ביטוח סיעודי
צילום: Freepik

משבר הביטוח הסיעודי: רשות שוק ההון מציעה הקלה, אך הפתרון עדיין רחוק

הקלה לחברת הביטוח הראל תאפשר את פתרון הבעיה האקוטית בביטוח הסיעודי בקופות החולים כללית, אבל - אליה וקוץ בה
עמית בר | (1)

חברת הביטוח הראל, שמנהלת את הביטוח הסיעודי הקבוצתי של קופת חולים כללית, עשויה להישאר בתפקיד עוד שנתיים בלבד, זאת בעקבות הקלה משמעותית שהציעה רשות שוק ההון. המהלך נועד למנוע את קריסת הביטוח הסיעודי, המגן כיום על כ-2.6 מיליון מבוטחים.

רשות שוק ההון הודיעה כי החל מ-2027 תוגבל חובת ההמשכיות של חברות הביטוח בפוליסות הסיעוד, המכונה "סעיף החיסול העצמי" (Run Off). במצב הנוכחי, חברות הביטוח נדרשות להמשיך ולתפעל את הביטוח הסיעודי עד לחיסולו המלא – גם אם אין כסף בקופה. השינוי יאפשר לחברות לצאת מהתחום אחרי שנתיים בלבד, ובכך להפחית את הסיכון הכלכלי שלהן.

שינויים בהגדרות ובזכויות המבוטחים

בנוסף, רשות שוק ההון הכריזה על הקלות בתנאים למימוש הביטוח. כיום, מבוטח מוגדר כסיעודי אם אינו מסוגל לבצע שלוש מתוך שש פעולות יומיומיות (ADL). השינוי החדש יאפשר להכיר במבוטח כסיעודי אם אינו מסוגל לבצע שלוש פעולות בלבד, בתנאי שאחת מהן היא שליטה בסוגרים. השינוי נועד להבטיח שהביטוח הסיעודי לא יאבד את משמעותו עבור המבוטחים.

לצד זאת, הוסיפה הרשות תנאי חדש: המבוטחים יידרשו להציג אחת לשנה הוכחה על הסתייעות במטפל סיעודי, במטרה למנוע ניצול לרעה של הפוליסות.

 

הראל שוקלת את צעדיה

ההצעה החדשה של רשות שוק ההון עשויה לשנות את עמדת הראל, שהכריזה בתחילה כי אינה מעוניינת להאריך את ההסכם מול כללית. ההקלות מקלות על החשש של חברות הביטוח מפני הפסדים, ובכך עשויות לפתוח את הדלת גם לחברות אחרות להיכנס לתחום.

עם זאת, מדובר בפתרון זמני בלבד. ללא רפורמה מערכתית שתבטיח יציבות בענף, יעמדו המבוטחים בפני תרחיש שבו הביטוח הסיעודי עלול להתפוגג לחלוטין אחרי 2027.

 

שאלות ותשובות: מה המשמעות של המהלך להצלת הביטוח הסיעודי?

מהו סעיף החיסול העצמי, ולמה הוא בעייתי?

סעיף החיסול העצמי מחייב את חברות הביטוח להמשיך ולתפעל את הביטוח הסיעודי גם אם אין כספים בקופה. זה מכניס את החברות לחשש מהפסדים כבדים ולכן הרתיע אותן מלהיכנס להסכמים חדשים.

מה השינוי שמציעה רשות שוק ההון?

הרשות קובעת שהחובה תוגבל לשנתיים בלבד, ולאחר מכן תוכל חברת הביטוח לסיים את פעילותה בתחום. מדובר בניסיון להפחית את הסיכון לחברות ולשמור על יציבות.

מהן ההשלכות עבור המבוטחים?

השינויים עשויים להבטיח שביטוחים קיימים ימשיכו לתפקד בטווח הקצר, אך בטווח הארוך קיים חשש לפגיעה בזכויות המבוטחים ולקריסת הביטוח הסיעודי כולו.

איך שינוי בהגדרות הסיעוד משפיע?

השינוי יקל על מבוטחים לקבל את הקצבה, במיוחד עבור אלו עם בעיות שליטה בסוגרים, שנחשבות לאחת הפעולות הקריטיות ביותר להגדרת סיעוד.

האם המהלך יספיק להציל את הביטוח הסיעודי?

בינתיים מדובר בפתרון חלקי בלבד. כדי להבטיח את עתיד הביטוח, דרושה רפורמה רחבה יותר שתתמודד עם הבעיות המערכתיות בענף.

למה המבוטחים צריכים לשים לב כעת?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בטלתי את שלי 18/01/2025 10:23
    הגב לתגובה זו
    תוך עשר שנים של ביטוח עלותו תעלה על הסכום המקסימלי שאפשר יהיה לקבל. במקום השקעתי את הכסף בגמל להשקעה. בחישוב שמרני כדי לקבל את אותו סכום בעוד עשר שנים אני משקיע שני שליש מעלות הביטוח.
רטיבות בתקרה נזילה (רשתות)רטיבות בתקרה נזילה (רשתות)

27 אינסטלטורים כדי לתקן נזילה; ככה חברות הביטוח טרטרו את בעל הדירה

בית המשפט בהרצליה קבע: שירביט ונץ התרשלו בטיפול בנזק - "הותירו את התובע בן ערובה למחלוקות ביניהן"



רן קידר |


פסק דין תקדימי שניתן בבית משפט השלום בהרצליה חושף את הכשלים החמורים בטיפול של חברות הביטוח בנזקי מים. השופטת הבכירה הדסה אסיף קבעה כי חברת הביטוח שירביט וחברת ניהול התביעות נץ התרשלו בטיפול בנזילה בביתו של אהרון אזון, וחייבה אותן לפצותו בסכום כולל של למעלה מ-100 אלף שקל.

המקרה המדובר החל באפריל 2019, כאשר אזון הבחין בהתנפחות של קיר בחדר המזווה וסימני טפטוף מים. מה שהיה אמור להיות תיקון פשוט הפך למסע ייסורים של חמישה חודשים, במהלכם ביקרו בעלי מקצוע שונים בביתו לא פחות מ-27 פעמים, כאשר כל ביקור נמשך כשלוש שעות.

"אתר בנייה במקום בית" - התובע מתאר חודשים של טרטור

בפסק הדין מצטטת השופטת אסיף את עדותו של התובע, שתיאר כיצד "כל ביקור של בעל מקצוע פגע בשגרת המשפחה, וגרם לו לעגמת נפש ואף לאובדן שעות עבודה לא מועטות". התובע כינה את תנאי המגורים בתקופה זו כ"אתר בנייה", ותיאר את "הצורך בריקון דליי מים שנצברו במזווה במשך תקופה ממושכת, השבתת חדר האמבטיה ששירת 4 נפשות לרבות תינוקת ואשר כלל את האמבטיה היחידה בבית".

הנתון המדהים ביותר עולה מהפער הזמנים: בעוד הקריאה הראשונה לטיפול בנזילה נעשתה ב-15 באפריל 2019, רק ב-1 באוגוסט - כשלושה וחצי חודשים לאחר מכן - הוזמנה לראשונה חברת מדיטסט, המתמחה באיתור נזילות. השופטת קבעה כי "פער זמנים משמעותי זה מעיד על טיפול רשלני ומתמשך מצד הנתבעות".

אחת הטענות המרכזיות של חברת נץ הייתה שהיא שימשה רק כמתאמת בין השרברבים לבין המבוטח. אולם השופטת דחתה טענה זו נחרצות, תוך שהיא מצטטת מההסכם בין שירביט לנץ: "חברת הניהול מתחייבת שהשירותים שיינתנו על ידה לפי הסכם זה ונספחיו יהיו מהירים, יעילים ואדיבים, באיכות וברמה מקצועית גבוהה".