נשיא התאחדות התעשיינים: "בלי טיפול בשע"ח המשק עלול להכנס לסחרור"

"הסחרור במשק עלול להוביל לנסיגה משמעותית ביצוא ופיטורי עובדים". סקר: ההפסד לתעשיה השנה בגלל התחזקות השקל: 3 מיליארד שקל, 4,000 עובדים עלולים לאבד את תעסוקתם
יעל גרונטמן | (10)

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום, צביקה אורן, קרא היום (א') לממשלה למנות בדחיפות נגיד לבנק ישראל. לטענת אורן "בהעדר הנהגה כלכלית שתוכל לטפל במשבר שער החליפין, עלול המשק הישראלי להיכנס לסחרור של נסיגה משמעותית ביצוא ופיטורי עובדים.

"על כן, כל עיכוב במינוי הנגיד, מהווה איום אסטרטגי על כלכלת ישראל. על בנק ישראל להגביר מיידית את מעורבותו בשער החליפין, במטרה לרסן את מגמת התחזקות השקל - הן באמצעות המשך הפחתת הריבית והן באמצעות האצת קצב רכישות המט"ח".

על פי סקר שערך אגף המחקר הכלכלי בהתאחדות התעשיינים, הפסד העסקאות לתעשייה בשל התחזקות השקל אל מול הדולר, צפוי לעמוד בשנת 2013 על כ-3 מיליארד דולר. משמעות הדבר אובדן של כ-4,000 מקומות תעסוקה קיימים או פוטנציאליים כבר השנה. במידה ומגמת התחזקות השקל תימשך, בשנת 2014 צפוי הפסד עסקאות נוסף של כ-4 מיליארד דולר, מזה כ-3 מיליארד הפסד עסקאות יצוא, ואובדן מקומות תעסוקה לכ-8,000 איש נוספים.

הפסד העסקאות ואובדן מקומות העבודה, נובעים מכך שהתחזקות השקל הפכה את התוצרת הישראלית ליקרה יחסית למתחרותיה ברחבי העולם. התעשייה הישראלית מאבדת בקביעות את כושר התחרותיות בשווקי יצוא אסטרטגיים, לטובת המתחרים בחו"ל, שתוצרתם זולה יותר ביחס לתוצרת הישראלית.

השחיקה בכושר התחרות של היצואנים מישראל חמורה עוד יותר לנוכח ההתייקרות החדה של מרבית תשומות הייצור המקומיות. כתוצאה מכך, ישנה מגמה אשר הולכת וגוברת של תעשיינים ישראלים אשר מעבירים את קווי הייצור שלהם מישראל לחו"ל או מרחיבים את הפעילות בחו"ל במקום בארץ. מגמה זו מובילה לצמצום של הייצור התעשייתי בישראל ולפיטורי עובדים.

לצד הדרישה למנות נגיד לאלתר, אורן קורא לממשלה לגבש סל של כלי סיוע אפקטיביים ליצואנים, שיכלול בין היתר קביעת תקציב שנתי אפקטיבי לקרן לעידוד השיווק לחו"ל, הרחבת הערבויות לביטוח סיכוני סחר חוץ ושינוי חוק היטלי סחר כך שתתבצע בפועל הגנה אפקטיבית בפני סחר לא הוגן. כמו כן, על הממשלה לפעול להפחתת עלויות ייצור מקומיות, במטרה להקל, ולו במעט, על השחיקה ברווחיות שנגזרת כתוצאה מהירידה בתמורה השקלית.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אבי 05/08/2013 09:07
    הגב לתגובה זו
    אין עליהם ריבית והדולר הולך ונחלש בעולם בעקבות מכונת הדפוס בארה"ב שעובדת שעות נוספות. להעביר את היצוא למקומות אחרים בעולם.
  • מצויין - אז נהפוך לאחת ממדינות אפריקה שלא מייצרות כלום (ל"ת)
    א. ב. 05/08/2013 10:37
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חשדן 05/08/2013 08:23
    הגב לתגובה זו
    ועושים הון על הגב של כולנו, ולבין נערי האוצר שמסרבים להטיל עליהם מס שאין מוצדק ממנו! האם ייתכן שמתרחש כאן משהו לא כשר? אני ממליץ למחלקה לחקירות כלכליות של משטרת ישראל לפתוח בחקירה.
  • 6.
    ח 04/08/2013 21:20
    הגב לתגובה זו
    מפציץ בכל מקום
  • 5.
    אחד שמכיר 04/08/2013 17:58
    הגב לתגובה זו
    לפני שהוא בא לפתור את בעיות המשק, שצביקה אורן יטפל קודם בבעיות שבתוך התאחדות התעשיינים. להעיף את פקידי ההתאחדות הבכירים אוכלי החינם שכל היום רק דואגים לעצמם. מאז שאורן נבחר ההתאחדות עושה פחות ופחות והתעשיינים משלמים מסים גבוהים להתאחדות ללא תמורה. כבר עדיף היה דוד ארצי.
  • 4.
    מוטי 04/08/2013 15:50
    הגב לתגובה זו
    ובשנים הללו שהדולר צנח מ-5 ל-3.3 לא רק שהיצוא לא פחת אלא שהוא הכפיל את עצמו, חברות מחול באו לכאן להקים מפעלים והיצואנים רק מתלוננים שהם לא מוצאים מספיק ידיים עובדות.
  • 3.
    זוהר 04/08/2013 15:30
    הגב לתגובה זו
    ואחרי שסוגרים ומפטרים קשה להחזיר את הגלגל, איפה האחריות,,,,,,
  • 2.
    מטפלים בבעיה . (ל"ת)
    יש ממלא מקום 04/08/2013 15:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יעקב 04/08/2013 15:07
    הגב לתגובה זו
    אדונים נכבדים הפיתרון היחידי מס על הספקולנטים במטבע זר על קניה ומכירה מטבע זר לספקולציה 3% לכל כיוון ומס לזרים על פקמים ופקדונות שיקלים ,פישר הכישלון שמשכן את המשק למשכנתאות עזר לספקולנטים!!!!
  • לני 04/08/2013 15:51
    הגב לתגובה זו
    הספקולנטים רק קונים דולרים וגורמים לו להתחזק סתם.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?