סיאי סיסטמס
צילום: אתר החברה
דוחות

הכנסות סיאי קפצו ב-31% ברבעון - 10.3 מיליון דולר

ההכנסות במגזר הצבאי עלו ב-39% ל-8.6 מיליון דולר; הרווח הנקי עלה ל-469 אלף דולר לעומת 14 אלף דולר ברבעון המקביל

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה סיאי סיסטמס

סיאי סיאי 0%   המפתחת ומשווקת מערכות מדידה אלקטרו אופטיות מדווחת על הכנסות של 10.3 מיליון דולר לעומת 7.8 מיליון דולר ברבעון המקביל, עלייה של 31%. הרווח הגולמי הסתכם ב-3.5 מיליון דולר (34% מההכנסות) לעומת 2.8 מיליון דולר (35% מההכנסות) ברבעון המקביל. 


הרווח התפעולי הסתכם ב-458 אלף דולר לעומת 50 אלף דולר אשתקד, והרווח הנקי הסתכם ב-469 אלף דולר לעומת 14 אלף דולר אשתקד. במהלך הרבעון החברה הציגה תזרים שלילי של כ-2 מיליון דולר לעומת תזרים חיובי של 1.6 מיליון דולר ברבעון המקביל. 


ההכנסות במגזר ציוד צבאי ומדעי הסתכמו ב-8.6 מיליון דולר לעומת 6.2 מיליון דולר ברבעון המקביל, במגזר ציוד מיקרו אלקטרוניקה ב-1.4 מיליון דולר לעומת 1.6 מיליון דולר, ובמגזר חישה מרחוק ב-272 אלף דולר לעומת 55 אלף דולר אשתקד.


הרווח במגזר ציוד צבאי ומדעי עמד על 1.7 מיליון דולר לעומת 2 מיליון דולר אשתקד, במגזר ציוד מיקרו אלקטרוניקה נרשם הפסד של 361 אלף דולר לעומת רווח של 759 אלף דולר אשתקד, ובמגזר חישה מרחוק נרשם הפסד של 228 אלף דולר לעומת הפסד של 13 אלף דולר אשתקד.


ההכנסות בצפון אמריקה הסתכמו ב-1.7 מיליון דולר לעומת 2.1 מיליון דולר אשתקד, ההכנסות בישראל הסתכמו ב-4 מיליון דולר לעומת 1.2 מיליון דולר אשתקד, ההכנסות במזרח הרחוק הסתכמו ב-3.2 מיליון דולר לעומת 2.6 מיליון דולר, וההכנסות באירופה ואחרים הסתכמו ב-1.3 מיליון דולר לעומת 1.9 מיליון דולר אשתקד.


בקופת החברה נכון לסוף הרבעון היו מזומנים בסך של 8.4 מיליון דולר לעומת 10 מיליון דולר אשתקד.


בראיון שערכנו לפני מספר חודשים עם בוב בוקוולדהאם, מנכ"ל סיאי סיסטמס, הוא אמר כי "המוצר שלנו נכנס ישירות לפאבים, זו פעם ראשונה". מניית סי אי זינקה ב-146.5% מתחילת השנה לשווי של 340.5 מיליון שקל, בעיקר על רקע הזמנה גדולה של 4 מיליון דולר שקיבלה למוצר החדש שלה שפותח על בסיס היכולות של החברה שילוב של אלקטרואופטיקה וכימיה שנמכר ישירות למפעל, לא דרך מפיצים כפי שהיה בעבר.


WetAlyzer, הפיתוח החדש של החברה, היא מערכת אוטומטית לניטור נוזלים בתעשיית השבבים. מטרתה לשפר את השליטה בתהליכי הייצור, לצמצם תקלות, לאפשר שימוש חוזר בכימיקלים יקרים ולהפחית את כמות הפסולת הכימית. המערכת עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות למדידה מדויקת של הרכב הנוזלים, ומספקת נתונים בזמן אמת ישירות למערכות הניהול של יצרני השבבים. נכון לעכשיו, המערכת עדיין בשלבי פיתוח, עם תכנון להציב מערכות בטא אצל לקוחות מובילים בענף.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


למרות המגמה החיובית בתחום הביטחוני בשנים האחרונות, סיאי לא הצליחה לרכוב על הגל באותה עוצמה. ב-2024 רשמה החברה הכנסות של כ-33.6 מיליון דולר לעומת כ-36.8 מיליון דולר ב-2023, ירידה של 8.7%. הרווח הגולמי הסתכם ב-12 מיליון דולר (35.8%), לעומת כ-15 מיליון דולר (40.7%) בשנה שעברה. הרווח הנקי של החברה ירד משמעותית ב-2024 והסתכם בכ-344 אלף דולר לעומת 5 מיליון דולר בשנה שעברה. הרווח הכולל לאחר השפעת מס, הסתכם בכ-577 אלף דולר לעומת כ-5 מיליון דולר אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.