עמוס דעי מנכ"ל קבוצת גולד בונד; קרדיט: פאבל לונדין, Funia
עמוס דעי מנכ"ל קבוצת גולד בונד; קרדיט: פאבל לונדין, Funia
ראיון

מנכ"ל גולד בונד: "אחרי המלחמה תהיה קפיצה, אנחנו נערכים ליום שאחרי"

לאחר רבעון עם הכנסות שיא, עמוס דעי מנכ"ל גולד בונד מציין בראיון לביזפורטל :"החלטנו לשים דגש מחודש על תחום ה-FCL, שפעם היה חזק ועם השנים נחלש, ויצאנו למהלך מול סוכני אוניות עם רעיונות חדשים. הבנו מה טוב ללקוחות שלנו, וזה מה שהביא לצמיחה המשמעותית"

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה גולד עמוס דעי
גולד בונד גולד 0%   פתחה את שנת 2025 עם רבעון ראשון חזק, והכנסות שיא של 57.9 מיליון שקל, עלייה של כ-34% לעומת הרבעון המקביל. מאחורי המספרים עומדת אסטרטגיה ניהולית חדשה שהוביל עמוס דעי, שנכנס לתפקיד המנכ"ל בתחילת 2024. לדבריו, המפתח היה הקמת מטה ניהולי רחב והפניית זרקור למנועי צמיחה ברורים, בראשם תחום המכולות המלאות (FCL).


"נכנסתי לתפקיד כשהמטה היה מצומצם מאוד, והבנתי שכדי לגדול,  צריך לשנות. הקמנו צוות חזק עם חשיבה אסטרטגית והחלטנו להתמקד בלקוחות קיימים, להעניק להם מעטפת רחבה. בהמשך בנינו מערך שיווק שהביא גם לקוחות חדשים. החלטנו לשים דגש מחודש על תחום ה-FCL, שפעם היה חזק ועם השנים נחלש, ויצאנו למהלך מול סוכני אוניות עם רעיונות חדשים. הבנו מה טוב ללקוחות שלנו, וזה מה שהביא לצמיחה המשמעותית". מספר דעי בראיון לביזפורטל. 


בנוסף, החברה הרחיבה פעילות בפורמטים נוספים, בתחום הלוגיסטיקה החופשית הכוללת השכרת מלגזות, שטיפת איזוטנקים, הובלות ומתן שירותים בבית הלקוח. "אנחנו שמים עכשיו דגש על ניצול השטחים הקיימים ולקיחת פעילויות החוצה. זכינו במכרז של משרד האוצר לטיפול בחומרים מסוכנים, נותנים שירות ללקוח גדול במישור רותם, ומפעילים מסוף רכבת. הפעילות מחוץ למתחם החברה אינה מוגבלת, וזו הזדמנות לצמיחה".


בין הנכסים האסטרטגיים של החברה נמצא גם המסוף בבית שאן, הסמוך למעבר הגבול לירדן. לדברי דעי, בגולד בונד רואים בו פוטנציאל ארוך טווח: "אנחנו מאמינים שהמיקום בבית שאן הוא אסטרטגי, וכאשר הסכמי אברהם יבשילו והיקפי הסחר דרך ירדן יגדלו, אנחנו נהיה שם עם תשתית מוכנה למתן שירות".


שווי השוק של גולד בונד עומד על כ-783 מיליון שקל, מניית החברה עלתה ב-16% מתחילת השנה, ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלתה ב-54%. מכפיל הרווח המייצג של החברה על בסיס הרווח הרבעוני הנוכחי, הוא 26.


תחום האיקומרס מתאושש - "חשבנו שהצמיחה תהיה מהירה יותר"


לצד התחומים הקלאסיים, גולד בונד ממשיכה להשקיע באיקומרס, תחום שבדוחות הרבעון הציג ירידה בעקבות פיצוי חד-פעמי שנרשם בתקופה המקבילה. "התחום כבר נמצא במסלול צמיחה. אנחנו יודעים לתת ללקוח מעטפת מלאה, ויש צבירה וגידול בלקוחות. נכון שהתחרות קשה וקשה להעלות מחירים, אבל שירות טוב שומר על הלקוח." דעי מודה שהחברה הקדימה את זמנה בתחום: "חשבנו שהצמיחה בישראל תהיה הרבה יותר מהירה. היינו בין הראשונים שהשקיעו, אבל קצב הצמיחה היה איטי מהצפוי, ולכן גם הרווחיות לקחה זמן. היום אנחנו כבר רואים התאוששות, והתחום ימשיך להיות רווחי. יש לנו גם בית תוכנה בחו"ל עם מתכנתים שמפתחים את מערכת הניהול, תומכים בפעילות ואנחנו יודעים למכור את השירות הזה הלאה".


גולד בונד מחזיקה ב-20% ממניות תעשיות מספנות ישראל, בה מחזיקים גם שלומי פוגל ועתליה שמלצר, בעלי מניות בגולד בונד עצמה. דעי מציין כי החיבור הזה עשוי להעמיק: "הרכבת סיימה לבנות מסילה בתוך המתחם של מספנות ישראל, ובקרוב יסתיים פרויקט של ממגורות לגרעינים. גם לנו יש מסילת רכבת באשדוד. אנחנו בוחנים איך אפשר לשלב את מה שהם עושים בצפון עם השירותים שלנו במרכז. יש פה פוטנציאל צמיחה מטורף".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


על רקע שיבושים בשרשראות אספקה בעקבות האיום החות'י בים האדום, דעי מציין: "בהתחלה הייתה פגיעה מסוימת, אבל עם הזמן הכל חזר לשגרה. צריך לזכור, ישראל מדינה צומחת, יש כאן ילודה גבוהה, אנשים צורכים, ו-98% מהיבוא נכנס דרך הים. אני אופטימי, אחרי המלחמה תהיה קפיצה, כי יהיה צורך בשיקום ובפיתוח. אנחנו חושבים כל הזמן על היום שאחרי". הצפנו גם את סוגיית המכסים, דעי התייחס וציין: "מכסים יכולים להשפיע בעיקר על היצואנים שלנו, אבל פעילות היבוא מחפה על כך במידה מסוימת. אנחנו גמישים, יודעים להתאים את עצמנו לשינויים וככה אנחנו שומרים על רלוונטיות בשוק".


כשנשאל מה מייחד את החברה בעיני הלקוחות, דעי ציין: "אחד הדברים הכי חשובים שאנחנו מקפידים, זה לתת זמינות וגמישות מלאה ללקוחות יכולים להשיג אותנו בכל שלב ובכל שעה ולבקש מאיתנו מה שהם רוצים. יש לנו שטחים, צי משאיות, ומלגזות בבעלותנו, וכך אנחנו יכולים להיות גמישים וזמינים ללקוח. זו החוזקה שלנו, לתת שקט ללקוח".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 02/06/2025 10:45
    הגב לתגובה זו
    עד שלא יעשו את זה הכל בזבוז זמן. שווי פעילות הליבה נבלע בשווי שנוצר מההחזקה במספנות.שווי הנדלן כמעט 700 מיל.
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.