מנכ"ל רוביקון: "אני מקבל ביום לפחות 10 הצעות להשקעה, אבל היזם הישראלי הממוצע - רוצה כסף בשביל משכורת"
הישראלי ידוע כיזם בנישמתו, כל ילד שעומד בתור לפלאפל מחשב תוך כדי המתנה את ההכנסה היומית הממוצעת של בעל הדוכן וכל נער (או נערה) שסיימו צבא כבר חושבים על הסטארט-אפ. לפעמים אפשר לפתח את המיזם על הון אישי אבל במרבית הפעמים - צריך מימון או שותפים. Bizportal שוחח עם אמיר ברמלי, מנכ"ל רוביקון, חברת שמאגדת בתוכה מספר חברות השקעה.
מבחינת מספרים, ברמלי מסביר - "בשנה החולפת קיבלנו בערך 50 הצעות להשקעה כל שבוע, זה אומר 2,500-3,000 הצעות בשנה, כלומר יזמים שמגיעים עם רעיונות ומחפשים כסף - או בצורה של מימון או בצורה של כניסה באקוויטי. מתוך אותן אלפי הצעות אנחנו מסננים במיידי בערך 2,000 פניות כאשר הסיבה המרכזית היא המרחק מהרעיון ועד הביצוע, או שהמודל לא נראה כדאי".
לדברי ברמלי, "ההצעות שעוברות נכנסות לשלב של בדיקה מעט יותר מעמיקה ואחריה אנחנו נשארים עם 100-150 הצעות שהולכות לשלב של 'בדיקת נאותות' - כלומר שלב שבו אנחנו בודקים שהדברים שאמר היזם אכן נתונים. בסופו של דבר - ב-2012 השקענו כמעט 500 מיליון שקלים ב-70 חברות - שזה אומר 5-6 חברות בשבוע."
כאמור, רוביקון פועלת באמצעות 4 חברות השקעה - 'קרן קלע' (מימון לצורך בטחונות), רוביקון (יזמות והשקעה), 'קרן הגשמה' (השקעות ריאליות) ו'אקספרס' (מימון כנגד בטחונות נדל"ן). "אנחנו נכנסים איפה שהבנקים לא יודעים או לא רוצים להיכנס. והמצב כעת הוא שיש מחנק אשראי, הבנקים מאוד שמרניים, הרגולציה הולכת ומקשיחה ועל אג"חים כמעט ואין מה לדבר. זה קורה בזמן שהפעילות העסקית לא מפסיקה - לשם אנחנו נכנסים", אומר ברמלי.
כיצד ובאיזה שלב מגיע היזם הישראלי לבקש כסף?
ברמלי: "יזמים שמגיעים עם רעיון ומצפים שיקבלו כסף כי יש להם רעיון נחמד מסוננים מייד. אנחנו קרן סולידית ואם אנחנו רואים שהמרחק בין הרעיון לביצוע הוא גדול מידי - לא נלך על זה. לצערי, בחלק גדול מהמקרים - היזם הישראלי מנסה לגייס כסף בשלב שבו הוא רוצה להתחיל לשלם לעצמו משכורת בזמן שהוא מנסה להרים את המיזם".
"אני אתן דוגמה, הגיע יזם שדיבר על פרויקט 'פינוי בינוי' בנווה צדק שנראה מדהים. הוא בא עם תוכניות ואחרי שכבר השקיע 100 אלף שקל בתוכנית העבודה שלו. העניין הוא שהוא חשב שתוך שנה הוא משיג את כל ההיתרים. בפועל - היו שם התנגדויות מצד הדיירים ועוד מספר חסמים. היום, שנתיים וחצי לאחר מכן, הוא עדיין לא זז עם הפרויקט הזה. אם היינו נותנים לו את הכסף שביקש - זה היה נשרף על המשכורות שהוא היה מושך".
ודוגמה ליזם שבא מוכן וקיבל כסף?
"הגיע יזם שהיה מאוד בכיר בחברת תקשורת גדולה שרצה לרכוש חברה בתחום מרכזיות התקשורת. הוא הגיע עם הצעת הרכישה ביד, עם הבהרה שהוא הולך להיות המנכ"ל ועם תוכנית ברורה לשיפור החברה. הוא היה מאוד בשל וגם הסכים להביא את מקסימום הכסף שיש לו לצורך המהלך, גם אם זה לא היה הרבה".
"תוך שבועיים ביצענו את כל תהליך הבדיקות ונתנו לו 8 מיליון שקלים, זה היה לפני שנתיים והיום הביזנס שלו עובד יפה מאוד. פה הנקודה היא שמעבר לרעיון ולתוכנית הפעולה, אנחנו נותנים משקל גדול מאוד לבן אדם שיוביל את העסק - ובמקרה הזה כבר מההתחלה זה היה נראה טוב".
היזם הישראלי - מול האמריקני
- 7.אליקים סלע 15/10/2014 12:19הגב לתגובה זומחפש משקיעה למיזם יחודי למניעת מוחלטת לפריצות סייבר
- 6.קובי 25/01/2013 18:43הגב לתגובה זויוסי שלום בעקבות המודעה שבנדון אני מעוניין להפגש לשיחת היכרות יש לי ייזם מאד מעניין ומבטיח מאד אשמח באם תענה לבקשתי תודה קובי
- 5.משה ויידנפלד 19/01/2013 05:20הגב לתגובה זוהשותף שלי מעוניין למכור לחו"ל את הפטנט שלו לייצור קמין על שעובד על עצי בערה. המלצות - שרי אריסון רעיה שטראוס ועוד. יש לך רעיון ? אני בנייד 0547645421
- 4.הדוגמאות שלו ממש לא משקפות את המצב בשוק (ל"ת)אורן 26/12/2012 10:31הגב לתגובה זו
- 3.smiler77 25/12/2012 14:42הגב לתגובה זוחיפשו מה להגיד כדי שלא נשים לב שזו בסך הכל פרסומת לרוביקון כחברת ניהול השקעות. חשבתי שהפרסומות אמורות להיות רק בצדדי העמוד.
- אכן אמת בדבריך וחבל שכך אתר כלכלי נוהג (ל"ת)רומי 25/12/2012 16:53הגב לתגובה זו
- 2.אני הייתי רק מהבנקים לוקח (ל"ת)אלעד 25/12/2012 13:55הגב לתגובה זו
- 1.צודק 100% לגבי היזם הישראלי (ל"ת)ירון 25/12/2012 13:55הגב לתגובה זו

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
