מנכ"ל פיסיבי: "עדיין רואים הזדמנות בתחום הביטחוני עבורנו"
ברקע הביקושים ביטחוניים הגוברים, עובד שפירא מדבר על היתרונות של החברה, ההזדמנויות בזירה הבינלאומית, והאם בדרך רכישה נוספת
אחרי רבעון בו הצליחה פיסיבי פיסיבי טכנ 0% לרשום שיאים בעיקר בשורת הרווח, תפסנו את מנכ"ל החברה, עובד שפירא, לשיחה על המומנטום שהחברה נמצאת בו, מה קורה בתחום הביטחוני, מה מקור הרווחיות ומנוע הצמיחה העיקרי, והאם תיתכן רכישה בהמשך.
אבל מעבר למספרים המרשימים, מדובר גם על שוק שמשתנה לנגד עינינו, תחרות גלובלית, מתיחות גיאופוליטית, מכסים, ומעבר של מדינות לפיתוח וייצור עצמאי.
איך אתה רואה את הרבעון האחרון?
"הרבעון היה טוב, המשך מגמה שנמשכת כבר שנתיים. וזה מבוסס על כמה עקרונות חשובים. אנחנו עובדים על כך שהטכנולוגיה שלנו תיקח נתח שוק יותר גדול בשוק שנהנה מביקושים, אבל זה לא היה קורה בלי הטכנולוגיה. הכמויות גדלות והרווחיות משתפרת. הדבר החשוב ביותר זה תמהיל המוצרים וזה קשור לטכנולוגיה, ורואים את המגמה הזו כבר מעבר לשנתיים. זה לגבי המעגלים.
לגבי חטיבת ההרכבות נעשה מהלך דומה אבל רק באיחור קטן, גם פה אפשר לומר שרואים מגמת שיפור, וזה קשור להיקף הייצור ולתמהיל שהוא בעצם טוב יותר ממה שהחטיבה הייתה בעבר. מה שהקפיץ את הרווחיות שהגיעה ל-11%, משמעותית יותר מהרבעון המקביל. החטיבה השלישית שהיא InPack תמיד הייתה עם תמהיל טכנולוגי, ואנחנו רואים שיפור בהיקף העסקאות, זה עדיין לא בדיוק איפה שאנחנו רוצים אבל זה בדרך וזה מגיע ל-33% רווחיות גולמית".
- "אנחנו יודעים לקחת פרויקטים קיימים ולהשביח אותם"
- "נסיים את הסדר החוב באוקטובר, השלב הבא - בעל השליטה עשוי להתחלף"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מגזר המעגלים עדיין הרווחי ביותר?
"כן, הוא זה שמוביל את הצמיחה ברווחיות. גם חלקו היחסי בצבר גדל. הדבר החשוב הוא שכרגע גם החטיבות האחרות תורמות. יש סגמנטים שבהם הטכנולוגיה יותר עקרונית, כמו במזעור, ויש סגמנטים שבהם העניין הוא לקחת את הלקוחות הנכונים, כמו בהרכבות".
מה מנוע הצמיחה הכי משמעותי קדימה?
"המעגלים. צריך לזכור שחלק לא מבוטל מפעילות ההרכבות מבוסס על האסטרטגיה שנקראת All in One, כלומר אנחנו גם מייצרים את המעגל וגם מתקינים אצל הלקוח".
החברה מספקת את כל הצרכים של הלקוחות? אם לא, יש רכישה שתגדיל את הסינרגיה בין החטיבות?
"לא כל העסקאות הן All in One. יש לנו עדיין פעולות שהן רק מעגלים או רק הרכבות, אבל בעתיד היינו רוצים לראות את נתח ה-All in One גדל, היינו רוצים לראות יותר Build to Spec - רוב הפעילות היא עדיין Build to Print. אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים לעשות יותר ויותר עבודות כדי להפוך להיות שותף עיצובי של הלקוח. אנחנו מחזיקים את כל הלקוחות בבית וככה יכולים לתת פיתרון שלם. יש היום ביקושים גדולים והשוק מחפש פתרונות כאלה. אנחנו יכולים לתת מענה טוב יותר שם בגלל היכולת שלנו לתת יכולת All in One".
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
לגבי הפעילות הבינלאומית - אנחנו עדים להרבה שינויים גיאופוליטיים, אנחנו מאמינים שיש גם הזדמנויות. הצריכה בכל התחום הביטחוני תגדל ברמה העולמית, אין ספק, אירופה הולכת ומשתנה ומבינה שהיא צריכה לייצר לעצמה הגנה בלי תלות בארה"ב. האמריקאים תמיד היו שוק דומיננטי וכך גם שווקים נוספים כמו הודו. זו הזדמנות עבורנו".
בוחנים רכישות?
"לא מסתכלים על משהו ספציפי כרגע. כשנחפש אנחנו נחפש סינרגיה טכנולוגית ולא רק רכישה שתגדיל את דריסת הרגל שלנו".
מורגש צמצום כתוצאה מהמכסים?
"יש פה התמודדות אבל יש לנו יתרון כרגע. המכס על ישראל הוא כרגע 10% ואנחנו מתמודדים מול מתחרים אחרים עם מכסים גבוהים יותר. צריך לזכור שיכולת הייצור שלנו בארה"ב עדיין מוגבלת, גם בטכנולוגיה וגם בקיבולת, אבל אנחנו כרגע במצב טוב".
הפסקת האש בהודו עשויה להביא לירידה בהוצאות הביטחוניות שם, כמה מתוך הצבר מגיע מהודו?
"הודו היא חלק קטן מהפעילות. היא פוטנציאל אבל היא עדיין לא משפיעה מהותית על הצבר. באופן אישי אני תומך בשלום עולמי, אבל אנחנו כן רואים דווקא צורך מאוד גדול בהתחמשות גם באזור הזה וגם באזורים אחרים. גם מדינת ישראל למשל לא הורידה ולא מצמצמת פעילות ביטחונית".
ואם תהיה האטה בסקטור הביטחוני?
"אם תהיה האטה היא לא תהיה בטווח של השנה הקרובה להבנתי ואולי מעבר לכך. 50% מפיסיבי זה ביטחוני וכל השאר בתעשייתי ורפואי ושם אנחנו ממשיכים לצפות לצמיחה ביחס למספרים הנוכחיים".
אבל נראה שינוי בצבר וברווחיות?
"התחום האזרחי לא נופל ברווחיות מהתחום הצבאי. פיסיבי היא חברה אגנוסטית. היתרון הוא יתרון טכנולוגי והיא משרתת שלוש תעשיות ששלושתן עובדת על משימות קריטיות. זה יכול להיות צבאי וזה יכול להיות ליטוגרפיה. הדרישה היא לביצועי קצה ולאמינות קצה וזה היתרון של פיסיבי. תמיד יהיה ביקוש ליכולות שלנו, בכל אחד מהתחומים שבהם אנחנו נמצאים".
יש הבדל בין המח"מ של ההזמנות בתחומים השונים?
"ברפואי יש הזמנות בדרך כלל לטווח ארוך, הזמנות לשנה או יותר, כמו בתחום הצבאי. בתחום האזרחי המח"מ קצת יותר קצר אבל אני רוצה להזכיר שעד לפני שנתיים גם התחום הצבאי היה קצר טווח".
ברבעון אחרון ראינו ירידה בתזרים למרות הגידול ברווח וגם עלייה במלאי, מה עומד מאחורי זה?
מטבע הדברים צמיחה דורשת הון חוזר וזה בא לידי ביטוי בתזרים. כל נושא הצמיחה, בוודאי בהרכבות, דורש הצטיידות.
בשורה התחתונה, נראה שפיסיבי, המספקת פתרונות ייצור והרכבה מתקדמים לתעשיות הביטחוניות, הרפואיות והתעשייתיות, נהנית מהביקושים הגוברים למערכות קריטיות, והאסטרטגיה שהיא מובילה, של שילוב בין ייצור,
הרכבה ואריזות מתקדמות תחת קורת גג אחת, נראית כמי שמתחילה לקטוף את הפירות.

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.