אסף רפפורט וויז WIZ
צילום: נתנאל טוביאס

עוד לפני וויז: זינוק של 56% בגיוסים של חברות סייבר ישראליות

למרות המלחמה הגיוסים לחברות הסייבר הישראליות נמשכו והיגעו לסכום של 3.79 מיליארד דולר; ממוצע הגיוס לעסקה בסייבר הישראלי עמד על 32.67 מיליון דולר

איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה סייבר IVC

במהלך השנה החולפת (2024) חל זינוק של 56% בגיוסי הון של חברות סייבר ישראליות, שהגיעו ל-3.79 מיליארד דולר. הנתונים, אותם מפרסמים היום סייברטק גלובל ו-IVC, מגיעים יום אחד בלבד אחרי עסקת הענק לרכישת חברת הסייבר הישראלית וויז בידי ענקית הטכנולוגיה גוגל תמורת סכום עתק של 32 מיליארד דולר.


על פי הנתונים, המתפרסמים לקראת כנס "סייברטק גלובל תל-אביב" שיערך בשבוע הבא (24-26.3), בשנת 2024 ממוצע הגיוס לעסקה בסייבר הישראלי עמד על 32.67 מיליון דולר. כאשר בוחנים את החלוקה לפי סבבי גיוס, נראה שבסבב Seed בוצעו 58 עסקאות ב-2024 – עלייה של 9.5% לעומת השנה שקדמה לה. נתון זה מעיד על גידול בכניסת חברות חדשות לתחום. בסבב הגיוסA בוצעו 23 עסקאות, מה שמהווה ירידה של כ-21% לעומת 2023. ייתכן שזהו סימן לאתגרים או להאטה במעבר לשלב הגיוס הבא. בסבב B בוצעו 14 עסקאות בלבד המציינות ירידה משמעותית של כ-36%, ומצביעות על קושי בגיוסי ביניים. לעומת זאת, בסבב הגיוס C בוצעו 7 עסקאות, כלומר עלייה של 40% - נתון המעיד על המשך התפתחות חברות מבוססות יותר. בסבבי גיוס מתקדמים (D והלאה) בוצעו 14 עסקאות ב-2024 – גם כן עלייה של כ-40%, המעידה על בשלות חברות ותיקות אשר ממשיכות להתבסס.





סכומי האקזיטים של חברות סייבר ישראליות ב-2024 הסתכמו ב-4.39 מיליארד דולר, ירידה של כ-37% לעומת 2023, אז הסכום עמד על 7.1 מיליארד דולר. זאת למרות עלייה קלה במספר האקזיטים לעומת 2023, מ-24 ל-26 אקזיטים. רוב מוחלט של האקזיטים היה בעסקאות M&A (עלייה של 8% לעומת השנה שקדמה), ורק אקזיט אחד היה בהנפקה (IPO), עלייה קלה מהשנה שעברה בה לא היו הנפקות בכלל.\





נכון להיום, ישנן 546 חברות סייבר פעילות – עלייה מ-522 חברות ב-2023. רובן בשלבי הכנסות ראשונות (300 חברות), והשאר בשלבי מחקר ופיתוח (115 חברות), חברות צמיחה (הכנסות של 10 מיליון דולר בשנה או יותר – 100 חברות), וסיד (31 חברות). רוב מוחלט של חברות הסייבר מתמקד בתחום התוכנה (94%). ריבוי חברות קטנות בתחום (28% מהחברות, עד 10 עובדים) – מעיד על אופי יזמי בולט בתחום, לצד אתגרים במעבר לשלב הגדילה.


מייסד סייברטק, עמיר רפפורט: "הסייבר ממשיך למשוך את רוב ההשקעות הזרות בישראל ולהיות הקטר האמיתי של ההייטק. זאת משום שמדובר בתחום היחיד שבו ישראל היא מעצמה עולמית אמיתית ולא "רק" שחקן חשוב. מספר חברות הסייבר בישראל שני רק לארצות-הברית. העוצמה הזאת תמשיך להצמיח כאן טכנולוגיית סייבר מובילה גם בשנים הבאות. סייברטק יצאה לדרך במקום הנכון ובזמן הנכון – בתל-אביב בשנת 2014 – ובזכות כך מהווה נקודת מפגש מרכזית לצמרת הסייבר בישראל ובעולם כולו, וכן מעניקה במה לחדשנות פורצת דרך באירוע הבין-לאומי הגדול בישראל, ומאירועי הסייבר הגדולים בעולם".

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו של qwen, מתוך האתרלוגו של qwen, מתוך האתר

עליבאבא מאותתת ל־OpenAI: אפליקציית Qwen נפתחת בסערה עם יותר מ־10 מיליון הורדות בשבוע

ענקית הטכנולוגיה הסינית מציגה כניסה מרשימה לזירת הבינה המלאכותית עם Qwen, אפליקציה רב־תחומית לשוק המקומי והבינלאומי, ומאותתת על כיוון אסטרטגי חדש

הדס ברטל |


עליבאבא, מהחברות הגדולות והמשפיעות ביותר בסין, נערכת לכניסה מלאה לעידן הבינה המלאכותית עם אפליקציית Qwen, אפליקציה חדשה־ישנה שהושקה מחדש השבוע והצליחה לרשום למעלה מ־10 מיליון הורדות בתוך שבעה ימים בלבד. מדובר בהישג בולט בשוק דינמי ותחרותי, שבו ענקיות כמו OpenAI, גוגל ומטא קובעות את הקצב, אם כי בסין עצמה שירותים אלה מוגבלים או חסומים לגמרי.

במילים אחרות, עליבאבא בונה לעצמה פלטפורמה עצמאית, מקומית אך בעלת שאיפות גלובליות. כאשר Qwen מיועדת להיות אפליקציית AI שתוכל לשמש בעתיד לא רק כעוזר אישי חכם, אלא גם כנקודת כניסה לשירותים המרכזיים של הקבוצה, לרבות קניות אונליין, מפות, בריאות, לימודים ועוד.

שילוב שירותים תחת ממשק אחיד

המהלך של עליבאבא כולל לא רק את השקת Qwen אלא גם מיתוג מחדש ואיחוד של כמה אפליקציות קיימות תחת שם אחד. מדובר באסטרטגיה של קונסולידציה טכנולוגית שמטרתה להפוך את Qwen למערכת הפעלה קטנה לעולם השירותים של עליבאבא. במקום להתפזר בין עשרות אפליקציות, המשתמש יקבל גישה מרוכזת לכלים אישיים ומקצועיים, עם תיווך של בינה מלאכותית.

לפי החברה, השירותים שייכנסו בהדרגה לאפליקציה כוללים כלי פרודוקטיביות, משלוחי אוכל, חיפוש מבוסס מיקום, שירותי נסיעות, תמיכה לימודית, הדרכה בריאותית וכמובן – פלטפורמות הסחר המקוונות של הקבוצה, בראשן טאו-באו.

בכך, עליבאבא שואפת לשלב את היכולות של מודלי שפה מתקדמים עם תשתית רחבה של שירותים קיימים, כדי ליצור ממשק שמבין את המשתמש וגם יודע לפעול בשמו.

Blast Security - קרדיט: אלירן שרעביBlast Security - קרדיט: אלירן שרעבי

גיוס 10 מיליון דולר ל Blast Security - המטרה: ענן מוגן כברירת מחדל

החברה, שהוקמה על ידי יוצאי Solebit שנמכרה ל-Mimecast ב-100 מיליון דולר, יוצאת מהסטלף עם גיוס סיד של 10 מיליון דולר בהובלת הקרנות 10D ו-MizMaa. הפלטפורמה שבנתה בונה ״מעקות הגנה״ מונעי סיכון מעל שירותי הענן של AWS, Azure ו-GCP, ומדווחת על ירידה של יותר מ-90% בהיקף ההתראות בענן אצל לקוחות גלובליים

ליאור דנקנר |

סטארטאפ הסייבר הישראלי Blast Security יוצא לאור עם גיוס סיד של 10 מיליון דולר. הגיוס נועד בין היתר להרחבת הצוות להאצת הפיתוח של פלטפורמת הגנת ענן מונעת - שנועדה לשנות את נקודת המוצא של אבטחת ענן: פחות מרדף אינסופי אחרי התראות, יותר מניעה של מצבי סיכון עוד לפני שהם מתרחשים. הפתרון משתלב עם יכולות האבטחה המובנות של ספקיות הענן, ומנסה לאחד אותן לשכבת הגנה אחת, אוטומטית ומנוהלת. לפי החברה, כבר היום הטכנולוגיה שלה מותקנת בארגונים גלובליים ומציגה ירידה של למעלה מ-90% בנפח ההתראות.


הבעיה: רעש התראות בענן והגבול של פתרונות ההגנה הקיימים

בשנים האחרונות רוב הארגונים הגדולים עברו לפלטפורמות הגנת ענן מקיפות - שזה בעצם מערכות שמרכזות במקום אחד ניהול תצורה, זיהוי חולשות, הרשאות, תאימות רגולטורית ועוד. הכלים האלה נותנים ראייה רחבה על מה שקורה בענן, אבל בעיה אחת נשארת: כמו עצומה של התראות - או במילים אחרות, מרוב התראות לא רואים את היער.

המצב הקיים הוא שגם אחרי הטמעת הפתרונות המתקדמים, צוותי האבטחה מוצאים את עצמם מנהלים אינסוף רשימות של בעיות: שירותים פתוחים לאינטרנט, הרשאות רחבות מדי, נתונים רגישים שנמצאים במיקום לא נכון ועוד. הרבה מהעבודה נשארת תגובתית, כלומר לטפל במשהו אחרי שהוא התגלה, ולעתים אפילו אחרי שכבר נוצל - במקום לוודא מראש שמצבים מסוימים פשוט לא יכולים לקרות.

בלאסט סקיוריטי מנסים להיכנס בדיוק לנקודה הזאת. במקום עוד שכבת ניתוח על גבי התראות, החברה מבקשת לצמצם את ״שטח החשיפה״ בענן מלכתחילה. הרעיון הוא לבנות לארגון סט של מעקות הגנה, חוקים קבועים שמונעים מראש פעולות מסוכנות, ולהטמיע אותם ישירות בכלי הניהול המובנים של ספקיות הענן. על ידי כך, חלק גדול מהטעויות פשוט נחסם, עוד לפני שהיה הופך לאירוע או להתראה על המסך.

איך המוצר עובד בפועל: מעקרונות אבטחה לקוד בענן

הפלטפורמה של בלאסט מתחברת לחשבונות הענן של הארגון, ב-AWS, Azure, GCP וגם בסביבות Kubernetes וצינורות הפיתוח (CI/CD). היא בונה תמונה של המשאבים, הזהויות, הנתונים ותנועת הרשת, ומבינה איך המערכות השונות קשורות זו לזו.