גולד בונד: ההכנסות עלו ב-34% לשיא - 58 מיליון שקל
הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2025 עלה בכ-10.4% לכ-7.4 מיליון שקל, לעומת כ-6.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024; ה-EBITDA ברבעון הראשון של השנה עלה בכ-22.1% לכ-16 מיליון שקל, לעומת כ-13.1 מיליון שקל ברבעון הראשון המקביל
גולד בונד גולד 0% דיווחה על תוצאות הרבעון הראשון של 2025, ההכנסות ברבעון עלו בכ-33.7% לשיא של כ-57.9 מיליון שקל, לעומת כ-43.3 מיליון שקל ברבעון הראשון של שנת 2024. הגידול בהכנסות נבע מעלייה בפעילות במסופי FCL ו-LCL
אל מול הרבעון המקביל שהושפע משמעותית ממלחמת חרבות ברזל וכן מעלייה בהיקפי הפעילות בפעילות החופשית שנובעת מגידול בתחום הלוגיסטיקה. זאת, בקיזוז עם ירידה בהכנסות מפעילות האיקומרס, שנבעה מכך שברבעון המקביל ב-2024 נרשם פיצוי חד פעמי מלקוח שסיים את פעילותו. יצוין,
כי בפעילות ה- FCL נרשם גידול חד של כ-26% בהכנסות מול רבעון קודם, כאשר בפעילות ה- LCL והלוגיסטיקה נרשמה יציבות בהיקפים מול רבעון קודם.
הרווח הגולמי ברבעון הראשון של השנה עלה בכ-23% והסתכם בכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-10 מיליון שקל
ברבעון הראשון אשתקד. הרווח התפעולי עלה בכ-24.1% לכ-7.2 מיליון שקל, לעומת כ-5.8 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024. ה-EBITDA ברבעון הראשון של השנה עלה בכ-22.1% לכ-16 מיליון שקל, לעומת כ-13.1 מיליון שקל ברבעון הראשון המקביל. חלק החברה ברווחי חברה כלולה (תעשיות
מספנות ישראל) הסתכם ברבעון הראשון של השנה בכ-2 מיליון שקל, בדומה לרווח שנרשם ברבעון הראשון של 2024.
בשורה התחתונה, הרווח הנקי ברבעון הראשון של 2025 עלה בכ-10.4% לכ-7.4 מיליון שקל, לעומת כ-6.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2024. הגידול
נובע מהעלייה ברווח התפעולי, בקיזוז עם מעבר להוצאות מימון, נטו בהיקף מזערי, לעומת הכנסות מימון, נטו שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד כאשר השינוי בסעיף זה מיוחס בעיקר לתיק ני"ע של החברה.
קבוצת גולד בונד מפעילה מסופי מטענים, מחסנים חופשיים
ואחסנה פתוחה וכן מספקת שירותים נלווים ושירותי הובלת מטענים, כל זאת, בשטחים הסמוכים לנמל אשדוד ולנמל חיפה. בנוסף, החברה מחזיקה במסוף מטענים בבית שאן, בסמוך למעבר הגבול לירדן "נהר הירדן". כחלק מפעילותה בתחום ה- E-Commerce, החברה מפעילה מחסן רובוטי באשדוד וכן,
באמצעות אי גולד, מפתחת ומשווקת תוכנה ייעודית לניהול מחסנים רובוטיים. בנוסף, החברה מחזיקה ב-20% ממניות החברה הכלולה תעשיות מספנות ישראל.
- גולד בונד: ההכנסות זינקו 46%, ה-EBITDA ב-47% ל-16 מיליון שקל
- גולד בונד: מסילת רכבת פרטית תוקם במסוף חיפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל גולד בונד, עמוס דעי: "אנחנו פותחים את שנת 2025 עם הכנסות שיא ברבעון הראשון, כאשר אנו ממשיכים
ביישום אסטרטגיה ברורה להעמקת הפעילות בתחומי הליבה שלנו, תוך חדשנות תפעולית והרחבת השירותים שאנו מציעים. בין היתר, אנחנו מציגים ברבעון תוצאות חזקות בתחום המכולות המלאות (FCL), זאת בהמשך למהלכים רבים שביצענו לביסוס והצמחת הפעילות. אנו ממשיכים לראות עניין גובר
מצד לקוחות חדשים לצד פעולות שאנו מבצעים להידוק הקשרים עם הקיימים. אנחנו פועלים לקידום מהלכים רבים להמשך צמיחת החברה והגדלת היתרון התחרותי שלנו".

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

עליות במניות הביטחוניות בהובלת בית שמש שעולה עד 4%; ת"א 35 יורד 0.4%
המדדים נסחרים בירידות כאשר מניות הביטוח בולטות בירידות, בעוד מניות הביטחוניות נהנות מביקושים; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית
המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל בירידות שערים מתונות, ת"א 35 יורד כ-0.4%, לעומתו ת"א 90 מוחק את רוב הירידה ונסחר כעת ביציבות סביב ה-0.
במבט על הסקטורים המרכזיים ירידות, כאשר מדד הבנקים יורד 0.4% ומדד הביטוח בולט לשלילה ומאבד 1.3%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.
בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת
שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות
שחשוב לכם לדעת
השוק עלה אתמול
על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או
דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר
- אל על ונאוויטס ירדו, נובה זינקה ב-4.3%; מניות הנדל"ן עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.