גרף

הבסיס נותר איתן בפירמידה של אלוביץ': בזק זינקה ב-82% מאז חודש יולי 2012

בזק רשמה התאוששות מרשימה מהרפורמה שהנהיג שר התקשורת הקודם כחלון. בכמה זינקו מניות בי קומ ואינטרנט זהב ב-2013?
חן דרסינובר | (7)

משקיעי חברת התקשורת בזק ונגזרותיה יכולים לחייך היום (ב') לאחר שחברת התקשורת שבשליטת שאול אלוביץ' פירסמה דוחות טובים לרבעון השני של 2013. האמון של המשקיעים חוזר וביתר שאת לכיוון הפירמידה העסקית שבנה שאול אלוביץ'. זאת, בניגוד גמור לפירמידה העסקית שבנה אילן בן דב שבסיסה היא חברת התקשורת פרטנר והסתיימה במגעים לגיבוש הסדר חוב בחברות הקבוצה דאז סאני וסקיילקס.

בשעה שהבורסה באחד העם מדשדשת ולא מוצאת כיוון, ניכר כי מניות בזק ונגזרותיה מצאו כיוון ברור וממשיכות בראלי המרשים שלהן מתחילת השנה. רק לשם המחשה, מניית בזק משלימה מהלך עליות חד של 55% מתחילת השנה, מניית אינטרנט זהב טסה ב-66% ומניית בי קומיוניקיישנס זינקה בלא פחות מ-200% (!!!). בנוסף, ניכר כי ההתאוששות המרשימה שנרשמה במניות באו במקביל לירידה חדה בתשואות אגרות החוב של החברות במעלה הפירמידה, מהלך שמקרב את אלוביץ' לידי האפשרות למחזר חובות ולהמשיך בחלוקת דיבידנדים שיאפשרו לו לממן את ההשתלטות הממונפת על בזק באפריל 2010 תמורת 6.5 מיליארד שקל.

חברת אינטרנט זהב היא חברת ההחזקות שבאמצעותה מחזיק אלוביץ' בשרשור בחברת התקשורת בזק. מבנה השרשור בחברה הוא באופן הבא: אינטרנט זהב מחזיקה בכ-68% ממניות בי קומיוניקיישנס, המחזיקה ב-31% ממניות בזק.

מניית בזק רשמה זינוק של 82% מרמת השפל בחודש יולי

על רקע הטלטלה בשוק התקשורת לאחר הרפורמה שהנהיג שר התקשורת לשעבר משה כחלון, צנחה מניית בזק בשלהי חודש יולי 2012 לשפל חסר תקדים - 3.2 שקלים למניה. בחלוף שנה בלבד, הצליחה מניית בזק להתאושש באופן מרשים, על רקע הערכות המשקיעים לפיהן מלחמת המחירים צפויה להסתיים בקרוב, ורשמה מהלך עליות מרשים של 82%, ומגרדת את רמת 6 שקלים למניה.

גם כניסתו של איש העסקים טדי שגיא להחזקה במניית בי קומיוניקשיינס תרמה לאמון המשקיעים בחברות במעלה הפירמידה. נזכיר כי ב-27 ביוני רכש שגיא 12% ממניות בי קומיוניקשיינס תמורת 125 מיליון שקל, במחיר ששיקף פרמיה של 15% על מחיר המניה אז. כעת, שגיא קרוב לרשום רווח של 41 מיליון שקלים "על הנייר". נזכיר כי שגיא קיבל בנוסף אופציה לרכוש 3% נוספים ממניות בי קומיוניקיישנס בהתאם למנגנון התאמה.

העלייה החדה במניות החברות במעלה הפירמידה משתקף היטב בתשואות איגרות החוב, שמבטאות את חשש המשקיעים מיכולת החזר החוב של אלוביץ'. עסקת שגיא פתרה את בעיית תשלום החוב לשנתיים הקרובות, כאשר אינטרנט זהב אגח ג רשמה עלייה חדה של 62% מתחילת השנה, ובמקביל התשואה עליה ירדה מרמות זבל של 34% בחודש ספטמבר האחרון לתשואה של 11% בלבד.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ארז 16/08/2013 15:10
    הגב לתגובה זו
    אינטרנט זהב לא בפרמיה אלא בחסר של 60% על השווי ההוגן שלה. ושם נמצא האפסייד. בפעם הקודמת שבזק היתה בשערים האלה, ביקומ ואינטרנט זהב היו בשערים כפולים מהיום.
  • 6.
    ובזק שהיא מרוויחה היתה ב 946 ~~~~ (ל"ת)
    חיים סבן 06/08/2013 15:58
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שכחתם היכן הן היו אינטרנט זהב 12000,בי קומינקשן 140000 (ל"ת)
    חים סבן 06/08/2013 15:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 05/08/2013 21:54
    הגב לתגובה זו
    וחייב הרבה מיליארדים לבנקים דוידנד שמן בדרך אבל היא פרה פרה ולא נפגעת מזה בנתיים הירידה ברווח עלולה להגיע מרפורמה בתשתיות אינטרנט שבדרך.
  • 3.
    מריצי מניות מורעים נהפחים לאנשי עסקים בזכות ממשלת ישראל (ל"ת)
    דעתי 05/08/2013 21:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קולומבו 05/08/2013 19:34
    הגב לתגובה זו
    גם היא חברה של אלוביץ שניסה לפני כשנה וחצי למחוק אותה בשער 300 ללא הצלחה בהצעת הרכש האם שוב יחדש את הצעת הרכש -המניה נסחרת היום ב177 נקודות -נראה כפוטנציאל עצום להצעת רכש מחודשת -לא המלצה
  • 1.
    בזק בדרך לשער 700 . משקיעים מחו"ל נכנסו למניה (ל"ת)
    הכל תורם 05/08/2013 18:03
    הגב לתגובה זו
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

אל על ישראייר
צילום: דוברות אל על ומוני שפיר
ניתוח

סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות

שנתיים של שיאים יוצאי דופן בתעופה הישראלית מגיעות לסיומן: עם חזרת החברות הזרות לשמיים - אל על, ישראייר וארקיע נערכות לתחרות עזה ולשחיקה ברווחיות; מה צפוי בכל חברה והאם תור הזהב של החברות הישראליות יסתיים בנחיתה רכה? 

רונן קרסו |

מלחמת חרבות ברזל, הביאה את התעופה הישראלית לשיאים שלא היו בעבר. מרבית חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס ארצה, מה שהשאיר את השטח לחברות התעופה הישראליות. נתח השוק של חברות התעופה הישראליות, הכפיל את עצמו ואף יותר. שוך הקרבות מעלה את השאלה הגדולה: לאן פני הענף? יש לציין כי בשעות האחרונות יש התפתחויות שמעידות שאולי המערכה עדיין איננה מאחורינו אבל עדיין ניתן לצייר כבר את המגמה, החברות הישראליות כבר לא שולטות בשמיים והן נערכות בהתאם.

כך למשל אל על שהיתה עם נתח שוק של 21.75% בשנת 2022 הגיע לנתח שוק של 47.5% בשנת 2024 . ישראייר שהיתה בשנת 2022 עם נתח שוק של 4.3% ובאוגוסט 2025 הגיעה לנתח שוק של 15% ביציאת ישראלים לחו"ל. וארקיע שהיתה עם נתח שוק  של 3.7% בשנת 2022 ובקיץ השנה ,בחודש  אוגוסט, טסה לנתח שוק של 12.3% בנמל בן גוריון. אלו נתונים פנומינליים ,שאינן אפשריים במהלך עסקים רגיל ,שבו המאבק הוא על גידול או קיטון ,של שברי אחוזים.

מניית אל על הגיבה בהתאם ומשווי שוק של  2.4 מיליארד שח, לפני המלחמה ,הגיעה לשווי שוק של מעל 9 מיליארד ולרווחים עצומים. אל הרוויחה בשנה שעברה 545 מיליון דולר,נתח השוק בקו לארצות הברית עלה ל-90% החוב ירד מ-1.4 מיליארד דולר לפני המלחמה ל-75 מיליון דולר בסוף 24 ומגרעון של 210 מיליון דולר עברה להון חיובי של 520 מיליון דולר בסוף 2024.

ישראייר לפני המלחמה היתה בשווי שוק של 260 מיליון שח ובשיא הגיעה ל 600 מיליון שקל, היא הכניסה 453 מיליון דולר בשנת 2024 ,הרווח הנקי שלה באותה השנה ,עמד על 24 מיליון דולר וכמות הנוסעים שהטיסה החברה בשנת 2024 עמדה על 1.46 מיליון. ארקיע היא חברה פרטית, ההערכה היא שהשנה ארקיע תסיים עם שיא בהכנסות של למעלה מ-450 מיליון דולר ועם רווח של כ 20 מיליון דולר. אלא שתור הזהב של התעופה הישראלית עומד בפני סיום, עדיין יש התפתחויות בשעות האחרונות אנחנו עדים להתחממות גזרתית נוספת ואין לדעת לאן זה יתפתח, עם זאת, מרבית החברות הזרות המשמעותיות חזרו לטוס לארץ בקו ת"א-ניו יורק דלתא ויונייטד חזרו ואמירקן איירליינס בדרך ובכללי הצפי הוא שגם רינאייר ואיזיגט ,ישובו לטוס ארצה באפריל הקרוב. 

אפילו ישנם דיבורים על כך שטורקיש ,ישובו לטוס לארץ. בשיא ,לפני המלחמה, ביצעה טרקיש 49 טיסות שבועיות ארצה ,ששימשו בעיקר עבור טיסות הקונקשיין ונתח השוק  שלה בנתב"ג ,עמד על כמעט 7% בשנת 2022 לפני המלחמה.