יעקב אטרקצ'י
צילום: שלומי יוסף

מגידו השלימה גיוס אג"ח בהיקף של 123 מיליון שקל; ההנפקה בדרך?

חברת מגידו, שבשליטת יעקב אטרקצ'י, השלימה גיוס אג"ח ראשון (סדרה א') בריבית של 5.73%; המהלך צפוי להוות שלב ראשון לקראת הנפקת מניות בבורסה לתל אביב בהמשך השנה

הרצי אהרון |

חברת הנדל"ן למגורים מגידו, המוחזקת במלואה על ידי קבוצת אאורה אאורה 0.46% , השלימה אתמול גיוס אג"ח ראשון (סדרה א') בהיקף של 123 מיליון שקל. הגיוס, אשר נועד להאיץ את פעילותה העסקית של החברה, צפוי להוות שלב ראשון לקראת הנפקת מניותיה של מגידו בבורסה בתל אביב בהמשך השנה. 


סדרת האג״ח, שהריבית עליה עומדת על 5.73%, מובטחת בעודפים משלושה פרויקטים, הראשון הוא ״מגידו ליד האגם״ באופקים, בהיקף של 156 יח״ד, מתוכן נמכרו 123 יח״ד וכן שטחי מסחר בהיקף של 5,160 מ״ר. בפרויקט צפויות הכנסות של כ-235 מיליון שקל ועודפים בהיקף של כ-56.3 מיליון שקל. הפרויקט השני הוא KAVA בטבריה הכולל הקמת 210 יח״ד (חלק החברה 50%), מתוכן נמכרו 28 יח״ד. בפרויקט צפויות הכנסות של 455 מיליון שקל ועודפים של 71.9 מיליון שקל. הפרויקט השלישי הוא Trio מתחם 1 באופקים הכולל הקמת 197 יח״ד, מתוכן 129 יח״ד במחיר מטרה, מתוכן נמכרו 75 יח״ד. בפרויקט צפויות הכנסות של 232 מיליון שקל ועודפים צפויים של 53 מיליון שקל.


מגידו הינה הקבלן המבצע של חברת אאורה והיא פועלת לאיתור עסקאות נדל"ן עם פוטנציאל השבחה גבוה, כך שהיא לא רק קבלן מבצע אשר בונה, אלא היא גם חברת יזמית אשר פועלת בשלל מישורי היזמות. לאחרונה דיווחנו על הכוונה של אאורה להנפיק את חברת הבת שלה - מגידו, ועל כך שהיא הגישה תשקיף לרשות ני"ע, והצעד היום מהווה התקדמות לעבר הפיכתה של מגידו לציבורית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל


הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד