בלדי
צילום: אתר החברה

בלדי ממשיכה בתהליך להפוך לחברה ציבורית: מפרסמת דוח הצעת מדף

הנפקת מניות וכתבי אופציה למשקיעים מוסדיים תקרב את החברה לכניסה למסחר בבורסה בתל אביב

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה בלדי ארז דהבני
בלדי, אחת החברות הוותיקות בשוק המזון בישראל, בצעד נוסף בדרך להפיכתה לחברה ציבורית. החברה הודיעה על פרסום דוח הצעת מדף, המהווה את הבסיס להנפקת מניות וכתבי אופציה למשקיעים מוסדיים. מטרת ההנפקה היא לאפשר את רישום מניות החברה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובכך להרחיב את מקורות המימון שלה ולבסס את מעמדה בשוק. על פי ההודעה, ההצעה תכלול מניות וכתבי אופציה הניתנים למימוש למניות. ההנפקה תיעשה בדרך של הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים, והשלמתה מותנית בעמידה בדרישות הבורסה והשגת האישורים הנדרשים, לרבות אישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. בנוסף, 25% מסכום ההנפקה מובטחים בחיתום על ידי אי.בי.אי. חיתום והנפקות בע"מ.


גייסה חוב לקראת התרחבות עסקית 


בלדי ביצעה בעבר מספר מהלכים משמעותיים לגיוס חוב, שהיוו חלק מתוכניתה האסטרטגית להתרחבות ולביסוס פעילותה העסקית. באוגוסט 2024 השלימה החברה הנפקת אג"ח בהיקף של 297 מיליון שקל, במהלך שנועד להחליף הלוואות קצרות טווח שנטלה מבנקים בהיקף של כ-160 מיליון שקל. הלוואות אלו היו מגובות בערבות אישית של בעל השליטה, ארז דהבני, אשר כעת הצליח להפחית את תלותו במערכת הבנקאית לטובת מקורות מימון חוץ-בנקאיים. 


ההנפקה בוצעה בריבית צמודת מדד בשיעור של עד 4.25%, ריבית גבוהה מהיעד המקורי של החברה, שעמד על 3.25%. זאת, לאחר שהחברה נענתה לדרישות המוסדיים שהתנו את ההשתתפות בגיוס בתשואה גבוהה יותר. למרות זאת, ההנפקה זכתה להיענות מרשימה מצד הגופים המוסדיים, שהזרימו ביקושים בסכום כולל של 380 מיליון שקל. בסופו של דבר, החברה בחרה להיענות למחצית מהביקושים, תוך שמירה על גמישות פיננסית ומניעת גיוס עודף.


ההנפקה משכה עניין נרחב מצד שחקנים מרכזיים בשוק ההון. בין המשקיעים הבולטים ניתן למנות את ילין לפידות, שרכשה אג"ח בהיקף של כ-52.8 מיליון שקל דרך קופות הגמל וקרנות הנאמנות שלה. מור גמל ופנסיה השתתפה בגיוס עם השקעה כוללת של כ-47.9 מיליון שקל, ומיטב קרנות נאמנות וגמל הזרימה לגיוס כ-39.5 מיליון שקל. גם קסם קרנות נאמנות הצטרפה למהלך עם השקעה של 23.4 מיליון שקל.


גיוס החוב אפשר לבלדי לשפר את מבנה המימון שלה באופן משמעותי. ההחלפה של הלוואות בנקאיות קצרות טווח באגרות חוב ארוכות טווח אפשרה לחברה להפחית את הסיכון הפיננסי שלה, להאריך את מח"מ החוב, ולשחרר את הערבויות האישיות של בעל השליטה. מהלך זה צפוי להקל על החברה להתמודד עם תנודות בשוק ולמקד את המשאבים בפעילות הליבה העסקית שלה. יחד עם זאת, הגיוס לווה באתגרים, כולל החשש מצד משקיעים לגבי יציבות החברה לאור תוצאות פיננסיות מעורבות בשנים קודמות. השיפור בתוצאות הרבעוניות, לצד ההשקעה במרכז הלוגיסטי החדש, תרמו לשיפור אמון המשקיעים, אך הריבית הגבוהה יחסית משקפת את הדרישות הזהירות מצד המוסדיים.


ברבעון השלישי של השנה בלדי דיווחה על הכנסות רבעוניות בהיקף של 377 מיליון שקל, המייצגות עלייה משמעותית של 350% בהשוואה להכנסות של 272 מיליון שקל שנרשמו ברבעון המקביל בשנה שעברה. בשורת הרווח הנקי, נרשם שיפור משמעותי עם רווח של 34 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.