נועם גרייף
צילום: ימית הרוניאן
דוחות

עמרם אברהם: ההכנסות ברבעון קפצו פי 3 ל-374 מיליון שקל

הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם ב-52 מיליון שקל לעומת 18.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד; בסיכום שנתי, ההכנסות עלו ב-37% ב-2024 למיליארד שקל לעומת 789 מיליון שקל בשנת 2023

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה עמרם אברהם

עמרם אברהם עמרם 3.32%   פרסמה את תוצאות הרבעון הרביעי ושנת 2024 כולה, ההכנסות ברבעון הרביעי של 2024 טיפסו לכ-374 מיליון שקל, לעומת כ-123 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023, עליה של כ-200%. העלייה בהכנסות נובע בעיקר מהתקדמות הבניה ומהיקף הדירות שנמכרו ברבעון וכניסת פרויקטים חדשים במהלך הרבעון.  החברה רשמה ברבעון הרביעי של 2024, רווח נקי של 52 מיליון שקל (מתוכו כ-53 מיליון שקל לבעלי המניות), לעומת רווח של כ-18.8 מיליון שקל (מתוכו כ-18.8 מיליון שקל לבעלי המניות) ברבעון המקביל של 2023.

הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2024 יותר מהוכפל והגיע לכ-96 מיליון שקל, לעומת כ-47 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הרביעי עמד על כ-26% לעומת כ-38% ברבעון המקביל ב-2023. לשינוי בשיעורי הרווחיות ראה לעיל בהתייחס לניתוח התוצאות השנתיות.


ההכנסות בסיכום שנת 2024, עלו בכ-37% לכ-1.08 מיליארד שקל, לעומת כ-789 מיליון שקל בשנת 2023. השינוי בהכנסות נובע בעיקר מהתקדמות הבניה ומהיקף הדירות שנמכרו בתקופה. ההכנסות נבעו בעיקר מפרויקט אקווה פארק באשדוד, אקווה סנס, רובע הברון ועוד, וכן ממכירת קרקע בצפת בתמורה לכ-65 מיליון שקל. הרווח נקי בשנת 2024 הסתכם בכ-125 מיליון שקל (מתוכו כ-115 מיליון שקל לבעלי המניות), לעומת רווח של כ-172 מיליון שקל (מתוכו כ-149.5 מיליון שקל לבעלי המניות) בשנת 2023. השינוי ברווח נובע בעיקר מהשינוי ברווח הגולמי, ומגידול בהוצאות מימון, נטו הנובע בעיקר מפרויקטים מהותיים שנכנסו ללווי במהלך 2024 אשר עלויות המימון בגינם הפסיקו להיות מהוונות למלאי ונזקפו ישירות לסעיף המימון בדוח רווח והפסד.


הרווח הגולמי בשנת 2024 הסתכם בכ-288 מיליון שקל, לעומת כ-306 מיליון שקל בשנת 2023. שיעור הרווח הגולמי ב-2024 עמד על 26.6%, לעומת 38.9% ב-2023. השינוי בשיעור הרווח הגולמי נבע בעיקר מהשלמתם של מספר פרויקטים משמעותיים בשנת 2023, אשר התאפיינו ברווחיות גבוהה יחסית. לעומת זאת, בשנת 2024 החלה החברה להכיר לראשונה בהכנסות ממספר פרויקטים מהותיים המצויים בשלבים התחלתיים של הקמה, ובקצב התקדמות נמוך יחסית. חלק ניכר מהכנסות אלה מקורו במכירת יחידות דיור במסגרת מסלולי 'מחיר למשתכן' ו'מחיר מטרה', המתאפיינים ברווחיות נמוכה יותר ובקשיחות כלפי תנודות במחירי הדיור.


עמרם אברהם מסכמת את 2024 עם מכירה של 1,709 יח"ד, בהיקף של כ-3.4 מיליארד ש"ח (כולל מע"מ), לעומת מכירת 560 יחידות בשנת 2023 בתמורה לכ-1.1 מיליארד ש"ח (כולל מע"מ). מה-1 בינואר 2025 ועד סמוך למועד פרסום הדוח מכרה החברה עוד 174 יח"ד, וכן כ- 2,745 מ"ר שטחי מסחר. נכון ל-31 בדצמבר 2024, לקבוצה פרויקטים יזמים בישראל (מלאי דירות, פרויקטים בביצוע, בתכנון, עתודות קרקע, התחדשות עירונית ועסקאות שטרם הושלמו) בהיקף של כ-19,547 יח"ד לביצוע (מתוכן חלק החברה כ-12,634 יח"ד) מתוכן כ-17,406 יח"ד לשיווק (חלק החברה כ-11,591 יח"ד), וכ-92,730 מ"ר שטחי מסחר, כ-43,200 מ"ר שטחי משרדים וכ-300 חדרי מלון (חלק החברה כ-65,630 מ"ר, 24,900 מ"ר וכ-174 חדרי מלון, בהתאמה) בפרויקטים שונים. הנתונים הללו כוללים פרויקטי מחיר למשתכן (בשלבים שונים) בהיקף של כ-7,632 יח"ד (כולל יחידות שוק חופשי, כאשר חלק החברה כ-6,757 יח"ד) ובעירוב שימושים ברחבי הארץ.


להערכת החברה, במהלך 2025 יתקבלו היתרי בניה בגין חלק מהפרויקטים בתכנון בקבוצה (כולל התחדשות עירונית) בהיקף של 2,050 יח"ד לשיווק (חלק החברה כ- 1,580 יח"ד לשיווק). ממאזנה המאוחד של החברה עולה, כי ההון של החברה לתאריך 31 בדצמבר 2024 הסתכם בכ-1.25 מיליארד שקל (ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה הסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל), לעומת כ-837 מיליון שקל (ההון העצמי המיוחס לבעלים הסתכם בכ-796 מיליון שקל) לתאריך 31 בדצמבר 2023. הגידול בהון נובע מהרווח בתקופה וכן מהנפקת המניות (IPO) (כ- 309 מיליון שקל), ובקיזוז דיבידנד בהיקף של כ-20 מיליון שקל שחולק ב-2024.


נועם גרייף, מנכ"ל עמרם אברהם: "אנחנו מסכמים שנה של פעילות ענפה ועצימה כחברה מובילה בשוק הנדל"ן למגורים בישראל. שנת 2024 התאפיינה בחברה בקצב מכירות גבוה, לצד המשך הגדלת המלאי הזמין למכירה לטובת הבטחת המשך צמיחת החברה. במהלך שנת 2024 התחלנו בשיווקם של 15 פרויקטים חדשים במיקומים אטרקטיביים, הכוללים כ-2,850 יחידות דיור. פרויקטים אלו הצטרפו ל-6 פרויקטים נוספים שהיו בשיווק במהלך שנת 2023, כך שבסך הכול כוללת הקולקציה 21 פרויקטים. "היקף המכירות הגבוה שאנו מציגים נובע מהמלאי שייצרנו בשנים האחרונות וכן מכך שהחברה פועלת בפריסה גיאוגרפית רחבה, פונה לכל חתכי האוכלוסייה וכן פועלת בצורה ענפה ומוצלחת גם בתחום של מחיר למשתכן. כמו כן עומד לרשות המשווקים של החברה ארגז כלים שיווקי נרחב המגדיל את יכולת השיווק לכדי מציאת פתרונות לצורכי הרוכשים. עם הפנים קדימה לעבר 2025, בכוונתנו להמשיך ולהתקדם עם הפרויקטים המרכזיים של החברה ובראשם מתחם האלף בראשון לציון שנמצא בתחילת הבניה וכבר הספקנו לחתום במסגרתו על כ-109 הסכמי מכירה, זאת לצד המשך קידום מספר רב של עסקאות בתחום ההתחדשות העירונית בה אנחנו רואים מנוע צמיחה, וכן הובלת הפרויקטים במסגרת מחיר למשתכן. כל אלו ועוד ימשיכו לתמוך בצמיחת פעילות החברה ובהשאת הערך לבעלי המניות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    המחשבון 03/06/2025 17:40
    הגב לתגובה זו
    הנתונים לא מסתדריםבחמישה חודשים בשנת 2025 טוען המנכל שהמכירות ל 1.11 מיליארד בעוד שכאן הנתונים שונים... כ 1 מיליארד בכל שנת 2024... פער קטן קטן אף אחד לא שם לב...
אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?

אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות? 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%. 

הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.

ההשפעה של הריבית

עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.

עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:

תרחיש בסיס: הורדה מדורגת

אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.

תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה היום בבורסה?

מערכת ביזפורטל |

לקראת עדכון המדדים שיתקיים בסוף השבוע הבא (6.11), הבורסה מעריכה כי מחזור הנעילה בעדכון הקרוב צפוי לשבור שיא חדש ולהגיע לכ-7.8 מיליארד שקל, בעוד שמחזור המסחר הכולל באותו יום עשוי להגיע ל-13-15 מיליארד שקל. הבורסה לניירות ערך מסכמת שנתיים לרפורמת המדדים. הרפורמה, שהושקה בנובמבר 2023, נועדה לחזק את הנזילות והיציבות של המדדים המקומיים, לצמצם תנודתיות ולעודד את השקעות הקרנות העוקבות. ניתוח הבורסה מראה כי מאז כניסת הרפורמה חלה ירידה של כ-20% ביחס התחלופה במדדים, לצד גידול מרשים של כ-60% בהיקף ההשקעות בקרנות העוקבות, שהגיעו לשווי כולל של כ-80 מיליארד שקל.


אתמול מניות הבנקים עלו, בעוד מניות הביטוח ירדו. זה אולי נובע מרמת המכפילים השונה והאטרקטיביות היחסית של הבנקים כעת ביחס למניות הביטוח. אם ננרמל את הרווחים של חברות הביטוח ללא רווחים עודפים משוק ההון, נגיע למכפילים כמעט כפולים מאלו של הבנקים. נכון שהבנקים גם צפויים להיפגע עם ירידת הריבית, אבל גם אחרי ש"תשקוט הסערה", המכפילים עשויים להיות אטרקטיביים יותר. חושבים שזה מעניין, אולי זו האסטרטגיה בשבילכם - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח


בנק ישראל חושש מהמינוף של משקי הבית לשוק הנדל"ן. הבנק פרסם טיוטת תקנות חדשה המעידה על חשש גובר מהמינוף הגבוה בשוק הדיור. לפי הבנק, בשנים האחרונות גבר השימוש בהלוואות "לכל מטרה" המובטחות בדירת מגורים, תופעה שמגדילה את החוב של משקי הבית ומחלישה את יציבות המערכת הפיננסית. הסכנה המרכזית, לפי ההערכות, היא שאם מחירי הדירות יירדו, שווי הבטוחות של הבנקים יצטמצם בעוד שהחוב יישאר באותה רמה, מה שעלול להוביל לעלייה חדה ביחסי המינוף ולפגיעה ביכולת ההחזר של הלווים. לפיכך, הצעד הנוכחי נועד להקדים תרופה למכה ולרסן את היקף ההלוואות לפני שהשוק יגיע לנקודת סיכון ממשית.


פינרג'י שוב מספקת כותרות, וגם הפעם נראה שהסיפור דומה: דיווח מהותי, התלהבות במסחר וזינוק במניה. בדרך כלל, ההתלהבות מתפוגגת אחרי והמניה חוזרת לרדת. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.

בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 22.24%  לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.