תעודות הסל שוברות שיא בהובלת קסם: ניהלו בספטמבר 64 מיליארד ש'
למרות הפידיונות המאסיביים מתעודות הסל המנייתיות המקומיות ובזכות הגיוסים בתעודות הפיקדון - הצליח ענף תעודות הסל בישראל לשבור בספטמבר שיא כשהיקף הכספים המתנהלים בו גדל (נטו) ב-673 מיליון שקל ל-64 מיליארד שקל, עלייה של כ-3.55% ביחס להיקף הנכסים שנוהלו בתעודות הסל באוגוסט.
על פי נתונים שפירסם היום איגוד לשכות המסחר עיקר הגיוסים בחודש ספטמבר היו בתעודות פיקדון (כ-600 מיליון שקל) ובתעודות על מניות בחו"ל (כ-157 מיליון שקל), כשמנגד עיקר הפדיונות הינו בתעודות על מניות בארץ (כ-188 מיליון שקל). מתחילת שנת 2012 גייס ענף תעודות הסל מעל 6.2 מיליארד שקל, כשעיקר הגיוס הינו בתעודות פיקדון, שנחשבות להשקעה סולידית בתקופות משבר. תעודות הפיקדון נחשבות למכשיר המקביל בענף תעודות הסל לקרנות הכספיות בענף קרנות הנאמנות.
חברת ניהול תעודות הסל קסם שבשליטת אקסלנס ובניהולו של אבנר חדד המשיכה להוביל גם בספטמבר את הענף עם 33.5% מהשוק. קסם הגדילה בחודש החולף את הפער בינה לבין החברה הבאה בתור, תכלית שבשליטת דש שמחזיקה ב-31% מהשוק, כאשר דיווחה על יצירות בהיקף של כ-401 מיליון שקל מתוך סך יצירות של 672.9 מיליון שקל שרשמו כל החברות בענף. לשלילה ניתן לציין את חברת תעודות סל של פסגות בהיתה היחידה בה נרשמו פדיונות בהיקף של כ-84.6 מיליון שקל בספטמבר.
אבנר חדד, מנכ"ל קסם הבהיר בשיחה עם Bizportal כי בספטמבר נרשמו בתעודות הסל המניותיות של החברה יצירות בהיקף של כ-92 מיליון שקל, זאת בניגוד למגמה בענף שבו נרשמו בסה"כ פדיונות של כ-188 מיליון שקל מהתעודות המנייתיות.
בדומה למה שקורה בשנה האחרונה בתעשיית קרנות הנאמנות בה רואים התבצרות של ציבור המשקיעים בקרנות הכספיות, גם בתעודות הסל השנה היא השנה של תעודות הפקדון וחדד מציין כי מתוך 401 מיליון השקלים שהתווספו לקסם כ-289 מיליון שקל נוספו לתעודות הפיקדון.
הנתון שמצביע על כך שמפלצת השקלים שנערמת על ידי הציבור בישראל באפיקים בטוחים חורג מתחום קרנות הנאמנות ובא לידי ביטוי באופן מאסיבי גם בענף תעודות הסל הוא זה שמראה שבתעודות הפיקדון מתנהלים נכון לסוף ספטמבר כ-13.153 מיליארד שקל, שמהווים כ-20.57% מסף הכספים המנוהלים בענף. מדובר בגידול חד ביחס להיקף שנוהל בסוף דצמבר 2011 אז עמד הנתח של תעודות הפיקדון מסך השוק על 13.33%. כאמור רק בספטמבר התווספו כ-600 מיליון שקל לתעודות הפיקדות ומתחילת השנה נרשמו בתת ענף זה יצירות בסך של 5.8 מיליארד שקל מתוך סך יצירות של 6.2 מיליארד שקל שנרשמו מתחילת השנה.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
