יצחק תשובה (שלומי יוסף)
צילום: יצחק תשובה (שלומי יוסף)

בעלי המניות אישרו: יצחק תשובה בדרך לשליטה בישראכרט

קבוצת דלק בדרך לרכישת השליטה בישראכרט תמורת 1.3 מיליארד שקל; דלק גברה על הצעת מנורה מבטחים, אך עדיין נדרש אישור בנק ישראל

אדיר בן עמי | (3)

בעלי המניות של ישראכרט הצביעו ברוב מוחץ של למעלה מ-96% בעד מכירת השליטה בחברה לקבוצת דלק בראשות יצחק תשובה. העסקה, המוערכת בכ-1.3 מיליארד שקל, תעניק לדלק 37% מהבעלות בחברת כרטיסי האשראי, לפי שווי חברה של 3.56 מיליארד שקל.


התפתחות זו מגיעה לאחר תחרות עזה מול מנורה מבטחים, שבסופו של דבר בחרה לסגת מההתמודדות. דלק, שכבר מחזיקה ב-4.9% מישראכרט, הצליחה לגבור על הצעתה המקורית של מנורה באמצעות תוספת של 200 מיליון שקל להצעה. מנורה, בניהולם של ארי קלמן וערן גריפל, החליטה שלא להיכנס למלחמת הצעות והסתפקה בפיצוי של 62 מיליון שקל על ביטול ההסכם המקורי.


למרות ההצלחה בשלב זה, הדרך להשלמת העסקה עדיין רצופה באתגרים משמעותיים. המשוכה המרכזית היא קבלת היתר שליטה מנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. למרות שדלק דיווחה על התקדמות בשיחות עם הרגולטור, העבר מלמד כי תהליך אישור כזה עשוי להיות מורכב, במיוחד לאור ההיסטוריה של תשובה בשוק ההון, הכוללת הסדרי חוב משמעותיים.


מבחינה עסקית, העסקה מציעה פוטנציאל משמעותי לקבוצת דלק. ישראכרט היא מהשחקניות המובילות בשוק כרטיסי האשראי, עם נתח שוק משמעותי בתחום העסקים הקטנים וזכויות בלעדיות על הנפקת כרטיסי אמריקן אקספרס בישראל. בנוסף, התוכניות של בנק ישראל לאפשר לחברות כרטיסי אשראי לקבל רישיון בנקאי פותחות אפשרויות צמיחה חדשות.


עם זאת, הרוכשת החדשה תצטרך להתמודד עם אתגרים משמעותיים. ביניהם, שיפור התשואה על ההון שעומדת כיום על 8%-9% בלבד, נמוך משמעותית מהמתחרים; התמודדות עם מחיקות גבוהות בתיק האשראי הצרכני; שדרוג המערכות הטכנולוגיות שנמצאות בפיגור אחרי המתחרים; וביצוע תהליכי התייעלות מול ועד עובדים חזק.


בשוק ההון מעריכים כי המחיר ששילמה דלק עבור ישראכרט גבוה יחסית, אך הפוטנציאל הטמון בחברה, במיוחד לאור האפשרות להפוך לבנק דיגיטלי בעתיד, עשוי להצדיק את ההשקעה. עם זאת, ההצלחה תלויה ביכולת של ההנהלה החדשה לבצע את השינויים הנדרשים ולהתמודד עם האתגרים הרבים העומדים בפני החברה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 20/02/2025 22:06
    הגב לתגובה זו
    בושה וחרפה לאשר לאדם כמוהו בעלות על בנק או בדרך לבנק גוף המתעסק בכספים .את חובו באגח לא שילם או שילם במקרה הטוב כשלישבושה וחרפה אין סוף לחזירות בעולם
  • 2.
    מנהל בכיר 20/02/2025 21:36
    הגב לתגובה זו
    גנב הפנסיות קיבל תמורת שוחד את מתוה הגז שהיה צריך להיות מולאם כנגד חובו לאזרחים שאת כספם גנב.רק במדינה בה שטייניץ וביבי מקדמים התנהלות פלילית ואת השוד הגדול מאז ומעולם יתנו לחלאת האדם המתועבת הזו שליטה בגוף פיננסי.אני קורא לאזרחי המדינה לבטל כל קשר לישרכארט.
  • 1.
    יובל 20/02/2025 21:26
    הגב לתגובה זו
    שנתנו לאיש הזה שאיבד כסף של משקיעים אישור לקנות את ישראכרד.
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.