גוד טיים בבנק: ג'ינג'י ודביר והקואוצ'ר "פליקס דל" מספקים את הסחורה
בשורה התחתונה: פרסום טוב צריך, מעבר לכל, לתת רגע של גוד טיים משובח. במקרה של מזרחי טפחות והבינלאומי מדובר בשני אתגרים: מוצר פשוט ומוצר מורכב. 2 הפרסומות מוצאות את דרכן לליבו של הצופה.
על משקל הקלישאה הידועה "חברה זה לא קיר", אנחנו מקבלים מסר פשוט וברור: "בנק זה לא קעקוע". אפשר לתקן את הטעות שעשינו בגיל 16. המסר פשוט ובנאלי. ומה שהופך אותו למעניין זו הדראמה המשעשעת בין דביר לג'ינג'י, בעידודו של הכלבלב של דביר.
מאז תחילת המהלך של מזרחי טפחות, מזה מספר שנים, המסר "להעביר את דביר" מתמודד על עליות ומורדות. הקונספט "לעבור בנק" מאתגר כי החדשנות מגיעה רק ממקום אמוציונאלי, לא ממקום של חדשנות בנקאית. לכן הוא זקוק להמון רוח גבית שלא תמיד היה כוחה במותניה. סרט ההשקה שבו כל המשפחה בוכה כי דביר מבשר לה שהוא עובר - היה סוג של רגע שיא כאשר כולנו נשמנו לרווחה וגילינו שהוא רק עובר בנק ולא עוזב את הבית. אולם שם הופקע מאיתנו גורם ההפתעה. מאז אנחנו יודעים שדביר עבר בנק.
אחרי כן פגשנו את דביר בצמתים כאלה ואחרים, לעיתים תומך את הבנקאות ההיברידית שמסמלת חדשנות בנקאית ולעיתים עסוק בלהוביל את מהפיכת המעבר מהבנק ההסטורי, בהנחה בדוקה סטטיסטית כי הבנק ההסטורי הוא אחד מהבנקים הגדולים והוותיקים, וכי הבנק ה'חדש' ראוי שיהיה מזרחי טפחות.
בסרטון הנוכחי אנחנו פוגשים שוב את האופנוע עם הסירה ואת הכלבלב הנאמן. העלילה מתחוללת על רקע כספומט של בנק דימיוני שממותג אדום כחול - רמז לשני הבנקים הגדולים בהם עשינו כולנו חשבון ראשון 'רק כי נתנו לי מתנה או כרטיס להופעה'. הסיפור משעשע. דביר חושב שג'ינג'י בא לתקן בדיוק את הטעות הזו כאשר ג'ינג'י מדבר כל הזמן על קעקוע ענק של לב ובתוכו "יעלי" שעשה בגיל 16. וכמו בסרט הראשון - אנו מגלים שמנטאלית קשה לנו לעזוב בנק כאילו שהיה קעקוע נעורים, בעוד שהמציאות מבקשת להודיע לנו שזה הרבה יותר פשוט.
הסצנה בין שני הגברים, כאשר דביר מנופף במפתח שוודי ענק ומגונן על הכלב מפני הקעקוע כדי לא 'להשחית' אותו - מעניקה כמה שניות של הומור טוב ומשאירה אותנו עם התהיה המאד רלוונטית - האם אנחנו תקועים בבנק שלנו רק כי קיבלנו בנערותנו, בבערותנו, כרטיס חינם להופעה בפסטיבל על גדות אגם שמפלסו הולך ומתרחק מאיתנו...
הבינלאומי - בחירה אסטרטגית מבריקה
בסרט של הבינלאומי האתגר הוא הפוך. מדובר במוצר מורכב להסבר שאינו פונה לכלל הציבור. רדאר השקעות. לך תסביר את זה. הדילמה של משרד הפרסום שקופה. אפשר לנסות לדמות את המוצר עצמו. למשל לספר סיפור על רדאר. לקחת ברצינות את המרכיב המתמטי של המוצר ולנסות לשבור עליו את השיניים. הבחירה האסטרטגית מבריקה. להניח למי שיש לו תיק השקעות לשער לבד מה זה רדאר השקעות ולסמוך על האינטליגנציה של הצופה, ולשחרר. כי באנו ליהנות.
- השמועות על מותו של הפיפל-מטר היו מוגזמות
- האם תוכן מקורי ואיכותי יכבוש את הפריים טיים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המהדורה המרכזית של חדשות 14 מזנקת ל-300 אלף צופים
ברגע שההחלטה לוותר על ההכרח להסביר למוות את האלגוריתם "רדאר השקעות" נפלה, השמים הם הגבול. אנחנו נחשפים לכמה שניות משובחות של "פליקס דל" הקואוצ'ר, המגולם בידי אסי כהן שבעיני הוא הג'ון קליז הישראלי.
הטקסטים ("המוח שלנו הוא שריר גמיש אחרת הוא לא היה נכנס לנו לראש") והמשחק המצויין של הקואוצ'ר המזוייף, הזחוח, שמתפקד רק מתוך חשיבות עצמית חסרת מודעות, שובים אותנו בקסמם והופכים את הבינלאומי, שוב, למותג אמיץ שמרשה לעצמו לצחוק על ענף הבנקאות וענף הפרסום ללא פחד.
אז מיעוטנו ילך לבדוק מה זה הרדאר השקעות הזה, ורובנו ניוותר בחשכה לגביו, אבל כולנו נמקם את הבינלאומי במקום מכובד שבבוא היום נרצה להיות לקוחותיו, גם אם מדובר בחשבון שהוא רק עסקי או רק שני. מאז ימי "פתחתי חשבון גם בבינלאומי הראשון" הבנק אינו מתיימר להתחרות בבנק הגדול של המאסות, אלא להיות מותג פרימיום המחובר להשקעות ("בלבד" - זוכרים?) ומתאים לחלקים נבחרים מאיתנו...
2 הפרסומות מספקות גוד טיים ומתמודדות האחת עם מסר בסיסי שיש להזרים לתוכו אנרגיה ועניין, והאחרת - עם מסר מורכב שיש לפרוק אותו ממטענו המתמטי המכביד משהו.
ועוד משהו: תחתוני דיפנד. תראו... מדובר בהברקה. הערך המרכזי סביבו סובב כל המהלך אינו אלא המבוכה. הבושה. שום דבר פונקציונאלי אינו חדש תחת השמש. נושא בריחת השתן הוא פאדיחה ידועה שהציבור מנסה להדחיק ולהתכחש לו. לי זה לא יקרה וכשזה קורה לי אסור שיידעו. בדיוק לשם כך נולד המהלך של דיפנד. לא כדי לפרסם מותג אלא כדי לפעור קטגוריה שמבקשת להצניע את קיומה.
הפתרון הפונקציונאלי של דיפנד היה קיים במוחנו בפינה חשוכה נידחת. הקמפיין הנוכחי נועד לקרב וליידד את התופעה בכך שהוא מכניס אותנו לקונפליקט בין הנטיה להרחיק מעל עצמינו את התופעה לבין ההזדהות הוותיקה שלנו עם הסלבס. אנחנו רגילים לראות את דורון ג'מצ'י, סמדר קלצ'ינסקי וחני פרי כסמלים סקסיים מצליחים. לחשוב שאולי הם סובלים בעצמם מבריחת שתן מכניס אותנו קונפליקט שבסופו נחליט אם אנחנו מוותרים על אהדתנו כלפיהם, או שנוותר על תפיסת הסנדרום כמפלצתי ומביך, ונחליט לראותו כסביר יותר ממה שחשבנו.
השימוש הקריאטיבי בהתפשטות תוך שימוש באפליקצית QR (בתחנות האוטובוס) הופכת את הקמפיין לאינטראקטיבי ואת ה"מפשיטים" לצעירים יותר בתפיסתם העצמית היות שעד לא מזמן היה השימוש ב-QR נחלתם של בני נוער בלבד. הקמפיין עלה בטלוויזיה וירד בגלל הצלחתו הרבה שחוגלה קימברלי לא הצליחה להיערך אליה מבחינת מענה לכמויות הדרישה. אפשר להגדיר את הקמפיין כמהלך מוצלח שהוציא תופעה שהיתה בארון והניח אותה על השולחן.
- 2.שי 26/11/2013 00:45הגב לתגובה זופרסום טוב צריך, מעבר לכל, לתת רגע של גוד טיים משובח. באמת?
- 1.אחד שמכיר הומור 25/11/2013 12:27הגב לתגובה זוכל הקמפיין החנפני והעילג של דביר פונה למכנה הנמוך ביותר. מזכיר את סברי מרנן. אה
מגי טביבי, מגישת חדשות 14. קרדיט: רשתות חברתיות.המהדורה המרכזית של חדשות 14 מזנקת ל-300 אלף צופים
בערב רווי חדשות, עם כמעט מיליון צופים בכל המהדורות המרכזיות, המהדורה המרכזית של ערוץ 14 הצליחה לשבור שיא והיא בדרך להדביק את הפער מהמובילה הנצחית, חדשות 12
אולי זו העובדה שערוץ 14 מזוהה עם פרשת "שדה תימן", ואולי זהו המשך של מגמת ההתחזקות של מהדורות החדשות של הערוץ, אבל כך או כך הנתונים הם נתוני שיא.
מבחינת הדירוג עצמו, המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 15% רייטינג ו-381 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 10.3% רייטינג ו-300 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שבערב כזה הצליחה לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 4.7% רייטינג ו-130 אלף צופים, ואילו גם חדשות 11, היו עם 111 אלף צופים ו-4.2% רייטינג.
פריים טיים
גם בפריים טיים הנתונים היו מעט חריגים, היות וכמות הצופים התחלקה באופן שווה יותר מאשר בדרך כלל. אמנם בראש היתה "במשמרתי שלי" עם כרמי גילון, ששודרה בקשת עם רייטינג של 10.6% ו-259 אלף צופים, אבל מבחינת רייטינג "הפטריוטים" היתה קצת מאחוריה, עם 10.5% רייטינג אבל מבחינת כמות הצופים הפטריוטים עלתה על קשת, והיתה על 311 אלף צופים. בכך, ערוץ 14 משלים מהלך מרשים ברצועות החדשות המרכזיות והפריים טיים. במקום השלישי הייתה "ווארט" של ערוץ 13, עם נתון מכובד של 7.9% רייטינג ו-213 אלף צופים וגם ריאליטי האוכל של כאן11, "בואו לאכול איתי", עמד על נתונים יפים של 7.5% רייטינג ו-178 אלף צופים.
רצועות נוספות
מבחינת שאר הרצועות, בבוקר גם נרשמה עלייה בכמות הצופים, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה בפער את הרצועה, עם 4.1% ו-106 אלף צופים, במקום
השני היתה מהדורת הבוקר של ערוץ 14 "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, עם 2.1% רייטינג ו-44 אלף צופים ואילו את הרשימה סגרה רשת עם העולם הבוקר עם 1.4% רייטינג ו-29 אלף צופים בלבד.
- השמועות על מותו של הפיפל-מטר היו מוגזמות
- האם תוכן מקורי ואיכותי יכבוש את הפריים טיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברצועה שלאחריה, המגמה המשיכה ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה ויואב לימור,
שהוביל את הרשימה, היה עם רייטינג של 3.5% ו-80 אלף צופים בלבד, אחריו במקום השני ערוץ 14 המשיך לצמצם פערים, עם "על הבוקר" עם נוי בר, עם 1.6% רייטינג ו-54 אלף צופים בלבד ואילו במקום האחרון היה "פותחים יום" של רשת, עם 1.1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.
מגי טביבי, מגישת חדשות 14. קרדיט: רשתות חברתיות.המהדורה המרכזית של חדשות 14 מזנקת ל-300 אלף צופים
בערב רווי חדשות, עם כמעט מיליון צופים בכל המהדורות המרכזיות, המהדורה המרכזית של ערוץ 14 הצליחה לשבור שיא והיא בדרך להדביק את הפער מהמובילה הנצחית, חדשות 12
אולי זו העובדה שערוץ 14 מזוהה עם פרשת "שדה תימן", ואולי זהו המשך של מגמת ההתחזקות של מהדורות החדשות של הערוץ, אבל כך או כך הנתונים הם נתוני שיא.
מבחינת הדירוג עצמו, המהדורה המרכזית של ערוץ 12, היתה אתמול על 15% רייטינג ו-381 אלף צופים, ואילו חדשות 14 היו אחריה עם 10.3% רייטינג ו-300 אלף צופים. אחריה היתה חדשות 13, שבערב כזה הצליחה לחצות את רף מאה אלף הצופים, עם 4.7% רייטינג ו-130 אלף צופים, ואילו גם חדשות 11, היו עם 111 אלף צופים ו-4.2% רייטינג.
פריים טיים
גם בפריים טיים הנתונים היו מעט חריגים, היות וכמות הצופים התחלקה באופן שווה יותר מאשר בדרך כלל. אמנם בראש היתה "במשמרתי שלי" עם כרמי גילון, ששודרה בקשת עם רייטינג של 10.6% ו-259 אלף צופים, אבל מבחינת רייטינג "הפטריוטים" היתה קצת מאחוריה, עם 10.5% רייטינג אבל מבחינת כמות הצופים הפטריוטים עלתה על קשת, והיתה על 311 אלף צופים. בכך, ערוץ 14 משלים מהלך מרשים ברצועות החדשות המרכזיות והפריים טיים. במקום השלישי הייתה "ווארט" של ערוץ 13, עם נתון מכובד של 7.9% רייטינג ו-213 אלף צופים וגם ריאליטי האוכל של כאן11, "בואו לאכול איתי", עמד על נתונים יפים של 7.5% רייטינג ו-178 אלף צופים.
רצועות נוספות
מבחינת שאר הרצועות, בבוקר גם נרשמה עלייה בכמות הצופים, כש-"חדשות הבוקר" של קשת הובילה בפער את הרצועה, עם 4.1% ו-106 אלף צופים, במקום
השני היתה מהדורת הבוקר של ערוץ 14 "ישראל הבוקר", עם עודד מנשה, עם 2.1% רייטינג ו-44 אלף צופים ואילו את הרשימה סגרה רשת עם העולם הבוקר עם 1.4% רייטינג ו-29 אלף צופים בלבד.
- השמועות על מותו של הפיפל-מטר היו מוגזמות
- האם תוכן מקורי ואיכותי יכבוש את הפריים טיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברצועה שלאחריה, המגמה המשיכה ומשדר הבוקר של קשת, עם נסלי ברדה ויואב לימור,
שהוביל את הרשימה, היה עם רייטינג של 3.5% ו-80 אלף צופים בלבד, אחריו במקום השני ערוץ 14 המשיך לצמצם פערים, עם "על הבוקר" עם נוי בר, עם 1.6% רייטינג ו-54 אלף צופים בלבד ואילו במקום האחרון היה "פותחים יום" של רשת, עם 1.1% רייטינג ו-24 אלף צופים בלבד.
