המענקים בוטלו: ורידיס נדרשת להשיב עשרות מיליוני שקלים למדינה; המניה יורדת
ורידיס, העוסקת בתחומי איכות הסביבה, תשתיות ואנרגיה, עדכנה כי משרד להגנת הסביבה הודיע לחברות הבת שלה על ביטול התמיכות שהוענקו להן לשנים 2022-2023, במסגרת תוכנית ממשלתית לעידוד הפעלת מתקני מיון פסולת עירונית. בעקבות ההחלטה, החברה צפויה להשיב מענקים בהיקף
כולל של עשרות מיליוני שקלים, ולבצע הפרשה כספית בדוחות הקרובים. כתוצאה מכך מניית החברה יורדת בכ-2% במסחר.
ב-20 באפריל קיבלו שתי חברות הבת של ורידיס - ורידיס איכות הסביבה, ואמניר תעשיות, את הודעת ועדת התמיכות של הקרן לשמירת הניקיון,
שלפיה תישלל זכאותן למענקים לשנים 2022-2023. ההחלטה התקבלה בעקבות חקירה פלילית שנפתחה נגד החברות בחשד לשימוש לא תקין בכספי התמיכה ובשל אי עמידה בתנאי הקול הקורא, לרבות אי עמידה ביעדי הסף של מתקני הטיפול. כספי התמיכה לשנת 2022, שנתפסו בידי המשטרה, יועברו לקרן
דרך יחידת החילוט. המענקים לשנת 2023, שהתקבלו בפועל, יושבו על ידי החברות, וככל שלא יוחזרו עד 21 באפריל, הערבויות הבנקאיות שהופקדו יחולטו.
ורידיס קיבלה אישור עקרוני לדחיית מועד ההחזר ב-21 ימים, עד ל-8 במאי, בכפוף להארכת הערבויות הבנקאיות
ולעמידה בתנאים הקבועים במסמך ההבנות שנחתם מול המשרד. כמו כן, המשרד הודיע על ביטול התחייבויות נוספות שטרם שולמו במסגרת קול קורא מס' 9384.
בהתאם לדיווח של דלק רכב, בעלת השליטה בוורידיס, החברה צפויה לבצע הפרשה בהיקף של כ-60 מיליון שקל
בגין מענקי 2023, לפני השפעת מס. חלקה של דלק רכב בהפרשה נאמד בכ-30 מיליון שקל. בגין מענקי 2022 נרשמה בעבר הפרשה של כ-23 מיליון שקל. בשל מענקים שלא התקבלו במלואם, ההשפעה התזרימית של ההחלטה על ורידיס מוערכת בכ-47 מיליון שקל. ורידיס ציינה כי לשיטתה פעלה על פי
דין, וכי יש ברשותה טענות ואסמכתאות משפטיות נגד שלילת המענקים. החברה בוחנת את צעדיה להמשך ההתנהלות מול המשרד להגנת הסביבה.
- ורידיס תרשום רווח של כ-170 מיליון שקל משיערוך נכסי אינפיניה
- מידרוג מורידה את הדירוג של ורידיס אך האם יש אור בקצה המנהרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורידיס פועלת מאז 1993 בתחומי הסביבה, האנרגיה, התפלת מים, נייר וקרטון. בעבר הייתה חלק מקבוצת ואוליה הבינלאומית,
וב-2018 נרכשה על ידי דלק רכב. מניות החברה נסחרות בבורסה בתל אביב מאז 2021. בין עסקאותיה האחרונות: השקעה באו.פי.סי ישראל ורכישת השליטה בחברת אינפיניה. החברה פועלת תחת רגולציה ממשלתית בתחומים רגישים לתקצוב וסובסידיות ציבוריות. החברה סיימה את 2024 עם הכנסות של
כ-2.73 מיליארד שקל, לעומת 2.53 מיליארד שקל בשנת 2023, הרווח הגולמי התסכם בכ-337 מיליון שקל לעומת 260.5 מיליון שקל אשתקד, הרווח התפעולי של החברה עמד על 161 מיליון שקל לעומת כ-63.5 מיליון שקל ב-2023, בשורה התחתונה החברה רשמה הפסד של כ-18.5 מיליון שקל ב-2024
לעומת הפסד של כ-97 מיליון שקל ב-2023.
שווי השוק של ורידיס מסתכם בכ-3.4 מיליארד שקל, מניית החברה ירדה בכ-1% מתחילת השנה, ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלתה בכ-42%.
- 1.השטן 22/04/2025 09:31הגב לתגובה זוככה הם יורידו מחירים כי הם חייבים

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTעברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם
השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.
כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.
הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי
חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.
