נתחיל מהסוף: ב-5 השנים האחרונות, מדד הבנקים בישראל מדד ת"א בנקים-5  היה אחד מההשקעות המוצלחות ביותר, גם בהשוואה הגלובלית, זאת בגלל שורה של נסיבות וסיבות ובעיקר מרווחים מאוד משמעותיים בין ריבית על ההלוואות לריבית על הפיקדונות.

 מדד הבנקים זינק כמו כולם במהלך 2021 עם סיום הקורונה אבל כשהמגמה התהפכה והשוק הפך דובי ב-2022 - מדד הבנקים שמר על יציבות. ב-2023 המדד איכזב בהשוואה להשקעות בו״ל אך ב-2024 ובכמעט חצי השנה של 2025 השלים המדד את הפערים, ביצע מהפך ועקף גם את הנאסד״ק וגם את ה-S&P בגדול. למה אנחנו מתייחסים למדד הבנקים מול שני המדדים האמריקאיים? 

ראשית, מניות הטכנולוגיה מסוכנות יותר ולכן מספקות על פני זמן תשואה טובה יותר. שנית, ה-S&P הוא הבנצ'מרק של עולם ההשקעות הכל מושווה אליו. ה-S&P עלה פחות מהנאסד"ק, אז נבחן את הבנקים מול הנאסד"ק, ונבין שלמרות הסיכון הנמוך יותר בבנקים, הם סיפקו תשואה טובה יותר - גם בטווח הקצר וגם בטווח של 5 שנים. זו למעשה היתה ההשקעה הטובה ביותר שאפשר היה לעשות. האם זה יימשך? בנקים תלויים ברגולטור, אנחנו חושבים שהמרווחים שלהם גבוהים מדי ועל חשבון הציבור, אבל אנחנו חושבים את זה כבר שנים והרגולטור לא מתערב, אז למה שיתערב עכשיו? 

השוואה בין תשואות הנאסד״ק לבין מדד ת״א בנקים

• מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
• לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כפי שניתן לראות בטבלה, מדד הבנקים בישראל עקף את ביצועי הנאסד״ק בכל אחד מפרקי הזמן שהשוונו. לא סתם עקף, אלא עקף בגדול. מתחילת השנה עלה מדד הבנקים בכ-37% בעוד מדד הנאסד״ק התאמץ לסגור את הירידות שלו, שהחלו בשלהי פברואר והגיעו לשפל ביום השחרור בתחילת אפריל. יום השחרור - היום בו הציג טראמפ את תוכנית המכסים שלו עם מכס ׳מותאם אישית׳ לכל מדינה, היה גם היום בו החלה פאניקה בשווקים. מאז השפל של יום השחרור במדד הנאסד״ק ועד היום המדד עלה בכ-28%. 

ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד הבנקים בכ-86.8%, בערך פי 8 לעומת הנאסד״ק שעלה בכ-11% "בלבד". הנאסד״ק עלה בין החודשים יוני 2024 (לפני 12 חודשים) עד ה-19 בפברואר 2025 (השיא האחרון שנרשם במדד) בכ-14%. אלא שמאז היה את ה״דיפ״ הגדול, שעדיין לא כוסה במלואו. לעומת זאת, מדד הבנקים בתל אביב עלה בכ-86% בתקופה זו. 12 החודשים שבין יוני 2024 ליוני 2025 היו שוריים במיוחד עבור הבורסה בתל אביב. באמצע חודש ספטמבר 2024 החל ראלי במדדי תל אביב שעד היום עוד לא נרגע, ולפי הערכת ביזפורטל הוא עשוי להמשיך ולהתחזק. 

ב-5 השנים האחרונות, קרי, מאז חודש יוני 2020 - עמוק בתוך משבר הקורונה - עלה מדד הנאסד״ק בכ-101% ובתקופה זו עלה מדד הבנקים בשיעור של 266%. 2020 הייתה שנת קורונה; 2021 הייתה שנה של אופוריה בשווקים - היה בה ראלי חזק, הנאסד״ק עלה בשנה זו בכ-21%. בתקופה זו הכסף היה זול במיוחד, מה שלא מנע מהבנקים לעלות בכ-63% באותה שנה.

• “המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
• הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...

ב-2022 החלה מלחמת רוסיה אוקראינה ואיתו בא משבר הגז האירופי ועליית מחירי הנפט, מה שבתורו הביא לאינפלציה גואה במערב שהביאה את הנשק ששווקי ההון כמעט שכחו ממנו - הריבית. באוגוסט 2022 עלתה הריבית בישראל והגיעה עד ל-4.75% בשיאה. בישראל הריבית הייתה אפסית מאז מאי 2015. בארה״ב הריבית הייתה אפסית מאז המשבר הגדול ב-2008, עם עליית ריבית של עד 2.5% בין השנים 2015 עד מרץ 2020 - קרי עד המשבר הגדול הבא. 

עליית הריבית עשתה פלאים לרווחי הבנקים, וכך גם הקשיים ששוק העבודה הביא. בנק לאומי בראשות חנן פרידמן הבין במהלך הקורונה את הפוטנציאל הטמון בבנקאות דיגיטלית, והחל להשקיע באפיק הזה את משאבי הבנק. ההשקעה התבררה כהצלחה גדולה שהביאה חיסכון עצום לבנק. החיסכון הזה, יחד עם הריבית הגבוהה של 2022 הביאה לבנק לאומי ולבנקים האחרים במדד את תנאי השוק ליצירת תשואה על ההון שעליה יכלו רק לחלום עד אז. 

כתוצאה, במהלך שנת 2022 ירד מדד הבנקים ירידה מינורית של 4.07%, ירידה שהיא ׳מכה קלה בכנף׳ לעומת השוק הדובי ששרר בעולם. הנאסד״ק ירד באותה שנה בכ-33%. 

אלא שהשנים 2023 ו-2024, שנים שהיו בסימן התחמשות וחזרה למציאות של מלחמות בעולם. תחילה אלו היו רוסיה ואוקראינה, ולקראת סוף השנה הייתה זו מלחמת חרבות ברזל. בד בבד השנים הללו היו גם שנים מצוינות למדדי הדגל בישראל כמו בארה״ב: בשנת 2023 עלה מדד הנאסד״ק בכ-43% ובשנת 2024 עלה בעוד כ-28.6%. אלו שיעורי תשואה פנומנליים בהתייחס לכך שמדובר במדד דגל שאמור לבטא את מצב הרוח וציפיות הצמיחה של הטכנולוגיה בארה״ב. 

בישראל לעומת זאת, מדד הבנקים איחר לעלות, כשבשנת 2023 עלה המדד בכ-10.45% ובשנת 2024 עלה בכ-40.5%, כשרוב העליות מיוחסות לתקופה שלאחר מבצע הביפרים וחיסול מזכ״ל חיזבאללה נאסראללה. אלה הביאו גל של כספים לשוק שהתמקד במניות הבנקים הגדולים, בעיקר מצד המשקיעים הזרים שחיפשו להגדיל חשיפה למניות יציבות עם חשיפה לכלכלה הריאלית בישראל.

מכפילי ההון של הבנקים בשיא, יש לאן לעלות מכאן?

במשך כל התקופה הזו, עד לשינוי בספטמבר 2024, נסחרו הבנקים במכפילי הון שנעו סביב 0.7–1.0, נראה שמשהו מהותי השתנה. מכפילי ההון של הבנקים הגדולים, לאומי, פועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי, נמצאים כיום ברמות שלא נראו מאז 2008, ובחלק מהמקרים אפילו ברמות הגבוהות ביותר שנרשמו בהיסטוריה המודרנית. בנק מזרחי טפחות, למשל, מתקרב למכפיל של 1.7 על ההון, והבינלאומי נסחר מעל מכפיל 1.6. גם דיסקונט, שבעבר נסחר סביב 0.6 בלבד, מתקרב לרמות של 1.2.

הסיבה שזה ככה היא שהבנקים מצליחים להפיק רווחיות גבוהה במיוחד מההון שברשותם, בין היתר בזכות הסביבה הכלכלית הנוכחית שמאפשרת להם לגייס מקורות זולים – בעיקר פיקדונות ועו”ש שנושאים ריבית נמוכה – ולהשתמש בהם באופן יעיל ומניב. כתוצאה מכך, התשואה על ההון של הבנקים זינקה לרמות דו-ספרתיות: לאומי ופועלים מציגים תשואה של 14.7% ו-13.2% בהתאמה, בעוד מזרחי טפחות והבינלאומי בולטים אף יותר עם מעל 16%. תשואות כאלה, הגבוהות באופן מובהק מעל עלות ההון, מעידות על ניהול חכם ויעיל של משאבי הבנק ומצדיקות תמחור גבוה יותר למניותיו בשוק.

בשורה התחתונה, השאלה המתבקשת היא האם אחרי עליות של מאות אחוזים במניות שמשקפות את איתנותה ויציבותה של הכלכלה - מניות הבנקים, יש עדיין אפסייד שאפשר לצפות לו?