ראיון

מנכ"ל רוביקון: "אני מקבל ביום לפחות 10 הצעות להשקעה, אבל היזם הישראלי הממוצע - רוצה כסף בשביל משכורת"

אמיר ברמלי בשיחה עם Bizportal על היזם הישראלי, מחנק האשראי וחלום הסטארט-אפ. מתוך 3,000 הצעות, לכמה הוא נותן כסף?
יוסי פינק | (8)

הישראלי ידוע כיזם בנישמתו, כל ילד שעומד בתור לפלאפל מחשב תוך כדי המתנה את ההכנסה היומית הממוצעת של בעל הדוכן וכל נער (או נערה) שסיימו צבא כבר חושבים על הסטארט-אפ. לפעמים אפשר לפתח את המיזם על הון אישי אבל במרבית הפעמים - צריך מימון או שותפים. Bizportal שוחח עם אמיר ברמלי, מנכ"ל רוביקון, חברת שמאגדת בתוכה מספר חברות השקעה.

מבחינת מספרים, ברמלי מסביר - "בשנה החולפת קיבלנו בערך 50 הצעות להשקעה כל שבוע, זה אומר 2,500-3,000 הצעות בשנה, כלומר יזמים שמגיעים עם רעיונות ומחפשים כסף - או בצורה של מימון או בצורה של כניסה באקוויטי. מתוך אותן אלפי הצעות אנחנו מסננים במיידי בערך 2,000 פניות כאשר הסיבה המרכזית היא המרחק מהרעיון ועד הביצוע, או שהמודל לא נראה כדאי".

לדברי ברמלי, "ההצעות שעוברות נכנסות לשלב של בדיקה מעט יותר מעמיקה ואחריה אנחנו נשארים עם 100-150 הצעות שהולכות לשלב של 'בדיקת נאותות' - כלומר שלב שבו אנחנו בודקים שהדברים שאמר היזם אכן נתונים. בסופו של דבר - ב-2012 השקענו כמעט 500 מיליון שקלים ב-70 חברות - שזה אומר 5-6 חברות בשבוע."

כאמור, רוביקון פועלת באמצעות 4 חברות השקעה - 'קרן קלע' (מימון לצורך בטחונות), רוביקון (יזמות והשקעה), 'קרן הגשמה' (השקעות ריאליות) ו'אקספרס' (מימון כנגד בטחונות נדל"ן). "אנחנו נכנסים איפה שהבנקים לא יודעים או לא רוצים להיכנס. והמצב כעת הוא שיש מחנק אשראי, הבנקים מאוד שמרניים, הרגולציה הולכת ומקשיחה ועל אג"חים כמעט ואין מה לדבר. זה קורה בזמן שהפעילות העסקית לא מפסיקה - לשם אנחנו נכנסים", אומר ברמלי.

כיצד ובאיזה שלב מגיע היזם הישראלי לבקש כסף?

ברמלי: "יזמים שמגיעים עם רעיון ומצפים שיקבלו כסף כי יש להם רעיון נחמד מסוננים מייד. אנחנו קרן סולידית ואם אנחנו רואים שהמרחק בין הרעיון לביצוע הוא גדול מידי - לא נלך על זה. לצערי, בחלק גדול מהמקרים - היזם הישראלי מנסה לגייס כסף בשלב שבו הוא רוצה להתחיל לשלם לעצמו משכורת בזמן שהוא מנסה להרים את המיזם".

"אני אתן דוגמה, הגיע יזם שדיבר על פרויקט 'פינוי בינוי' בנווה צדק שנראה מדהים. הוא בא עם תוכניות ואחרי שכבר השקיע 100 אלף שקל בתוכנית העבודה שלו. העניין הוא שהוא חשב שתוך שנה הוא משיג את כל ההיתרים. בפועל - היו שם התנגדויות מצד הדיירים ועוד מספר חסמים. היום, שנתיים וחצי לאחר מכן, הוא עדיין לא זז עם הפרויקט הזה. אם היינו נותנים לו את הכסף שביקש - זה היה נשרף על המשכורות שהוא היה מושך".

ודוגמה ליזם שבא מוכן וקיבל כסף?

"הגיע יזם שהיה מאוד בכיר בחברת תקשורת גדולה שרצה לרכוש חברה בתחום מרכזיות התקשורת. הוא הגיע עם הצעת הרכישה ביד, עם הבהרה שהוא הולך להיות המנכ"ל ועם תוכנית ברורה לשיפור החברה. הוא היה מאוד בשל וגם הסכים להביא את מקסימום הכסף שיש לו לצורך המהלך, גם אם זה לא היה הרבה".

"תוך שבועיים ביצענו את כל תהליך הבדיקות ונתנו לו 8 מיליון שקלים, זה היה לפני שנתיים והיום הביזנס שלו עובד יפה מאוד. פה הנקודה היא שמעבר לרעיון ולתוכנית הפעולה, אנחנו נותנים משקל גדול מאוד לבן אדם שיוביל את העסק - ובמקרה הזה כבר מההתחלה זה היה נראה טוב".

היזם הישראלי - מול האמריקני

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אליקים סלע 15/10/2014 12:19
    הגב לתגובה זו
    מחפש משקיעה למיזם יחודי למניעת מוחלטת לפריצות סייבר
  • 6.
    קובי 25/01/2013 18:43
    הגב לתגובה זו
    יוסי שלום בעקבות המודעה שבנדון אני מעוניין להפגש לשיחת היכרות יש לי ייזם מאד מעניין ומבטיח מאד אשמח באם תענה לבקשתי תודה קובי
  • 5.
    משה ויידנפלד 19/01/2013 05:20
    הגב לתגובה זו
    השותף שלי מעוניין למכור לחו"ל את הפטנט שלו לייצור קמין על שעובד על עצי בערה. המלצות - שרי אריסון רעיה שטראוס ועוד. יש לך רעיון ? אני בנייד 0547645421
  • 4.
    הדוגמאות שלו ממש לא משקפות את המצב בשוק (ל"ת)
    אורן 26/12/2012 10:31
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    smiler77 25/12/2012 14:42
    הגב לתגובה זו
    חיפשו מה להגיד כדי שלא נשים לב שזו בסך הכל פרסומת לרוביקון כחברת ניהול השקעות. חשבתי שהפרסומות אמורות להיות רק בצדדי העמוד.
  • אכן אמת בדבריך וחבל שכך אתר כלכלי נוהג (ל"ת)
    רומי 25/12/2012 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אני הייתי רק מהבנקים לוקח (ל"ת)
    אלעד 25/12/2012 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צודק 100% לגבי היזם הישראלי (ל"ת)
    ירון 25/12/2012 13:55
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: