סקירת פועלים: "את הסיכון בחשיפה לחברות עדיף ליטול באמצעות מניות"
"שוק המניות מגלם כיום, להערכתנו, "ישיבה על הגדר" של המשקיעים". כך כותבים כלכלני בנק הפועלים בסקירתם השבועית ומוסיפים כי "הדבר מקבל ביטוי במחזורים הנמוכים ובתנודתיות המתונה של מדדי המניות".
בפועלים סבורים, כי "גורמי אי-הוודאות מגולמים ברובם בשוק. עם זאת, אין להקל ראש בגורמי הסיכון השונים ובראשם תקציב המדינה המגובש בימים אלו. ההערכות הן, כי תוכנית זו תכלול העלאת מסים וקיצוץ בסעיפי התקציב השונים, אשר יביאו לפגיעה גם בחברות המקומיות. ברם, נראה כי שוק ההון מגלם כבר את הצפי לפגיעה, ולכן כל זמן שלא תהיה הפתעה בעוצמת הגזירות, לא צפויה תגובה משמעותית לפרסומן".
סטיות התקן הגלומות באופציות המעו"ף ממשיכות להיות נמוכות מאוד, סביב 12%-11%. מדובר בסטיית התקן הנמוכה ביותר שנרשמה בשוק מזה שלוש שנים, והיא מעידה על חוסר העניין של המשקיעים בשוק בשבועות האחרונים והמתנתם להתפתחויות שיביאו לקביעת מגמה ברורה בשוק. בפועלים סבורים כי "ניתן לעשות שימוש במכשיר זה לבניית אסטרטגיית חשיפה לשוק תוך תשומת לב לתנודתיות הנמוכה בנכס הבסיס".
"לאור האמור ולנוכח רמות התמחור הנוחות יחסית בבורסה בתל אביב אנו סבורים כי ניתן להחזיק בחשיפה מנייתית בינונית בתיקי ההשקעות עם מיקוד התיק במניות דפנסיביות. כמו כן אנו סבורים כי את הסיכון בחשיפה לחברות עדיף ליטול באמצעות מניות על פני אג"ח קונצרניות".
ספק אם הצמיחה השתפרה
כלכלני פועלים מביעים ספק אם הצמיחה השתפרה ברבעון הראשון. יצוא הסחורות רשם אמנם עלייה יפה ברבעון זה בעיקר הודות לזינוק ביצוא התרופות ועלייה ביצוא רכיבים אלקטרוניים, אך אינדיקטורים אחרים היו פושרים יותר. בעיקר בולטת הירידה המתמשכת ביבוא נכסי השקעה. "אנו מעריכים כי הצמיחה ברבעון הראשון לא הייתה שונה באופן ניכר מזו של הרבעון הקודם (2.6% במונחים שנתיים). במבט קדימה אנו סבורים כי המצב הפיסקאלי מעמיד השנה אתגר משמעותי".
נציין כי גישה דומה באה לידי ביטוי גם בבלוג של לאומי שפורסם היום ולפיו ברבעון הראשון של 2013 צפויה צמיחה מתונה של התוצר העסקי, בדומה לשנת 2012, בה צמח התוצר של המגזר העסקי בשיעור רבעוני ממוצע של כ- 3.0% (במונחים שנתיים)".
וחזרה לסקירת כלכלני בנק הפועלים, שמתייחסים גם לריבית ואומרים כי "ריבית בנק ישראל צפויה להיוותר בתקופה הקרובה ברמה של 1.75%. הסיבה המרכזית לכך שהריבית אינה נמוכה יותר היא מחירי הדירות".
על הגירעון התקציבי אומרים בפועלים כי "תוואי הגירעון ללא נקיטת קיצוצים מגיע השנה, להערכתנו, לכ- 5% מהתמ"ג ואולי אף יותר. מכיוון שאנו מתקרבים לאמצע השנה ולא ניתן להטיל מסים רטרואקטיבית, יעד הגירעון לשנה הנוכחית פחות משמעותי מבעבר.
"אנו מעריכים כי בחודשים הקרובים יועלו שיעורי המסים - הן ישירים והן עקיפים, וכן יבוצעו קיצוצים נרחבים בצד ההוצאות. בהתאם להנחה זו היקף הגירעון השנה צפוי להיות דומה לזה של שנה שעברה - מעט מעל 4% מהתוצר".
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
