למה המשקיעים הישראלים רצים אחרי הבורסה האמריקנית?
המשקיעים הישראלים נוהרים אחרי הבורסה האמריקנית. הקרבה התרבותית המתעתעת לארה"ב הביאה אותנו להתעלמות כמעט מוחלטת משווקים חדשים. אחת האינדיקציות הטובות ביותר לכך ניתן לקבל מתחום תעודות הסל. אם לוקחים את כל תעודות הסל המושקעות בחו"ל שקיימות היום בישראל, ומודדים את מחזור התמורה היומי הממוצע בשנה האחרונה, ניתן לראות בברור כי עשר התעודות המובילות באופן קבוע מושקעות ברובן בארה"ב, בפערים גדולים משאר היבשות בעולם.
מבט עמוק לשוק מגלה שחוץ מאופנות מתחלפות, כמעט ואין משקיעים ישראלים הבוחנים שווקים חדשים, ומחפשים את הזדמנויות במדינות פחות פופולריות. ישנן מדינות בהן התנאים הגאו-פוליטיים משתנים והכלכלות המתפתחות עשויות להשיא תשואות יפות למשקיעים. אם מסתכלים על המציאות, ניתן לראות כי מתחילת השנה הביצועים של מרבית שוקי המניות בשווקים המתפתחים והמתעוררים (כולל ישראל) היו נחותים מהביצועים במערב: ארה"ב, אירופה וכמובן יפן.
אסיה פאסיפיק
- הפיליפינים נחשבת לסיפור הצלחה בקרב המשקים המתעוררים עם האצה בצמיחה בשנת 2012 בקצב של 6.6% (מ- 3.9% בשנת 2011) וצפי לצמיחה של כ-6% השנה. מתדמית "האיש החולה של אסיה", בוצעו שורה של שינויים מבניים תוך שיפור האמינות הפיסקלית. הגרעון התקציבי צפוי להגיע ל-2.3% תוצר השנה (בדומה לשנה שעברה), כאשר החוב הממשלתי עומד על מעט פחות מ-50% תוצר. הריבית הבסיסית צפויה להישאר נמוכה (כרגע 3.5%) עקב אינפלציה סביב 3% השנה.
- הברבור הלבן של טאלב: "החוב האמריקאי יוביל למשבר"
- ארה"ב אישרה מכירת שבבי אנבידיה לאיחוד האמירויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- תאילנד ממשיכה להתאושש מנזקי ההצפה של שנה שעברה עם גידול מהיר בהשקעות בתשתית, אשר צפוי לתרום לצמיחה של כ-6.8% השנה. המדינה נהנית מגידול של כמעט 7% בצריכה הפרטית כתוצאה מהעלאת שכר המינימום. הגרעון התקציבי צפוי להגיע השנה ל-3.5% עם חוב ממשלתי של 42%. כמו כן, תאילנד הורידה את מס החברות ב-3.0% השנה לרמה נמוכה של 20%. לאחרונה הריבית הבסיסית ירדה ל-2.5%.
- ויטנאם ממשיכה לצמוח בקצב של 5%-6% לשנה עם גידול של כמעט 20% ביצוא כתוצאה מהתרחבות של יצוא הטקסטיל. ויטנאם נהנית מעודף בחשבון השוטף. הממשלה מתקדמת בתוכנית הפרטה רחבת היקף, הגרעון התקציב עומד על 2.5% והחוב הממשלתי על 45% תוצר.
אירופה
- שוויץ נהנית מהמשך גידול יציב בצריכה הפרטית ותעסוקה מלאה. הצריכה הפרטית צפויה לגדול ב-1.9% השנה והיצוא ב-2.3% (כאשר הבנק המרכזי מצליח למנוע המשך ייסוף במטבע). שיעור האבטלה עומד על כ-3%. שוויץ נהנית ממצב פיסקאלי מאוזן, חוב ממשלתי של 35% תוצר, יציבות מחירים וריביות אפסיות אשר תומכות בהשקעות בבנייה למגורים.
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- שוודיה פועלת לעידוד הצריכה הפרטית שצפויה לגדול ב-2% השנה. לאחרונה מסתמן שיפור במדד האמון הצרכני. למרות רמת האבטלה הגבוהה יחסית סביב 8%, מדובר בגידול מהיר בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. הייצוא מהווה כ-50% מהתוצר, 38% מזה לאירופה. שיפור מסוים בכלכלת אירופה בשנה הבאה יטיב עם היצוא השוודי. שוודיה נהנית מגרעון תקציבי נמוך של 0.6% תוצר וחוב ממשלתי של כ-38% תוצר. אינפלציה נמוכה (פחות מאחוז השנה) תומכת בהמשך ריביות נמוכות (כרגע 1.0%).
- טורקיה נהנית מצמיחה מהירה יחסית של כמעט 4% השנה, כתוצאה מגידול מהיר ביצוא של כ-11% השנה. אומנם טורקיה סובלת מאינפלציה קצת גבוהה בשל גידול דו ספרתי בשכר, אך עדיין נהנית מגירעון תקציבי נמוך וחוב ממשחתי של 35% תוצר.
אמריקה
- מקסיקו צפויה ליהנות מההתאוששות ההדרגתית בארה"ב - שותפת הסחר העיקרית שלה. הצמיחה צפויה להגיע ל-3.2% בשנת 2013, כאשר הייצוא צפוי לגדול ב-8%. בוצעו מספר רפורמות בשנה שעברה, הגרעון התקציבי עומד על 2% והחוב הממשלתי על 37% תוצר.
- צ'ילה צפויה לצמוח בקרוב ל-5% השנה עם גידול בצריכה הפרטית של כמעט 6% והאצה בהשקעות. צפויה אינפלציה של קרוב ל- 2%, גרעון תקציבי קרוב לאפס וחוב ממשלתי של 22% תוצר בלבד.
בסיכומו של עניין, בהשוואה לישראל, אשר מציגה חולשה כלכלית בחודשים האחרונים, במרבית המדינות שסקרנו ניתן להבחין בפרמטרים מאקרו כלכליים חיוביים ויציבים יותר. לדוגמא, נתון הצמיחה החזוי לשנה הקרובה, במרבית המדינות, חיובי וגבוה יותר מזה הצפוי אצלנו. גם הגרעון התקציבי הממוצע נמוך יותר, והיצוא התעשייתי משמעותי יותר.
בנוסף, מרבית השווקים הנסקרים כאן הינם שווקים מתפתחים, אשר מושפעים בצורה משמעותית מהתאוששות הכלכלה בארה"ב. להערכתנו היציאה מהמשבר של שתי הכלכלות החזקות בעולם, ארה"ב וסין, תשפיע בצורה משמעותית על המדינות הסובבות אותן בכלל, ועל החברות היצואניות במדינות אלו בפרט. נתון זה יתורגם לעלייה במכירות וברווחיות החברות לאורך זמן, דבר שיבוא לידי ביטוי בביצועי המניות בשווקים הללו. על כן אנו ממליצים לפזר חלק מתיקי ההשקעות במדינות מעניינות אלו בעלות פרמטרים כלכליים חיוביים, פוטנציאל לצמיחה מהירה ורמת חוב נמוכה.

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.