"אם אנשים הולכים לשוק הלא מפוקח, סימן שהשוק המפוקח לא מספיק טוב"
ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, בוועידת ההשקעות של ישראל: "2024 הייתה שנה יוצאת דופן ויש לנו כרגולטורים הרבה מה ללמוד ממנה; אנחנו ממשיכים לקדם מהלכים ליישור של הבורסה לפי
סטנדרטים בינלאומיים ולהגברת הפיקוח"
ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, הגיע לוועידת ההשקעות של ישראל עם סיכום על השנה שהיתה והכיוונים של רשות ניירות ערך לשנה הבאה. זינגר התייחס להונאות בשווקים שמגיעים ל-2 מילארד שקל ולאמצעי האכיפה. הוא התייחס לפיקוח ולרפורמות שרשות ניירות ערך נערכת להשיק. הכוונה של רשות ניירות ערך להביא את הבורסה והמסחר בבורסה לסטנדרטים עולמיים, לייצר מגוון רחב יותר של כלים ולפקח על השוק בצורה כזו שתאפשר מסחר ושוק תקין
"2024 הייתה יוצאת דופן. לנו כרגולטורים יש הרבה מה ללמוד והרבה מאוד תובנות שאפשר להפיק. 2024 היא שנה שהפגינה בצורה יוצאת דופן את החוסן של שוק ההון. הרבה נאמר על זה אבל חשוב לחזור על זה. המשק עמד באתגר שיש מעט כלכלות מפותחות, אם בכלל, שעמדו בו. שנה שלמה של מלחמה, של גיוסי מילואים. בסופה של אותה שנה, המשק הצליח לעמוד עם תשואות יוצאות דופן, ועם דולר שנשמר בגבולות גזרה סבירים. זה הישג מאוד יוצא דופן של המשק ושל השוק הישראלי.
באפריל הייתה את המתקפה האיראנית. קיבלתי טלפון ממנהלי השקעות ששאלו אם נפתח את הבורסה למחרת. הבורסה נפתחה והיום הסתיים בתשואה חיובית. זה בעיניי מסמל בצורה הטובה יותר את החוסן והבשלות של המשק והשחקנים. זה היה אירוע מאוד מטלטל שלא הפך לזעזוע או טלטלה בשווקים. זו אנקדוטה אבל היא מעידה על הכלל", אמר זינגר.
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"העבודה שהשוק עבד אפשרה לנו לא רק להתמקד בשרידות אלא גם בפיתוח. העיקרון המוביל מבחינת הרשות בשנה האחרונה ובשנים הקרובות הוא השוואה לסטנדרטיים בינלאומיים. אנחנו צריכים לזהות את המקומות בהם יש פער בינינו לבין השווקים המפותחים ולנסות לסגור את הפער הזה. זה חשוב כי אנחנו חלק מעולם גלובלי. אנחנו צריכים להיות מיושרים עם הסטנדרטים הבינלאומיים והמכשירים שיש בעולם".
"המטרה היא לעבור לימי מסחר בשני-שישי ב-2026, זה קריטי בשביל החיבור לשווקים בינלאומיים"
"הנושא הראשון הוא המעבר לימים שני-שישי. זה עניין אולי פרוצדורלי אבל יש לו משמעות גדולה בחיבור לשווקים בינלאומיים. עבדנו על לזה במהלך השנה וגם שר האוצר קיבל את המהלך. הכוונה היא להשלים ב-2025 את ההתאמות והפעולות הנדרשות כדי להוציא לפועל את המהלך הזה, ב-2026 המטרה היא לעבור לשני-שישי", הוסיף זינגר.
- אביליה מתכוננת להנפקה בשווי 570 מיליון שקל: רוב הכספים יפרעו חובות וערבויות לבעלים
- פתאל מעמיקה את ההתרחבות באירופה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
"השנה גם היה איגוח ציבורי. החקיקה מתקדמת ואני מקווה שהיא תגיע לכנסת. המטרה היא לאפשר איגוח תחת התנאים הקיימים, ביטלנו את הדרישה לרישום כפול והשנה הגיע לראשונה איגוח ציבורי, זו הסנונית הראשונה, יהיו עוד. זה כלי מימוני מרכזי וקריטי לשוק הון מפותח, והוא גם תואם השוואה לסטנדרט בינלאומי. הכנסנו לבורסה את המכשיר הזה וגם הוא הופל להיות מכשיר מפוקח שנסחר ומוצע לציבור.
נושא נוסף הוא ברוקר-דילר", הוסיף זינגר. "אם מחפשים מקום שבו יש פער ברגולציה זה הסדרה של תחום הברוקראז'. התחום מפוקח על ידי הבורסה אבל אין הסדרה. זה פער בלתי נתפס שמלווה אותנו שנים. הוא יאפשר להציע יותר מכשירים ויותר תחרות. הכוונה היא להמשיך לקדם את הצעת החוק ולהביא ברוקראז' מפוקח כמו שמקובל בעולם.
המהלכים האלה התחילו ב-2024, חלקם הושלמו ואת וחלקם נמשיך לקדם ב-2025. נושא נוסף הוא תחום הפיקוח והאכיפה. שוק מודרני זה גם שוק מפוקח. אנחנו נשקיע יותר באכיפה, הגדלנו את מספר התיקים של העיצומים הכספיים ואת התחומים שלהם. זו תהיה גם המגמה בשנים הקרובות. אחד הנושאים המרכזיים הוא גם הנגשת הריטייל לשוק ההון", אמר זינגר.
"אם אנשים הולכים לשוק הלא מפוקח זה סימן שהשוק המפוקח לא מספיק טוב"
"בשנה-שנה וחצי האחרונות התגלו הונאות וחשדות בסכומים של 2-3 מיליארד שקל", ציין זינגר. "זה דומה לסדרי גודל של גניבות רכב. אנחנו משקיעים בזה לא מעט, הוצאנו הנחיה שעוסקת בעולמות הייעוץ, אם אני אפשט אותה ואגזור ממנה משפט מנחה אז הוא שאנחנו לא נאפשר לעקוף באופן מלאכותי את החובות הרגולטוריות של יועצים ומכשירים.
אבל זה לא מספיק. אי אפשר לעסוק רק באכיפה. אם אנחנו רואים הרבה אנשים הולכים לשוק הלא מפוקח ונפגעים זה אומר שהשוק המפוקח לא מספיק טוב. רואים את זה לא רק בהונאות, רואים את זה גם בכספים הגדולים ששוכבים בעו"ש.
צריך כלים יותר פשוטים ונגישים", הוסיף זינגר. "העולם של הייעוץ מוסדר תחת חוק אסדרת הייעוץ מ-1995. עולם שבו אדם נוסע לבנק ומתייעץ איתו איפה להשקיע, העולם השתנה, הוא יותר טכנולוגי וקרו בו כמה דברים - אחד זה הרשתות החברתיות, שמאפשר שיח דינמי ופורה שמאפשר לקבל הרבה מידע, אך יש גם סיכונים לשיח מוטה על ידי בעלי עניין. החוק בכלל לא מתייחס לעולם הזה.
היום גם אפשר לקבל הצעות גנריות בעזרת בינה מלאכותית, גם זה לא מוסדר וזה קריטי בשביל שנוכל להנגיש את השוק ולהעניק תיווך טוב ויעיל להשקעות. הנושא מקודם בכנסת, יש הצעת חוק שנקראת עידוד שוק ההון שאחד הרכיבים הוא חוק הייעוץ הכללי - הדרך לספק לציבור ייעוץ השקעות שהוא לא פרטני אלא גנרי וכללי", סיכם זינגר.

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
