הסודות שמאחורי הנפקות החוב של חברות נדל"ן יזמיות

אלכס לוין, מנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, מתייחס לחשיבות תנאי איגרת החוב הכתובים בשטר הנאמנות בדגש על אלה בהן הסיכון סיכוי גבוה יותר
אלכס לוין | (6)

שוק הנדל"ן למגורים נמצא כבר תקופה ארוכה בעליות הנתמכות בריבית נמוכה, היצע נמוך של דירות למגורים, התחלות בניה נמוכות וביקוש שהולך וגדל. בכדי ליהנות מהשקעה בחברות היזמיות המבצעות את הפרויקטים הקיימים, נדרשת הבחנה בין אלטרנטיבות שונות להשקעה, בפרט כאשר האג"ח הקונצרניות נסחרות במרווחים פחות גבוהים מבעבר.

רבים מהפרויקטים היזמיים בארץ מבוצעים על ידי חברות יזמיות המדורגות בדירוגים נמוכים ואף כאלו שלא מדורגות כלל. היות ומרבית ההנפקות בענף בשנים האחרונות מלוות בבטוחות, שימת דגש על איכות הבטוחה הינה נדבך חשוב בקבלת החלטת ההשקעה..

טרם רכישת איגרת חוב בענף זה, ישנה חשיבות רבה לבחינת מספר פרמטרים בנוגע לאיכות הבטוחה, וזאת בנוסף לבחינת איתנותה הפיננסית של החברה.

1. מיקום הבטוחה - האם הבטוחה נמצאת באזור ביקוש, לדוגמא, עודפים על פרויקט בראשון לציון, או שמא מדובר בפרויקט יזמי ברומניה?

2. באיזה שלב נמצא הפרויקט המשמש לבטוחה - האם מדובר בקרקע שטרם קיבלה היתרי בניה ו/או החלו לשווקה או שמא רוב הפרויקט נמכר ונמצא בשלבי אכלוס מתקדמים?

3. יחס VALUE TO LOAN בין שווי הבטוחה ליתרת הע.נ. של האג"ח - ככל שיחס ה-VTL גבוה יותר כך האג"ח אטרקטיבית יותר, או במילים אחרות, שווי הבטוחה גבוה משווי החוב.

נוסף על כך, פעמים רבות בשטר הנאמנות של איגרת החוב מסתתרת, "באותיות הקטנות", האפשרות להחליף את הבטוחה בכל עת ללא שיקול דעת המחזיקים. גם לכך יש התניות מסוימות, אך בשורה התחתונה, ייתכן כי החברה תצליח להחליף בטוחה טובה, כגון פרויקטים יזמיים בשלים הכוללים עודפים הצפויים להשתחרר בקרוב בפרויקט יזמי "על הנייר" באזור פחות מבוקש. במצב זה, מחזיק האיגרת עלול למצוא את עצמו לפתע עם בטוחה הרבה פחות טובה שתפגע באטרקטיביות האיגרת.

מממצאי הטבלה עולה כי לא פעם איגרות חוב של חברות ממונפות, נסחרות במרווחים נמוכים יותר. זאת הודות לבטוחה שמקבל המשקיע בקניית האיגרת. בנוסף, השפעת הדירוג על החברה לא בהכרח מצביעה על המרווח בו אגרותיה יסחרו ביחס לקבוצת ההשוואה, אלא על יחסי המינוף, נזילותה, יחסי כיסוי החוב והבטוחה אותה יקבל המשקיע ברכישת האיגרת.

שתי דוגמאות בולטות לעין הינן מצלאוי 3 וצרפתי 7, שלכאורה מדורגות בדירוג זהה. אולם הסדרה של צרפתי נסחרת במרווח נמוך בהרבה מזאת של מצלאוי וזאת למרות שיעורי מינוף גבוהים יותר. את הסיבה ניתן לזקוף הן לבטוחה והן לגמישות הפיננסית.

דוגמא נוספת הינה הסדרות של חנן מור 4 ואלמוגים 2, בהן ניתן לכאורה להחליף את הבטוחה אל מול הסדרה של בית יאיר 11 הנסחרת במרווח נמוך יותר, עקב בטוחה איכותית שלא ניתנת להחלפה.

לסיכום, להערכתנו תנאי הרקע ממשיכים לתמוך בהשקעה באג"ח קונצרניות. בנק ישראל סימן את התחתית בגובה הריבית, איכות ההנפקות השתפרה ואין פלא שביטחון המשקיעים עלה. יחד עם זאת, אווירה טובה אינה תחליף לבדיקה כלכלית מעמיקה טרם רכישת אג"ח קונצרניות. בחינה מדוקדקת ומקצועית של תנאי האיגרת הכתובים בשטר הנאמנות חשובה, בדגש כשאנו עוסקים באיגרות חוב בהן יחס הסיכון סיכוי גבוה יותר.

מר אלכס לוין הינו מנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    גיא 05/10/2013 21:47
    הגב לתגובה זו
    ....כי הם משווקים את עצמם כ״מומחים בעולם האג״ח״ ולא רוצים לכרות את הענף שהם יושבים עליו.
  • 5.
    העוקץ הבא של שוק ההון בחסות הרגולטור (ל"ת)
    אין אכיפה ברגולציה 02/10/2013 23:10
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    נותן ערך מוסף - כל הכבוד (ל"ת)
    חנן לא מור 02/10/2013 16:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תמיד נותן ערך מוסף- כל הכבוד (ל"ת)
    חנן לא מור 02/10/2013 16:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 02/10/2013 14:33
    הגב לתגובה זו
    תמיד מעניין ומרחיב דעת. תודה
  • 1.
    עוד כתבה מעולה , יישר כוח (ל"ת)
    פרקוקס 02/10/2013 13:09
    הגב לתגובה זו
אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.

אגח
צילום: ביזפורטל

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?

באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה

צלי אהרון |

אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם  נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות. 

תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.

נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%. 

כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%. 


כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?


מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.