גל פרידמן יור אקוואריוס
צילום: רמי זרנגר

אקוואריוס מגייסת 10 מיליון דולר; המניה מזנקת

החברה חתמה על הסכמי השקעה עם אליאל שליידר ואלכסנדר צ'רנילובסקי; יסייעו במימון התרחבות החברה וברישום המתוכנן למסחר בנאסד"ק; המניה מזנקת ב-35%

אביחי טדסה | (5)

חברת אקוואריוס מנועים אקוואריוס מנוע -2.11%   הכריזה על חתימת שני הסכמי השקעה משמעותיים עם המשקיעים אליאל שליידר ואלכסנדר צ'רנילובסקי, בסכום כולל של 10 מיליון דולר. ההשקעות כוללות הקצאת מניות רגילות וכתבי אופציה, ומותנות באישורים רגולטוריים ואסיפת בעלי מניות. 


שליידר ישקיע 8 מיליון דולר בשני שלבים: 3 מיליון דולר בשלב הראשון בתמורה ל-4.34 מיליון מניות ו-2.17 מיליון כתבי אופציה, ולאחר מכן, 5 מיליון דולר נוספים בתמורה ל-5.17 מיליון מניות נוספות ו-2.58 מיליון כתבי אופציה. מניותיו צפויות להוות כ-19.61% מהון המניות של החברה לאחר ההשקעה (22.55% בדילול מלא). 


צ'רנילובסקי, שכבר מחזיק ב-20.07% ממניות החברה, ישקיע 2 מיליון דולר נוספים בתמורה ל-2.9 מיליון מניות רגילות ו-1.44 מיליון כתבי אופציה. ההשקעה תחזק את החזקותיו לכ-20.91% מהחברה (23.62% בדילול מלא).


בדרך לנאסד"ק


החברה מתכננת לרשום את מניותיה למסחר בבורסת נאסד"ק בתוך 12 חודשים, במהלך שנועד להרחיב את חשיפתה לשווקים הגלובליים. כחלק מהתהליך, החברה התחייבה לפעול לאישור ההשקעות באסיפת בעלי מניות ולקבלת אישור הבורסה בתל אביב. בנוסף, החברה נמצאת במשאים ומתנים להשקעות נוספות שיכולות לתמוך בצמיחתה העתידית.


אף על פי שעדיין לא ברור מה יהיה השווי שבו אקוואריוס תנסה להירשם למסחר בנאסד"ק, ברור כי החברה נמצאת במצב פיננסי מאתגר ונזקקת למימון נוסף. נכון למחצית הראשונה של השנה, החברה שרפה 5.5 מיליון שקל ממזומניה, מה שמביא את קצב שריפת המזומנים השנתי ל-11 מיליון שקל, בעוד שבקופתה נותרו 10 מיליון שקל בלבד. אקוואריוס, שהוקמה ב-2014 על ידי גל פרידמן (יו"ר לשעבר), אריאל גורפונג (מנכ"ל), ושאול יעקובי (סמנכ"ל הטכנולוגיות), מפתחת מנוע קומפקטי לייצור חשמל במשקל של כ-10 קילוגרם. המנוע, שפועל על בסיס מנגנון בערה פנימית, מתאפיין בנצילות מכנית גבוהה המאפשרת פליטה מופחתת של מזהמים. החברה ממקדת את פעילותה בשני תחומים עיקריים: טלקום ורכבים חשמליים.


לאחרונה הודיעה החברה על מינויו של גל פרידמן למנכ"ל, מי ששימש בעבר כיו"ר החברה ועזב אותה לפני כשנה וחצי בעקבות חילוקי דעות, לאחר שלא הצליח להוביל למימוש הפוטנציאל שלה. בעקבות עזיבתו של המנכ"ל אריאל גורפונג, הוחלט להחזיר את פרידמן לתפקיד המוביל. המינוי נראה כהחלטה הגיונית בהתחשב בכך שפרידמן, אחד ממייסדי החברה, מכיר היטב את פעילותה ולא יזדקק לזמן רב להסתגלות, עם זאת, המהלך עורר סימני שאלה, שכן פרידמן, ששימש בעבר כדמות המרכזית בחברה, לא הצליח בעבר להביא לפריצת דרך כלכלית.



שווי השוק של החברה עומד על 73 מיליון שקל, מניית החברה עלתה ב-23% מתחילת השנה, ו-4% ב-12 החודשים האחרונים. ההון העצמי של החברה מסתכם ב-41 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    איהה 19/01/2025 18:25
    הגב לתגובה זו
    טויוטה הגדולה ירדה מפיתוח מנוע דומה מזמן לו היה מנוע עובד לאורך זמן כזה שעובד ברציפות מעל שעה ההיתי נוסע עם סבתא של על גלגלים שמחוברים לאקווריוס. בקיצור סתאם זיבולים
  • 3.
    קצת מידע 19/01/2025 12:15
    הגב לתגובה זו
    החברה מחזיקה בכ44 פטנטים רשומים בארצות הברית ומחוץ לה כ43 פטנטים נוספים נמצאים בהליכי רישום. מניות החברה נסחרות בבורסה בתל אביב מאז דצמבר 2020. בין בעלי המניות באקווריוס
  • חן 21/01/2025 19:28
    הגב לתגובה זו
    שכחת לציין שאין קשר בין פטנט על תפוח לפיתוח של תפוז...וכמו שכבר כתבו לפני הפראיירים רק מתחלפים אף אחד מהחוכמולגים שהשקיע לא קיבל חוות דעת ממומחה בתחום אז שיהיה להם בהצלחה היה עדיף לקנות ביטקווין.
  • 2.
    אחד שאכפת לו 19/01/2025 11:46
    הגב לתגובה זו
    אין מוצר ואין כלוםמנוע 6 צילינדרים סטנדרטי מרכיבים שאספו אותם לכדי מצגתלא דובים ולא יער
  • 1.
    הלך הכסף דוד 19/01/2025 11:35
    הגב לתגובה זו
    מנוע של אקווריוס הוא פרמיטיבי ולא מוגן בפטנט אנשים זורקים את הכסף לפח
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים