יצחק תשובה (שלומי יוסף)
צילום: יצחק תשובה (שלומי יוסף)

בעלי המניות אישרו: יצחק תשובה בדרך לשליטה בישראכרט

קבוצת דלק בדרך לרכישת השליטה בישראכרט תמורת 1.3 מיליארד שקל; דלק גברה על הצעת מנורה מבטחים, אך עדיין נדרש אישור בנק ישראל

אדיר בן עמי | (3)

בעלי המניות של ישראכרט הצביעו ברוב מוחץ של למעלה מ-96% בעד מכירת השליטה בחברה לקבוצת דלק בראשות יצחק תשובה. העסקה, המוערכת בכ-1.3 מיליארד שקל, תעניק לדלק 37% מהבעלות בחברת כרטיסי האשראי, לפי שווי חברה של 3.56 מיליארד שקל.


התפתחות זו מגיעה לאחר תחרות עזה מול מנורה מבטחים, שבסופו של דבר בחרה לסגת מההתמודדות. דלק, שכבר מחזיקה ב-4.9% מישראכרט, הצליחה לגבור על הצעתה המקורית של מנורה באמצעות תוספת של 200 מיליון שקל להצעה. מנורה, בניהולם של ארי קלמן וערן גריפל, החליטה שלא להיכנס למלחמת הצעות והסתפקה בפיצוי של 62 מיליון שקל על ביטול ההסכם המקורי.


למרות ההצלחה בשלב זה, הדרך להשלמת העסקה עדיין רצופה באתגרים משמעותיים. המשוכה המרכזית היא קבלת היתר שליטה מנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. למרות שדלק דיווחה על התקדמות בשיחות עם הרגולטור, העבר מלמד כי תהליך אישור כזה עשוי להיות מורכב, במיוחד לאור ההיסטוריה של תשובה בשוק ההון, הכוללת הסדרי חוב משמעותיים.


מבחינה עסקית, העסקה מציעה פוטנציאל משמעותי לקבוצת דלק. ישראכרט היא מהשחקניות המובילות בשוק כרטיסי האשראי, עם נתח שוק משמעותי בתחום העסקים הקטנים וזכויות בלעדיות על הנפקת כרטיסי אמריקן אקספרס בישראל. בנוסף, התוכניות של בנק ישראל לאפשר לחברות כרטיסי אשראי לקבל רישיון בנקאי פותחות אפשרויות צמיחה חדשות.


עם זאת, הרוכשת החדשה תצטרך להתמודד עם אתגרים משמעותיים. ביניהם, שיפור התשואה על ההון שעומדת כיום על 8%-9% בלבד, נמוך משמעותית מהמתחרים; התמודדות עם מחיקות גבוהות בתיק האשראי הצרכני; שדרוג המערכות הטכנולוגיות שנמצאות בפיגור אחרי המתחרים; וביצוע תהליכי התייעלות מול ועד עובדים חזק.


בשוק ההון מעריכים כי המחיר ששילמה דלק עבור ישראכרט גבוה יחסית, אך הפוטנציאל הטמון בחברה, במיוחד לאור האפשרות להפוך לבנק דיגיטלי בעתיד, עשוי להצדיק את ההשקעה. עם זאת, ההצלחה תלויה ביכולת של ההנהלה החדשה לבצע את השינויים הנדרשים ולהתמודד עם האתגרים הרבים העומדים בפני החברה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 20/02/2025 22:06
    הגב לתגובה זו
    בושה וחרפה לאשר לאדם כמוהו בעלות על בנק או בדרך לבנק גוף המתעסק בכספים .את חובו באגח לא שילם או שילם במקרה הטוב כשלישבושה וחרפה אין סוף לחזירות בעולם
  • 2.
    מנהל בכיר 20/02/2025 21:36
    הגב לתגובה זו
    גנב הפנסיות קיבל תמורת שוחד את מתוה הגז שהיה צריך להיות מולאם כנגד חובו לאזרחים שאת כספם גנב.רק במדינה בה שטייניץ וביבי מקדמים התנהלות פלילית ואת השוד הגדול מאז ומעולם יתנו לחלאת האדם המתועבת הזו שליטה בגוף פיננסי.אני קורא לאזרחי המדינה לבטל כל קשר לישרכארט.
  • 1.
    יובל 20/02/2025 21:26
    הגב לתגובה זו
    שנתנו לאיש הזה שאיבד כסף של משקיעים אישור לקנות את ישראכרד.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.