בלדי: עליה של 106% ברווח הנקי ל-30 מיליון שקל
חברת יבוא, עיבוד ושיווק הבשר מדווחת על התייעלות תפעולית שהכפיל ה את הרווח הנקי; אורן נגר, מנכ״ל בלדי: ״הצגנו ברבעון צמיחה בפעילות מול לקוחות קיימים מהשוק הקמעונאי, לצד התקשרויות עם לקוחות חדשים, ואנו פועלים להמשך מגמה זו, על בסיס פעילותינו לאורך כל שרשרת הערך״
בלדי בלדי 0.9% - חברת יבוא מזון המתמחה בבשר - מדווחת על הכנסות של 395 מיליון שקל ברבעון הראשון, עליה של 51% לעומת כ-260.6 מיליון בתקופה המקבילה בשנת 2024. הרווח הנקי לרבעון עלה לכ-30.3 מיליון שקל, עליה של 106% לעומת
כ-14.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העליה ברווח הנקי מיוחסת להתיעלות תפעולית בהוצאות התפעוליות של החברה, כך לפי הסברי הדירקטוריון לדוחות הכספיים. תחום הבשר בו פועלת החברה הוא דה־פקטו שוק של קומודיטיז בו הרווחיות הגולמית מושפעת ממחיר הסחורה.
הרווח הגולמי ברבעון עלה בכ-60% לכ-79 מיליון שקל (20% מההכנסות), בהשוואה לכ-49 מיליון שקל (כ-19% ההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2024. העלייה ברווח הגולמי ובשיעור הרווח הגולמית נובעת מהעלייה האמורה בהכנסות, לצד
התמתנות של עליית המחירים בחומרי גלם ובעלויות נלוות ליבוא. יחד עם זאת, החברה בסה"כ שומרת על יציבות ברווחיות הגולמית, שעמדה על כ-21% בשנת 2024 כולה.
הרווח התפעולי ברבעון עלה בכ-84% לכ-41 מיליון
שקל (כ-10.4% מההכנסות), לעומת כ-22 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024 (8.5% מההכנסות). הגידול ברווח התפעולי נובע בעיקר מהתייעלות בהוצאות התפעול. בשנת 2024 כולה עמד שיעור הרווח התפעולי על כ-11.6%.
תזרים המזומנים שנבע מפעילות שוטפת (FCF) הסתכם בתזרים שלילי של כ-35.8 מיליון שקל, בעיקר בגלל גידול של כ-68 מיליון שקל בסעיף לקוחות וגידול של 48 מיליון שקל בסעיף מלאי.
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- ההכנסות זינקו, אבל הרווח הנקי של קליל נשחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוגוסט אשתקד פרסמה החברה כי בכוונתה להנפיק אג״ח בסך כולל של 300 מיליון שקל, וזה בנוסף לחוב של 200 מיליון שקל שיש לחברה כלפי הבנקים. הציבור בהתחלה לא אהב את ההנפקה - היא פשוט לא נראתה טוב. העלאות שכר לבכירים כשהחברה לא מציגה ביצועים מרשימים במיוחד? גם אנחנו בביזפורטל לא אהבנו את זה וכתבנו בביקורתיות על ההנפקה. אבל במבט שני, ההנפקה הייתה איכותית וטובה ודאגנו להסביר גם למה – אגרות חוב של בלדי הן השקעה ראויה - למה ההתקפות נגד ההנפקה מפספסות את העיקר?
אורן נגר, מנכ"ל בלדי: "אנחנו מסכמים את הרבעון הראשון של שנת 2025 עם תוצאות טובות, הכוללות גידול בהכנסות וברווח הנקי. תוצאות אלו משקפות את המשך מגמת הצמיחה של החברה והעמקת פעילותה בשווקי היעד. בין היתר, הצגנו ברבעון צמיחה בפעילות מול לקוחות קיימים
מהשוק הקמעונאי, לצד התקשרויות עם לקוחות חדשים, ואנו פועלים להמשך מגמה זו, על בסיס פעילותינו לאורך כל שרשרת הערך."
בלדי היא חברה משפחתית העוסקת בייבוא, ייצור ועיבוד מוצרי מזון, ובפרט מוצרי בשר. קבוצת בלדי החלה את דרכה כאיטליז משפחתי
בשוק הכרמל בתל אביב, שהוקם בשנת 1916 על-ידי סב המשפחה, שלמה דהבני. הקבוצה עוסקת בשלושה תחומי פעילות עיקריים: ייצור מוצרי מזון במפעלי הקבוצה, סחר בשוק המקומי לרבות ייבוא, ולוגיסטיקה. בלדי החלה להיסחר בבורסת תל אביב באוקטובר 2024 כאשר הנפיקה אג"ח לציבור.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מאז החלה להיסחר בבורסה, עלתה מניית בלדי בכ-5%. שווי השוק של בלדי עומד על 991 מיליון שקל. המכפיל המייצג של מניית החברה ל-12 החודשים הקרובים הוא עומד על שיעור של 8.2.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
