שרון גולדברג
צילום: יחצ
דוחות

מתאוששת? הצבר של מיטרוניקס עלה; הירידה בהכנסות הרבעון הבא תהיה מתונה יותר

הצבר של מיטרוניקס נכון לסוף הרבעון הראשון הסתכם ב-123 מיליון שקל לעומת 96 מיליון שקל בסוף הרבעון הקודם; לרבעון השני החברה צופה ירידה של 7% בהכנסות (לפי נקודת האמצע) לעומת הרבעון המקביל, ירידה מתונה יותר לעומת הרבעונים הקודמים

רוי שיינמן | (9)

מיטרוניקס מיטרוניקס 0.53%   בצלילה חופשית כבר תקופה על רקע ההאטה המשמעותית בשוק הבריכות וכתוצאה מכך בשוק מנקי הבריכות. המניה צנחה 87% בשנה האחרונה על רקע תוצאות חלשות והורדת תחזיות, אבל ברבעון הראשון החברה מראה מה שיכול להיות סימני התאוששות - ההכנסות אומנם שוב ירדו בשיעור חד של 24% ל-346.6 מיליון שקל, והרווח ירד ב-64% ל-14.2 מיליון שקל, אבל במבט קדימה נראית התמתנות.


לרבעון השני צופה מיטרוניקס הכנסות של בין 530-600 מיליון שקל, 565 מיליון שקל לפי נקודת האמצע שיהוו ירידה של 7% לעומת הרבעון המקביל. גם בתרחיש הפסימי מיטרוניקס תציג ירידה של 13% במכירות, שגם זו ירידה מתונה יותר לעומת הרבעונים האחרונים - ירידה של 24% כאמור ברבעון הראשון של השנה וירידה של 20% ברבעון הרביעי של השנה שעברה.


גם הצבר עלה זה הרבעון השני ברציפות והסתכם ב-123 מיליון שקל, לעומת 96 מיליון שקל ברבעון הקודם ו-50 מיליון שקל ברבעון שלפני כן. עם זאת, הצבר עדיין היה נמוך מהצבר ברבעון המקביל שעמד על 159 מיליון שקל, והחברה ציינה כי הירידה משקפת המשך מגמה המתאפיינת בחזרה להצטיידות שרשרת ההפצה בסמוך למועד המכירה המתוכנן, ומעבר להזמנות תכופות ונמוכות יותר כחלק מניהול הון חוזר הדוק מצד מפיצים ודילרים בהתמודדות עם הריבית הגבוהה.


המספרים האלה אומנם לא אומרים שהמשבר של מיטרוניקס מאחוריה, להפך, שוק הבריכות עדיין סובל מהאטה ואפשר לראות זאת בין היתר בתוצאות של חברת Pool Pool Corp 0.63%  , יצרנית הבריכות הגדולה בארה"ב, שדיווחה ברבעון הראשון על ירידה של 4.5% במכירות והמניה שלה ירדה בכ-7% מתחילת השנה וב-14% בשנה האחרונה. עם זאת, העלייה בצבר והתחזית היחסית מתונה של החברה לרבעון השני עשויים להוות סימן להתמתנות המשבר של החברה.


ברבעון הראשון שרפה מיטרוניקס 33.5 מיליון שקל לעומת 69.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. החברה ציינה כי הרבעון הראשון מתאפיין במכירות טרום עונה ובתזרים שלילי מפעילות שוטפת. למרות זאת, שיפור וניהול ההון החוזר התפעולי הובילו לירידה במזומנים, שהסתכמו ב-163.7 מיליון שקל, ששימשו את החברה לפעילות שוטפת ברבעון".


השפעת ההסכם בין ארה"ב וסין והאיחוד של המתחרות

בשבוע שעבר מניית מיטרוניקס נפלה אחרי שנחתם הסכם הסחר בין ארה"ב לסין. המתחרות העיקריות של מיטרוניקס ממוקמות בסין, ולכן ההסכם מסמל חזרה שלהן לשוק האמריקאי, שמהווה 57% מהמכירות של החברה, והביא לירידות במניה.


בנוסף, בחודש שעבר שתי מתחרות של מיטרוניקס, חברת Fluidra מספרד ו-Aiper הסינית, הודיעו כי יתאחדו. Fluidra צפויה לרכוש את השליטה ב-Aiper במהלך מדורג, כשבשלב הראשון תשלם 100 מיליון דולר תמורת 27% מהמניות, ובהמשך, בכפוף לעמידה ביעדים, תוכל להשלים את ההשתלטות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


Fluidra היא שחקנית ותיקה ומבוססת, הפועלת במגוון תחומים הקשורים לעולם הבריכות, מניקוי ועד ציוד מתקדם. אף שמנקי בריכות מהווים רק חלק קטן מהפעילות הכוללת שלה, מדובר בחברה גדולה שנסחרת בבורסת מדריד לפי שווי של כ-4.24 מיליארד אירו, עם הכנסות של כ-2.1 מיליארד אירו בשנת 2024. לעומתה, Aiper מתמקדת כמעט אך ורק במנקי בריכות רובוטיים, והציגה קפיצה משמעותית בהכנסות בשנה החולפת, כ-195 מיליון דולר, עלייה של 75% לעומת 2023.


נכון לעכשיו, לא צפויה השפעה מיידית על מיטרוניקס או על כלל התעשייה, אך במבט קדימה, האיום בהחלט קיים. Fluidra כבר ציינה שהשוק למנקי בריכות רובוטיים עדיין נמצא בשלב מוקדם יחסית, עם שיעור חדירה עולמי של כ-25% בלבד. נתון כזה היה עשוי להיתפס כהזדמנות חיובית עבור מיטרוניקס, אלא שכעת ייתכן שמי שתנצל אותו היא דווקא Fluidra, המחזיקה ביתרון מובהק מבחינת משאבים פיננסיים.


מבחינת נזילות, Fluidra סיימה את 2024 עם כ-162.2 מיליון אירו בקופה, סכום שווה ערך לכ-661 מיליון שקל, לעומת 104.6 מיליון שקל בלבד אצל מיטרוניקס. גם בכל הקשור לייצור מזומנים מפעילות שוטפת, הפער בולט: Fluidra ייצרה בשנה החולפת כ-310.6 מיליון אירו (כ-1.26 מיליארד שקל), בעוד מיטרוניקס הסתפקה ב-129.5 מיליון שקל בלבד.


נכון להיום, Aiper עדיין מתחת למיטרוניקס במונחי הכנסות: כ-725 מיליון שקל לעומת 1.62 מיליארד שקל של מיטרוניקס ב-2024. אבל המגמה ברורה, בעוד מיטרוניקס נמצאת בנסיגה, Aiper ממשיכה לדהור קדימה. גם אם קצב הצמיחה שלה יתמתן ל-50%, היא צפויה להגיע להכנסות של 290-300 מיליון דולר, כ-1.1 מיליארד שקל, כבר בשנה הקרובה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 21/05/2025 17:33
    הגב לתגובה זו
    חברה מזופתת גרמה הפסדים גדולים מקווה שהסינים יקרעו אותה לגזרים ושלא ימכרו כלום ותיפול החברה המזויינת הזאת
  • אנונימי 21/05/2025 18:27
    הגב לתגובה זו
    שיסגרו הכל שם !
  • 5.
    אנונימי 21/05/2025 10:11
    הגב לתגובה זו
    זה כמו 5 חברות יחד
  • 4.
    אנונימי 21/05/2025 06:39
    הגב לתגובה זו
    עיניין של זמן עד שהמתחרים יבלעו את כל ההזמנות.
  • מי שאין לו סבלנות אין לו מה לחפש בשוק (ל"ת)
    אנונימי 21/05/2025 08:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 20/05/2025 22:56
    הגב לתגובה זו
    שןוי שוק 420 מיליון רווח 14 מיליון נקווה לטוב.
  • 2.
    חדש1234 20/05/2025 21:58
    הגב לתגובה זו
    עשיתי טעות איתה
  • 1.
    אנונימי 20/05/2025 21:19
    הגב לתגובה זו
    לא נעים בכלל פשוט כישלון וחברה בושה ואני טיפש שקניתי פח שכזה
  • אנונימי 20/05/2025 22:43
    הגב לתגובה זו
    1200 זה ממוצע הקניות שלי ובהרבה כסף שכנראה הלך
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.