עוד לפני וויז: זינוק של 56% בגיוסים של חברות סייבר ישראליות
למרות המלחמה הגיוסים לחברות הסייבר הישראליות נמשכו והיגעו לסכום של 3.79 מיליארד דולר; ממוצע הגיוס לעסקה בסייבר הישראלי עמד על 32.67 מיליון דולר
במהלך השנה החולפת (2024) חל זינוק של 56% בגיוסי הון של חברות סייבר ישראליות, שהגיעו ל-3.79 מיליארד דולר. הנתונים, אותם מפרסמים היום סייברטק גלובל ו-IVC, מגיעים יום אחד בלבד אחרי עסקת הענק לרכישת חברת הסייבר הישראלית וויז בידי ענקית הטכנולוגיה גוגל תמורת סכום עתק של 32 מיליארד דולר.
על פי הנתונים, המתפרסמים לקראת כנס "סייברטק גלובל תל-אביב" שיערך בשבוע הבא (24-26.3), בשנת 2024 ממוצע הגיוס לעסקה בסייבר הישראלי עמד על 32.67 מיליון דולר. כאשר בוחנים את החלוקה לפי סבבי גיוס, נראה שבסבב Seed בוצעו 58 עסקאות ב-2024 – עלייה של 9.5% לעומת השנה שקדמה לה. נתון זה מעיד על גידול בכניסת חברות חדשות לתחום. בסבב הגיוסA בוצעו 23 עסקאות, מה שמהווה ירידה של כ-21% לעומת 2023. ייתכן שזהו סימן לאתגרים או להאטה במעבר לשלב הגיוס הבא. בסבב B בוצעו 14 עסקאות בלבד המציינות ירידה משמעותית של כ-36%, ומצביעות על קושי בגיוסי ביניים. לעומת זאת, בסבב הגיוס C בוצעו 7 עסקאות, כלומר עלייה של 40% - נתון המעיד על המשך התפתחות חברות מבוססות יותר. בסבבי גיוס מתקדמים (D והלאה) בוצעו 14 עסקאות ב-2024 – גם כן עלייה של כ-40%, המעידה על בשלות חברות ותיקות אשר ממשיכות להתבסס.
סכומי האקזיטים של חברות סייבר ישראליות ב-2024 הסתכמו ב-4.39 מיליארד דולר, ירידה של כ-37% לעומת 2023, אז הסכום עמד על 7.1 מיליארד דולר. זאת למרות עלייה קלה במספר האקזיטים לעומת 2023, מ-24 ל-26 אקזיטים. רוב מוחלט של האקזיטים היה בעסקאות M&A (עלייה של 8% לעומת השנה שקדמה), ורק אקזיט אחד היה בהנפקה (IPO), עלייה קלה מהשנה שעברה בה לא היו הנפקות בכלל.\
- סוד ההצלחה של ארמיס: "הרעב. חייבים להיות 'רעבים' כדי להצליח"
- המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום, ישנן 546 חברות סייבר פעילות – עלייה מ-522 חברות ב-2023. רובן בשלבי הכנסות ראשונות (300 חברות), והשאר בשלבי מחקר ופיתוח (115
חברות), חברות צמיחה (הכנסות של 10 מיליון דולר בשנה או יותר – 100 חברות), וסיד (31 חברות). רוב מוחלט של חברות הסייבר מתמקד בתחום התוכנה (94%). ריבוי חברות קטנות בתחום (28% מהחברות, עד 10 עובדים) – מעיד על אופי יזמי בולט בתחום, לצד אתגרים במעבר לשלב הגדילה.
מייסד סייברטק, עמיר רפפורט: "הסייבר ממשיך למשוך את רוב ההשקעות הזרות בישראל ולהיות הקטר האמיתי של ההייטק. זאת משום שמדובר בתחום היחיד שבו ישראל היא מעצמה עולמית אמיתית ולא "רק" שחקן חשוב. מספר חברות הסייבר בישראל שני רק לארצות-הברית. העוצמה הזאת תמשיך להצמיח כאן טכנולוגיית סייבר מובילה גם בשנים הבאות. סייברטק יצאה לדרך במקום הנכון ובזמן הנכון – בתל-אביב בשנת 2014 – ובזכות כך מהווה נקודת מפגש מרכזית לצמרת הסייבר בישראל ובעולם כולו, וכן מעניקה במה לחדשנות פורצת דרך באירוע הבין-לאומי הגדול בישראל, ומאירועי הסייבר הגדולים בעולם".
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
