המחזור היומי בבורסה נפל ב-2012 ב-38% ובאופציות המעו"ף ב-34%

המדדים הנסחרים בת"א סגרו חודש תנודתי ושנה תנודתית במגמה מעורבת. יצירות ענק נרשמו בקרנות האג"ח. בגלל הגירעון התקציבי: האוצר גייס השנה חוב ברוטו של 82.3 מיליארד ש' - שיא של 20 שנה
יעל גרונטמן | (2)

חודש דצמבר בבורסה הישראלית היה חודש תנודתי שסיכם שנה תנודתית לא פחות ומאתגרת מאוד. מעבר לתנודתיות שהושפעה משנה סוערת גם בשוקי העולם, התאפיינה השנה החולפת בבורסה של ת"א בירידה משמעותית במחזורי המסחר במניות ובאופציות, בגיוסי ענק בקרנות האג"ח ובשיא של 20 שנה בגיוסי החוב של הממשלה שנאלצה להתמודד עם הגירעון התופח, כך עולה מהנתונים המסכמים לחודש דצמבר ולשנה כולה שפירסמה היום (ה') הבורסה לני"ע.

המדדים השונים סגרו את החודש האחרון של השנה במגמה מעורבת, כאשר מדד ת"א פיננסים בלט בעליות שערים של 3.4% וסיכם שנה חזקה עם זינוק של 23%, לעומתו מדד המעו"ף נפל ב-3.6% בדצמבר וסגר את השנה עם עלייה של כ9%. המדד עם הביצועים הגרועים ביותר השנה היה מדד התקשורת שאיבד 33% מערכו.

אחת הבעיות המרכזיות של השנה בבורסה היתה המחזורים הנמוכים, אך בדצמבר נרשמה התאוששות משמעותית כשהמחזור הממוצע זינק בכ-30% ביחס לחודש נובמבר והסתכם ב-1.2 מיליארד שקל. המחזור בדצמבר היה גבוה יותר גם מהממוצע היומי בשנה כולה. על פי הנתונים שפירסמה היום הבורסה לני"ע הסתכם המחזור היומי הממוצע בבורסה בשנת 2012 בכ-1.1 מיליארד שקל, מחזור הנמוך בכ-38% לעומת השנה הקודמת.

למרות שבחודש דצמבר נרשמה התאוששות במחזורי המסחר, זה לא קרה בגלל שחקני המעו"ף, שהמשיכו להפחית את פעילותם בשוק הישראלי, בהמשך לירידה בפעילות שניכרה במהלך השנה כולה.

מהנתונים עולה כי באופציות על מדד המעו"ף נסחרו בדצמבר כ-200 אלף יחידות ביום בממוצע, מחזור הנמוך בכ-17% מהמחזור בנובמבר. בסיכום שנתי נסחרו כ-234 אלף יחידות ביום, מחזור נמוך בכ-34% לעומת המחזור הממוצע בשנת 2011.

לאחר ירידה חדה מאוד בפעילות בשוק המק"מ בשנה האחרונה על רקע בריחת הזרים בעקבות מהלכי בנק ישראל, חלה עלייה חדה בפעילות במק"מ בדצמבר לעומת החודש הקודם, והמחזור היומי שהסתכם בכ-714 מיליון שקל ביום, גבוה בכ-55% לעומת המחזור בנובמבר. בסיכום שנת 2012 הסתכם המחזור היומי במק"מ בכ-634 מיליון שקל ביום.

שיא של 20 שנה בגיוס חוב ממשלתי

המסחר בשוק איגרות החוב בדצמבר הסתכם בעליות שערים במרבית המדדים.

איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד והשקליות בלטו החודש בעלייה של כ-1.7% וכ-1.0% בהתאמה. בסיכום שנת 2012 עלו איגרות החוב הממשלתיות בכ-8%. איגרות החוב הלא-ממשלתיות צמודות המדד נותרו החודש כמעט ללא שינוי ובסיכום שנת 2012 עלו בכ-10.3%.

המחזור היומי באיגרות חוב הסתכם בכ-4 מיליארד שקל בדצמבר. בסיכום שנתי הסתכם המחזור היומי באיגרות חוב בכ-4.1 מיליארד שקל ביום גבוה בכ-10% לעומת המחזור בשנת 2011.

הסקטור העסקי גייס בדצמבר כ-5 מיליארד שקל בהנפקות והקצאות פרטיות של אג"ח. בסיכום שנת 2012 גייסו החברות כ-39.5 מיליארד שקל באמצעות אג"ח נמוך במעט מהסכום שגויס בשנה הקודמת.

הגירעון התקציבי התופח חייב את משרד האוצר בראשותו של השר יובל שטייניץ לגייס חוב בהיקפי שיא כמוהם לא היו ב-20 השנה האחרונות. בדצמבר גייס האוצר כ-4.4 מיליארד שקל ברוטו בהנפקות אג"ח. הגיוס הממשלתי ברוטו בשנת 2012 הסתכם בכ-82.3 מיליארד שקל והיה הגבוה זה יותר מעשרים שנה. היקף ההנפקות נטו עלה אף הוא בשיעור חד עקב עלייה בגירעון התקציבי, והסתכם בכ-22 מיליארד שקל בשנת 2012 לעומת כ-3 מיליארד שקל בשנה הקודמת.

יצירות ענק בקרנות האג"ח

שוק קרנות הנאמנות נהנה מיצירות ענקיות בעיקר בקרנות האג"ח גם בחודש דצמבר שבו הסתכמו היצירות בכ-2.8 מיליארד שקל נטו. בסיכום שנת 2012 בולטות קרנות האג"ח ביצירות נטו בסך כ-17.6 מיליארד שקל. מאידך, בקרנות הכספיות נרשמו פדיונות ענק בסך כ-2.1 מיליארד שקל ובסיכום שנתי הסתכמו היצירות בקרנות אלה בכ-0.3 מיליארד שקל בלבד.

בקרנות המנייתיות לא נרשמה בחודש החולף פעילות מהותית וסך הפדיונות נטו בקרנות אלה מגיע לכ-1.3 מיליארד שקל בשנת 2012. בקרנות חו"ל נרשמו יצירות נטו בסך כ-135 מיליון שקל בדצמבר ובסך כ-2.5 מיליארד שקל בסיכום שנת 2012.

גם המחזורים בתעודות הסל התכווצו השנה

בשוק תעודות הסל לא הונפקו בדצמבר גם בדצמבר סדרות חדשות. מחזור המסחר היומי בתעודות סל בדצמבר היווה כ-21% ממחזור המסחר במניות וכ-13% מהמחזור באג"ח לא ממשלתי. בסיכום שנת 2012 היווה מחזור המסחר היומי בתעודות סל כ-20% ממחזור המסחר במניות וכ-14% מהמחזור באג"ח לא ממשלתי, לעומת כ-23% וכ-18% בהתאמה בשנת 2011.

הציבור רכש בדצמבר תעודות סל על מדדי מניות מקומיים בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל נטו ובסיכום שנת 2012 רכש תעודות סל על מדדי מניות מקומיים בסך כ-1.2 מיליארד שקל. בנוסף הציבור רכש תעודות סל על מדדי מניות בינלאומיים בסך נטו של כ-0.6 מיליארד שקל בדצמבר ובסך כ-2.4 מיליארד שקל בכל שנת 2012.

הציבור מכר נטו תעודות סל על מדדי אג"ח ומדדי סחורות בסך כ-0.3 מיליארד שקל בדצמבר, ובסיכום שנת 2012 רכש נטו תעודות סל על מדדים אלה בסך כ-1.2 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אחד 03/01/2013 19:56
    הגב לתגובה זו
    אינטראקטיב ברוקרס
  • 1.
    אביעד 03/01/2013 14:24
    הגב לתגובה זו
    2)לסגור את הבורסה בימי ראשון וכך יוכלו גם שחקנים מחו"ל להיכנס לשוק- יש ברוקרים מחו"ל שלא פותחים מערכת בימי ראשון 3) רוצה לתת הוראה על ידי מכונה 2 אפשרויות האחת אתה עושה שוק ומחוייב לתת ציטוטים רוב היום במרווח קבוע שמשתנה לפי הנכס אפשרות שנייה אם מכונה נותנת הוראה לבורסה אסור לשנות את הלימיט ב-10 שניות ממתן הלימיט ובכך המכונות יתנו נזילות אמיתית ולא מכונות אשר נותנות ציטוטים באלפית השניה וברגע שמישהו נכנס המכונה בורחת. 4) להוריד את מס ההכנסה ל-15%. יש לי עוד הרבה המלצות אך לצערי אף אחד לא מקשיב. הם עסוקים בלעבור לבניין יותר מפואר, עצוב לי כי אני ציוני אשר אוהב את הארץ אך מחייבים אותי לאור חוסר הנזילות לסחור במקומות אחרים. מקווה שמשהו חדש יתחיל משנת 2013 ויעשו חלק מההמלצות. עוד המלצה אחת שאני חייב לרשום. חייבים לנסות להקטין את השפעת שחקני המעו"ף על נכס הבסיס ולכן צריך להקטין את המשקל היחסי למניות שאינן דואליות כגון הבנקים ולהגדיל את הדואליות (לתת למניות הללו מעין פרס) ובכך יותר מניות ירצו להנפיק את המניות בחו"ל יהיה יותר נזילות ויותר שחקני ארביטראז' ובכך השחקנים יתקשו לשחק עם המדד מעו"ף
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?