בלדי
צילום: אתר החברה

בלדי ממשיכה בתהליך להפוך לחברה ציבורית: מפרסמת דוח הצעת מדף

הנפקת מניות וכתבי אופציה למשקיעים מוסדיים תקרב את החברה לכניסה למסחר בבורסה בתל אביב

אביחי טדסה |
נושאים בכתבה בלדי ארז דהבני
בלדי, אחת החברות הוותיקות בשוק המזון בישראל, בצעד נוסף בדרך להפיכתה לחברה ציבורית. החברה הודיעה על פרסום דוח הצעת מדף, המהווה את הבסיס להנפקת מניות וכתבי אופציה למשקיעים מוסדיים. מטרת ההנפקה היא לאפשר את רישום מניות החברה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובכך להרחיב את מקורות המימון שלה ולבסס את מעמדה בשוק. על פי ההודעה, ההצעה תכלול מניות וכתבי אופציה הניתנים למימוש למניות. ההנפקה תיעשה בדרך של הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים, והשלמתה מותנית בעמידה בדרישות הבורסה והשגת האישורים הנדרשים, לרבות אישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. בנוסף, 25% מסכום ההנפקה מובטחים בחיתום על ידי אי.בי.אי. חיתום והנפקות בע"מ.


גייסה חוב לקראת התרחבות עסקית 


בלדי ביצעה בעבר מספר מהלכים משמעותיים לגיוס חוב, שהיוו חלק מתוכניתה האסטרטגית להתרחבות ולביסוס פעילותה העסקית. באוגוסט 2024 השלימה החברה הנפקת אג"ח בהיקף של 297 מיליון שקל, במהלך שנועד להחליף הלוואות קצרות טווח שנטלה מבנקים בהיקף של כ-160 מיליון שקל. הלוואות אלו היו מגובות בערבות אישית של בעל השליטה, ארז דהבני, אשר כעת הצליח להפחית את תלותו במערכת הבנקאית לטובת מקורות מימון חוץ-בנקאיים. 


ההנפקה בוצעה בריבית צמודת מדד בשיעור של עד 4.25%, ריבית גבוהה מהיעד המקורי של החברה, שעמד על 3.25%. זאת, לאחר שהחברה נענתה לדרישות המוסדיים שהתנו את ההשתתפות בגיוס בתשואה גבוהה יותר. למרות זאת, ההנפקה זכתה להיענות מרשימה מצד הגופים המוסדיים, שהזרימו ביקושים בסכום כולל של 380 מיליון שקל. בסופו של דבר, החברה בחרה להיענות למחצית מהביקושים, תוך שמירה על גמישות פיננסית ומניעת גיוס עודף.


ההנפקה משכה עניין נרחב מצד שחקנים מרכזיים בשוק ההון. בין המשקיעים הבולטים ניתן למנות את ילין לפידות, שרכשה אג"ח בהיקף של כ-52.8 מיליון שקל דרך קופות הגמל וקרנות הנאמנות שלה. מור גמל ופנסיה השתתפה בגיוס עם השקעה כוללת של כ-47.9 מיליון שקל, ומיטב קרנות נאמנות וגמל הזרימה לגיוס כ-39.5 מיליון שקל. גם קסם קרנות נאמנות הצטרפה למהלך עם השקעה של 23.4 מיליון שקל.


גיוס החוב אפשר לבלדי לשפר את מבנה המימון שלה באופן משמעותי. ההחלפה של הלוואות בנקאיות קצרות טווח באגרות חוב ארוכות טווח אפשרה לחברה להפחית את הסיכון הפיננסי שלה, להאריך את מח"מ החוב, ולשחרר את הערבויות האישיות של בעל השליטה. מהלך זה צפוי להקל על החברה להתמודד עם תנודות בשוק ולמקד את המשאבים בפעילות הליבה העסקית שלה. יחד עם זאת, הגיוס לווה באתגרים, כולל החשש מצד משקיעים לגבי יציבות החברה לאור תוצאות פיננסיות מעורבות בשנים קודמות. השיפור בתוצאות הרבעוניות, לצד ההשקעה במרכז הלוגיסטי החדש, תרמו לשיפור אמון המשקיעים, אך הריבית הגבוהה יחסית משקפת את הדרישות הזהירות מצד המוסדיים.


ברבעון השלישי של השנה בלדי דיווחה על הכנסות רבעוניות בהיקף של 377 מיליון שקל, המייצגות עלייה משמעותית של 350% בהשוואה להכנסות של 272 מיליון שקל שנרשמו ברבעון המקביל בשנה שעברה. בשורת הרווח הנקי, נרשם שיפור משמעותי עם רווח של 34 מיליון שקל, זאת לעומת הפסד של 6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.