מנכ"ל רוביקון: "אני מקבל ביום לפחות 10 הצעות להשקעה, אבל היזם הישראלי הממוצע - רוצה כסף בשביל משכורת"
הישראלי ידוע כיזם בנישמתו, כל ילד שעומד בתור לפלאפל מחשב תוך כדי המתנה את ההכנסה היומית הממוצעת של בעל הדוכן וכל נער (או נערה) שסיימו צבא כבר חושבים על הסטארט-אפ. לפעמים אפשר לפתח את המיזם על הון אישי אבל במרבית הפעמים - צריך מימון או שותפים. Bizportal שוחח עם אמיר ברמלי, מנכ"ל רוביקון, חברת שמאגדת בתוכה מספר חברות השקעה.
מבחינת מספרים, ברמלי מסביר - "בשנה החולפת קיבלנו בערך 50 הצעות להשקעה כל שבוע, זה אומר 2,500-3,000 הצעות בשנה, כלומר יזמים שמגיעים עם רעיונות ומחפשים כסף - או בצורה של מימון או בצורה של כניסה באקוויטי. מתוך אותן אלפי הצעות אנחנו מסננים במיידי בערך 2,000 פניות כאשר הסיבה המרכזית היא המרחק מהרעיון ועד הביצוע, או שהמודל לא נראה כדאי".
לדברי ברמלי, "ההצעות שעוברות נכנסות לשלב של בדיקה מעט יותר מעמיקה ואחריה אנחנו נשארים עם 100-150 הצעות שהולכות לשלב של 'בדיקת נאותות' - כלומר שלב שבו אנחנו בודקים שהדברים שאמר היזם אכן נתונים. בסופו של דבר - ב-2012 השקענו כמעט 500 מיליון שקלים ב-70 חברות - שזה אומר 5-6 חברות בשבוע."
כאמור, רוביקון פועלת באמצעות 4 חברות השקעה - 'קרן קלע' (מימון לצורך בטחונות), רוביקון (יזמות והשקעה), 'קרן הגשמה' (השקעות ריאליות) ו'אקספרס' (מימון כנגד בטחונות נדל"ן). "אנחנו נכנסים איפה שהבנקים לא יודעים או לא רוצים להיכנס. והמצב כעת הוא שיש מחנק אשראי, הבנקים מאוד שמרניים, הרגולציה הולכת ומקשיחה ועל אג"חים כמעט ואין מה לדבר. זה קורה בזמן שהפעילות העסקית לא מפסיקה - לשם אנחנו נכנסים", אומר ברמלי.
כיצד ובאיזה שלב מגיע היזם הישראלי לבקש כסף?
ברמלי: "יזמים שמגיעים עם רעיון ומצפים שיקבלו כסף כי יש להם רעיון נחמד מסוננים מייד. אנחנו קרן סולידית ואם אנחנו רואים שהמרחק בין הרעיון לביצוע הוא גדול מידי - לא נלך על זה. לצערי, בחלק גדול מהמקרים - היזם הישראלי מנסה לגייס כסף בשלב שבו הוא רוצה להתחיל לשלם לעצמו משכורת בזמן שהוא מנסה להרים את המיזם".
"אני אתן דוגמה, הגיע יזם שדיבר על פרויקט 'פינוי בינוי' בנווה צדק שנראה מדהים. הוא בא עם תוכניות ואחרי שכבר השקיע 100 אלף שקל בתוכנית העבודה שלו. העניין הוא שהוא חשב שתוך שנה הוא משיג את כל ההיתרים. בפועל - היו שם התנגדויות מצד הדיירים ועוד מספר חסמים. היום, שנתיים וחצי לאחר מכן, הוא עדיין לא זז עם הפרויקט הזה. אם היינו נותנים לו את הכסף שביקש - זה היה נשרף על המשכורות שהוא היה מושך".
ודוגמה ליזם שבא מוכן וקיבל כסף?
"הגיע יזם שהיה מאוד בכיר בחברת תקשורת גדולה שרצה לרכוש חברה בתחום מרכזיות התקשורת. הוא הגיע עם הצעת הרכישה ביד, עם הבהרה שהוא הולך להיות המנכ"ל ועם תוכנית ברורה לשיפור החברה. הוא היה מאוד בשל וגם הסכים להביא את מקסימום הכסף שיש לו לצורך המהלך, גם אם זה לא היה הרבה".
"תוך שבועיים ביצענו את כל תהליך הבדיקות ונתנו לו 8 מיליון שקלים, זה היה לפני שנתיים והיום הביזנס שלו עובד יפה מאוד. פה הנקודה היא שמעבר לרעיון ולתוכנית הפעולה, אנחנו נותנים משקל גדול מאוד לבן אדם שיוביל את העסק - ובמקרה הזה כבר מההתחלה זה היה נראה טוב".
היזם הישראלי - מול האמריקני
- 7.אליקים סלע 15/10/2014 12:19הגב לתגובה זומחפש משקיעה למיזם יחודי למניעת מוחלטת לפריצות סייבר
- 6.קובי 25/01/2013 18:43הגב לתגובה זויוסי שלום בעקבות המודעה שבנדון אני מעוניין להפגש לשיחת היכרות יש לי ייזם מאד מעניין ומבטיח מאד אשמח באם תענה לבקשתי תודה קובי
- 5.משה ויידנפלד 19/01/2013 05:20הגב לתגובה זוהשותף שלי מעוניין למכור לחו"ל את הפטנט שלו לייצור קמין על שעובד על עצי בערה. המלצות - שרי אריסון רעיה שטראוס ועוד. יש לך רעיון ? אני בנייד 0547645421
- 4.הדוגמאות שלו ממש לא משקפות את המצב בשוק (ל"ת)אורן 26/12/2012 10:31הגב לתגובה זו
- 3.smiler77 25/12/2012 14:42הגב לתגובה זוחיפשו מה להגיד כדי שלא נשים לב שזו בסך הכל פרסומת לרוביקון כחברת ניהול השקעות. חשבתי שהפרסומות אמורות להיות רק בצדדי העמוד.
- אכן אמת בדבריך וחבל שכך אתר כלכלי נוהג (ל"ת)רומי 25/12/2012 16:53הגב לתגובה זו
- 2.אני הייתי רק מהבנקים לוקח (ל"ת)אלעד 25/12/2012 13:55הגב לתגובה זו
- 1.צודק 100% לגבי היזם הישראלי (ל"ת)ירון 25/12/2012 13:55הגב לתגובה זו
סקוט ראסל מנכל נייס; קרדיט: נייסאין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
מניית נייס בקריסה - איבדה 35% מתחילת השנה, יותר מ-50% בארבע השנים האחרונות; מה יקרה כעת למניה? לא בטוח שמה שחשבתם
נייס נייס 4.61% שהיתה עד לפני שנה וחצי החברה הגדולה בת"א, איבדה 35% מתחילת השנה ו-50% בארבע השנים האחרונות. החברה מדווחת על תוצאות כספיות חלשות ברבעון השלישי של השנה, ועל תחזית מאכזבת לשנה כולה. הנהלת החברה מדברת על רווח של 12.25 דולר למניה (אמצע הטווח שבין 12.28 דולר למניה ל-12.42 דולר למניה) מתחת להערכות האנליסטים ל-12.43 דולר למניה. התחזית לא כוללת את הרכישה האחרונה בתחום ה-AI.
המשקיעים שואלים שתי שאלות חשובות - הראשונה, מה יקרה למניה? לרוב פספוס בדוחות ובעיקר בתחזית מתבטא בירידה במניה, אבל פה הירידה היתה עוד לפני הדוחות. אין עשן בלי אש - השוק הבין לאן זה הולך, ולכן בפועל, במניה הכל פתוח ותלוי בשאלה השנייה - מה תהיה התחזית לשנה הבאה ואיך ישפיע ה-AI על החברה?
חברת תוכנה צומחת במכפיל רווח נוכחי של 9 - אלו המספרים של נייס כשלשנה הבאה מדובר במכפיל רווח של 10. זה נמוך כמעט בכל קנה מידה וזה מבטא לכאורה מניה בתמחור אטרקטיבי במיוחד. אלא שזה ביטא את החששות הגדולים של השוק מאכזבה במספרים והשוק צדק. אגב, לרוב השוק צודק. השוק מתמחר גם ירידה ברווחים בשנה הבאה. השוק מתמחר תרחיש רע יחסית, כשהוא חושב שה-AI הוא איום ענק על החברה.
החששות די ברורים ומוצדקים - נייס היא חברה שפועלת גם ב-CRM, וצ'אטים AI משנים לחלוטין את העסקים האלו, ועדיין לחברה יש פעילות רחבה, והיא מוטמעת עמוק במאות גופים. יהיה שינוי, מתרחשת מהפכת AI, אך קשה לדעת אם הפגיעה בנייס תהיה גדולה מהצמיחה ומיכולות ה-AI שהחברה מדברת עליהם. מעבר לכך, הסיכון אכן גדל מאוד, אבל הכל שאלה של מחיר - אז אל תהיו בטוחים שהמניה תרד. הכל פתוח כי המחיר לכאורה נמוך ומגלם תרחיש רע.
- נייס במשבר שליטה: מחלוקת על מענק למנכ"ל הפורש מציתה עימות חריף בין הדירקטוריון למוסדיים
- נייס מכה את התחזיות; מאשרת תחזית להמשך, אבל יש נקודת חולשה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההנהלה של החברה והיח"צ מספרים לנו על חצי הכוס המלאה - "אנו שמחים לדווח על רבעון שלישי חזק, הנובע מהמשך יישום האסטרטגיה שלנו, המתמקדת בבינה מלאכותית, ומהביצועים המצוינים שלנו בשוק" אמר סקוט ראסל, מנכ"ל נייס. ההכנסות הסתכמו ב-732 מיליון דולר, ברף העליון של טווח התחזית, כאשר ההכנסות מענן גדלו ב-13% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל-563 מיליון דולר. הצמיחה בהכנסות מענן נבעה מהמומנטום החזק של תחום חוויית הלקוח המבוססת בינה מלאכותית ותחום השירות העצמי, שהציגו גידול של 49% בהכנסות השנתיות החוזרות, וגידול של 43% בנטרול Cognigy, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. יכולות ה-AI נכללו בכל עסקת CX חדשה של מעל מיליון דולר בשנה, מה שממחיש את התרחבות אימוץ פתרונות ה-AI שלנו בקרב הארגונים הגדולים ביותר".
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה סוגרת בשיא: ת"א 90 עלה ב-0.7%, מדד הבנייה עלה ב-1%
תל אביב סגרה בעליות מתונות מאוד. נייס 4.61% עלתה למרות שהורידה תחזית כי היא פשוט בתמחור מאוד נמוך, הרשתות עלו - גם רשתות המזון וגם האופנה. תאת טכנו 4.72% עלתה על רקע תוצאות פריון נטוורק -4.54% נפלה נתנאל גרופ -5.27% ירדה למרות העסקה עם לאומי פרטנרס, אולי כי כבר יומיים שהמניה מזנקת - על משקל: קנה בשמועות - מכור בידיעות.
נתנאל גרופ - נתנאל גרופ -5.27% בשבוע האחרון המניה של יזמית הנדלן קפצה בלי שום סיבה ברורה, לא הייתה שום הודעה או התפתחות אבל
עכשיו מתברר שזרוע ההשקעות של לאומי -0.57% לאומי פרטנרס נכנסה להשקעה בחברה. קשה מאוד שלא לתהות "מישהו ידע משהו ועשה עם זה משהו" וזה בדיוק מסוג המקרים שמחזקים
את התדמית שאנחנו עדיין בתוך "ביצה" קטנה שבה מידע זולג החוצה הרבה לפני שהוא מגיע לציבור. כך או כך לאומי פרטנרס מרחיבה את הנוכחות שלה בשוק הנדל"ן למגורים עם השקעה בנתנאל גרופ. לאומי תזרים לחברה 45 מיליון שקל תמורת כ-9.7% מהון המניות, שווי שמגלם לחברה כ-420 מיליון
שקל לפני הכסף. ההסכם כולל גם אופציה להשקעה נוספת של 45 מיליון שקל לפי שווי גבוה יותר של 500 מיליון, מה שמעלה את פוטנציאל הסכום הכולל ל-135 מיליון שקל כשמוסיפים את ההלוואה שהבנק הודיע שיעמיד עוד 45 מיליון שקל לחמש שנים. לאומי פרטנרס רוכשת 10% מנתנאל גרופ לפי שווי של 420 מיליון שקל, המהלך מצטרף לעסקה שבה רכשה לאומי פרטנרס 10% מהחברה של יוסי אברהמי תמורת 145 מיליון שקל, והוא משתלב בגל רחב יותר של כניסת מוסדיים לשוק הדיור - לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל
אומרים ששוק ההון יעיל ותמיד צודק, אבל לעיתים דווקא מופיעות אנומליות שמערערות את ההנחה הזו. המקרה של ג’י סיטיג'י סיטי 3.57% ונורסטאר נורסטאר 4.22% בימים האחרונים הוא דוגמא מעניינת. בזמן שהחברה התפעולית נענשה בירידות חדות, חברת ההחזקות שמעליה התאוששה בצורה חדה יותר, למרות שהסיכון הכלכלי שלה גבוה יותר מעצם מבנה הקבוצה.
מניית ג’י סיטי ירדה מאז הודעת הרכישה בסיטיקון והבחינה של מעלות, בעוד נורסטאר, חברת ההחזקות שמעליה, ירדה אבל הרבה פחות. מדובר באנומליה לא טריוויאלית: ג’י סיטי היא החברה התפעולית ונורסטאר יושבת מעליה כמחזיקת שליטה עם חוב משלה. כלומר, כל הרעה במאזן של ג’י סיטי אמורה תיאורטית לפגוע אפילו חזק יותר בחברת האם, שלה אין פעילות תפעולית משלה אלא רק תלות בזרימת הדיבידנדים והערך של האחזקה. ובכל זאת, השוק בינתיים “מעניש” בעיקר את החברה התפעולית ומתמחר את נורסטאר בפרמיה יחסית. התוצאה היא פער תמחורי שאינו מתיישב עם מבנה החוב בפועל: גידול במינוף בג’י סיטי לא רק שלא עוזר לנורסטאר, הוא מעמיק את הסיכון שלה, משום שהערך הכלכלי היחיד שלה תלוי ביציבות החברה הבת. במילים אחרות: בעוד ג’י סיטי משלמת מחיר בשוק על המינוף ועל הסיכונים הגלויים, נורסטאר עדיין לא מתמחרת במלואה את אותה מציאות. אם המגמה בג’י סיטי תימשך, ייתכן שהפער הזה ייסגר, ולאו דווקא בכיוון שרבים מצפים.
- ״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר ב-14:00 יפורסם מדד המחירים לצרכן - מה צופים האנליסטים? הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל. הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית - האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
