רועי ורמוס נוקד
צילום: אתר נוקד, יוסי דור

התשואות המאכזבות של קרנות הגידור

מהם ביצועי קרנות הגידור הגדולות ומי מובילה בשנה שעברה?

רוי שיינמן | (3)
נושאים בכתבה קרנות גידור


קרנות הגידור לא מספקות את הסחורה - קרנות גידור אמורות לספק תשואה עודפת. בבדיקה של השנה החולפת ושל השלוש שנים האחרונות מקבלים את מה שקיבלנו גם בבדיקות עבר - הקרנות האלו מאכזבות.


הן מאכזבות גם ביחס לבנצ'מרק. בזמן שהמדדים בבורסה עולים ב-29%, אפשר לצפות לתשואה הרבה יותר גבוה בקרנות גידור והן מאכזבות ביחס לקרנות נאמנות מנייתיות. 


בקרנות גידור משלמים הרבה יותר עמלות וגם המס גבוה יותר ולכן כשבוחנים את כל המכלול מבינים שחוץ מתדמית, אין שם בעצם ערך מוסף אמיתי. כמו בכל תחומי ההשקעות - תמיד יהיו כאלו שנמצאים מעל הבנצ'מרק ומספקים תשואות טובות וכך זה גם בקרנות גידור, אבל באופן כללי - קרנות הגידור הן אכזבה. הן מספקות תשואה בסה"כ בינונית בדמי ניהול ועלויות הרבה יותר גבוהות. 




ביצועי קרנות הגידור הגדולות


הנה קרנות הגידור הגדולות והמובילות ב-2024 וגם הן סובלות מתשואה אנמית בשלוש השנים האחרונות. 

  • ספרה יתר: התשואה השנתית ל-2024 עמדה על 47.4%, אך התשואה המצטברת של שלוש השנים האחרונות היא 17%.

  • אלפא ערך: סיימה את השנה עם תשואה של 38.4%, כאשר במצטבר השיגה בשלוש שנים 22%.


  • נוקד לונג: תשואה שנתית של 32.7%, ומצטברת של 22% בשלוש שנים.

  • נוקד אקוויטי: תשואה שנתית של 31.2% מצטברת של 31%.

  • חצבים לונג מניות: תשואה שנתית של 28.6% ומצטברת של 31.1%.

אלו תשואות מאכזבות בהינתן הציפיות ולעומת המדדים המרכזיים. בקרנות מנייתיות בדמי ניהול נמוכים יותר אפשר להשיג יותר. נזכיר כי לקרנות גידור יש יותר דרגות חופש - הן יכולות להשקיע בשיעורים שונים מאר בקרנות נאמנות, הן לא מפוקחות ולא חלות עליהן מגבלות השקעה בנכסים בודדים וכו', כך שעקרונית יש להן יכולת בסיסית לייצר תשואה טובה יותר. בפועל זה לא קורה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    RUBI 05/01/2025 18:29
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי שם שקל אצל רועי....והמבין יבין
  • 2.
    דניאל 05/01/2025 17:27
    הגב לתגובה זו
    השקעתי בקרן כזו לפני 5 שנים ויצאתי אכזבה קשה
  • 1.
    לרון 05/01/2025 10:55
    הגב לתגובה זו
    כמו שהיו פעם קרנות אופציות רעם90 וכדו ואינן עוד ויש לכך סיבהוכמו שאנליסט או באפט לא מתקרבים לאופציות
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.