מחיר המשבר: כיל שולחת 130 עובדי רותם אמפרט לפנסיה מוקדמת

החברה תציע לעובדיה הוותיקים שיצאו לפנסיה מוקדמת תנאי פרישה משופרים - כ-18 אלף שקל (ברוטו) בחודש עד שיגיעו לגיל הפנסיה
יעל גרונטמן | (6)

גל הפיטורים בחברות התעשייתיות בישראל מתרחב, והיום זוהי כיל שמודיעה יום לפני פרסום דוחותיה כי בכוונתה לפטר 130 מהעובדים של מפעלי רותם אמפרט, שרובם יצאו לפנסיה מוקדמת במסגרת תוכנית חירום שגובשה לחברה שנמצאת באחד מרגעי המשבר הקשים ביותר בשנים האחרונות.

החברה תציע לעובדיה הוותיקים שיצאו לפנסיה מוקדמת תנאי פרישה משופרים, מהטובים ביותר במשק, שיכללו גם תשלום חודשי קבוע בנוסף לפיצויים ומענקים מיוחדים.

הפורשים צפויים לקבל עם פרישתם שכר של כ-18 אלף שקל לחודש (ברוטו) עד לגיל הפרישה. מדובראמנם בשכר שהוא כפול מהשכר הממוצע במשק, אך במקרים רבים הוא נמוך יותר מהשכר אליו רגילים עובדי הכרייה והחציבה בישראל ובראשם עובדי כיל, כך שעדיין לא ברורה מידת ההענות של העובדים לתוכנית הפרישה שמציעה ההנהלה.

חברת רותם אמפרט, שמייצאת את רוב מוצריה, חשופה לשוק הגלובאלי של דשני הפוספט שנמצא בשפל. גם עלות היצור ברותם אמפרט נגב גבוהה ביחס למתחרותיה הבינ"ל. כל אלה מחייבים את החברה להוביל תוכנית התייעלות מיידית כדי לשמר את זכות קיומה הכלכלי וכדי לאפשר לה להתחרות בהצלחה מול מתחרותיה הגדולות בשווקים הבינלאומיים, תוך הבטחת מקום עבודתם של מעל 1,200 עובדים ישירים ופרנסתם של עוד כ-8000 עובדים עקיפים.

תוכנית ההתייעלות כוללת מרכיבים שונים, כגון דחייה של השקעות, ביטול חוזים של ספקים חיצוניים, הפחתת שכר לבכירים ועובדים, וכן גם יוזמה לצמצום כוח האדם - בעיקר באמצעות פרישה מוקדמת של עשרות עובדים ובכירים.

הנהלת רותם אמפרט נגב נפגשה לפני ימים אחדים עם מועצת העובדים של עובדי רותם אמפרט נגב והציגה בפניה את המציאות הקשה בה נמצאת החברה. הנהלת החברה קראה למועצת העובדים להכנס למו"מ ולנהוג באחריות, כפי שנהגה פעמים רבות בעבר, במטרה לחזק את החברה ולאפשר לה להתמודד בהצלחה עם מתחרותיה הבינ"ל הגדולות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יוני 13/11/2013 22:14
    הגב לתגובה זו
    חברה ששייכת למשפחת רשע ופשע שרוצה להקים מכרה רידואקטיבי ליד עיר האסתמטים ערד.. ולא, הם לא ויתרו על תוכניותיהם.. הם כל הזמן מנסים ומנסים ומנסים!!!
  • 4.
    איזה משבר? 12/11/2013 13:59
    הגב לתגובה זו
    והתוצאה ברורה. זה לא משבר זה נבחרת הממשלה שלנו הם מזכירים לי את חושם. או חכמי חלם . ממשלה שתהרוס את המדינה
  • 3.
    תתיביישו חזירים תקצצו במשכורות שלכם (ל"ת)
    אבי 12/11/2013 13:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אשר 12/11/2013 12:46
    הגב לתגובה זו
    מסע ההפחדה ממשיך......
  • 1.
    המבין בכיל 12/11/2013 12:35
    הגב לתגובה זו
    האנליסטים דאגו באופן קבוע בשיטתיות להשחיר את כיל ובמיוחד בימים שפוטאש עלתה חזק כל פעם עקצו את הציבור והיום מי משלם מחיר גבוה משפחות וילדיי כיל בגלל אינטרסים צרים ולדעתי עובדי כיל צריכים לעשות משהו בכדי שהאינטרסנטים לא יחגגו על דמם של העובדים שלו תשכחו כיל מפעל רציני ביותר רק הבעיה היא של התיקשורת שמשחירה אותם בכל היזדמנות אפילו שהיא צריכה לעלות חזק כי בכל העולם ישנם עליות חזקות ובדשנים בעיקר
  • אתה צודק 12/11/2013 14:00
    הגב לתגובה זו
    ברור שאת התוצאה נראה בפיטורים המוניים גם בכיל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.