השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko
מונולוג

"למה קניתי אמפא?" - מונולוג של מנהל השקעות

אמפא היא לא השקעה טובה, היא פושרת במקרה הטוב. במצב רגיל לא הייתי קונה אותה לקרנות שלי, אבל בשוק כמו היום, שאני מקבל מדי יום הרבה כסף ואין במה להשקיע והכל עולה, האמנתי שההנפקה תיסגר והמניה תעלה - קניתי קצת

נושאים בכתבה אמפא מנהל השקעות

אנחנו מנהלי ההשקעות נמצאים היום במצב מורכב. שאלתם אותי אתמול האם אנחנו משתתפים בהנפקה של אמפא ועניתי לכם שכן. שאלתם אם אנחנו חושבים שזו חברה במחיר טוב - אמרתי שלא. ואז שאלתם - אז למה השקעתם? התשובה היא שאנחנו לא משקיעים רק במניות והנכסים שהם לדעתנו הכי טובים בשוק, אנחנו משקיעים כי כשנכנס כסף מהחוסכים וצריך לנהל את הכסף הזה, אין לנו ברירה, אלא להשקיע במניות ואג"ח. 

המניות עלו וחלק גדול מהן פחות מעניין, אז כשמגיעה מניה חדשה ואנחנו מעריכים שיש לה פוטנציאל לעלות  אנחנו קונים. באמפא היתה ירידת מחיר בהנפקה, לא היינו קונים במחיר גבוה יותר.   

יש בשוק הרבה מניות שאנחנו מחזיקים שאנחנו לא חושבים שהן השקעות טובות. יש אצלנו בין מנהלי ההשקעות מחלוקת לגבי אגרות החוב - האם הן בתמחור יתר או לא. כולנו מבינים לגבי מניות רבות שאלו לא השקעות טובות כשהשוק המצב רגיל, אבל כשהשוק יקר ואתה מקבל כספים ואתה מחויב להשקיע אותם, אתה מתפשר. 

אמפא היא לא השקעה טובה, היא פושרת במקרה הטוב. במצב רגיל לא הייתי קונה אותה, אבל בשוק כמו היום, שאני מקבל מדי יום הרבה כסף ואין במה להשקיע והכל עולה, האמנתי שההנפקה תיסגר והמניה
תעלה - קניתי קצת.  

למנהל השקעות יש אילוצים, אנחנו צריכים לפזר ולגוון את התיק שלנו, אנחנו לא יכולים להיות בחוץ גם אם אנחנו חושבים שזה לא הזמן להשקיע, כי יש לנו תשקיף שאנחנו חייבים לפעול על פיו. שיעור המניות בכל מכשיר הוא בטווח ברור. כשכסף נכנס אנחנו מזרימים לבורסה. 

אנחנו גם לא יכולים להשקיע זמן ומשאבים בכל הנפקה או בכל נייר ערך. לא נרד לרזולוציות עמוקות בחברה קטנה. אמפא היא חברה בסדר גודל משמעותי, ואנחנו מתייחסים לזה, אמורה להיות שם נזילות במסחר, היא תיכנס למדדים, אנחנו פועלים גם בהתאם לפרמטרים האלו. מה שטוב למשקיע פרטי לא בהכרח מתאים למשקיע מוסדי וההיפך.

אני מבין את הביקורת שלכם על הנפקות יקרות. אמפא היא חברת החזקות והמודל הזה אכן פחות רלבנטי לבורסה, רק שמבחינתי במכלול השיקולים כדאי להשקיע בה. היא לא משמעותית בתיק הכולל והיא לא שונה מהרבה החזקות אחרות שיש לי היום בנכסים המנוהלים שאני לא חושב שהם השקעות טובות, אבל אני חושב שאם העליות ימשכו היא תעלה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כשמנהלים סל של השקעות עם מאות מניות ואגרות חוב וזה מה שאנחנו עושים, השקעה כמו אמפא לא תשנה את התיק, לא נהיה טובים מאחרים או שאחרים לא יהיו טובים מאיתנו בתשואות כי הם בחרו או לא בחרו את אמפא. אנחנו לוקחים כל השקעה ברצינות ובודקים, אבל ההבדל ביננו לבין גופים אחרים נובע ממספר בודד של מניות שבולטות אצלנו ולא אצלם וההיפך ומאלוקצייה שונה בין השקעות בישראל לחו"ל. החשיבות של אמפא בתיק שלנו היא לא גדולה. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אנונימי 15/07/2025 08:29
    הגב לתגובה זו
    מנהל ההשקעות יודע שעם ניהול כזה כל מי שקורא את הכתבה עובר למנהל השקעות אחר.
  • 8.
    אנונימי 14/07/2025 17:10
    הגב לתגובה זו
    המציאות הזו מראה עד כמה יש להישמר מההחלטות של מנהלי ההשקעות בפראקטיקה. ועדות ההשקעה לא מבינות את זה מבחינתן שיעמדו בלימיטים ויביאו תשואה... חבל שזהו המצב
  • 7.
    אנונימי 14/07/2025 12:33
    הגב לתגובה זו
    די טריוויאלי עבור מי שנמצא בענף כמי שמנהל כספים שנים רבות לאילוצים הטכניים משקל רב ביחוד בזמנים של זרימה מהירה של כסף לשוק .
  • 6.
    זיגי 14/07/2025 12:33
    הגב לתגובה זו
    תבדקו בקרנות נאמנות השונות את הרכב ניירות הערך...יכולות להיות עשרות מניות לא טובות באחוז אחזקה מינורי.אמפא יכולה להוות 0.01% מהתיק איני יודע מה אחוז האחזקה בתיק של המנהל בכתבהכך שהכל יחסי. השאלה בשורה התחתונה האם הקרן רווחית ואיך היא בהשוואה למתחרים...
  • 5.
    במילה אחת בועה. (ל"ת)
    אנונימי 14/07/2025 12:28
    הגב לתגובה זו
  • אח שלו איך זה קשור לבועה (ל"ת)
    אנונימי 14/07/2025 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    פיצי 14/07/2025 12:05
    הגב לתגובה זו
    לא שזה מפתיע במיוחד. אבל גורם לך לתהות לגבי האופן הרנדומלי והציני שמנהלי ההשקעות משחקים בכסף שלנו!
  • 3.
    אנונימי 14/07/2025 12:03
    הגב לתגובה זו
    מחזיקים מניות שלא מאמינים בהםיפה מאוד נשמע כמו מנהל השקעות טוב חחח
  • 2.
    לרון 14/07/2025 11:39
    הגב לתגובה זו
    הוא קנה אמפא אני מכרתי אי בי אי חיתום ומיטב טרייד.אין במה להשקיע אז אל תשקיע כמו שאמר באפט יש תקופות שאינן ברות השקעה.זו אחת מהן.רוצה נורא להשקיע קנה ליברה.לא המלצה
  • מנהל השקעות 14/07/2025 12:44
    הגב לתגובה זו
    בתקופות שאינם ברות השקעות מגיעות היצירות הגדולות ביותר חלק גדול מהקרנות ותעודות הסל הם טכניות ולמנהל ההשקעות אין ברירה אלא לבחור ברע במיעוטו
  • 1.
    אנונימי 14/07/2025 11:33
    הגב לתגובה זו
    מוסדיים.הוא מקשיב לעצמו לפעמים מחזיק מניות ואגח שהוא לא חושב שהם השקעות טובות.למה חסרות חברות טובות בחול אם אתה לא מוצא הדקעות טובות בארץ בושה.
  • אנונימי 14/07/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    אתה אפילו לא מבין בין לרכוש מניה נניח בנהפ בשוק לבין לרכוש זבל בהנפקה.תקנה עוד בלל אם יש לך נזילות.ללכת לאמפא זה המיץ של הזבל ואילו עבדת תחתיאתה מפוטר
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.