גל פרידמן יור אקוואריוס
צילום: רמי זרנגר

אקוואריוס מגייסת 10 מיליון דולר; המניה מזנקת

החברה חתמה על הסכמי השקעה עם אליאל שליידר ואלכסנדר צ'רנילובסקי; יסייעו במימון התרחבות החברה וברישום המתוכנן למסחר בנאסד"ק; המניה מזנקת ב-35%

אביחי טדסה | (5)

חברת אקוואריוס מנועים אקוואריוס מנוע 2.33%   הכריזה על חתימת שני הסכמי השקעה משמעותיים עם המשקיעים אליאל שליידר ואלכסנדר צ'רנילובסקי, בסכום כולל של 10 מיליון דולר. ההשקעות כוללות הקצאת מניות רגילות וכתבי אופציה, ומותנות באישורים רגולטוריים ואסיפת בעלי מניות. 


שליידר ישקיע 8 מיליון דולר בשני שלבים: 3 מיליון דולר בשלב הראשון בתמורה ל-4.34 מיליון מניות ו-2.17 מיליון כתבי אופציה, ולאחר מכן, 5 מיליון דולר נוספים בתמורה ל-5.17 מיליון מניות נוספות ו-2.58 מיליון כתבי אופציה. מניותיו צפויות להוות כ-19.61% מהון המניות של החברה לאחר ההשקעה (22.55% בדילול מלא). 


צ'רנילובסקי, שכבר מחזיק ב-20.07% ממניות החברה, ישקיע 2 מיליון דולר נוספים בתמורה ל-2.9 מיליון מניות רגילות ו-1.44 מיליון כתבי אופציה. ההשקעה תחזק את החזקותיו לכ-20.91% מהחברה (23.62% בדילול מלא).


בדרך לנאסד"ק


החברה מתכננת לרשום את מניותיה למסחר בבורסת נאסד"ק בתוך 12 חודשים, במהלך שנועד להרחיב את חשיפתה לשווקים הגלובליים. כחלק מהתהליך, החברה התחייבה לפעול לאישור ההשקעות באסיפת בעלי מניות ולקבלת אישור הבורסה בתל אביב. בנוסף, החברה נמצאת במשאים ומתנים להשקעות נוספות שיכולות לתמוך בצמיחתה העתידית.


אף על פי שעדיין לא ברור מה יהיה השווי שבו אקוואריוס תנסה להירשם למסחר בנאסד"ק, ברור כי החברה נמצאת במצב פיננסי מאתגר ונזקקת למימון נוסף. נכון למחצית הראשונה של השנה, החברה שרפה 5.5 מיליון שקל ממזומניה, מה שמביא את קצב שריפת המזומנים השנתי ל-11 מיליון שקל, בעוד שבקופתה נותרו 10 מיליון שקל בלבד. אקוואריוס, שהוקמה ב-2014 על ידי גל פרידמן (יו"ר לשעבר), אריאל גורפונג (מנכ"ל), ושאול יעקובי (סמנכ"ל הטכנולוגיות), מפתחת מנוע קומפקטי לייצור חשמל במשקל של כ-10 קילוגרם. המנוע, שפועל על בסיס מנגנון בערה פנימית, מתאפיין בנצילות מכנית גבוהה המאפשרת פליטה מופחתת של מזהמים. החברה ממקדת את פעילותה בשני תחומים עיקריים: טלקום ורכבים חשמליים.


לאחרונה הודיעה החברה על מינויו של גל פרידמן למנכ"ל, מי ששימש בעבר כיו"ר החברה ועזב אותה לפני כשנה וחצי בעקבות חילוקי דעות, לאחר שלא הצליח להוביל למימוש הפוטנציאל שלה. בעקבות עזיבתו של המנכ"ל אריאל גורפונג, הוחלט להחזיר את פרידמן לתפקיד המוביל. המינוי נראה כהחלטה הגיונית בהתחשב בכך שפרידמן, אחד ממייסדי החברה, מכיר היטב את פעילותה ולא יזדקק לזמן רב להסתגלות, עם זאת, המהלך עורר סימני שאלה, שכן פרידמן, ששימש בעבר כדמות המרכזית בחברה, לא הצליח בעבר להביא לפריצת דרך כלכלית.



שווי השוק של החברה עומד על 73 מיליון שקל, מניית החברה עלתה ב-23% מתחילת השנה, ו-4% ב-12 החודשים האחרונים. ההון העצמי של החברה מסתכם ב-41 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    איהה 19/01/2025 18:25
    הגב לתגובה זו
    טויוטה הגדולה ירדה מפיתוח מנוע דומה מזמן לו היה מנוע עובד לאורך זמן כזה שעובד ברציפות מעל שעה ההיתי נוסע עם סבתא של על גלגלים שמחוברים לאקווריוס. בקיצור סתאם זיבולים
  • 3.
    קצת מידע 19/01/2025 12:15
    הגב לתגובה זו
    החברה מחזיקה בכ44 פטנטים רשומים בארצות הברית ומחוץ לה כ43 פטנטים נוספים נמצאים בהליכי רישום. מניות החברה נסחרות בבורסה בתל אביב מאז דצמבר 2020. בין בעלי המניות באקווריוס
  • חן 21/01/2025 19:28
    הגב לתגובה זו
    שכחת לציין שאין קשר בין פטנט על תפוח לפיתוח של תפוז...וכמו שכבר כתבו לפני הפראיירים רק מתחלפים אף אחד מהחוכמולגים שהשקיע לא קיבל חוות דעת ממומחה בתחום אז שיהיה להם בהצלחה היה עדיף לקנות ביטקווין.
  • 2.
    אחד שאכפת לו 19/01/2025 11:46
    הגב לתגובה זו
    אין מוצר ואין כלוםמנוע 6 צילינדרים סטנדרטי מרכיבים שאספו אותם לכדי מצגתלא דובים ולא יער
  • 1.
    הלך הכסף דוד 19/01/2025 11:35
    הגב לתגובה זו
    מנוע של אקווריוס הוא פרמיטיבי ולא מוגן בפטנט אנשים זורקים את הכסף לפח
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?