באבלס מתרחבת לתחום הפצת הריח: תקים חברה משותפת עם מיו תעשיות
באבלס חתמה על מזכר הבנות לרכישת 51% מהפעילות של מיו, המוערכת במחזור שנתי של כ-12 מיליון שקל
באבלס באבלס 0% הודיעה כי חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת השליטה (51%) בפעילותה של חברת מיו תעשיות איכות אקולוגיות, המתמחה במערכות טכנולוגיות להפצת ריח ובפתרונות בישום לשוק המוסדי והקמעונאי. בהתאם להסכם, תוקם
חברה משותפת שתקלוט את כלל הפעילות, הנכסים וההתחייבויות של מיו, והיא צפויה ליהנות מבסיס לקוחות רחב ומטכנולוגיה בלעדית וחדשנית שפותחה על ידי מיו לאורך השנים.
לפי הנתונים שנמסרו לבאבלס, מיו פועלת זה כ-15 שנה בתחומי הריח והבישום, ומחזיקה
בטכנולוגיה ייחודית הניתנת להטמעה במגוון סקטורים – בהם מלונאות, אופנה, מזון, הום דקור וקמעונאות רחבה. מיו משרתת אלפי לקוחות, מתוכם כ-400 לקוחות מוסדיים, ומציגה בשנה החולפת צמיחה מרשימה במכירות ושולי רווח גולמי גבוהים. לפי ההערכות, מחזור המכירות של מיו לשנת
2024 עמד על כ-12 מיליון שקל.
באבלס רואה במהלך זה מנוף צמיחה אסטרטגי, ומתכוונת להעמיד לחברה החדשה את יכולותיה המתקדמות בתחומי הלוגיסטיקה, ניהול הלקוחות, הטכנולוגיה והרכש, לרבות שילוב מלא בפלטפורמות האיקומרס הקיימות שלה. באבלס ציינה
כי מאגר הלקוחות הרחב של מיו מהווה פוטנציאל לשיתופי פעולה מסחריים עם פעילות האופנה וההום דקור שלה.
במסגרת מזכר ההבנות, סוכם כי תוקם חברה משותפת, בה תחזיק באבלס ב-51%, אשר תרכוש את כלל הנכסים וההתחייבויות של מיו ותקבל גם את קניין הרוחני שלה, כולל אתר האינטרנט. הדירקטוריון יורכב משלושה חברים, מתוכם שניים מטעמה של באבלס. החברה החדשה תבקש מסגרת מימון בנקאית של עד 5 מיליון שקל לטובת הון חוזר, כאשר באבלס תעמיד ערבות ל-66% מהסכום ובעל השליטה במיו יערוב ליתרה.
כמו כן, תיחתם
בין הצדדים גם עסקת שירותים, לפיה תעמיד באבלס את תשתיותיה במחירי עלות. הצדדים קבעו תקופת בדיקת נאותות של 60 יום עם אפשרות הארכה ל-30 יום נוספים, כאשר הסכם מחייב צפוי להיחתם עד 30 יום לאחר מכן, בכפוף למילוי תנאים מתלים ובהם אישורים רגולטוריים, קבלת מימון, ואישור
הדירקטוריון.
בתוך כך, מנכ"ל באבלס, יהודה לזר, שיתף לאחרונה את בעלי המניות בעדכון מקיף על פעילות החברה ברבעון הראשון של 2025. לדבריו, החברה הציגה צמיחה חזקה, במיוחד בפעילות הקמעונאית, עם גידול של כ-13% בהכנסות מגזר המסחר לסך של 16.7 מיליון שקל. לדבריו, מותג הגברים החדש Dot Black, שסופק לראשונה ברבעון, הוביל ביצועים יוצאי דופן, והיקף נקודות המכירה הוכפל מ-75 ל-150, כאשר גם השקת מותג קולומביה תורמת להקטנת הפערים העונתיים בפעילות.
במכתב ציין לזר את תוצאותיה המקדמיות של באבלס לרבעון
ראשון של 2025, כאשר הכנסות החברה הסתכמו בכ-17.5 מיליון שקל, הרווח הגולמי עמד על 10 מיליון, והרווח התפעולי על כ-3.6 מיליון שקל, ו-EBITDA של כ-4.7 מיליון שקל.
שווי השוק של באבלס עומד על כ-26 מיליון שקל. מניית החברה עלתה מתחילת השנה בכ-5%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים ירדה בכ-9%. ההון העצמי של החברה מסתכם בכ-21 מיליון שקל.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
