ניתוח

מלחמת סוחרים: ההסתבכות של IBI עם הבורסה - איזה פעולות אסורות נעשו?

הבורסה בודקת האם חבר הבורסה של IBI ביצע פעולות מסחר אסורות. Bizportal בחן במה כנראה הדברים אמורים
יעל גרונטמן | (18)

אתמול (א') בערב הוטלה בתקשורת הכלכלית פצצה, (לכאורה), כאשר פורסם כי מבדיקת הבורסה עולה כי חבר הבורסה של IBI ביצע פעולות מסחר אסורות וכי IBI עלולה לקבל קנס ואף ביטול החברות בבורסה.

עיתוי הפירסומים מעניין לא פחות, מאחר והוא בא ימים אחדים לפני בחירת שלושת המועמדים הסופיים לתפקיד מנכ"ל הבורסה, תפקיד אליו מועמד גם מי שמשמש כמנכ"ל חבר הבורסה של IBI, ג'וליאן אסוס, שלא שימש בתפקיד מנכ"ל חבר הבורסה של IBI בתקופה בה נטען לליקויים. הידיעות שפורסמו לא חשפו מהן אותן פעולות אסורות? מי נפגע מהן? האם הן נמשכות עד היום? ושאלות רבות נוספות שנותרו ללא מענה. אולם משיחות עם מקורבים לנושא, נודע ל-Bizportal כי אותן פעולות מסחר אסורות, לכאורה, בהן חלוקות הדעות בין הבורסה לבין חבר הבורסה של בית ההשקעות, קשורות לבעיה באופי הפעילות בתחום הנגזרים ונובעות מכך שהתקנון המיושן של הבורסה אינו מאפשר לבצע עסקאות מחוץ לבורסה בתחום הנגזרים.

בעיה בגלגול חוזים

המצב הוא כזה, בכל סוף חודש הגופים המוסדיים צריכים לגלגל את הפוזיצייה המוחזקות באופציות המעו"ף (כיוון שמדובר באופציות חודשיות). דסק הנגזרים של המוסדי המעוניין לגלגל את הפוזיציה פונה לדסק נגזרים של מוסדי שמעוניין בפעולה הופכית וכך נסגרת עסקה. בדר"כ מדובר בעסקאות גדולות של כ-1,000 חוזים והן מורכבות מ"4 רגליים" (קנית אופציות CALL ומכירת אופציות PUT על אותו הסטרייק ולהיפך). עסקאות בניגזרים חייבות לעבור דרך הבורסה, ושם נמצאות תוכנות האלגו שנוגסות בעסקה וכך נוצר מצב שהעסקה הייתה עוברת ב-70% או 80%. עניין טכני שהיווה מכשול. ב-IBI הצליחו בזמנו לעקוף את הבעיה הזו, בדרך שכעת מתברר שאינה מקובלת על הבורסה.

ופה נשאלת השאלה, איך ב-IBI עקפו את המכשול? תוכנות האלגו נוגסות בעסקאות - רק אם הן נעשות במחירים לא כלכליים לאותו הרגע. אם אכן בוצעו עסקאות במחירים לא כלכליים - זה בעייתי מאוד (במילים אחרות - מסריח), שכן הסיבה לכך שנקבע בזמנו (ע"י ועדה) שעסקאות בניגזרים יבוצעו דרך הבורסה - היא שקיפות. אפשרות אחרת היא בעיה בצורה של העברה בין חשבונות, וגם זה רע מאוד. כך או כך, הטענה היא שב-IBI עקפו את הבעיה, בדרך שאינה מקובלת על הבורסה.

לבקשת הבורסה, כבר לפני יותר משנה טיפל בית ההשקעות IBI בכל הליקוים שנמצאו באופי ההתנהלות בדסק הנגזרים. בית ההשקעות פיתח תוכנת מסחר מבוססת אלגורתמים שמאפשרת לו להתחרות מול תוכנות האלגו האחרות בשוק וכך הוא יכול לבצע את העסקאות לבקשת לקוחותיו בהתאם לתקנון - כלומר במהלך המסחר בבורסה, ולא לרשום אותן כעסקאות שנעשו מחוץ לבורסה.

לדברי מקורב לנושא "זו בדיוק באחת הסיבות שבגללן צריך לעשות שינוי עמוק בבורסה ולהתאים את התקנון לתנאי המסחר המודרנים".

מ-IBI שירותי בורסה נמסר כי "החברה מצויה מזה זמן במגעים מול הבורסה בקשר למספר נושאים הנגזרים מתקנון הבורסה ופרשנותו, לכן אנו מנועים מלהתייחס לנושא".

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    מוסדי בכיר 29/10/2013 11:10
    הגב לתגובה זו
    מתעסקים בזוטות פופוליסטיות כשהכסף הגדול נשדד מהציבור דרך הבורסה.
  • 17.
    פינוקיו 28/10/2013 21:18
    הגב לתגובה זו
    חבל שבתהליך בחירת מנכ''ל לבורסה מכשילים את מועמדותו של גוליאן עקב ליקויים שלא היו בתקופתו. כנראה שיש מועמדים עם לובי חזק במערכת שתפסו "טרמפ" על הפרשה שכבר נידונה מזמן ברשות ניירות ערך . פרסומה סמוך לבחירת המועמדים הינה מגמתית להכשיל את מועמדותו של גוליאן אסוס, חבל הפסד של כולנו גוליאן הוא המועמד המתאים ביותר לתפקיד.
  • 16.
    הכי ותיק 38 28/10/2013 19:58
    הגב לתגובה זו
    אם העברות המיוחסות לך היו מבוצעות דרךIBI אף אחד מהרשות לא היה מעז לגעת בך זה היה נראה כמו אצל השוטר אזולאי
  • 15.
    ררמ 28/10/2013 14:15
    הגב לתגובה זו
    זה שהעסקה לא "עוברת" במלואה זה בדיוק מה שמתואר בספרות המקצועית כעלויות עסקה (נגזרת של עומק השוק בספר הפקודות), אחרת מדובר בתרמית קלאסית ובפגיעה בשוק החופשי. זה כאילו שמישהו החליט שהוא פותח בורסה פרטית בלי שום רגולטור מעליו. גם ככה מריצים חופשי בבורסה בת"א אז עוד לפתוח dark pool פרטי. כרגיל זו רק עוד "אי הבנה" שגזרו עליה שוב קופון ענק על חשבון הציבור. לידיעתכם יש כאן חגיגה גדולה בהרבה רק שהרשות מפחדת לפרסם שלא יתמוטט על כולנו מגדל השחיתות הענקי הזה.
  • 14.
    רמי 28/10/2013 14:13
    הגב לתגובה זו
    90 אחוז מכם מלוכלכים רק כסף התם רואים? אז פתאום נעשו פעולות אסורות ומה עם הפעולות אהסורות של דנקנר בהרת מניות בכול המניות שלא הוא תיקן בהרצות הברית מהר מהר שם הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה הבן אלף זונות הזה שם הוא ילד טוב
  • 13.
    רמי 28/10/2013 14:07
    הגב לתגובה זו
    זה מתחיל מהאוצר ודנקנר ובנק לאומי וזה לא נגמר כול השחיתות הזאות
  • 12.
    יש לכם דש מעמיחי (ל"ת)
    בנימין 28/10/2013 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    תרגעו הגניבות הגדולות הם יותר פשוטות ממה שנדמה לכם. (ל"ת)
    סחר פנים והרצה זה קל 28/10/2013 13:54
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מי הם בעלי העניין שמנקנקים את אזרחי ישראל מימין ומשמאל. (ל"ת)
    משתלם לגנוב בישראל 28/10/2013 13:53
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    בונוס 70 מיליון, קנס חצי מיליון. הציבור ממשיך להיתפר. (ל"ת)
    מנכ"לית האוצר חוגגת 28/10/2013 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    עבדתם וחסכתם. זה בסדר יש מי שיגנוב אתכם בקלות. (ל"ת)
    בורסה קומוניסטית 28/10/2013 13:51
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חבל שהתקשורת לא מדווחת על ההרצות הגדולות. (ל"ת)
    הפשע משתלם 28/10/2013 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דן 28/10/2013 13:49
    הגב לתגובה זו
    כולם עושים את כולל הבנקים גם במניות לא רק באופציות
  • 5.
    הבורסה בישראל זה בעיקר מסחר פנים והרצות. (ל"ת)
    בעלי העניין "גאונים" 28/10/2013 13:49
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    "פרשנות" עאלק. הכל תפור מראש על הציבור. (ל"ת)
    צאו מהבורסה המסריחה 28/10/2013 13:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שימו לב מי הקים את חדר המסחר שלהם. (ל"ת)
    ירון 28/10/2013 13:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הרגולטור הוא פודל של בעלי העניין. (ל"ת)
    מומי 28/10/2013 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רשף רפאל מאירי 28/10/2013 13:44
    הגב לתגובה זו
    הרשות לני"ע ליצנים. מעולם לא פעלו כנגד החגיגה של בעלי העניין והמוסדיים גם כאשר ידוע בוודאות מי עושה מה ואיך. בבתי המשפח מתנהל הקרקס הגדול ביותר. הקנסות והעונשים מצחיקים ומתמרצים בגלוי פעולות מסחר בלתי חוקיות. היה מי שנענש באגורות רק בגלל שהיה ידוע טוב מאוד לרשות ולבתי המשפח מה יקרה אם הוא יפתח את הפה כנגד מי שמנהלים מלמעלה את כל העסק. זה שהציבור משלם את המחיר זה עוד בקטנה לעומת הנזק למשק. כמה שחיתות יכולה להיות כאן.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

ארית תעשיות בדרך להנפיק את רשף טכנולוגיות

החברה תמכור 10% ממניות רשף ותנפיק עוד 10%; ההכנסות של רשף לשנת 2025 צפויות להגיע לכחצי מיליארד שקל, כשצבר ההזמנות חוצה את המיליארד שקל והחברה נערכה להתרחבות גלובלית ולפיתוחים חדשים בתחום המרעומים

אדיר בן עמי |

ארית תעשיות ארית תעשיות 0.69%  מתקדמת לקראת הנפקת חברת הבת רשף טכנולוגיות בבורסה בתל אביב. על פי התשקיף, החברה מתכננת למכור לציבור 10% ממניותיה של רשף, נוסף על 10% שמנפיקה רשף עצמה. לאחר ההנפקה תמשיך ארית להחזיק כ־80% מהחברה, שנחשבת לאחת הפעילות המרכזיות של הקבוצה בתחום המרעומים האלקטרוניים.


הנהלת ארית רואה במהלך כלי לחיזוק מעמדה של רשף בשווקים הבינלאומיים ולהרחבת פעילותה. ברקע להנפקה, החברה מציינת כי רשף צפויה לרשום בשנת 2025 הכנסות של כ־500 מיליון שקל. החברה גם התחייבה בתשקיף שחלק הארי של הרווח יחולק כדיבידנד, בשיעור של לפחות 75%. לפי התשקיף, רשף מתכוונת להשתמש בכספי הגיוס להרחבת הפעילות באמצעות השקעות בחברות בנות ושותפויות בשווקים מרכזיים כמו ארה״ב, אירופה והודו. נוסף לכך, חלק מהכספים יופנו להבטחת יכולת ייצור של חומרי גלם, הגדלת מלאים והמשך פיתוח מוצרים חדשים, על רקע ביקושים גוברים בתחום המרעומים.


שווי החברה בהנפקה מוערך בכ־4.3 מיליארד שקל. אם ההנפקה תושלם, רשף צפויה להיכנס למדד ת״א־90 בעדכון הבא, לצד ארית תעשיות שכבר כלולה במדד. בארית מציינים כי מבנה ציבורי לחברת הבת עשוי לסייע בפעילותה מול רגולציה בשווקים שונים.



מחזור שנתי של כמיליארד שקל

על פי התשקיף, צבאות בעולם מעדכנים את תפיסת המלאים ומגדילים משמעותית את היקפי הרכש שנועדו להבטחת זמינות ממושכת. מגמות אלו, לפי החברה, משמשות מנוע מרכזי לצמיחה עבור רשף. עוד מצוין כי רשף נהנית ממעמד מוביל בשוק המרעומים האלקטרוניים, שצפוי להגיע להיקף של 1.6 מיליארד דולר ב־2025, עם המשך גידול בשנים שלאחר מכן. לצד זאת מצוין כי שוק המרעומים למשוטטים, רחפנים וכטב"מים, נמצא בתנופה נפרדת וצפויה.


השנים האחרונות התאפיינו בהתרחבות משמעותית של רשף, עם הזמנות ממשרד הביטחון בהיקף של כחצי מיליארד שקל, והזמנה ראשונה מצפון אמריקה בגובה 310 מיליון שקל. בנוסף לכך, נחתם הסכם ארוך טווח עם התעשייה הביטחונית ההודית בהיקף של 200 מיליון דולר, שחלק ממנו מותנה בביצוע רכש עתידי.