כמה אלפרד אקירוב מורווח בכלל ביטוח?
אקירוב מחזיק בכ-14% בכלל דרך חברת אלרוב נדל"ן, והוא כבר מורווח בכ-400 מיליון שקל על ההשקעה שלו בחברת הביטוח שהתחילה ב-2020
אלפרד אקירוב בנה את הונו על נדל"ן ומלונאות, אבל את אחת ההשקעות המוצלחות בחייו הוא עשה דווקא רחוק מעולם הנדל"ן - בפיננסים. ההחזקה שלו בכלל ביטוח, שהחלה לפני כארבע שנים, הפכה לאחת ההשקעות הבולטות ביותר בשוק, עם רווח של מעל 400 מיליון שקל "על הנייר" לקבוצת אלרוב שבשליטתו. מדובר בתשואה של כ-60% על ההשקעה - תוצאה מרשימה במיוחד עבור גוף שבמרכזו עומדים נדל"ן מניב ומלונאות.
אבל לצד הרווח הכספי המרשים, יש גם צד שני למטבע: השליטה בכלל, שהייתה היעד האסטרטגי המרכזי של אקירוב, נותרה מחוץ להישג ידו.
אחרי יותר משלוש שנים של ניסיונות, מתווים ופשרות, רשות שוק ההון הבהירה באופן חד משמעי: היתר שליטה לא תקבל.
תחומי הליבה המסורתיים של אלרוב, ובראשם המלונאות, דווקא אכזבו. ההכנסות מהמלונות ירדו ב-8% ל-708 מיליון שקל, בעוד ההוצאות התפעוליות עלו ליותר מ-720 מיליון שקל - כלומר, תחום
המלונאות עבר להפסד תפעולי. אמנם היו שערוכי נכסים מהתחום המניב שתמכו בתוצאות, אך אלה לא היוו מנוע צמיחה משמעותי. הבורסה, לעומת זאת, עשתה את שלה וסיפקה לאקירוב את הרווחים שהמלונאות לא הצליחה להניב.
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אקירוב התחיל לרכוש את מניות כלל
ביטוח ב-2020, בהשקעה כוללת של כ-680 עד 700 מיליון שקל. היום, ההחזקה הזו שווה כ-1.12 מיליארד שקל - רווח של יותר מ-400 מיליון שקל, עם פוטנציאל לעליות נוספות. כלל צורפה לאחרונה למדד ת"א-35, והסחירות שלה עלתה, מה שעשוי למשוך מוסדיים נוספים ולתמוך במחיר המניה.
ועדיין, מבחינת אקירוב, הכסף היה רק אמצעי. המטרה האמיתית הייתה שליטה - להפוך לבעל הבית של גוף פיננסי שמנהל נכסים בהיקף של כ-369 מיליארד שקל. מדובר בגוף מהגדולים והמשפיעים במשק הישראלי, ואקירוב רצה להכתיב את הכיוון, לא רק ליהנות מהתשואה.
אבל רשות שוק ההון, למרות אינספור ניסיונות מצדו, עמדה על שלה: לא יינתן היתר שליטה. הסיבות לכך לא פורסמו במלואן, אך ניתן להעריך שהן כוללות שיקולים של ממשל תאגידי, חשש מריכוזיות ובעיקר חוסר התאמה בין הרצון האישי של אקירוב לבין דרישות הרגולציה בשוק הפיננסי.
בסופו של דבר, אקירוב הצליח לייצר אחת התשואות הפנומנליות בשוק הישראלי בשנים האחרונות. אבל את הפרס האמיתי שרצה הוא לא קיבל. כלכלית, זו הייתה הצלחה אדירה. תדמיתית ואסטרטגית, תבוסה. מה הלאה? ייתכן שאקירוב יערער או יגיש עתירה, אולי ינסה
למכור את ההחזקה ובכך לקבע רווח של מאות מיליונים) - או פשוט ימתין בסבלנות להזדמנות אחרת. כך או כך, גם אם לא הפך לבעל הבית של כלל, אקירוב הוכיח שהוא לא רק נדל"ניסט - אלא גם משקיע מתוחכם מהשורה הראשונה.
- 1.dw 26/05/2025 13:05הגב לתגובה זואם המוסדיים יסכימו לקנות את הבלוק של אקירוב בכלל ביטוח הרי שזה יהיה טרייד יפה מאד מאד מבחינתו.להצליח למכור מיליארד שקל סחורה בשוק המקומי גם אם זו סחורה טובה זה קשה מאד.
מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהנאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה
נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94% ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.
על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.
הגדלה עתידית של ההחזקות
ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.
במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.
- פי 7.5 ב-3 שנים - נאוויטס עוברת להפקה מלאה בשננדואה: הכנסות של כ-98 מיליון דולר ו-EBITDA של כ-67.6 מ
- ההפקה ממאגר שננדואה הגיעה ל-100 אלף חביות ביום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שותפות ״טרנספורמטיבית״
ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."
