ג'נט לואיס יילן, צפויה להיות לנגידה הראשונה של הפדרל ריזרב בתחילת 2014 וקרנית פלוג, הנגידה הראשונה של בנק ישראל, מתמנות לתפקיד כשהריביות של הבנקים המרכזיים בארה"ב ובישראל נמוכות ברמה היסטורית - דבר המציב בפניהן אתגרים רבים להנעת הכלכלות.

האם הכלכלות והאתגרים של ארה"ב בהובלת הפדרל ריזרב וישראל בהנהגת בנק ישראל דומים זה לזה?

האג'נדה הכללית של הבנקים המרכזיים, ללא ספק, מאוד דומה - להניע לצמיחה כלכלית תוך שליטה על אינפלציה, שאיפה לאבטלה נורמלית ושער חליפין שמטיב עם הכלכלה. אך כמו שאומרים בפייסבוק, ה"סטטוס" שונה.

במשק הישראלי (על פי האומדן השני למחצית הראשונה של שנת 2013) הגיע התוצר המקומי הגולמי לרמה של 3.3% בחישוב שנתי. במחצית הראשונה של שנת 2013 עמד שיעור האבטלה הממוצע על כ-6.75% ושיעור ההשתתפות עמד על כ-63.7%. כעת, שער החליפין היציג מול הדולר עומד על 3.53 שקלים - ירידה של 5.5% מתחילת השנה (כלומר, התחזקות של השקל מול הדולר).

על הנייר נראה שהמשק הישראלי במצב טוב: צמיחה טובה, אבטלה לא גבוהה. אך יחד עם זאת, המטבע חזק, וכמדינת ייצוא אנו מעוניינים במטבע חלש יותר. בנוסף, בדומה לכל משק מפותח, סקטור הנדל"ן מאוד משפיע על ה"סטטוס" הכלכלי של המדינה. מחירי הדיור עלו בצורה מהותית בשנים האחרונות, ויש הקוראים לתמחור הנדל"ן כ"בועה" כפי שניתן לראות לפי הגרף המצורף.

מאידך, נתוני המשק האמריקני מראים תמונה שונה. הערכות צמיחת המשק ל-2013 מדברים על 2.2% שנתי, שיעור אבטלה של 7.2% ושיעור השתתפות נמוך היסטורית של 63.2% (בדומה לשיעור ההשתתפות שהיה בתחילת שנות ה-80). "סטטוס" סקטור הנדל"ן, כפי שניתן לראות ממחירי הדיור ב-20 הערים הגדולות בארה"ב (מדד קייס שילר), משתפר משמעותית מתחילת השנה.

מהם הכלים העומדים לרשות הנגידות?

הנגידה יילן תהיה מעוניינת להניע את הכלכלה ולהתניע את סקטור הנדל"ן, על ידי הורדת ריבית המשכנתאות ושמירה על דולר חלש. היא יכולה להמשיך את דרכו של הנגיד בן ברננקי על ידי ריבית נמוכה של כ-0.25% והמשך תוכנית הרכישות, אשר מורידה את עקום התשואות ומשפיעה על ריביות המשכנתאות.

לפי הגרף המצורף, ניתן לראות שלאחר נתוני המאקרו האחרונים שפורסמו, והודעות הפד על כך שתוכנית העלאת הריבית וצמצום הרכישות נידחת ככל הנראה למארס 2014, עקום הציפיות של ריבית הפד, הנגזר מחוזים על הריבית, מציג ירידה בעקום מלפני חודשיים. ישנה ציפייה להעלאת ריבית ראשונה באפריל שנה הבאה ולא בסוף שנת 2013.

מצדו השני של האוקיינוס וים התיכון, הנגידה פלוג ככל הנראה מעוניינת להמשיך את הצמיחה תוך שמירה על רמת אבטלה, צינון סקטור הנדל"ן ובלימת התחזקות השקל מול הדולר על מנת לא לפגוע ביצואנים. שימוש בכלי הריבית על ידי הורדתו, אמור להחליש את המטבע, לעלות את כדאיות לקיחת משכנתא ולתמוך בהמשך עליית מחירי הנדל"ן. אנו מעריכים כי כלי הריבית מיצה את עצמו. סביר יותר שבעתיד נראה העלאות ריבית מאשר הורדות ריבית, כיוון שכלי הריבית הוכח כפחות יעיל בעניין השפעה על שער החליפין. ייתכן ויהיה צורך בשימוש בכלים נוספים, דוגמת תוכנית רכישת מט"ח עליה הכריז בעבר בנק ישראל (הגדלת תקציב רכישת המט"ח ל-3.5 מיליארד שקלים ב-2014 מ-2 מיליארד שקלים בשנה הנוכחית). בנוסף, לעניות דעתנו ייתכן שיהיה צורך בכלים מכיוונם של הממשלה ומשרד האוצר על מנת לוודא השפעה חזקה יותר.

כל אלו מביאים לכך שבעקבות המשך תוכנית הרכישות עד לתחילת שנה הבאה והמשך נהירת הציבור למניות, אפיק זה ימשיך לממש את הפוטנציאל הגלום בו. באפיק הממשלתי חשוב להחזיק נתח נכבד באג"ח שקליות בריבית משתנה.