אקוואריוס מגייסת 10 מיליון דולר; המניה מזנקת
החברה חתמה על הסכמי השקעה עם אליאל שליידר ואלכסנדר צ'רנילובסקי; יסייעו במימון התרחבות החברה וברישום המתוכנן למסחר בנאסד"ק; המניה מזנקת ב-35%
חברת אקוואריוס מנועים אקוואריוס מנוע -0.63% הכריזה על חתימת שני הסכמי השקעה משמעותיים עם המשקיעים אליאל שליידר ואלכסנדר צ'רנילובסקי, בסכום כולל של 10 מיליון דולר. ההשקעות כוללות הקצאת מניות רגילות וכתבי אופציה, ומותנות באישורים רגולטוריים ואסיפת בעלי מניות.
שליידר ישקיע 8 מיליון דולר בשני שלבים: 3 מיליון דולר בשלב הראשון בתמורה ל-4.34 מיליון מניות ו-2.17 מיליון כתבי אופציה, ולאחר מכן, 5 מיליון דולר נוספים בתמורה ל-5.17 מיליון מניות נוספות ו-2.58 מיליון כתבי אופציה. מניותיו צפויות להוות כ-19.61% מהון המניות של החברה לאחר ההשקעה (22.55% בדילול מלא).
צ'רנילובסקי, שכבר מחזיק ב-20.07% ממניות החברה, ישקיע 2 מיליון דולר נוספים בתמורה ל-2.9 מיליון מניות
רגילות ו-1.44 מיליון כתבי אופציה. ההשקעה תחזק את החזקותיו לכ-20.91% מהחברה (23.62% בדילול מלא).
בדרך לנאסד"ק
החברה מתכננת לרשום את מניותיה למסחר בבורסת נאסד"ק בתוך 12 חודשים, במהלך שנועד להרחיב את חשיפתה לשווקים
הגלובליים. כחלק מהתהליך, החברה התחייבה לפעול לאישור ההשקעות באסיפת בעלי מניות ולקבלת אישור הבורסה בתל אביב. בנוסף, החברה נמצאת במשאים ומתנים להשקעות נוספות שיכולות לתמוך בצמיחתה העתידית.
- "הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
- אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אף על פי שעדיין לא ברור מה יהיה השווי שבו
אקוואריוס תנסה להירשם למסחר בנאסד"ק, ברור כי החברה נמצאת במצב פיננסי מאתגר ונזקקת למימון נוסף. נכון למחצית הראשונה של השנה, החברה שרפה 5.5 מיליון שקל ממזומניה, מה שמביא את קצב שריפת המזומנים השנתי ל-11 מיליון שקל, בעוד שבקופתה נותרו 10 מיליון שקל בלבד. אקוואריוס,
שהוקמה ב-2014 על ידי גל פרידמן (יו"ר לשעבר), אריאל גורפונג (מנכ"ל), ושאול יעקובי (סמנכ"ל הטכנולוגיות), מפתחת מנוע קומפקטי לייצור חשמל במשקל של כ-10 קילוגרם. המנוע, שפועל על בסיס מנגנון בערה פנימית, מתאפיין בנצילות מכנית גבוהה המאפשרת פליטה מופחתת של מזהמים.
החברה ממקדת את פעילותה בשני תחומים עיקריים: טלקום ורכבים חשמליים.
לאחרונה הודיעה החברה על מינויו של גל פרידמן למנכ"ל, מי ששימש בעבר כיו"ר החברה ועזב אותה לפני כשנה וחצי בעקבות חילוקי דעות, לאחר שלא הצליח להוביל למימוש הפוטנציאל שלה.
בעקבות עזיבתו של המנכ"ל אריאל גורפונג, הוחלט להחזיר את פרידמן לתפקיד המוביל. המינוי נראה כהחלטה הגיונית בהתחשב בכך שפרידמן, אחד ממייסדי החברה, מכיר היטב את פעילותה ולא יזדקק לזמן רב להסתגלות, עם זאת, המהלך עורר סימני שאלה, שכן פרידמן, ששימש בעבר כדמות המרכזית
בחברה, לא הצליח בעבר להביא לפריצת דרך כלכלית.
שווי השוק של החברה עומד על 73 מיליון שקל, מניית החברה עלתה ב-23% מתחילת השנה, ו-4% ב-12 החודשים האחרונים. ההון העצמי של החברה מסתכם ב-41 מיליון שקל.
- 4.איהה 19/01/2025 18:25הגב לתגובה זוטויוטה הגדולה ירדה מפיתוח מנוע דומה מזמן לו היה מנוע עובד לאורך זמן כזה שעובד ברציפות מעל שעה ההיתי נוסע עם סבתא של על גלגלים שמחוברים לאקווריוס. בקיצור סתאם זיבולים
- 3.קצת מידע 19/01/2025 12:15הגב לתגובה זוהחברה מחזיקה בכ44 פטנטים רשומים בארצות הברית ומחוץ לה כ43 פטנטים נוספים נמצאים בהליכי רישום. מניות החברה נסחרות בבורסה בתל אביב מאז דצמבר 2020. בין בעלי המניות באקווריוס
- חן 21/01/2025 19:28הגב לתגובה זושכחת לציין שאין קשר בין פטנט על תפוח לפיתוח של תפוז...וכמו שכבר כתבו לפני הפראיירים רק מתחלפים אף אחד מהחוכמולגים שהשקיע לא קיבל חוות דעת ממומחה בתחום אז שיהיה להם בהצלחה היה עדיף לקנות ביטקווין.
- 2.אחד שאכפת לו 19/01/2025 11:46הגב לתגובה זואין מוצר ואין כלוםמנוע 6 צילינדרים סטנדרטי מרכיבים שאספו אותם לכדי מצגתלא דובים ולא יער
- 1.הלך הכסף דוד 19/01/2025 11:35הגב לתגובה זומנוע של אקווריוס הוא פרמיטיבי ולא מוגן בפטנט אנשים זורקים את הכסף לפח
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
