נועם סגל מנכל אימאגסט
צילום: יונתן בלום
דוחות

אימאג׳סט: הכנסות של 7.5 מ׳ דולר - תזרים חיובי של 2 מ׳ דולר

חברת מודיעין הלוויין שבשליטת קרן פימי מדווחת על תזרים מזומנים חיובי של 2 מיליון דולר; הרווח והפסד הסתכם בהפסד של 8 מיליון דולר בעיקר בגלל הוצאות פחת

חיים בן הקון | (2)

חברת פתרונות המודיעין מהחלל אימאג׳סט אימאג'סט -0.09%  , בשליטת קרן פימי, מדווחת על הכנסות של 7.5 מיליון דולר, ירידה של כ-43% לעומת הכנסה של 13.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד הנקי הסתכם ב-8.1 מיליון דולר, מה שמבטא העמקה בהפסדים של לעומת הפסד של 4 מיליון דולר ברבעון המקביל. הצבר של החברה הסתכם בכ-163 מיליון דולר, לעומת כ-170 מיליון ברבעון המקביל. הנתון מבטא קיפאון בצבר ההזמנות והירידה הכמותית נובעת מהכרה בהכנסות מתוך הצבר. סך תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת הסתכמו ב-2 מיליון דולר, לעומת תזרים שלילי של 2.9 מיליון דולר ברבעון המקביל.


ההכנסות ברבעון הראשון הסתכמו בכ- 7.5 מיליון דולר לעומת כ-13.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות נובע בעיקר מעיכובים בביצוע אבני דרך בפרויקטים בקו מוצר פתרונות לוויין ותשתיות תומכות אשר צפויות להתבצע במהלך שנת 2025.


הרווח הגולמי ברבעון (לפני פחת והפחתות) הסתכם בכ- 3.3 מיליון דולר, כ-44% מסך ההכנסות, לעומת כ- 3.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, שהם 26% מההכנסות. הגידול בשיעור הרווח הגולמי נובע מקיטון בעלות המכר, ומשקל גבוה של קו מוצר מודיעין כשירות במהלך הרבעון הראשון לשנת 2025.


ההפסד הגולמי (לאחר פחת והפחתות) ברבעון הסתכם בכ- 4.5 מיליון דולר לעומת הפסד גולמי של כ-1 מיליון דולר אשתקד. הקיטון נובע ברובו מהאצת פחת לוויין EROS C3 ברבעון השלישי לשנת 2024 ומתחילת הפחתת לוויין ה-Runner ברבעון השלישי לשנת 2024.


ההפסד התפעולי ברבעון הסתכם בכ- 7.7 מיליון דולר לעומת הפסד תפעולי של כ- 4.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.


ההפסד הנקי ברבעון הסתכם בכ-8.1 מיליון דולר לעומת הפסד נקי של כ- 4 מיליון דולר אשתקד.


צבר ההזמנות של החברה עמד על כ- 163.3 מיליון דולר בסוף הרבעון, לעומת כ-170.7 מיליון דולר בסוף הרבעון המקביל. במהלך הרבעון הראשון לשנת 2025 קטן צבר ההזמנות בכ-7.5 מיליון דולר כנגד ההכנסה שהוכרה ברבעון זה. בנוסף, קטן צבר ההזמנות בכ-0.2 מיליון דולר כתוצאה משערוך חוזים אשר אינם במטבע הפעילות של החברה (דולר) והתאמות נוספות, ומנגד גדל בכ-0.3 מיליון דולר כתוצאה מחתימה על הסכם חדש עם לקוח אחר של החברה.


נועם סגל, מנכ"ל ISI, מסר: ״אנו פותחים את השנה עם רבעון פחות מייצג להמשך השנה. כאשר, הרבעון הראשון הושפע בעיקר מעיכובים בביצוע אבני דרך בפרויקטים בקו מוצר פתרונות לוויין ותשתיות תומכות אשר צפויות להתבצע בהמשך שנת 2025.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

״לאחרונה, דיווחנו על השלמת חתימת העסקה עם לקוח א', לאספקת שירותים מלווייני EROS בהיקף של 42 מיליון דולר לשנתיים. מימוש עסקה זו מעמיד את צבר ההזמנות המתואם לסוף רבעון ראשון 2025 על כ-205 מיליון דולר, כאשר בשנת 2025 צפויה החברה לממש הכנסות של כ- 69 מיליון דולר מתוך צבר ההזמנות זה. ההסכם הנוכחי, בשילוב עם החוזים האחרונים שנחתמו, לאספקת לוויינים מתקדמים ושירותי אנליטיקה עמוקה, מדגישים את יכולותיה של החברה ליישם את האסטרטגיה העסקית ולמצב את עצמה כמובילת שוק עם סל מוצרים רחב בתחום המודיעין מבוסס חלל. הנוכחות הבינלאומית של החברה וסל המוצרים המגוון שלה, מאפשרים לנו להגיב בגמישות לצרכים ביטחוניים מתפתחים ולייצר הזדמנויות נוספות להגדלת צבר ההזמנות. אני משוכנע כי השילוב בין החדשנות הטכנולוגית שלנו, הפיזור הגיאוגרפי של לקוחותינו והתפתחות הצרכים בשוק החלל הביטחוני העולמי, יסייעו להמשך הצמיחה ולהצלחת החברה בשנים הבאות״.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    צבר הכנסות והפסד שגודל פי 4 ברבעון אחד נו זה אמין (ל"ת)
    בדרך לחדלות 30/05/2025 23:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נו באמת איך חברה כזו שווה 600 מיליון שקל. אלטשולר אכלו אותה בענק בהנפקה המטורללת אז (ל"ת)
    אנונימי 30/05/2025 11:48
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?