לא פחות מ-3,443 תלונות התקבלו בשנת 2013 אצל נציב הקבילות ברשות השידור, גידול של יותר מ-500 תלונות ביחס לשנת 2012 - כך עולה מדוח הנציב שמפורסם היום (יום א'). על פי הדוח, 832 תלונות היו בענייני תוכן ו 2,611 תלונות בענייני אגרה. 32% מהתלונות נמצאו מוצדקות או מצודקות בחלקן. אם בשנת 2010 התקבלו 1,844 תלונות, ב-2012 מספר התלונות זינק ל-2,944, ובשנה החולפת - 3,443, גידול של 17% ביחס לשנה שלפני כן. דווקא בנושא של חוסר איזון, מספר התלונות ירד ל-123, מול 161 ב-2012 ו-288 ב-2011. גם בתחום הבע הדעה האישית, נחתכו מספר התלונות ב-50%, מ-64 ב-2012 ל-32 ב-2013. הצופים והמאזינים התלוננו על פרסומות וקדימונים - שם חל זינוק של כמעט 50% בתוך שנה ל-69 בשנה החולפת. התחום בו חל הזינוק המשמעותי ביותר, הוא האגרה - מ-905 בשנת 2010, ל-1,511 בשנה לאחר מכן, 1,761 בשנת 2012 ו-2,611 בשנה החולפת - גידול של 288% ב-3 שנים, ו-48% בשנה. בראש השנה נשלחו על ידי אגף הגבייה 470 אלף מכתבי גישוש תחת הכותרת "מבצע לשנה החדשה". על פי נציב תלונות הציבור, מכתבים אלו גרמו לזעם רק ולגל של 1,045 תלונות שנספרו אך לא נקלטו כתלונות שיש להכריע בהן. הנתון בטבלה אינו כולל תלונות אלה. לדברי הנציב דדי מרקוביץ', הסיבה לגידול בנגישות נעוצה בין היתר בגידול באפשרויות להגיש תלונות ומשובים באינטרנט ובפייסבוק, מודעות גדולה יותר של הציבור, שקשורה לדבריו גם למחאה החברתית של 2011, והגידול המאסיבי בתחושת המיאוס מתשלום אגרת הטלוויזיה. מרקוביץ' גם מתייחס בדוח למיאוס של הציבור מהתנהלות הרשות: "עיצומים ושביתות עובדים הם הליכים חשובים, אבל הפגיעה בשידור ובתדמית אנושה יותר; לא ניתן להצדיק שידורים חוזרים בכמות סיטונאית בפריים טיים; יש תכניות איכותיות שנעלמות אי שם בשבתות, בשעות הצהריים המנומנמות - וחבל; פגיעה תדירה בלוח השידורים ללא הצדקה אמיתית וללא פרסום, פוגעת בראש ובראשונה בצופים - אלה שעדיין נאמנים לערוץ 1; '30 שקל בשעה', 'אחוזת דאונטון', 'רואים עולם', 'בואו לאכול איתי', 'שומרי הסף', רצועת תעודה יוקרתית וכדורגל זה יפה, אבל לא מספיק; 100 אלף שקלים הם סכום זניח כדי להנגיש את שידורי החדשות גם למאות אלפי האזרחים בישראל לקויי הראייה; אין הצדקה למדיניות הברוטאלית של גביית האגרה; רדיו קול ישראל על שלל הגיוון שבתחנותיו, עדיין מוביל אבל הירידה החלה; רשת ב' מאבדת מיוקרתה; ברשת ג' ניכר שאין מנהל לתחנה; צלילים צורמים מגיעים גם מכיוונה של קול המוזיקה; הפרסום ברדיו אולי עובד, אבל כנראה שיש גבול לדקות המרובות מדי שהאוזן מסוגלת לשמוע; מדובר בכסף ציבורי וככה אי אפשר להמשיך; לא לעולם חוסן, וזוהי רשימה חלקית". על מה התלוננו? ג. יפית, ג'ודי שלום ניר מוזס והשטחים מגוון התלונות היה עצום. "שמנו לב כי בדיווח מזג האוויר במשדרי החדשות של רשת ב', בעת פירוט הערים השונות, אין שום ייצוג ליהודה ושומרון", קבלה מתלוננת בפני נציב הקבילות. התלונה נמצאה לא מוצדקת. הופעתה של אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, עם לבוש חשוף במקצת, העסיק את כלי התקשורת ערב הבחירות לכנסת בתחילת 2013. יום לאחר הפרסומים השונים, הוזמנה לתכנית 'ערב טוב' ישראל הפרסומאית יפית גרינברג, שהוגדרה כחברתה של נתניהו, כדי לדבר בשבחה של אשת ראש הממשלה. "הראיון היה בהול, קטע את תחזית מזג האוויר, והמתלוננים תמהו האם האייטם היה מקצועי, האם היה בעל ערך חדשותי והאם הופעל לחץ על גורמים פוליטיים או אחרים מחוץ לרשות כדי לקיים את הראיון", נכתב בדוח. ואכן, הנציב מצא כי התלונה הייתה מוצדקת: "אם הביקורת (על לבושה של שרה נתניהו, א"כ) לא נשמעה מעל מסך ערוץ 1, אין סיבה אמיתית - לא מקצועית ולא אתית - להציף מחדש את הסוגיה. גם העובדה שהיו כאלה שדיברו בשבחה של אשת ראש הממשלה בערוצים המסחריים הייתה נכונה ומאוזנת בערוצים אלה. ברשות השידור לא היה צורך באיזון הקדוש, שכן הביקורת על גברת נתניהו, כאמור, כלל לא שודרה בו". 2 תלונות שהתבררו כמוצדקת נוגעות בהתנהלותו של ד"ר יצחק נוי, שבתכנית 'שבת עולמית' ששודרה ב-23 בנובמבר ברשת ב', השתלח בשרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, על רקע הופעתה החיצונית ובגדיה. "קתרין אשטון, שהיא נאמר שרת החוץ של כל האיחוד האירופי, האישה המכוערת בבגדים המוזרים... היא באמת מכוערת, היא גם קצת מכוערת בנשמה. מה, אסור להגיד את האמת?", אמר ד"ר נוי למיקרופון. "ד"ר נוי חרג מן הכללים המקובלים, והתבטאותו נגד אשטון הייתה סקסיסטית, מכוערת, מיותרת ומביישת, וככזאת - אינה הולמת שידור ציבורי אחראי והגון", כתב מרקוביץ', "הנציב דרש את התנצלותו של ד"ר נוי בשידור, וכך היה. ההתנצלות שודרה". מגישה תכנית אישית - והשתלחה בשופט מאזין לתכניתה של ג'ודי שלום ניר מוזס ברשת ב' קבל כי באחת התכניות היא "השתלחה, הסיתה נגד והשמיצה את השופט דוד רוזן אשר באולמו מתנהל משפטה של שולה זקן, ללא שום בקשת תגובה מצדו או מישהו מטעמו שיגיב". לשאלת נציב הקבילות, טענה שלום ניר מוזס כי היא מגישה תכנית אישית והבעת דעתה בשידור היא חלק מהעניין. היא הסבירה בתשובתה אינה כתבת משפטית ולא מתיימרת להיות אובייקטיבית. התלונה נבדקה ונמצאה מוצדקת: "ג'ודי שלום ניר מוזס נסחפה בדבריה ונגררה לדברי השמצה אישיים וחסרי רסן נגד השופט ומערכת המשפט - דברים קשים שאינם עולים בקנה אחד עם שידור בכלל ועם שידור ציבורי ואחראי בפרט. היא אמרה, בין היתר, למיקרופון כי 'עם שופט כמו דוד רוזן, למה לשולה זקן בכלל להעיד'; את פסיקתו המשילה ל'כותרת שאומרת את זונה'; את ארגוני הנשים שלחה להפגין מולו: 'השופט דוד רוזן דיבר אל שולה זקן בגסות ובהשפלה. איפה ארגוני הנשים ששותקות'; היא גייסה לצדה עיתונאים עלומים: 'רוב העיתונאים חשבו כמוני ואיש לא כתב את זה'; סקרים לא מבוססים: 'הערכה לשופטים בדעת הקהל הולכת ויורדת. רואים את זה בסקרים. בגלל דברים כאלה. אני במקום נשיא בית המשפט העליון קוראת לו (לשופט) לבירור'". תלונה מעניינת נוספת נגעה לבמאי דרור מורה, ששמו הושמט מהקדימונים ומהמודעות שפורסמו לסדרת הדוקו 'שומרי הסף' ששודרה בערוץ 1 והתבססה על הסרט שלו. יריב הורוביץ, יו"ר איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל, התלונן על כך, ותלונה זו נמצאה מוצדקת: "הנציב התרשם שהשמטת הקרדיט לא נעשתה בזדון", נכתב. במהלך 2013 התקבלו 13 תלונות ועוד עשרות פניות בטלפון שנגעו לעיצומים ברדיו ובטלוויזיה. בכמה מקרים, במקום תכניות רצועת הבוקר האקטואלית של רשת ב' ('סדר יום' ו'הכול דיבורים') שודרה מוזיקה; במקרה קיצון אחד נפתחה מהדורת 'מבט' ב 11 דקות איחור. בתשובתו התנצל נציב הקבילות על העיצומים ומסר כי אינו מתערב בסכסוכי הוועדים וההנהלה.