ועדת האכיפה המנהלית אישרה הסדר עם מגדלור והמנכ"ל לשעבר
החברה ורן צדיקריו נקנסו במאות אלפי שקלים בגין הצעות ניירות ערך ללא תשקיף. החברה תשלם קנס של 350 אלף שקל, והמנכ"ל לשעבר ישלם קנס של 85 אלף שקל. בין 2019 ל-2022 חרגה החברה ממספר הניצעים המותר בעשרות פרויקטים, כך שמכרה
ניירות ערך ליותר משקיעים ממה שהיא יכלה ללא תשקיף - כ-37% מהפרויקטים שנבדקו נמצאו עם חריגות
ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך אישרה הסדר אכיפה עם חברת מוצרים אלטרנטיביים – מגדלור ועם מנכ"ל החברה לשעבר, רן צדיקריו. זאת בעקבות הפרות של חוק ניירות ערך, הקשורות להצעה ומכירה של ניירות ערך לציבור ללא תשקיף.
במסגרת ההסדר, החברה תשלם קנס בסכום כולל של 350 אלף שקל, בעוד שצדיקריו עצמו ישלם קנס בסכום כולל של 85 אלף שקל, לצד התחייבות לעיצום כספי על תנאי בסכום כולל של 85 אלף שקל נוספים, אם יפר שוב את החוק בשנתיים הקרובות.
מה ההפרות שבוצעו?
לפי רשות ני"ע, החברה שיווקה לציבור מוצרים פיננסיים שונים, לרבות השקעות בנדל"ן, קרנות למימון הליכים משפטיים, אשראי לעסקים קטנים והשקעות אלטרנטיביות נוספות - וכל זאת מבלי לפרסם תשקיף כחוק. בין 2019 ל-2022, החברה חרגה ממספר הניצעים המותר בחוק בעשרות פרויקטים, כך שהיא מכרה ניירות ערך ליותר משקיעים ממה שהיא יכלה ללא תשקיף. מדובר בהיקפים משמעותיים, כשכ-37% מהפרויקטים שנבדקו נמצאו עם חריגות.
ההפרות כללו:
- ב-2019 – חריגה בפרויקט נדל"ן בארה"ב.
- ב-2020 – חריגה בשני פרויקטים, אחד בתחום הנדל"ן והשני בהשקעות משפטיות.
- ב-2021 – חריגה בשמונה פרויקטים שונים.
- ב-2022 – חריגה בשמונה פרויקטים נוספים.
המנכ"ל לא עמד בחובת הפיקוח
- מגדלור סוגרת קרן הלוואות - עוד הוכחה לכישלון של בית ההשקעות האלטרנטיבי
- בהמשך לחשיפת ביזפורטל - פרופיט ומגדלור תחת חקירה של רשות ניירות ערך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי החוק, המנכ"ל נדרש לפקח ולמנוע ביצוע של הפרות שכאלה. עם זאת, הרשות קבעה כי צדיקריו, ששימש מנכ"ל החברה ואף היה בעל עניין בה (החזיק ב-12% ממניותיה), לא עמד בחובת הפיקוח שלו ולא דאג לנהלים מתאימים שימנעו את החריגות.
על פי ההחלטה, צדיקריו לא הוכיח כי קיים בקרות מספקות, לא מינה אחראי פנימי לפיקוח על עמידה בחוק ולא וידא שהעובדים מבינים את ההגבלות החוקיות.
ההחלטה משקפת גישה מחמירה של רשות ני"ע
ועדת האכיפה הבהירה בהחלטתה כי יש להטיל אחריות ישירה על נושאי משרה בתאגידים במקרה של הפרות חוקיות. ההחלטה משקפת את הגישה המחמירה של הרשות לגבי מי שאחראים לניהול תאגידים פיננסיים, גם אם הם עצמם לא היו מעורבים ישירות בכל עסקה.
בתחילה ביקשה החברה להסדיר את הנושא מבלי לכלול את המנכ"ל בהסדר, אך הוועדה דחתה את הבקשה ודרשה להחיל אחריות גם עליו. בכך היא שלחה מסר ברור: נושאי משרה לא יכולים להתחמק מאחריותם.
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית...
מה יקרה עכשיו?
החברה התחייבה לחדד את הנהלים הפנימיים שלה ולוודא עמידה בהוראות החוק בעתיד. עם זאת, הוועדה הבהירה כי אין זה מספיק להציג נהלים באופן תיאורטי, אלא יש צורך להוכיח כי הם אכן מיושמים בפועל, למשל באמצעות הדרכות לעובדים ובדיקות תקופתיות.
ההסדר הנוכחי מונע המשך של הליכים משפטיים ארוכים נגד החברה וצדיקריו, אך משמש תמרור אזהרה לכל מי שעוסקים בשוק ההון לגבי החשיבות של הציות להוראות הרגולטוריות.
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?
על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים
חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0% . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת.
הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.
אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.
