עומרי שומר
צילום: Itai Schremer
טור

איך זוכים בקאן הבא? התשובה אולי נמצאת בכלל ברחוב

הרחוב הוא המיצג הטוב ביותר למציאות שאפשר למצוא כיום, אומר איש קריאייטיב והצלם עומרי שומר, בטור מיוחד על ניסיון הפיצוח המושלם לקריאייטיב טוב
עומרי שומר | (3)
נושאים בכתבה עומרי שומר

צילום רחוב הוא ידידו הטוב ביותר של איש הקריאייטיב. אכן משפט מוזר. לכאורה ישנו קשר קלוש בין 2 הדברים, אם בכלל. מה לאיש היושב במשרד הממוזג, ולרחוב הישראלי החם? הרי לא קורה שם כלום, האם זה לא בזבוז זמן יקר? איך בסופו של דבר הכל מתחבר לעבודת קריאייטיב מדהימה אחת?

אנא הישארו איתי, כי בדקות הבאות אני הולך להלחים כמה תחומי חיים ולדבר בעיקר על המשאב הנדיר ביותר בחיי איש הקריאייטיב, ההשראה. כדי למצוא אותה אנחנו הופכים כל אבן בניסיון להביא מציאות אחרת, אלטרנטיבית, מקבילה לזאת הקיימת. תהליך החיפוש סיזיפי, ארוך ובלתי נמנע. אנו, כאנשי קריאייטיב רגילים לומר שאין שני למסע החיפוש עבור הפיצוח המושלם, לפעמים אפילו מתרברבים בכך ליד אלו שאינם עובדים בתחום, ברגע שהצלחנו להביא פתרון ראוי לבריף כזה או אחר.

אבל זאת גם הבעיה, מכיוון שכשההשראה אוזלת בשעות הקטנות של הלילה, נדמה שאין תהליך מחשבתי מפותח ומתוחכם מספיק כמו טכניקות הקריאייטיב המוכרות, שיכול לעזור לאספקת ההשראה הזו ואז נדמה שהיקום קורס לתוך עצמו.

תנו לי לחדש לכם, אם קצת קשה צאו לרחוב וצלמו. למה? כי הרחוב הוא המיצג הטוב ביותר למציאות שאפשר למצוא כיום, פלטפורמה של כאוס וקצב מהיר שמאלצת את מי שמחפש בה משהו אחר לשמור על דינאמיות, פיזית וקוגניטיבית. רובנו מוצאים ברחוב צינור, מעבר מנקודה אחת לשנייה, מעטים רואים בו כר להזדמנויות. אימון לאונה.

מכאן לקאן, המרחק, תאמינו או לא, יכול להתקצר מעט. כל טכניקה מוכרת מצויה ברחוב, צריך רק להביט: הגזמה, החסרה, הגברה, חיבור אלמנטים זרים יחדיו, פאנץ' או טוויסט בעלילה, הומור, תחכום, פשטות ועוד. אפילו רעיונות של 'וואט דה פאק' תוכלו למצוא כאן.

אני לא אומר שכל הנקודות משיקות בין צילום רחוב לקריאייטיב. כמובן שישנם פערים, אבל זו התחלה של מסע מחשבתי לאובד העצות שמספק יסודות בריאים לקמפיין מסקרן. 2 הפריימים שלפניכם אינם קופי פייסט אלא יותר סוג של רעיון שיכול בהחלט לחמם את גלגלי השיניים לפני שנכנסים למשרד. אני לא מזלזל חס ושלום בקמפיין החכם של חברת משחת הנעליים קיווי שגרף אריה מוזהב בקאן, שוב, רק מציין שההשראה נמצאת ברחוב, מחכה שיאספו אותה.  

כמעט בכל שבוע אני מוצא את עצמי ברחוב חמוש במצלמה, הצעדה הבלתי מוסברת אחר משהו שעדיין לא ברור נגמרת לפעמים במפח נפש, הניסיון להביא שוב ושוב סיפור מנצח לא תמיד מסתיים כשידי על העליונה. הסיפור בתמונה, בדומה לקונספט של הקמפיין חייב להיות מדויק ומהודק. בצילום רחוב לפעמים הוא מגולם בתזמון נכון. 

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

חיבור האלמנטים שלא קשורים זה לזה מביא ליצירת סיפור חדש תוך מציאות קיימת, ללא בימוי. לא פעם עצרו אותי בהרצאה שהעברתי ושאלו אותי איך אפשר לייצר סיפור חדש כשלא משנים את הסביבה שלנו. אני עונה, "זה ממש כמו לזכות באריה מוזהב בקאן כשעל השולחן מונח בריף למודעת הארד סייל, שלנו. צריך לחפש". 

לדוגמא, סיפור האהבה החדש, שנוצר לצורך העניין מחיבור של אלמנטים ארעיים כמו רוכב אופניים ופוסטר יכול להוות הרמה להנחתה לרעיון ויזואלי. 

לסיכום, צילום הרחוב קרוב מתמיד והוא נגיש כמעט לכולם. צאו לצלם, זה יכול לקרות בהליכה עד תחנת האוטובוס בבוקר או בהמתנה לרכבת, אפילו עם הסמארטפון. אחכ חזרו למשרד ובדקו האם אתם זקוקים לזמן על מנת לחשוב על רעיונות חדשים או האם אתם כבר בתהליך חשיבתי כתוצאה מחיפוש מדוקדק ברחוב אחר פרטים שאט אט מתחברים לתמונה.  

הנאה מהתהליך היא תנאי הכרחי להצלחתו כמובן, אם הוא נטע בכם רעיונות חדשים כדאי שתתחילו לשנן, "צילום הרחוב הוא ידידו הטוב של איש הקריאייטיב". 

עומרי שומר הוא איש קריאייטיב וצלם מקצועי, זוכה פסטיבל לונדון לצילום, צלם המגזין הבינ"ל LENS MAGAZINE, מרצה בתרצה גרנות ACC בחברות וארגונים על חשיבה קריאטיבית דרך צילום רחוב. 

והנה עוד כמה תמונות לסוף השבוע

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צלם רחוב?! אחיינית שלי מצלמת יותר טוב ממנו (ל"ת)
    שומר האמיתי 28/07/2017 23:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טור מעניין שיוצא מהקופסה (ל"ת)
    גלעד 27/07/2017 17:34
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אחת שיודעת 27/07/2017 14:59
    הגב לתגובה זו
    מעורר השראה
קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)

ממיליונר גדול להומלס - איך איבד קווין ספייסי 70 מיליון דולר

בגיל 66 ואחרי קריירה מפוארת, השחקן שזכה ב-2 פרסי אוסקר וכיכב בסדרת בית הקלפים לצד סדרות וסרטים רבים, נותר כמעט חסר כל; הוא נלחם משפטית בטענות כי ביצע עבירות מין בקטנים, הגיע לפשרות מבלי להודות, והפסיד את התדמית ואת הכסף וגם - כמה מרוויחים שחקני אוסקר?

רן קידר |

קווין ספייסי, השחקן זוכה שני פרסי האוסקר, חשף בריאיון לטלגרף כי הוא חי כיום ללא מגורים קבועים, נודד בין מלונות לדירות Airbnb בעקבות הוצאות משפטיות אדירות שהצטברו מאז 2017. "אני הולך לאן שיש עבודה. אין לי ממש בית", אמר ספייסי והוסיף כי "העלויות בשבע השנים האחרונות היו אסטרונומיות. כמעט ולא נכנס כסף, והכול יצא". הדברים נאמרו במקביל להופעתו בתל אביב בשבוע שעבר.

ספייסי, בן 66, בנה קריירה מזהירה שהחלה בשנות ה-80.ההכנסות העיקריות הגיעו משכר בסרטים, סדרות טלוויזיה והפקות שונות. בשיא הקריירה שלו, סביב 2017, ההון הנקי של ספייסי הוערך ב-70 מיליון דולר. חלק ניכר מהסכום נבע מהופעות בסרטים מצליחים, אך המקור המשמעותי ביותר היה הסדרה "בית הקלפים" של נטפליקס. הסדרה, ששודרה בין 2013 ל-2018, הניבה לספייסי 500 אלף דולר לפרק, מה שהצטבר לכ-50 מיליון דולר נטו עם בונוסים כמפיק. נטפליקס השקיעה בסדרה תקציב של מאות מיליונים, כאשר חלקו הגדול הופנה לשכר השחקנים הבכירים. ההצלחה של "בית הקלפים" גם חיזקה את מעמדו כשחקן מוביל, מה שהוביל לחוזים נוספים גדולים בתעשייה.

לפני "בית הקלפים", ספייסי גרף סכומים משמעותיים מסרטים קלאסיים. בסרט "החשוד המיידי" מ-1995, שבו זכה באוסקר הראשון שלו כשחקן משנה, השכר שלו לא פורסם רשמית, אך ההערכה היא שקיבל כ-1-2 מיליון דולר, בהתחשב בתקציב הסרט של 6 מיליון דולר והצלחתו הקופתית של 23 מיליון דולר. הסרט, שהפך אותו לכוכב בינלאומי, פתח בפניו דלתות לחוזים נוספים. על האוסקר השני שלו, עבור "אמריקן ביוטי" מ-1999, השכר עמד על כ-4 מיליון דולר, והסרט גרף 356 מיליון דולר בקופות בעולם, מה שהגדיל משמעותית את ערכו בשוק. 

כמה מרוויח שחקן אוסקר בסרט?

סרטים נוספים תרמו להונו: "שבעה חטאים" מ-1995: כ-2.5 מיליון דולר; "המתווך" מ-1998, כ-5 מיליון דולר. בסך הכול, ההכנסות מסרטים בין 1995 ל-2010 הגיעו לכ-50 מיליון דולר, לפני ניכויי מסים והוצאות הפקה. ספייסי השתתף גם בסרטים כמו "אינטליגנציה מלאכותית" מ-2001, ששילם לו כ-3 מיליון דולר, ו"סופרמן חוזר" מ-2006, עם שכר של כ-10 מיליון דולר, כולל אחוזים מהרווחים. הסרט האחרון גרף 391 מיליון דולר בקופות, אך ההפקה הייתה יקרה במיוחד, מה שהשפיע על הרווחים הנקיים.

מעבר לשכר ישיר, ספייסי הרוויח מפרסומות, חוזי ייעוץ והפקות עצמאיות. הוא הקים חברת הפקה בשנות ה-90, "טריגר סטריט פרודקשנס", שייצרה סרטים מצליחים כמו "21" מ-2008, שגרף 183 מיליון דולר בקופות. ההערכה היא שהחברה הניבה לו 10-15 מיליון דולר. בנוסף, חוזים עם מותגי ענק כמו אמריקן אקספרס וסוני תרמו כ-5 מיליון דולר בשנה בתקופת השיא. 

אלמוג בוקר
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?

הכתב הדהים כאשר הודיע על עזיבה לערוץ המתחרה, שם מרוויחים הטאלנטים בין 1.5-2 מיליון שקל בשנה. ההערכה היא ששכרו של אלמוג, שיחליף את תמיר סטיינמן, יהיה נמוך יותר; וגם - כמה מרוויח עמית סגל בשנה?
איציק יצחקי |
העיתונאי אלמוג בוקר הפך לאחד הפרצופים המוכרים בחדשות 13 גם בזכות הסיקור הצמוד ביום שפרצה המלחמה. הפופולריות שלו גברה בהדרגה בתשעת החודשים מא המלחמה והוא ממנף את זה לשדרוג בשכר. אלמוג יעבור למתחרה - חדשות 12, שהיא סוג של מונופול בשוק - מונופול שמפחדים לגעת בו מכיוון שזו תקשורת וחדשות עם פרשנים ועיתונאים חזקים והחיצים יופנו כלפי הרגולטור שיעיז להגיד שמדובר במונופול או שינסה ליצור תחרות הוגנת. חדשות 12 שייכת לקשת שהיא עצמה גם סוג של מונופול, שמחזיקה גם באתר מאקו ואתר N12. קשת נהנית מהקריסה של רשת ובמיוחד חדשות 13, כשבשוק אומרים כבר מעל לשנה שקשת היא זו שמחזיקה את רשת. היא לא מקבלת חלק מהמפרסמים כדי שיעברו לרשת, כדי ליצור מצב שיש תחרות.

קשת היא מונופול

בפועל, ההכנסות של קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה בישראל ובנק מזרחי טפחות, גדולות פי 4-5 לפחות מרשת וגדולות מכל ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה גם יחד. העוצמה והכוח נובעים גם מערוץ חדשות חזק וגם מרצועות הבידור הטובות של קשת לעומת המתחרים. ערוץ 13 (רשת) סובל פעמיים - גם מהתחזקות ערוץ 14 שנתפס כאתר הימני היחיד וגם מזה שהוא נחשב "אותו הדבר" וסוג של ניסיון העתקה לא מוצלח של קשת. במקביל למינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13 העיתונאים חששו משינוי הקו המערכתי של החדשות שנתפס בדומה לחדשות 12 כאנטי ביבי עם אג'נדה של שמאל-מרכז. במקביל הועזב רביב דרוקר והחלו עזיבות. ספי עובדיה עזב, וכעת אלמוג בוקר. ספי עובדיה עזב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, גם היא מבית קשת. ההערכות בשוק מדברות על עלות שכר של בין 700 ל-800 אלף שקל לשנה לעובדיה. המעבר של עובדיה הוא עוד נקודה של כוח עבור ערוץ 12. הוא מתחיל להעביר לשורותיו טאלנטים ונראה כי הוא לא מפספס הזדמנויות. כעת, מעניין יהיה לראות האם ערוץ 13 יגיב - וכיצד ומה תהיה ההשפעה של שוק ההעברות החדש בתקשורת על ערוץ 14 (לאחרונה, אחרי שהכריז על מעבר לערוץ 13, ערוץ 14 סיכם על הישארותו של שרון גל).

בוקר, כתב הדרום של הערוץ, שנחשב לעיתונאי מוערך, אמור להחליף את תמיר סטיינמן שעזב לאחרונה את תפקידו. ההערכות הן ששכרו ינוע בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשנה.

עמית סגל  מעל 3 מיליון שקל בשנה; יונית לוי כ-2 מיליון שקל

הטאלנטים בחדשות 12 מרוויחים נהדר. על פי ההערכות שכרם מבטא עלות מעביד של בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה. כך מרוויחה גם יונית לוי, וכמוה דני קושמרו, אמנון אברמוביץ', עמית סגל ועוד. סגל נחשב לעיתונאי המרוויח בישראל, כשההערכות מדברות על הכנסות של  מעל 3 מיליון שקל בשנה, כשבתוכן גם הכנסות מהספר המצליח וסדרת ההרצאות שהוא מעביר וכן כתיבת טור בידיעות אחרונות.  
 אלמוג בוקר - שכר של כמיליון שקל 
בפוסט שפרסם ברשתות החברתיות כתב בוקר: "אני יוצא לדרך חדשה. אני יוצא לדרך חדשה אבל בוחר להמשיך באותה נקודה במפה. העוטף. הדרום. זה הבית שלי. ובימים אלה כשאנחנו נלחמים על קיומנו, אין מבחינתי תפקיד חשוב יותר מלהיות הקול של התושבים. בעוטף. בדרום. אחרי 17 שנים אני עוזב את חדשות 13 ועובר לשמש ככתב וכפרשן הדרום של חדשות 12 ופרשן אולפן שישי. קשה לעזוב מקום שגדלת וצמחת בו". הוא מציין כי "הקלישאה אומרת שמקום עבודה הוא בית, אבל בשנה האחרונה כשאיבדתי את הבית האמיתי שלי, הפיזי שלי, – חדשות 13 היתה עבורי עוגן. חדשות 13 עכשיו ובעבר חדשות 10 היו בשבילי כמו משפחה. וזה קשה לעזוב. תמיד, בטח בימים אלה. זאת הייתה החלטה קשה, אולי הקשה ביותר שקיבלתי בחיי המקצועיים, אבל החלטתי שהגיע הזמן ללכת לאתגר חדש, כזה שיאפשר לי לעלות עוד מדרגה בהגשמה העצמית ובפעילות להצבת הדרום בצמרת סדר היום הציבורי, גם בימים שאינם מלחמה. כשכל החטופות והחטופים יחזרו הביתה". לסיום כתב כי "אני רוצה לבקש סליחה וגם לומר תודה.  סליחה מהחברים שאני כל כך אוהב ונמצאים בימים אלה במאבק חשוב מאוד. סליחה שאני עוזב. סליחה שאני עוזב עכשיו. אני נפרד מנבחרת של עיתונאים משובחים שהיו לי הכבוד והזכות לעבוד לצידם. אחרי אינספור מאבקים שעברנו יחד, במאבק הזה, החשוב מכולם, אני עדיין איתכם, גם אם מבחוץ. תודה שעמדתם מאחורי גם כשטעיתי, שהייתם שם בשבילי בכל הסלמה בעוטף, ובעיקר על כך שתמיד נתתם לי את המקום להגשים את הייעוד שלי, את הסיבה שבחרתי במקצוע החשוב הזה, להיות שליח של האזור הכי חשוב (מבחינתי) ויחד, לא פעם הצבנו את הדרום בכלל ואת העוטף בפרט בצמרת סדר היום. תודה על כך שאפשרתם לי לצעוק את שעל ליבם של תושבי העוטף היקרים לליבי. לליבנו. תודה וסליחה".