שאול נאוי (אסף נאוי)שאול נאוי (אסף נאוי)
ראיון מיוחד

״הבנקים מחזיקים את המשק; הכלכלה מפתיעה לטובה״

הנגיד הוא בעל הבית של הבנקים ואם הוא יגביל את הבנקים תהיה בעיה בכלכלה. שאול נאוי, בעל השליטה ומנכ"ל יעקב פיננסים: "יש שלושה דברים חשובים בעסקי אשראי - פיזור, פיזור, פיזור. כולם נותנים אשראי רק לנדל"ן, אנחנו מפוזרים יותר, נשענים על טווח קצר וגמישים יותר"; "חוץ ממניות של יעקב פיננסים אני לא מחזיק אפילו במניה אחת"

שאול נאוי שכבר יותר מ-40 שנה חי ונושם את עולם האשראי והוביל את קבוצת האחים נאוי, הקים לפני כחמש שנים את יעקב פיננסים והביא אותה לבורסה ולשווי של 780 מיליון שקל. היום המניה זינקה ב-4% על רקע דוחות טובים. מכפיל הרווח המייצג בהינתן הרבעון הראשון הוא כ-10. תגיד זה לא זול, השוק לא מעריך אתכם מספיק?

"השוק זה שוק, ואני מקבל את מה שהוא קובע, היום זה 10, מחר זה 12, מחרתיים זה 8, זה שוק", אומר שאול נאוי, שמסרב לספק תחזית קדימה. "אני קם בבוקר ועובד. אם גדלתי זה טוב, אם שמרתי על המצב זה גם בסדר, אם קטנתי - זה בגלל שקרה משהו בשוק, בכלכלה". 

נאוי חושב שהמשק מתפקד בצורה טובה  - "אנחנו במלחמה והנתונים מפתיעים לטובה, המשק חזק מאוד, זה גם בזכות הבנקים". הוא חושש מהמצב בשוק הנדל"ן, לא נוגע בהתחדשות עירונית, אבל מה שמפחיד אותו באמת אלו טעויות של הנגיד. הוא סבור שהריבית צריכה לרדת, הוא לא פוחד מאינפלציה - "אז זה יגיע ל-3.8% בשנה, אפילו יותר, אינפלציה מבוקרת טובה לכלכלה", אבל נראה שהריבית היא לא "הדבר" שמפחיד אותו - "הנגיד הוא בעל הבית של הבנקים ואני חושש שהוא יעשה טעות ויגביל את הבנקים ואז כל המשק בבעיה. הבנקים מחזיקים את המשק וצריך לזכור את זה".


נאוי מסביר שחברות שחשופות ומממנות ב-100 נדל"ן נמצאות בסיטואציה מורכבת וכשהוא מדבר על החשיפה של יעקב פיננסים הוא מטיף לפיזור - "אנחנו מפוזרים יותר, נשענים על טווח קצר וגמישים יותר". בכל זאת התיק של יעקב פיננסים עומד על 57% בנדל"ן אבל הוא וסמנכ"ל האשראי ויד ימינו של נאוי, דור גורי אומרים שהתיק שלהם וורסטילי, מבוסס על אשראי טווח קצר כשכל חודש יש פדיון ומימון חדש של 300-400 מיליון שקל". מעבר לכך, נאוי מדגיש שהם בחרו לעשות עסקאות יותר גדולות עם גופים יותר חזקים, בריבית נמוכה יותר אך בטוחה יותר - "שם אנחנו מעדיפים להיות בנדל"ן. אני לא אומר שנדל"ן לא טוב, אני חזק בנדל"ן, אבל מפזר ובוחר עם מי לעבוד"


נעבור לתוצאות הרבעון, איך אתה מסכם את התקופה?

"זה אמנם רבעון טוב יותר מהקודמים אבל לא אקרא לו טוב מידי, זו המגמה שלנו אין כאן שום דבר חריג. אנחנו גדלים כל הזמן. אנחנו גדלים לא רק בנדל"ן. בשעה שכולם רצים לנדל"ן אנחנו משתדלים לגדול בעוד תחומים למשל בלואו טק. אנחנו לא עוסקים בכלל בהיי-טק ולא באשראי למשקי בית ולא באשראי ליהלומנים בשלושת האחרונים אנחנו לא נוגעים בכלל. לאורך כל השנים אם נסתכל אחורה וגם קדימה יש שלושה כללים מאוד מאוד חשובים שאסור להפר אותם אבל לצערי מפרים אותם, הכללים הם פשוטים – פיזור, פיזור, פיזור. מה שאני רואה שחברות אשראי מתמקדות יותר מידי בנדל"ן, אני לא מזלזל במישהו חלילה ולא חושב שזה לא ענף טוב. אבל היו דברים מעולם ולא צריכים להתמקד רק בענף הזה. צריכים לעשות פיזור ענפי. ולתת אשראי לענף אחד, במספרים הולכים וגדלים ובריביות - לדעתי - מאוד גבוהות עקב שהפריים גבוה ועקב כך שהתוספות שעליו גבוהות, זה דבר שפחות טוב לי ואני פחות עושה".

"הטווחים שלנו להלוואות מאוד קצרים, זאת אומרת המח"מים שלנו ממש קצרים ובכל חודש אנחנו פורעים כ-400 מיליון שקל". גורי הסמנכ"ל מציין, "80% מהאשראי במערכת נפרע תוך כ-180 יום". 

נאוי ממשיך, "הטווחים הקצרים בהן אנחנו עובדים זה משהו שלא תמצא בחברות ומערכות אחרות. זו דרך יותר טובה ופחות מסוכנת, בדרך הזאת אנחנו לוקחים את החברות הכי טובות שאנחנו מצליחים לשכנע ולבקש שיעבדו איתנו, אנחנו לא מחכים ללקוחות, אנחנו נמצאים בשטח ומדברים עם אנשים בוקר, צהריים וערב, - אני תוך כדי השיחה נמצא עכשיו בשטח. ירדתי מפגישה עם חברה שאני מנסה לעשות איתה עסקה. השיווק שלנו הוא ללכת ללקוחות הטובים טובים ולהיות 'זנב לבנקים' שימו לב - אם הבנק נתן לחברה מסוימת 200 מיליון שקל אני אשאף להיות 20 מיליון שקל. זו התורה שלנו על רגל אחת וזה מה שימשיך להיות - אנחנו נגדל ונמשיך לגדול כי אנחנו יודעים למי לפנות ולאן ללכת. בהתייחסות לתוצאות אני לא מופתע מהן". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"


תחום המסחר ושירותים מהווה כ-קרוב ל-30% - לאיזה סוגי חברות בתחום אתם נותנים אשראי?

"יש עמילי מכס, יש חברות כח אדם. מדובר גם למשל על יבואנים, שמביאים מסכים, מביאים שואבי אבק, אני לא אציין שמות אבל אני מדבר על חנויות ורשתות מהגדולים בתחומם. הלקוח שלנו זה היבואן מסין אנחנו ממנים את הפעילות הזאת, הסחורה מגיעה לארץ לרשתות והרשתות מוציאות צ'ק אלינו. אני מסתמך גם על היבואן וגם ובעיקר על הרשת".


שאול, שנה מהיום הנדלן שלכם יהיה פחות מ-50 אחוז?

"עוד פעם, השאיפה שהתיק ילך ויגדל, אנחנו מגדילים את הלואו טק. אבל אני לא יודע איך יראה התיק ולא אתחייב לזה, אנחנו גמישים בשוטף.  הכוונה היא ללכת על תחומים של ייבוא מסוגים שונים - אוטובוסים חשמליים, אני שם. ייבוא של עצים לארץ מאוקראינה או בעבר הביאו מרוסיה לפני המלחמה, מה שצפוי להתחדש - אני שם. מביאים סוכר וכל מיני מוצרים - אני שם".

כן ברור, אני שואל אם אתה בראש שלך או באקסלים שלך מתכנן לרדת לאשראי מתחת ל-50% בנדל"ן?

"לא אנקוב בשום מספר לעולם ולא אתן תחזיות כי אני לא יכול לדעת איך הדברים יתפתחו. יש גם שווקים שקשורים לנדל"ן שהם חזקים וטובים. יש יבואנים של זכוכיות שיש לנו קשר טוב איתם, או למשל ענף האלומיניום שזה ענף ענק, אי אפשר לתאר איזה גודל מדובר. אנחנו שם".

אתה מרגיש שיש סיכון בתחום הנדל"ן כיום?

"אני כבר לפני שנה וחצי הרגשתי את הסיכון בנדל"ן. חשבתי שהנדל"ן מסוכן ואני מכיר את התקופות שהנדל"ן עמד מ-95 ועד 2005 מחירי הדירות אפילו ירדו. אני הרגשתי לא בנוח עם הענף. הבנקים רצו לנדל"ן כולם רצים להלוות, אני אמרתי רק רגע זה יותר מידי, אני אולי לא אקח צעד אחורה לגמרי, אבל פניתי לחברות מאוד גדולות במחירים אחרים לגמרי - עסקאות גדולות בריביות נמוכות. ככה אני אגדיל את הווליום שלי. אני לא אכנס לא למשכנתא שנייה ולא למה שנקרא 'השלמת הון עצמי' - מזנין שגובים שם מחירים מטורפים"

איך אתה עם התחדשות עירונית?

"לא לא, אני לא בזה בכלל. אני לא מעוניין בהתחדשות עירונית אלו תהליכים מאוד ארוכים וקשים".

איך אתה מרגיש עם הכלכלה המקומית?

"אני מאוד מאוד מופתע. אני חשבתי שהמלחמה תעשה נזקים הרבה יותר גדולים. אני מופתע לטובה. הכלכלה שימו לב: עובדת. להתחיל לשאול איפה ואיך ולמה היא עובדת זה דיון ארוך, אבל הכלכלה עובדת וזה מה שקורה."

מה הסיכון הגדול לדעתך?

"הכל תלוי באדם אחד. מי שיכול להפתיע ולעשות בעיה קשה מאוד למשק זה אחד ויחיד: נגיד בנק ישראל. אם נגיד בנק ישראל - שאני לא כל כך מרוצה מהפעולות שלו - יקבל איזושהי החלטה לעשות הגבלה מסוימת על המערכת הבנקאית יהיה רע – הבנקים: שים לב - מחזיקים את השוק. זה מה שקורה כרגע.


"בעל הבית של הכלכלה זה הנגיד. אם הנגיד יקבל החלטה להוריד את הריבית מה שאני חשוב שזה ראוי ונכון וחייבים כבר להוריד את הריבית, יהיה שיפור. להוריד למרות האינפלציה, וזה לא סוף העולם אם האינפלציה לא תהיה 3.3 אלא תהיה 3.5 או 3.8 לפעמים אינפלציה מבוקרת היא טובה למשק. תדגישו את זה.

"אני בוגר האינפלציות של 400%, לכם אני אומר אם נגיד בנק ישראל ימשיך בקו הזה ולא יפגע בעצמאות של הבנקים, בסופו של דבר בראש המערכות של הבנקים עומדים מנכ"לים מאוד טובים, אנשים שנוהגים מאוד בפיקחות שמבינים את השוק ונותנים אוויר ללקוחות שמתקשים ואיך שאני מסתכל על זה אם זה ימשך ככה אמנם לא צפויה סכנה בחצי שנה או שנה הקרובה אבל אם הנגיד יעשה משהו חריג אני חושב שכן תהיה בעיה"

אוקיי, 'יעקב פיננסים' עוד שנה בגידול אשראי של 20% , 30% כמה אתה מצפה?

"שוב, אני לא אתן לך תחזיות."

אתה הולך לגדול?

"אני הולך לקום בבוקר כל יום לעבודה, בסוף יום העבודה אם גדלתי - טוב, אם שמרתי - גם בסדר, אם קטנתי - סימן שמשהו קורה במשק. אין פה תחזיות, אבל אני כן יאמר שאם המצב ימשך ככה כמו שהוא עכשיו אנחנו נגדל. למרות שתמיד יכולים להיות שינויים."


יעקב פיננסים הרוויחה 20 מיליון שקל ברבעון. היא רשמה רווחים של 0.9 מיליון שקל מהכנסה מהפסדי אשראי שזה בעצם ביטול הפסדי אשראי שנעשו בעבר. לכאורה הרווח המיצג שלה כ-19 מיליון שקל, כלומר היא בכיוון לרווח שנתי, אם מבינים שתהיה צמיחה של כ-80 מיליון ששקל בשנה - מכפיל רווח כאמור של כ-10. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    וכואב לשמאל שכלכלת ישראל חזקה! (ל"ת)
    אנונימי 29/05/2025 14:20
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 29/05/2025 06:12
    הגב לתגובה זו
    ריביות לא הגיוניות
  • 5.
    אנונימי 29/05/2025 04:24
    הגב לתגובה זו
    אן כמו הבנקים הגדולים כול הכבוד לבנק לאומי ופועלים ומיזרחי שימשיכו בדרך החיובית
  • 4.
    ברק 28/05/2025 20:22
    הגב לתגובה זו
    הבנקים מרוויחים כ30 מיליארד בשנה30 מיליארד שהם לוקחים מכיסו של הציבור ומכניסים לכיס בעלי המניות שלהםאיך בדיוק מחזקים ככה את המשק!
  • אנונימי 28/05/2025 22:05
    הגב לתגובה זו
    תחשוב על מצב שהבנקים מפסיקים לתת אשראי לאזרח הפשוט מפסיקים לתת אשראי לקבלנים מפסיקים להעביר מיסים אדירים למדינה... המצב יהיה הרבה יותר גרוע! למשל אם לקבלנים לא יהיה אשראי כמות הדירות הזמינות תלך ותקטן והמחירים כמובן יעלו אפילו יותר ממה שהם עכשיו!
  • 3.
    בועת הנדלן מחזיקה את המשק הישראלי שהבועה תתפוצץ המשק יקרוס (ל"ת)
    רועי 28/05/2025 19:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    החיים 28/05/2025 19:10
    הגב לתגובה זו
    הממשלה מציפה את המשק בכסף עקב המלחמההנגיד יוריד ריבית כי אדון נאוי רוצהתהיה קצט אינפלציהמה כבר יכול להשתבש ...כמעט הכל
  • 1.
    משקיע פיננסי 28/05/2025 18:48
    הגב לתגובה זו
    במכפיל 10 עדיף להשקיע בבנקים.איזה יתרון יש לחברה הזו על השקעה בכל בנקבארץ. אם הבנקים ייפגעו החברות החוץ בנקאיות יקרסו.
  • אנונימי 28/05/2025 21:19
    הגב לתגובה זו
    היא צומחת מהר יותר מהבנקים
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

בנקים
צילום: אילוסטרציה
ניתוח Bizportal

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ריבית

למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.