מדיוני הריבית: 3 חברים בוועדה המוניטרית העדיפו הפחתה של 0.5%, פישר הכריע
בנק ישראל הודיע ב-13 במאי על הפחתת הריבית ב-0.25% לרמה של 1.5% ועל הפעלת תוכנית לרכישת מטבע חוץ על מנת לקזז את השפעת הפקת הגז על שער החליפין. היום מפרסם הבנק את הדיונים שקדמו להחלטה.
חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, ציינו בפרוטוקולים שפורסמו היום (ד'), כי "לפי הערכות, חלק מהייסוף החד בשקל בעת האחרונה נבע מהרחבה מוניטרית שבוצעה במספר משקים בעולם (הרחבת ההקלות הכמותיות והפחתות ריביות שהגדילו את הפער בין ריבית בנק ישראל לריביות של בנקים מרכזיים חשובים בעולם); הערכות המשקיעים לגבי שיפור במאזן התשלומים כתוצאה מהפקת הגז בישראל; הביצועים הטובים יחסית של המשק הישראלי בהשוואה למשקים אחרים, והתיקון הצפוי בתוואי המדיניות הפיסקלית.
"יחד עם זאת, לאור תיסוף היתר של השקל בהשוואה למטבעות אחרים, נראה שבשוק המט"ח קיימת הערכת יתר לעוצמת ההשפעה של הפקת הגז על שער החליפין. "
על מנת לקזז את השפעת הפקת הגז לתיסוף השקל הוצע לפעול בתוכנית רכישות, בסכומים שיקבעו לפי השיפור הצפוי על פי הערכות הבנק במאזן התשלומים. התוכנית מתווספת למדיניות שער החליפין הנוכחית ותפעל, ככל הנראה, עד לשנת 2018, בה מתוכננת להתחיל לפעול קרן העושר. עד סוף השנה הנוכחית מתכוון בנק ישראל לרכוש מט"ח בתמורה ל-2.1 מיליארד דולר, כלומר כ-15 מיליון דולר ביום, וכעת מתברר כי המדיניות הזו תימשך עוד 5 שנים, עם כי הסכומים בה עשוים להשתנות.
עם פירסום הפרוטוקולים היום (ד') בשעות הצהריים ניצת מחדש הראלי בשוק המט"ח, כשהדולר עבר לעלייה של 0.25% והוא נסחר כעת ברמה של 3.685 שקלים ושערו של האירו מתחזק בשיעור חד עוד יותר של 0.8% ונסחר ברמה של 4.764 שקלים.
הפיתרון בשוק הדיור - מצד ההיצע
הוועדה דנה בנושא השפעת הפחתת הריבית על שוק הדיור. בהקשר זה הזכירו חברי הועדה כי פעולות שנקט הפיקוח על הבנקים בעבר ממתנות את ההשפעה שיש לריבית המוניטרית של בנק ישראל על שוק הדירות ושהגורם המשפיע יותר על הביקוש לדירות הוא התשואות לטווח ארוך.
יחד עם זאת, ישנה הסכמה כי קיימים שיקולים רבים העומדים בפני הוועדה בעת קביעת המדיניות המוניטרית וביניהם טובת המשק כולו מול המתרחש בשוק הדיור, וכי הועדה מאזנת בין השיקולים השונים. עם זאת הזכירו חברי הועדה כי פתרון ארוך טווח לבעיה בשוק הדיור צריך לבוא מצד ההיצע ולא מצד הביקוש.
בין חברי הוועדה שררה הסכמה כי לנוכח מגמת הייסוף ועל רקע ההרחבה המוניטרית הננקטת ע"י בנקים מרכזיים רבים לאחרונה, יש להפעיל את תוכנית הרכישות לקיזוז השפעת הפקת הגז ולהפחית את הריבית באופן מידי מבלי להמתין למועד החלטת הריבית הרגיל.
חברי הוועדה היו חלוקים ביניהם ביחס למידת הפחתת הריבית הרצויה 0.25% או 0.5%.
3 חברי ועדה, וביניהם הנגיד, צידדו בהפחתה של 0.25 נקודות אחוז וסברו כי הפחתה מדודה זו יחד עם הפעלת תוכנית הרכישות מספיקה, בשלב הזה, להתמודדות עם ההתפתחויות בשוק המט"ח, והשפעת הפחתה זו תיבחן במועד ההחלטה הרגיל. שלושת חברי הועדה האחרים שצידדו בהפחתה של 0.5% סברו כי לאור ההתפתחויות בשוק המט"ח נדרשת הפחתת ריבית חדה יותר.
- 2.בנק ישראל גרמתם לבועת הנדל"ן הגדולה בישראל ולירידה מהאר (ל"ת)אזרח 22/05/2013 16:07הגב לתגובה זו
- 1.פישר סע בחזרה לארה"ב וחזק את הדולר במקום את השקל (ל"ת)חזי 22/05/2013 15:11הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי
הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל
אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.
הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.
מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).
לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.
- אלקטרה מצרפת את קרן תש"י כשותפה באלקטרה אפיקים ומוטורס
- אלקטרה: עלייה בהכנסות וברווח הנקי, ירידה בתפעולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל
דבר החברה
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.
עזריאלי עם צמיחה של 12% ב-NOI, בחיזוק מרכזי המידע
החברה דיווחה על הרבעון השלישי של 2025, ועל צמיחה של כ-12% ב-NOI, ואמנם מציגה ירידה קלה ב-FFO לאור עלייה בהוצאות המימון אבל גם בהאצהת פעילות מרכזי המידע באירופה; שיעורי התפוסה גבוהים במיוחד והרווח הנקי לבעלי המניות עמד על 395 מיליון שקל ברבעון
עזריאלי קבוצת עזריאלי מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי לשנת 2025 ומציגה רבעון חזק, המאופיין בשיא רבעוני נוסף ב-NOI, בעלייה ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ובחזרה מלאה לשגרה במרבית תחומי הפעילות, לאחר השפעות מבצע "עם כלביא" ברבעון הקודם. מהדוחות עולה כי ה-NOI של הקבוצה ברבעון השלישי הסתכם בכ-657 מיליון שקל, לעומת כ-586 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול מרשים של כ-12%. הגידול נובע בעיקר מהמשך התחזקות תחום מרכזי המידע, שהוא מנוע צמיחה מרכזי עבור הקבוצה, ומהתאוששות ניכרת בפעילות הקניונים. גם מדד ה-Same Property NOI מציג עלייה של כ-2% בהשוואה לרבעון המקביל, נתון הממחיש את השיפור בנכסים הקיימים, ללא שינויי פורטפוליו.
במקביל לעלייה ב-NOI, מציגה החברה ירידה קלה במדדי תזרים המזומנים התפעוליים. ה-FFO ללא תרומת פעילות הדיור המוגן הסתכם ב-395 מיליון שקל, לעומת 409 מיליון
שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של כ-3%. עיקר הירידה נובע מעליית הוצאות המימון והוצאות נוספות הקשורות בהמשך ההתרחבות המואצת של פעילות Green Mountain Global, הפועלת בתחום הדאטה סנטרס באירופה. מנגד, הקבוצה מציינת כי גם ברבעון זה נשמרה יציבות יחסית בפעילות הנדל"ן
המניב בישראל, עם תפוסות גבוהות ושיעורי חידוש ושדרוג חוזים מרשימים.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות עלה ברבעון ל-395 מיליון שקל, בהשוואה ל-383 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד, עלייה של כ-3%. מדובר בשיפור הנובע הן מעליית שווי נדל"ן להשקעה והן מהמשך צמיחה בהכנסות המגזרים המרכזיים. גם מאזן החברה ממשיך להדגים איתנות פיננסית, עם מזומנים, פיקדונות והשקעות לטווח קצר בהיקף של כ-3.3 מיליארד שקל, שעליהם נוספו מניות בנק לאומי כך שסך הנכסים הנזילים מגיע לכ-5.5 מיליארד שקל. החוב נטו עומד על כ-23.6 מיליארד שקל, שיעור הנחשב נמוך יחסית לענף הנדל"ן המניב ולתיק הנכסים של הקבוצה.
המגזרים השונים
הקבוצה שומרת על שיעורי תפוסה גבוהים ואף מגדילה אותם: 99% במגזר הקניונים, 96% במגזר המשרדים בישראל (לעומת 94% ברבעון הקודם) ו-99% ברשת פאלאס בתחום הדיור המוגן (לעומת 98%
ברבעון הקודם(. בנוסף, הפדיונות בקניונים בחודשים יולי-ספטמבר הציגו עלייה של כ-4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, המשקפת חזרה חזקה של צרכנים לפעילות רגילה ועלייה בביקושים לאחר השפעות מבצע "עם כלביא". לפי הדוח, בחודשים ינואר-ספטמבר הפדיונות נותרו דומים לאשתקד, כאשר
הנתונים מנוטרלים מהשפעת מודיעין מערב, שנפתח רק ב-2024, ומהשפעת חודש יוני.
- עזריאלי בדוח טוב - שיפור בפרמטרים התפעוליים
- עזריאלי סוגרת את הסכם השכירות בחוות השרתים בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במגזר המשרדים מציגה החברה התאוששות ממשית, בין היתר בעקבות גידול בהשקעות זרות ויציבות בענפי התעסוקה בעיר תל אביב. כ-80% מהשטח שהתפנה במגדל שרונה עם עזיבת שוכר משמעותי כבר הושכר מחדש במהלך הרבעון, וברובו בתנאים טובים יותר מהחוזה הקודם. החברה מציינת כי היא נמצאת במשא ומתן מתקדם לגבי יתרת השטח. נתונים אלה ממחישים את רמת הביקוש הגבוהה לנכסי משרדים במיקומים המרכזיים של הקבוצה.
