בעלי המניות אישרו: יצחק תשובה בדרך לשליטה בישראכרט
קבוצת דלק בדרך לרכישת השליטה בישראכרט תמורת 1.3 מיליארד שקל; דלק גברה על הצעת מנורה מבטחים, אך עדיין נדרש אישור בנק ישראל
בעלי המניות של ישראכרט הצביעו ברוב מוחץ של למעלה מ-96% בעד מכירת השליטה בחברה לקבוצת דלק בראשות יצחק תשובה. העסקה, המוערכת בכ-1.3 מיליארד שקל, תעניק לדלק 37% מהבעלות בחברת כרטיסי האשראי, לפי שווי חברה של 3.56 מיליארד שקל.
התפתחות
זו מגיעה לאחר תחרות עזה מול מנורה מבטחים, שבסופו של דבר בחרה לסגת מההתמודדות. דלק, שכבר מחזיקה ב-4.9% מישראכרט, הצליחה לגבור על הצעתה המקורית של מנורה באמצעות תוספת של 200 מיליון שקל להצעה. מנורה, בניהולם של ארי קלמן וערן גריפל, החליטה שלא להיכנס למלחמת הצעות
והסתפקה בפיצוי של 62 מיליון שקל על ביטול ההסכם המקורי.
למרות ההצלחה בשלב זה, הדרך להשלמת העסקה עדיין רצופה באתגרים משמעותיים. המשוכה המרכזית היא קבלת היתר שליטה מנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. למרות שדלק דיווחה על התקדמות בשיחות עם הרגולטור, העבר מלמד כי תהליך אישור כזה עשוי להיות מורכב, במיוחד לאור ההיסטוריה של תשובה בשוק ההון, הכוללת הסדרי חוב משמעותיים.
מבחינה עסקית, העסקה מציעה פוטנציאל משמעותי לקבוצת דלק. ישראכרט היא מהשחקניות המובילות בשוק כרטיסי האשראי, עם נתח שוק משמעותי בתחום העסקים הקטנים וזכויות בלעדיות על הנפקת כרטיסי אמריקן אקספרס בישראל. בנוסף, התוכניות של בנק ישראל לאפשר לחברות כרטיסי אשראי לקבל רישיון בנקאי פותחות אפשרויות צמיחה חדשות.
- רן עוז מסכם קדנציה: "ישראכרט עברה מסע משמעותי; פורמן מקבל נקודת פתיחה מצוינת"
- ישראכרט: תיק האשראי בשיא של 11.2 מיליארד שקל, ההכנסות צמחו ב-10%, ירידה ברווח הנקי בשל השלמת שליטת ד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הרוכשת החדשה תצטרך להתמודד עם אתגרים משמעותיים. ביניהם, שיפור התשואה על ההון שעומדת כיום על 8%-9% בלבד, נמוך משמעותית מהמתחרים; התמודדות עם מחיקות גבוהות בתיק האשראי הצרכני; שדרוג המערכות הטכנולוגיות שנמצאות בפיגור אחרי המתחרים; וביצוע תהליכי התייעלות מול ועד עובדים חזק.
בשוק ההון מעריכים כי המחיר ששילמה דלק עבור ישראכרט גבוה יחסית, אך הפוטנציאל הטמון בחברה, במיוחד לאור האפשרות להפוך לבנק דיגיטלי בעתיד, עשוי להצדיק את ההשקעה. עם זאת, ההצלחה תלויה ביכולת של ההנהלה החדשה לבצע את השינויים הנדרשים ולהתמודד עם האתגרים הרבים העומדים בפני החברה.
- 3.אנונימי 20/02/2025 22:06הגב לתגובה זובושה וחרפה לאשר לאדם כמוהו בעלות על בנק או בדרך לבנק גוף המתעסק בכספים .את חובו באגח לא שילם או שילם במקרה הטוב כשלישבושה וחרפה אין סוף לחזירות בעולם
- 2.מנהל בכיר 20/02/2025 21:36הגב לתגובה זוגנב הפנסיות קיבל תמורת שוחד את מתוה הגז שהיה צריך להיות מולאם כנגד חובו לאזרחים שאת כספם גנב.רק במדינה בה שטייניץ וביבי מקדמים התנהלות פלילית ואת השוד הגדול מאז ומעולם יתנו לחלאת האדם המתועבת הזו שליטה בגוף פיננסי.אני קורא לאזרחי המדינה לבטל כל קשר לישרכארט.
- 1.יובל 20/02/2025 21:26הגב לתגובה זושנתנו לאיש הזה שאיבד כסף של משקיעים אישור לקנות את ישראכרד.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
ילין לפידות בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, צילום: שלומי יוסף״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
צביקה שווימר בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל אנחנו מנסים לענות על השאלה - האם הגאות שראינו בשוק המניות מגובה במה שקורה בשטח. עונת הדוחות לרבעון השלישי האחרונה שחתמנו בתחילת השבוע מספרת על ענפים שגילו חסינות. מגזר הפיננסים מוביל נהנה ממרווחי ריבית חריגים וגאות בשווקים התפיחה את תיקי הנוסטרו חברות ההביטוח ובתי ההשקעות. אבל רצינו לשמוע מכלי ראשון איך כל מי שנמצא בחזית - ממקבלי החלטות וכלכלנים ועד מנכ"לים של חברות ציבוריות, אנשי תעשייה, הייטק ונדל"ן מסתכלים על הדברים. אנחנו שואפים לשרטט את המצב בשטח וגם נחשוף כאן בקרוב את המדד שיצרנו שמנתח את ההזדמנויות במניות שצלחו את התקופה הכי טוב ויש להן פוטנציאל טוב להמשיך ולטפס.
מי שפתח את הועידה היה פרופ’ צבי אקשטיין ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מבחינתו התמונה רחוקה מלהיות ורודה. כבר יותר מעשור, הוא סיפר, המכון שלו עוקב אחרי הכלכלה הישראלית דרך פריזמה ביטחונית, כל מודל כלכלי נפתח קודם כל בסיכונים הבטחוניים ואחר כך מוסיפים את השכבות הכלכליות. בחודשים האחרונים הוא אומר שלמרות שזה נראה שאנחנו ברגיעה ״יש סיכוי לסיבוב נוסף באיראן, עם צורך בהסדרה בצפון ועם עזה שתישאר תהליך ארוך שנים״. גם בתרחיש האופטימי ישראל תישאר סביב "הקו הצהוב" לפחות חמש שנים זה הולך להכביד על התקציב וההוצאות הבטחוניות עם רמת כוננות גבוהה.
אקשטיין ניתח את נתוני המקרו והוא לא נשמע מעודד במיוחד. הצמיחה שאנחנו רואים בתמ״ג לדעתו נשענת כמעט לחלוטין על הוצאות הביטחון והיצוא הביטחוני. “כשמנטרלים את זה״, הוא מדגיש, “מבינים שהמשק האמיתי - הפריון, התעסוקה האזרחית, העסקים הקטנים והבינוניים - נמצא במצב שמחייב התגייסות מלאה״. הוא דיבר על פריון שנפגע ממלחמה וממילואים, על מגזר ציבורי לא יעיל, על תשתיות מדשדשות, על יוקר מחיה “קיצוני״, ועל כך שמעמד הביניים נשחק עד כדי סכנה לנטישה של אוכלוסיות איכותיות.
למרות זאת, אקשטיין הציג גם נקודת אור. אם הממשלה תאמץ רפורמות תומכות צמיחה, ב-2026 החוב-תוצר עשוי להתחיל לרדת והמשק יוכל להשיב לעצמו מסלול של צמיחה בת-קיימא. אבל במידה ולא: ״ללא רפורמות - נדרדר לצמיחה של כשני אחוזים״ הזהיר.
- אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה
- צביקה שווימר: "אנחנו לא החברה שהיינו לפני שנתיים, אנחנו נוגעים בכל תחומי החיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומתוך האזהרות האלה עברנו למושב ב׳. אל השטח עצמו. אל החנויות, אל מרכזי הקניות, אל ההתנהגות של הצרכנים. כולנו יודעים שהארנק הישראלי הוא לעיתים המדד הכי טוב למה שקורה וכאן פגשנו את צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 2.02% - שאלנו אותו מה קורה מעבר לגרפים - ואיך נראה המשק הישראלי דרך עיני אחת מקבוצות הקמעונאות הגדולות במדינה.
