רועי ורמוס נוקד
צילום: אתר נוקד, יוסי דור

התשואות המאכזבות של קרנות הגידור

מהם ביצועי קרנות הגידור הגדולות ומי מובילה בשנה שעברה?

רוי שיינמן | (3)
נושאים בכתבה קרנות גידור


קרנות הגידור לא מספקות את הסחורה - קרנות גידור אמורות לספק תשואה עודפת. בבדיקה של השנה החולפת ושל השלוש שנים האחרונות מקבלים את מה שקיבלנו גם בבדיקות עבר - הקרנות האלו מאכזבות.


הן מאכזבות גם ביחס לבנצ'מרק. בזמן שהמדדים בבורסה עולים ב-29%, אפשר לצפות לתשואה הרבה יותר גבוה בקרנות גידור והן מאכזבות ביחס לקרנות נאמנות מנייתיות. 


בקרנות גידור משלמים הרבה יותר עמלות וגם המס גבוה יותר ולכן כשבוחנים את כל המכלול מבינים שחוץ מתדמית, אין שם בעצם ערך מוסף אמיתי. כמו בכל תחומי ההשקעות - תמיד יהיו כאלו שנמצאים מעל הבנצ'מרק ומספקים תשואות טובות וכך זה גם בקרנות גידור, אבל באופן כללי - קרנות הגידור הן אכזבה. הן מספקות תשואה בסה"כ בינונית בדמי ניהול ועלויות הרבה יותר גבוהות. 




ביצועי קרנות הגידור הגדולות


הנה קרנות הגידור הגדולות והמובילות ב-2024 וגם הן סובלות מתשואה אנמית בשלוש השנים האחרונות. 

  • ספרה יתר: התשואה השנתית ל-2024 עמדה על 47.4%, אך התשואה המצטברת של שלוש השנים האחרונות היא 17%.

  • אלפא ערך: סיימה את השנה עם תשואה של 38.4%, כאשר במצטבר השיגה בשלוש שנים 22%.


  • נוקד לונג: תשואה שנתית של 32.7%, ומצטברת של 22% בשלוש שנים.

  • נוקד אקוויטי: תשואה שנתית של 31.2% מצטברת של 31%.

  • חצבים לונג מניות: תשואה שנתית של 28.6% ומצטברת של 31.1%.

אלו תשואות מאכזבות בהינתן הציפיות ולעומת המדדים המרכזיים. בקרנות מנייתיות בדמי ניהול נמוכים יותר אפשר להשיג יותר. נזכיר כי לקרנות גידור יש יותר דרגות חופש - הן יכולות להשקיע בשיעורים שונים מאר בקרנות נאמנות, הן לא מפוקחות ולא חלות עליהן מגבלות השקעה בנכסים בודדים וכו', כך שעקרונית יש להן יכולת בסיסית לייצר תשואה טובה יותר. בפועל זה לא קורה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    RUBI 05/01/2025 18:29
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי שם שקל אצל רועי....והמבין יבין
  • 2.
    דניאל 05/01/2025 17:27
    הגב לתגובה זו
    השקעתי בקרן כזו לפני 5 שנים ויצאתי אכזבה קשה
  • 1.
    לרון 05/01/2025 10:55
    הגב לתגובה זו
    כמו שהיו פעם קרנות אופציות רעם90 וכדו ואינן עוד ויש לכך סיבהוכמו שאנליסט או באפט לא מתקרבים לאופציות
DSIT  (אתר החברה)DSIT (אתר החברה)

חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה

רן קידר |
נושאים בכתבה IPO רפאל

חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני הכסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה. 

DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.

רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.

נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.

עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)

אקוואריוס צונחת לאחר שהכריזה על הפסקת פעילות הליבה שלה

לאחר קריסת החלום ההנדסי: אקוואריוס מחפשת עתיד חדש, בלי ליבה ועם הרבה סימני שאלה

רן קידר |
נושאים בכתבה אקוואריוס

אקוואריוס אקוואריוס מנוע. דיווחה כי בכוונתה למקד את פעילותה בתחום ההגנה והביטחון, עם דגש על פתרונות להגנה על גבולות וביטחון פנים, עבור לקוחות צבאיים ואזרחיים בארץ ובעולם. בו בזמן, החברה דיווחה על כך שתבחן אפשרות למסחר בפעילות המנועים שהיתה בליבת החברה עד כה, עם מודל תמלוגים לטווח ארוך לצד שלישי כלשהו. 

אקוואריוס, להזכירכם, בשיא גל ההנפקות של 2020-2021, כשכסף זרם לשוק והבטחות טכנולוגיות נמכרו יותר מהר מעיצוב של מצגת, הגיחה לבורסה. החברה הציגה אז חלום הנדסי: מנוע בעירה חדשני, קטן וקל, שאמור היה לשנות את הצורה שבו מופקת אנרגיה בעולם הרכב והגנרטורים. ההנפקה, שנעשתה לפי שווי של כמעט מיליארד שקל, סימנה אותה כאחת התקוות הגדולות של תקופת ה"הייפ" אבל כמו לא מעט חברות מאותה עונה, גם כאן ההבטחות נשארו בעיקר על הנייר והמהלך הנוכחי הוא המסמר האחרון בפעילות החברה כפי שפעלה עד היום. 

ההודעה מגיעה כשבועיים לאחר שמנכ"ל החברה, עמית בירק, הודיע על התפטרותו לאחר קצת פחות מחצי שנה בתפקיד. בשיחה איתנו לפני כחודשיים, אמר לנו בירק "אני שם את הרקורד שלי על השולחן". ועכשיו, לא רק שהוא עזב את החברה, אלא החברה אף מצהירה על זניחת הליבה שלה, ללא מודל עסקי מפורש ועל מעבר אסטרטגי לתחום הבטחון, בהתבסס על רכישות. ונשאלת השאלה, על בסיס איזה כספים מתכננת אקוואריוס את המהלך ומי מבעלי המניות הקיימים יגייס הון. 

צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.

בכל אופן, החדשות האחרונות מגיעות כבר תחת ניהולו של רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית. ייתכן ועברו המקצועי של בר-גיל בתעשייה האווירית הוא זה שהכתיב את המהלך הנוכחי של אקוואריוס, אבל שימו לב שגם ללא פעילות ליבה כלשהי, תנאי השכר שלו בולטים: 90,000 שקל בחודש, לפני בונוסים שנתיים של 3-6 משכורות חודשיות כלומר כ-400 אלף שקל בשנה לכל הפחות. הצלחה עסקית אכן אמורה להוביל לתגמול נאה לשכבת ההנהלה, אבל אקוואריוס היא חברה ששורפת מיליוני שקלים ברבעון, שנה אחר שנה.