש, והפיקוח על אסטרטגיית ההשקעות התחדד. בשיחה עם המנכ"ל יאיר לווינשטיין הוא מדגיש שוב ושוב שהמבט היום הוא קדימה. "בחינה שוטפת של מה נכון לעשות עכשיו", הוא גם מזכיר שצריכים לבחון אותם בראיה ארוכת טווח ושם המצב טוב בהרבה “כשבוחנים לאורך 30 שנה, אנחנו עדיין בין הגופים הכי טובים. היו שנתיים וחצי פחות טובות, אבל אם מנתחים 15-20 שנה, אנחנו הגוף המוביל. אנשים מעריכים את העקביות הזאת.”

במקביל, אלטשולר מרחיבים את התיק, הם רוצים להפסיק להסתמך רק על ליבת הגמל והפנסיה. שתי זרועות פעילות שהחלו כפרויקטים צדדיים הופכים בשנים האחרונות למנוע צמיחה משמעותי: האשראי וההשקעות האלטרנטיביות. 

בתחום האשראי אלטשולר כבר מנהלת תיק של כ-300 מיליון שקל, רובו מגובה נדל״ן ובנוי כך שיתקרב במאפיינים שלו לאשראי בנקאי. אבל הצמיחה המהירה בתיק לא באה על חשבון איכות האשראי לדברי לוינשטין“אנחנו מאוד סולידיים ובוחנים כל עסקה. אנחנו הולכים לסגמנט שקרוב לבנק אשראי מגובה ביטחונות, ברמות סיכון נמוכות יותר.” מבחינתו, זה מה שיאפשר לחברה להרחיב את הפעילות אבל גם לא לגרום לתנודתיות בתוצאות.

במקביל, ההשקעות האלטרנטיביות מתקבעות כאחד התחומים שבית ההשקעות בונה עליו לשנים הקרובות. אלטשולר מציגה רצף של רווחיות במגזר הזה, בין היתר בזכות פלטפורמת iFunds, שמנגישה ללקוחות בישראל השקעות בקרנות ענק בינלאומיות דרך מודל של כרטיסי כניסה נמוכים יותר. “יש עסקאות בעשרות מיליוני דולרים, והפיזור גדל. ככל שהצבר מתרחב, השערוכים נהיים יותר ליניאריים.” לדבריו, זה אחד המהלכים שיאפשרו לחברה לבנות בסיס יציב של הכנסות שאינו תלוי רק בתנודתיות של הגמל.