מנכ"ל מכון היצוא: "מחצית מהאקזיטים הובילו להפסקת פעילות בישראל"
יצוא השירותים מישראל גדל בשנת 2013 ב-8% במונחים דולריים והסתכם בכ- 33.5 מיליארד דולר, ובכך קיזז את הירידה שנרשמה ביצוא הסחורות זו השנה השניה ברציפות (ומנע נסיגה בהיקף היצוא הכולל של ישראל).
יצוא חברות ההזנק (סטארט-אפ) הכפיל עצמו בשנת 2013 לעומת שנה קודמת והסתכם בלמעלה מ- 2 מיליארד דולר. כך שללא יצוא השירותים מחברות ההזנק גדל יצוא השירותים מישראל רק ב-5% ל-31.5 מיליארד דולר, כך עולה מניתוח שערכו כלכלני מכון היצוא.
עיקר העלייה ביצוא של חברות ההזנק היה כתוצאה מרכישות ענק שביצעו השנה חברות זרות במשק הישראלי, בהיקף של כ-6.5 מיליארד דולר. תרומת מרכיב יצוא הסטארט-אפים לעלייה בייצוא השירותים נאמד השנה בלמעלה מ-40%.
עוד עולה מהניתוח כי יצוא שירותי המחשוב והתוכנה, גדל בכ-7% והסתכם בכ- 8.6 מיליארד דולר. יצוא השירותים המקצועיים (שירותי ייעוץ משפטי, הנדסי, חשבונאי-פיננסי, אדריכלי ושירותי ניהול שונים) גדל בכ-24%, והסתכם בכ-3.3 מיליארד דולר. יצוא השירותים לענפי התעשייה ירד בכ-12% והסתכם בכ-1.5 מיליארד דולר, יצוא שירותי הבנקאות והפיננסים ירד בכ-5% והסתכם בכ-660 מיליון דולר. יצוא שירותי התקשורת, גדל בכ-5% והסתכם בכ-260 מיליון דולר.
- סאטורי סייבר: אקזיט של 100 מיליון דולר עם מכירה לקומוולט
- בדרך למיליארד דולר: אפווינד הישראלית במו"מ למכירה לדאטה דוג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי עופר זקס, מנכ"ל מכון היצוא: "על פי ניתוח נתוני רכישות חברות הזנק שנעשה על ידי מכון היצוא, למעלה ממחצית החברות שנרכשו על ידי חברות זרות הפסיקו את פעילותן בישראל ומוזגו לתוך החברות הרוכשות. כ- 30% מהחברות הפכו למרכזי מו"פ לחברות הזרות הרוכשות וכ- 14% בלבד המשיכו בפעילות עצמאית בישראל. מהנתונים עולה כי רכישת חברות ישראליות (אקזיטים) תורמת רק מעט לפיתוח הכלכלה המקומית ולתוספת מקומות עבודה בטווח הארוך".
לדבריו, "עסקת מכירת Waze ל-Google, בה דרשו מנהלי החברה להשאיר את מרכז הפיתוח בישראל והשארת כל העובדים הישראלים במקומם, מהווה מקרה חריג האמור לשמש אמת מידה לכל החברות הישראליות המנהלות מו"מ לרכישתן על ידי חברות זרות. החדשנות והעניין בחברות הישראליות אשר באה לידיביטוי בנתוני יצוא השירותים בשנת 2013 מעודדת מחד, אולם ההשפעה המועטה על שוק העבודה עקב מגמת היציאה מישראל דורשת חשיבה מערכתית מאידך".
- 1.מה תעשו? תלאימו את ההיטק? (ל"ת)אז? 26/01/2014 11:36הגב לתגובה זו
חברות הביטוחהאם הכוכבות של הבורסה ימשיכו לעלות?
מצד אחד, מניות הביטוח זינקו פי כמעט 3.5 בשנה, מצד שני תראו מי קונה אותן. למה זינקו מניות הביטוח, מה הסיבות להמשך העליות, ומה הסיבות שיכולות לקלקל את החגיגה?
חברות הביטוח אחרי שנים שבהן סקטור הביטוח נתפס כאפור ומסורבל, הגיעו השנתיים האחרונות והפכו אותו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים בבורסה. מדד ת"א ביטוח זינק בכ-117% מתחילת השנה ובכמעט 230% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שממקם אותו ככוכב העליות של שוק ההון. בתוך המדד, מניות רבות הציגו תשואות שמזכירות יותר סטארט-אפ מאשר חברות פיננסים ותיקות: איילון הובילה עם קפיצה של יותר מ-300% בשנה האחרונה, הפניקס מנורה כלל והראל הכפילו ואף יותר את שוויין מתחילת השנה, מגדל רשמה תשואה דו-ספרתיות גבוהה מתחילת השנה.
כל זה התרחש על רקע שיפור
דרמטי בתוצאות הכספיות של החברות. חברות הביטוח מציגות רווחי ליבה חזקים יותר, שקיפות טובה יותר תחת IFRS 17, ורוח גבית משוקי ההון שהזרימו רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים. את התוצאה אפשר לראות דרך התרחבות מכפילי ההון, כאשר הסקטור שנסחר במשך שנים ב-0.5 על ההון נסחר
כיום במכפילים שנעים בין 1.4 למגדל ועד 2.7 להפניקס, רמות שבעבר היו נחשבות לחלום רחוק.
מאחורי הראלי
הראלי בסקטור הביטוח נתמך במספר גורמים, כאשר נקודת המוצא הגיעה מהמאקרו. אחרי תקופה ארוכה של חוסר יציבות, שוק ההון המקומי הפך אטרקטיבי גם
למשקיעים זרים. כלכלה צומחת תחת סביבת ריבית גבוהה יחסית, אינפלציה תחת שליטה, והמשך גיוסי ההון בהייטק, כל אלה בצל מלחמה ארוכה שמציגה את העליונות הצבאית של ישראל. הכסף הזר שנכנס לבורסה הישראלית הצית את הריצה בסקטור, ומשם ההמשך הגיע כמעט טבעית. ברגע שמתחיל מומנטום,
כולם מגדילים חשיפה וממשיכים להזרים כספים.
ברקע גם הגיע השיפור החד בביצועים. חברות הביטוח למדו בשנים האחרונות לשים את הדגש על פעילויות הליבה, רווחי הביטוח והפרמיות, ושם נרשמה קפיצה מרשימה. אפשר לראות זאת בדוחות האחרונים של מגדל, כאשר הרווח מפעילויות ליבה זינק ברבעון האחרון בכ-36%. הנתון הזה משקף כי החברות הצליחו לייצר רווחיות יציבה, שאינה תלויה רק בתנודתיות של שוק ההון.
- מחירי ביטוח הרכב צפויים לרדת לקראת סוף השנה
- מנורה מצטיינת בשירות הפנסיה, אבל יכולה להשתפר בחלק משירותי הביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, אי אפשר להתעלם מהמרכיב הפיננסי. רווחי נוסטרו ומרווחים פיננסיים תרמו בצורה דרמטית לשורה התחתונה. מגדל רשמה רווחי נוסטרו
משמעותיים בשנה האחרונה, ובאיילון חלק ניכר מהשיפור נבע מהכנסות השקעה, שאם היה נשמר היה מציב את המכפיל של החברה על 3 בלבד. למעשה, במבנה של החברות האלו, כל שנה חיובית בשווקים מתורגמת כמעט מידית לרווחיות חריגה.
קרן העושר הנורבגית משכה את השקעותיה בבנקים הישראליים ובחברת קאטרפילר
ביום שני הודיעה קרן העושר של נורבגיה על יציאה מהשקעה בבנקים הישראלים ומחברת קאטרפילר על רקע חשש מהפרת הדין הבנלאומי
קרן העושר הנורבגית קרן העושר של נורבגיה המנהלת כ-2 טריליון דולר נוהגת להודיע חדשות לבקרים על משיכת השקעות כאלה או אחרות מישראל, ואיכשהו תמיד יש השקעות ישראליות נוספות בקרן שניתן למשוך מהן את ההשקעה. כך, רק לפני שבוע הודיע הקרן על משיכת
השקעותיה מחברת פז, וכעת הקרן,שהצליחה להפסיד 40 מיליארד דולר ברבעון השני, מודיעה כעת שהיא מוותרת על אחת ההשקעות המוצלחות ביותר בעולם בחודשים האחרונים, הבנקים
הישראלים, על "רקע אתי", וכן על הפסקת השקעה בחברת המיכון הכבד קאטרפילר, על רקע דומה. כבר בשבוע שעבר הודיעה החברה על הפסקת השקעה ב-6 חברות על רקע המלחמה בעזה, אך לא מסרה באילו חברות מדובר עד שהמכירה תסתיים. כעת, משנסתיימה המכירה, מתברר שמדובר, כאמור, בבנקים
ובחברת קאטרפילר.
קרן העושר המכונה גם "קרן הנפט" הוקמה בשנת 1990 כדי להשקיע את ההכנסות העודפות שמתקבלים ממגזר הנפט הנורבגי, והיא ככל הנראה קרן העושר הריבוני הגדולה בעולם.
חמשת הבנקים שהקרן הפסיקה להשקיע בהם הם הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, הבנק הבנלאומי הראשון וחברת האם שלו, פיבי. בעבר הוזכר הטיעון שהבנקים מסייעים בבניית בתים בהתנחלויות באמצעות מתן משכנתאות. כעת הסתפקה הקרן בהודעה כי הפסקת ההשקעה הגיעה עקב "סיכון בלתי מקובל שהחברות הללו תורמות להפרות רצינות של זכויות של יחידים במצבים של מלחמה וקונפליקט".
מועצת האתיקה של הקרן התייחסה גם לחברת קאטרפילר המייצרת את טרקטור הדי-9 המשמש ללחימה בעזה וביהודה ושומרון, והציל חיי חיילים רבים, וכתבה כי "לפי הערכת המועצה, אין ספק שהמוצרים של קאטרפילר משמשים לבצע הפרות נרחבות וסיסטמטיות של החוק הבנלאומי". לדברי המועצה, החברה "לא נקטה בשום אמצעי למנוע שימוש כזה", ולכן הקרן תפסיק להשקיע בה. מניית החברה לא הגיבה במסחר המואחר להודעה. שווי השוק של קאטרפילר עומד על 202.5 מיליארד דולר, והיא עלתה בכ-19% מתחילת השנה וב-206% בחמש השנים האחרונות.
