"המצוין הוא האויב של הטוב מאוד, אל תחפשו רווחים מהירים"
"משקיעים מחפשים רווח מהיר, אבל השקעות דורשות סבלנות ואורך רוח", אומר ארז חן, מנהל לקוחות בכיר בפסטרנק שהם; לדבריו, הדרך להצלחה היא פיזור נכון, ניהול סיכונים והתאמה אישית, לא רדיפה אחרי תשואות גבוהות
הרבה משקיעים מחפשים את התשואה האפשרית הגבוהה ביותר בשנים האחרונות. הם רואים שהמדדים המובילים בתל אביב ובוול סטריט עולים ב-25%-30% בשנה והם מרגישים שכל תשואה שנמוכה מזה היא לא טובה. הם רואים שאנבידיה עלתה ב-230% ב-2023 וב-170% ב-2024 והם גם רוצים להיות חלק מהחגיגה, הם משקיעים בה או במניות דומות וחלקם גם משיגים תשואות פנומנליות, אבל הם שוכחים שהשקעה היא משחק לטווח ארוך, ושיש גם תקופות שאפילו תשואה של 7% בשנה היא מעולה יחסית לשוק. ארז חן, מנהל לקוחות בכיר בבית ההשקעות פסטרנק שהם מאמין שלא צריך לרדוף אחרי "המניה המנצחת", ושאסטרטגיה מחושבת ועדכון תקופתי של תיק ההשקעות הם הדרך הבטוחה לשמור על ערך הכסף ולמקסם תשואה לאורך זמן.
למה בחרת
את תחום העיסוק הזה?
כמה
זמן אתה במקצוע הזה ובמה אתה מתמחה?
- "הריבית צפויה לרדת 1-2 פעמים השנה, ניתן לראות זאת כבר בתשואות המק"מים"
- "לאחר ראלי משמעותי, המניות בת"א כבר לא זולות כפי שהיו בעבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני בשוק ההון מעל עשור ובפרט בתפקיד הנוכחי ב-7 שנים האחרונות. כחלק מתפקידי אני מלווה לקוחות פרטיים וחברות בניהול תיק ההשקעות שלהם, מתווה את מדיניות ההשקעות בתיק ומלווה את הלקוחות במשך שנים תוך וידוא התאמה של תמהיל ההשקעות בתיק לצרכיהם האישיים".
איך
אתה מנסה לייצר תשואה עודפת למשקיעים-חוסכים?
- הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
"לרוב את התשואה בשוק ההון ניתן להשיג בהתאוששות לאחר משברים בשוק. הנטייה של ציבור המשקיעים במקרה של נפילות חדות היא למכור את כל התיק על מנת להציל את יתרת הכספים כביכול. פעולה שכזו ברוב מכריע של הפעמים תביא לקיבוע הפסדים בחשבון הלקוח שיהיה קשה מאד להחזיר בעתיד ולכן אין תחליף להיכרות אישית וארוכת טווח עם לקוחות על מנת שגם במצבים מאתגרים בשווקים ימשיכו להתמי דבמדיניות ההשקעות שלהם".
מה האני מאמין שלך?
"אמינות, שקיפות ויושרה. אני רואה בתפקיד כמשרת אמון באופן כזה שאתה שלם ב-%100 עם ההמלצותללקוחות באופן כזה שאני הייתי מצפה לקבל את אותה המלצה עבורי".
אם היית יכול לחזור לרגע בזמן, איזה טיפ היית
נותן לעצמך בתחילת הדרך?
"אל תחפש רווחים מהירים, התוצאות בשוק ההון מגיעות מהתמדה לאורך זמן ובעיקר בניצול הזדמנויות בתקופות משבר בשוק ההון".
מה אתה חושב על שוק המניות המקומי ולמה?
""יעלה עד 10% בשנה. פוטנציאל העליות עדיין קיים גם לאחר העליות הנאות בחודשים האחרונים. יש סכומים גדולים של הציבור במזומן, פיקדונות וקרנות כספיות שיכולים לזרום בחזרה אל השוק".
מה אתה מעריך שיקרה ב-S&P 500 ולמה?
"ללא שינוי משמעותי.
התמחור במדד אינו זול ברמה היסטורית ובעל מכפילים גבוהים באופן יחסי. תשואת המדד הממוצעת לאורך עשרות שנים הינה כ-12%, תשואה נמוכה בהשוואה לביצועי המדד בשנים האחרונות כך שסביר שבשנים הקרובות נראה את המדד בתשואות שמתחת לממוצע הרב שנתי מתוך נטייה להתכנס אליו. בנוסף,
המדיניות של הממשל החדש בארה"ב בראשות טראמפ יכולה לייצר אי ודאות רבה בשווקים ולהוסיף לתנודתיות".
איזה תחומים יבלטו לטובה?
"הפיננסים בישראל ובארה"ב וסקטור התוכנה".
איך משקיע סביר צריך להשקיע 200 אלף שקלים שיש לו "בצד" בהנחה שהוא ואשת בני 50 עם 3 ילדים, משפחה ממוצעת.
"בהינתן מטרה של לשמור על רמת החיים והוצאות שוטפות גבוהות לשלב זה של החיים, יש לבנות תיק מוטה אג"ח בריבית נאה על מנת להדביק את קצב האינפלציה".
בן 40 רווק, עובד בהייטק ומרוויח מצוין.
"היות וההכנסות השוטפות גבוהות והוצאות משק הבית הן עבור אדם אחד, ניתן לקחת סיכון גבוה בכספים שכן השימוש העתידי בהם ככל הנראה בטווח של כמה שנים ואף יותר מכך מה שמאפשר אורך נשימה גם בזמני משבר".
זוג בני 28 לפני חתונה עם שכר ממוצע במשק.
"בפני בני הזוג עומדת תקופה מרגשת הן בקרוב ובעתיד הלא רחוק. על מנת לדאוג לכלכלת הבית והילדים עליהם להשקיע את הכספים לטווח של כמה שנים, מה שתואם פרופיל סיכון בינוני אשר ברובו יהיה בנוי מאגרות חוב, אך ניתן לשלב גם חשיפה מסוימת לשוק המניות על מנת להגדיל את פוטנציאל התשואה לסכום שיזדקקו לו בעוד מספר שנים".
סטודנט רווק בן 26 גר בבית, עובד בוולט, רוצה להיות מיליונר ואוהב סיכונים.
"ראשית עליו לוודא שההכנסה השוטפת שלו מכסה את עלויות המחייה. על מנת להגשים את רצונו הייתי מציע לנסות ולממש בעבודה קשה ולא דרך קיצורי דרך בשוק ההון. מכיוון והוצאות המחייה בשלב זה בחייו אינן גבוהות באופן יחסי, ניתן להשקיע את עיקר ההשקעה במניות אך גם חלק מסוים באגרות חוב אשר יהוו עוגן לצרכים השוטפים שלו לאחר הלימודים".
זוג בני 65, הילדים מסודרים, מקבלים קצבאות עולות על הצרכים שלהם.
"היות והוצאות בני הזוג נמוכות
יותר מההכנסות אין צורך בטווח הנראה לעין בכספים ועל כן אפשר לבנות תיק שמאזן את החשיפה בין מניות לאג"ח, שכן מצד אחד אפשר להשקיע חלק ניכר מהכספים לעתיד אך יחד עם זאת יש צורך בהשקעת חלק נוסף בסיכון נמוך ככרית ביטחון לשנים הבאות".
ממה משקיעים צריכים להיזהר?
"המצויין הוא האויב של הטוב מאוד. למשקיעים יש נטייה לחפש הזדמנויות של השקעה שתניב להם רווח רב בטווח קצר. יש להבין שהשקעות הן ריצת מרתון שלא ניתן לרוץ בה ספרינט ודרוש אורך רוח, סיבולת וסבלנות לאורך זמן על מנת להשיא תשואה ראויה".
מסר, טיפים, ותובנות שתוכל לשתף אותנו בהם?
"משקיעים נוטים להשוות את תשואות תיק ההשקעות שלהם לביצועי שוק הנדל"ן. כשם שמשקיע נדל"ן לא בודק את שווי הנכס מידי יום כך, על אף הפיתוי של שערים שמתעדכנים ברמת השניות בבורסות, יש לבחון את תיק ההשקעות אחת לכמה חודשים ולוודא כי מדיניות ההשקעות תואמת את צרכיהם. יש לבחון את רמת החשיפה לסיכון בכלל אפיקי ההשקעה שכן רבים לא לוקחים בחשבון השקעות ארוכות טווח (פנסיה, גמלו השתלמות כדוגמה) כרכיב שמושקע בשוק ההון ואת החשיפה לסיכון ברכיבים אלה".
- 3.עוד 40 מיליארד או שאין ממשלה ואין מדינה דא (ל"ת)ליטאי 02/03/2025 01:08הגב לתגובה זו
- 2.עוגיות עבאדי 01/03/2025 11:21הגב לתגובה זומצוין תרצה.. אז תחפש
- 1.נפלא 28/02/2025 16:21הגב לתגובה זוהעיתון לא מתבייש וכל מומחה שמפורסם בתשלום בעיתון ללא גילוי נאותיש סיסמא חסרת משמעות יותר

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?
שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.
המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון
מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים
שנצברו במהלך הלחימה.
באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע
הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.
בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה,
פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.
- השקעות אדירות בתשתיות AI - וול סטריט בפומו?
- השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעה חיובית על המשק
בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.