מנכ"ל רוביקון: "אני מקבל ביום לפחות 10 הצעות להשקעה, אבל היזם הישראלי הממוצע - רוצה כסף בשביל משכורת"
הישראלי ידוע כיזם בנישמתו, כל ילד שעומד בתור לפלאפל מחשב תוך כדי המתנה את ההכנסה היומית הממוצעת של בעל הדוכן וכל נער (או נערה) שסיימו צבא כבר חושבים על הסטארט-אפ. לפעמים אפשר לפתח את המיזם על הון אישי אבל במרבית הפעמים - צריך מימון או שותפים. Bizportal שוחח עם אמיר ברמלי, מנכ"ל רוביקון, חברת שמאגדת בתוכה מספר חברות השקעה.
מבחינת מספרים, ברמלי מסביר - "בשנה החולפת קיבלנו בערך 50 הצעות להשקעה כל שבוע, זה אומר 2,500-3,000 הצעות בשנה, כלומר יזמים שמגיעים עם רעיונות ומחפשים כסף - או בצורה של מימון או בצורה של כניסה באקוויטי. מתוך אותן אלפי הצעות אנחנו מסננים במיידי בערך 2,000 פניות כאשר הסיבה המרכזית היא המרחק מהרעיון ועד הביצוע, או שהמודל לא נראה כדאי".
לדברי ברמלי, "ההצעות שעוברות נכנסות לשלב של בדיקה מעט יותר מעמיקה ואחריה אנחנו נשארים עם 100-150 הצעות שהולכות לשלב של 'בדיקת נאותות' - כלומר שלב שבו אנחנו בודקים שהדברים שאמר היזם אכן נתונים. בסופו של דבר - ב-2012 השקענו כמעט 500 מיליון שקלים ב-70 חברות - שזה אומר 5-6 חברות בשבוע."
כאמור, רוביקון פועלת באמצעות 4 חברות השקעה - 'קרן קלע' (מימון לצורך בטחונות), רוביקון (יזמות והשקעה), 'קרן הגשמה' (השקעות ריאליות) ו'אקספרס' (מימון כנגד בטחונות נדל"ן). "אנחנו נכנסים איפה שהבנקים לא יודעים או לא רוצים להיכנס. והמצב כעת הוא שיש מחנק אשראי, הבנקים מאוד שמרניים, הרגולציה הולכת ומקשיחה ועל אג"חים כמעט ואין מה לדבר. זה קורה בזמן שהפעילות העסקית לא מפסיקה - לשם אנחנו נכנסים", אומר ברמלי.
כיצד ובאיזה שלב מגיע היזם הישראלי לבקש כסף?
ברמלי: "יזמים שמגיעים עם רעיון ומצפים שיקבלו כסף כי יש להם רעיון נחמד מסוננים מייד. אנחנו קרן סולידית ואם אנחנו רואים שהמרחק בין הרעיון לביצוע הוא גדול מידי - לא נלך על זה. לצערי, בחלק גדול מהמקרים - היזם הישראלי מנסה לגייס כסף בשלב שבו הוא רוצה להתחיל לשלם לעצמו משכורת בזמן שהוא מנסה להרים את המיזם".
"אני אתן דוגמה, הגיע יזם שדיבר על פרויקט 'פינוי בינוי' בנווה צדק שנראה מדהים. הוא בא עם תוכניות ואחרי שכבר השקיע 100 אלף שקל בתוכנית העבודה שלו. העניין הוא שהוא חשב שתוך שנה הוא משיג את כל ההיתרים. בפועל - היו שם התנגדויות מצד הדיירים ועוד מספר חסמים. היום, שנתיים וחצי לאחר מכן, הוא עדיין לא זז עם הפרויקט הזה. אם היינו נותנים לו את הכסף שביקש - זה היה נשרף על המשכורות שהוא היה מושך".
ודוגמה ליזם שבא מוכן וקיבל כסף?
"הגיע יזם שהיה מאוד בכיר בחברת תקשורת גדולה שרצה לרכוש חברה בתחום מרכזיות התקשורת. הוא הגיע עם הצעת הרכישה ביד, עם הבהרה שהוא הולך להיות המנכ"ל ועם תוכנית ברורה לשיפור החברה. הוא היה מאוד בשל וגם הסכים להביא את מקסימום הכסף שיש לו לצורך המהלך, גם אם זה לא היה הרבה".
"תוך שבועיים ביצענו את כל תהליך הבדיקות ונתנו לו 8 מיליון שקלים, זה היה לפני שנתיים והיום הביזנס שלו עובד יפה מאוד. פה הנקודה היא שמעבר לרעיון ולתוכנית הפעולה, אנחנו נותנים משקל גדול מאוד לבן אדם שיוביל את העסק - ובמקרה הזה כבר מההתחלה זה היה נראה טוב".
היזם הישראלי - מול האמריקני
- 7.אליקים סלע 15/10/2014 12:19הגב לתגובה זומחפש משקיעה למיזם יחודי למניעת מוחלטת לפריצות סייבר
- 6.קובי 25/01/2013 18:43הגב לתגובה זויוסי שלום בעקבות המודעה שבנדון אני מעוניין להפגש לשיחת היכרות יש לי ייזם מאד מעניין ומבטיח מאד אשמח באם תענה לבקשתי תודה קובי
- 5.משה ויידנפלד 19/01/2013 05:20הגב לתגובה זוהשותף שלי מעוניין למכור לחו"ל את הפטנט שלו לייצור קמין על שעובד על עצי בערה. המלצות - שרי אריסון רעיה שטראוס ועוד. יש לך רעיון ? אני בנייד 0547645421
- 4.הדוגמאות שלו ממש לא משקפות את המצב בשוק (ל"ת)אורן 26/12/2012 10:31הגב לתגובה זו
- 3.smiler77 25/12/2012 14:42הגב לתגובה זוחיפשו מה להגיד כדי שלא נשים לב שזו בסך הכל פרסומת לרוביקון כחברת ניהול השקעות. חשבתי שהפרסומות אמורות להיות רק בצדדי העמוד.
- אכן אמת בדבריך וחבל שכך אתר כלכלי נוהג (ל"ת)רומי 25/12/2012 16:53הגב לתגובה זו
- 2.אני הייתי רק מהבנקים לוקח (ל"ת)אלעד 25/12/2012 13:55הגב לתגובה זו
- 1.צודק 100% לגבי היזם הישראלי (ל"ת)ירון 25/12/2012 13:55הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה מוערכות טובות, ויש גאות בעסקיה - בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי קצת יותר, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה שהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יצטרכו רק את סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
