מי אמר תספורת ושכח לבדוק מח"מ?
אגרות החוב הנסחרות בתל אביב הפכו בשנים האחרונות למכשיר שלמדנו "לאהוב-לשנוא". אהבנו אותן כיוון שהן אפשרו לחברות אפיק חדש לגיוס משאבים וסיפקו לנו ריביות אטרקטיבית. אנחנו שונאים אותן בגלל היקף החברות שפנו להסדר חוב (ותדירות הצגת הנושא בתקשורת).
"תספורת" הפכה למילה שגורה בכל הסדר חוב - כל שנותר הוא להחליט על היקפה. הציבור מבין שגם חברות שאגרות החוב שלהן זוכות לדירוג אשראי גבוה, עלולות להגיע ביום מן הימים להסדר חוב, ולכן חושב פעמיים אם בכלל להשקיע בהן מלכתחילה.
האם זה הסיכון היחיד?
לצערנו, לא! סיכון נוסף שנעלם לעיתים רבות מעיני ציבור המשקיעים נובע מעליית ריבית במשק. כאשר כלכלות העולם יחזרו לצמוח, כלכלת ישראל תחזור, כנראה, לקצבי צמיחה משמעותיים, ובעקבות כך סביר שנראה את ריבית בנק ישראל חוזרת לעלות. סיטואציה זו עלולה ליצור הפסדי הון למחזיקי האג"ח, כתוצאה מעליית תשואות מהירה באגרות חוב שברשותם. כדאי לזכור כי סביבת הריבית הנוכחית נמוכה ברמה ההיסטורית, לכן גדלים הסיכויים להתממשות סיכון זה בעתיד.
איזה אנינדיקטור יש לבחון בהקשר של שינויים עתידיים בריבית?
האינדיקטור המהווה עבורנו מדד מקורב לרגישות מחיר איגרת החוב לשינויים בריבית במשק, הינו המח"מ (משך חיים ממוצע של אגרת חוב). במילים אחרות ומסובכות יותר (הגדרה פורמאלית): הממוצע המשוקלל של הזמן עד לפירעון האיגרת, תוך התייחסות לריביות המשולמות לאורך חייה ופרעונות הקרן.
- אושר הסדר חוב מקל ללוחם במילואים שלחם בעזה
- ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדוגמא, בואו נניח שהתשואה לפדיון על איגרת חוב ממשלתית בעלת מח"מ של שנה, הינה סביב ה-0.55% (כפי שמוצג בתרשים המצורף).
בנקודת זמן זו אנו מחליטים להשקיע באיגרת המדוברת (בעלת מח"מ של שנה (ו"ליהנות" מתשואה "מדהימה" של 0.55%). מספר שבועות לאחר רכישת האיגרת, נגידת בנק ישראל מזהה ב"פתאומיות" כי המשק הישראלי צומח באופן מרשים והאינפלציה מרימה ראש (סיטואציה שאנו רחוקים ממנה כיום). עקב כך, היא מחליטה להעלות באופן מיידי את הריבית במשק ב-3%. כמובן, מדובר בדוגמא קיצונית, אך בחרנו בה כי היא יכולה להמחיש בבירור את הסיכון שבעליית ריבית עבור מחזיקי אג"ח בצורה הטובה ביותר.
במצב העולם החדש, במידה ונרצה למכור את איגרת החוב, לא נוכל למצוא קונה המסכים לרכוש איגרת המעניקה תשואה לפדיון של 0.55% בלבד, בזמן שאיגרות חוב אחרות מציעות תשואה גבוהה יותר. זאת משום שסביבת הריבית השתנתה (עלתה), ולכן הדרך היחידה למכור אותה תהיה על ידי הורדת מחירה, וכתוצאה מכך התשואה לפדיון של האיגרת תעלה.
באיזה שיעור ירד מחיר איגרת החוב במצב קיצוני זה? פה נכנס כלל האצבע שבו נעשה שימוש במח"מ:
כלומר נצטרך למכור את איגרת החוב בהפסד הון של 3% בקירוב. חשוב להדגיש, כי במידה ונמשיך להחזיק את איגרת החוב עד פדיון, התשואה תישאר ותעמוד (עבורנו) על 0.55% בקרוב.
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
כעת בואו נניח שהחלטנו לקנות איגרת חוב ממשלתית עם מח"מ של 7 שנים (במקום האיגרת הקודמת), בעלת תשואה לפדיון הנעה סביב 3.5%. במצב כזה הגדלנו את הסיכון לשינויים עתידיים בריבית, ולכן אנו דורשים תשואה לפדיון גבוהה יותר (כפי שמוצג בתרשים המצורף).
באיזה שיעור ירד מחיר איגרת החוב במידה והריבית במשק תעלה ב-3%? נשתמש שוב בכלל האצבע שלנו:
כלומר, נצטרך למכור את איגרת החוב בהפסד הון של 21% בקירוב.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
