הורדת הריבית: האג"ח הממשלתיות מגיבות בעוצמה - עליות של סביב 0.4%
איגרות החוב השקליות הארוכות עולות בשיעור של עד 0.4%. האג"ח הארוך ביותר ממשלתי שקלי 0142 לתקופה של 28 שנים עולה ב-0.44% והתשואה אותה היא מספקת למשקיעים יורדת לרמת שפל של כל הזמנים - 4.79%. איגרת החוב לתקופה של עשר שנים (ממשלתי שקלי 0324 מוסיפה 0.43% לערכה, והתשואה השנתית אותה היא מגלמת עומדת על 3.52%.
ירידת הריבית באיגרות החוב השקליות מצמצמת עוד יותר את הפער בין תשואת האג"ח המקומית לבין המקבילה האמריקאית. אתמול ננעל המסחר באג"ח האמריקאי כאשר תשואת האג"ח עומדת על 2.75%. המשמעות היא שפרמיית הסיכון של המשקיעים בארץ מול חו"ל עומדת כעת על 0.77%.
הריבית של המשקיעים צפויה להמשיך לרדת
הסיבה המרכזית לנהירה של המשקיעים לאפיק הממשלתי היום נובעת מן העובדה כי הריבית של המשקיעים בבנקים אשר נמצאת ברמה נמוכה בלאו הכי - צפויה להמשיך ולרדת. האפיק הממשלתי מבצע התאמות מול הריבית הנהוגה במשק ורץ לקנות אג"חים.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עליות שערים נאות נרשמות גם באפיקים צמודי המדד. איגרת החוב הממשלתית הארוכה ממשלתי צמוד 0841 לתקופה של 27.5 שנים רושם עלייה של 0.3% והתשואה השנתית שדורשים המשקיעים יורדת ל-2.3% (בתוספת הצמדה למדד כמובן).
איגרת החוב הצמודה לתקופה של 10 שנים ממשלתי צמוד 0923 עולה ב-0.44% והתשואה השנתית שדורשים המשקיעים יורדת ל-1.28% (בתוספת הצמדה למדד. בדיקת פערי התשואות בין האפיק השקלי לאפיק הצמוד מצביע על כך שציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון לעשור הקרוב עומדת על 2.24%.

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
