בזכות כלבוטק: הוחמר עונשו של שלום קופרמן שגנב מעל 5 מיליון שקל
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל אתמול את ערעור המדינה והחמיר בעונשו של "מנהל ההשקעות" שלום קופרמן בכך שגזר עליו 75 חודשי מאסר, תוספת של 18 חודשי מאסר על גזר-הדין המקורי. החקירה נגדו החלה בעקבות תוכנית "כלבוטק" משנת 2007 בה הוצגו מספר לקוחות שנפגעו ממנו.
השופטים דבורה ברלינר, ג'ורג' קרא ומרים סוקולוב
השופטים דבורה ברלינר, ג'ורג' קרא ומרים סוקולוב דחו את ערעורו של שלום קופרמן על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, שגזר עליו 57 חודשי מאסר בפועל בשנת 2013 לאחר שהרשיע אותו בעבירות של גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הדחה בחקירה ומשיכת שיקים ללא כיסוי.
שלום קופרמן הורשע בכך שבמהלך השנים 2002-2006 קיבל כספים מלקוחות שונים תוך שהציג עצמו כמנהל השקעות בשוק ההון. הנוכל הציג בפניהם מצגים כוזבים של התקשרות בטוחה הכוללת התחייבות להשבת הקרן בתום התקופה ולהשאת ריבית קבועה הגבוהה בהרבה מעל המקובל בשוק.
בדרך זו קיבל שלום קופרמן למעלה מ-5 מיליון שקל ממתלוננים שונים, בהם השתמש לטובת עסקים בבעלותו ולצרכיו האישיים.
התיק נוהל על ידי עו"ד עמית בכר ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות
בית המשפט המחוזי בתל-אביב ציין בפסק דינו כי אין לך כמעט רכיב של חומרה שאינו גלום בפרשה זו. החל מהיקף הסכומים שדובר בהם... עבור לשימוש שעשה המערער בכספים וכלה בנזק והשבר שקשה לתת לו ביטוי...
- המחוזי הרשיע עורך דין שהתחזה לאוטיסט ולפסיכולוגית כדי לבצע עבירות מין
- נדחתה תביעת לשון הרע נגד כלבוטק: התחקיר בדבר הוספת מים לדגים דיבר אמת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התיק נוהל על ידי עו"ד עמית בכר ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), ונחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
- 2.פרופשיונל גנב קיבל פרופשיונל שופטים.... (ל"ת)סוף גנב לתליה 25/06/2014 14:10הגב לתגובה זו
- 1.ברוך 25/06/2014 12:59הגב לתגובה זוולצערינו העונשים עדיין קלים לכל הנוכלים האלה

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').