עוד לפני וויז: זינוק של 56% בגיוסים של חברות סייבר ישראליות
למרות המלחמה הגיוסים לחברות הסייבר הישראליות נמשכו והיגעו לסכום של 3.79 מיליארד דולר; ממוצע הגיוס לעסקה בסייבר הישראלי עמד על 32.67 מיליון דולר
במהלך השנה החולפת (2024) חל זינוק של 56% בגיוסי הון של חברות סייבר ישראליות, שהגיעו ל-3.79 מיליארד דולר. הנתונים, אותם מפרסמים היום סייברטק גלובל ו-IVC, מגיעים יום אחד בלבד אחרי עסקת הענק לרכישת חברת הסייבר הישראלית וויז בידי ענקית הטכנולוגיה גוגל תמורת סכום עתק של 32 מיליארד דולר.
על פי הנתונים, המתפרסמים לקראת כנס "סייברטק גלובל תל-אביב" שיערך בשבוע הבא (24-26.3), בשנת 2024 ממוצע הגיוס לעסקה בסייבר הישראלי עמד על 32.67 מיליון דולר. כאשר בוחנים את החלוקה לפי סבבי גיוס, נראה שבסבב Seed בוצעו 58 עסקאות ב-2024 – עלייה של 9.5% לעומת השנה שקדמה לה. נתון זה מעיד על גידול בכניסת חברות חדשות לתחום. בסבב הגיוסA בוצעו 23 עסקאות, מה שמהווה ירידה של כ-21% לעומת 2023. ייתכן שזהו סימן לאתגרים או להאטה במעבר לשלב הגיוס הבא. בסבב B בוצעו 14 עסקאות בלבד המציינות ירידה משמעותית של כ-36%, ומצביעות על קושי בגיוסי ביניים. לעומת זאת, בסבב הגיוס C בוצעו 7 עסקאות, כלומר עלייה של 40% - נתון המעיד על המשך התפתחות חברות מבוססות יותר. בסבבי גיוס מתקדמים (D והלאה) בוצעו 14 עסקאות ב-2024 – גם כן עלייה של כ-40%, המעידה על בשלות חברות ותיקות אשר ממשיכות להתבסס.
סכומי האקזיטים של חברות סייבר ישראליות ב-2024 הסתכמו ב-4.39 מיליארד דולר, ירידה של כ-37% לעומת 2023, אז הסכום עמד על 7.1 מיליארד דולר. זאת למרות עלייה קלה במספר האקזיטים לעומת 2023, מ-24 ל-26 אקזיטים. רוב מוחלט של האקזיטים היה בעסקאות M&A (עלייה של 8% לעומת השנה שקדמה), ורק אקזיט אחד היה בהנפקה (IPO), עלייה קלה מהשנה שעברה בה לא היו הנפקות בכלל.\
- אקט סקיוריטי מגייסת 40 מיליון דולר
- סוד ההצלחה של ארמיס: "הרעב. חייבים להיות 'רעבים' כדי להצליח"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום, ישנן 546 חברות סייבר פעילות – עלייה מ-522 חברות ב-2023. רובן בשלבי הכנסות ראשונות (300 חברות), והשאר בשלבי מחקר ופיתוח (115
חברות), חברות צמיחה (הכנסות של 10 מיליון דולר בשנה או יותר – 100 חברות), וסיד (31 חברות). רוב מוחלט של חברות הסייבר מתמקד בתחום התוכנה (94%). ריבוי חברות קטנות בתחום (28% מהחברות, עד 10 עובדים) – מעיד על אופי יזמי בולט בתחום, לצד אתגרים במעבר לשלב הגדילה.
מייסד סייברטק, עמיר רפפורט: "הסייבר ממשיך למשוך את רוב ההשקעות הזרות בישראל ולהיות הקטר האמיתי של ההייטק. זאת משום שמדובר בתחום היחיד שבו ישראל היא מעצמה עולמית אמיתית ולא "רק" שחקן חשוב. מספר חברות הסייבר בישראל שני רק לארצות-הברית. העוצמה הזאת תמשיך להצמיח כאן טכנולוגיית סייבר מובילה גם בשנים הבאות. סייברטק יצאה לדרך במקום הנכון ובזמן הנכון – בתל-אביב בשנת 2014 – ובזכות כך מהווה נקודת מפגש מרכזית לצמרת הסייבר בישראל ובעולם כולו, וכן מעניקה במה לחדשנות פורצת דרך באירוע הבין-לאומי הגדול בישראל, ומאירועי הסייבר הגדולים בעולם".
ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"
שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.
ספר על החברה ומניין הרעיון?
כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.
אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.
- open AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד
- הארגונים רוצים AI, אבל מתקשים להפיק ממנו ערך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי הוקמה וכמה עובדים:
הוקמה 2023 אנחנו כמעט 60 עובדים בחברה, כאשר הפיתוח יושב בתל אביב והמטה בסיאטל.
ערן ברק, מנכ"ל ומייסד Mind, קרדיט: אוהד קאב"כבר קיבלנו הצעות לרכישה שהורדנו מהפרק כי אנחנו רואים פוטנציאל אדיר"
שיחה עם ערן ברק, מייסד ומנכ"ל חברת הסייבר MIND
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מיבנה, שירתי 6 שנים ב-8200, את התואר הראשון עשיתי בטכניון ולאחריו חזרתי לעולם המודיעין והסייבר. בשנת 2014 הקמתי יחד עם שותפיי את Hexadite, סטארט אפ שפיתח טכנולוגיה לאוטומציה של תגובה לאירועי סייבר. החברה גייסה כ-10.5 מיליון דולר, העבירה את פעילותה לבוסטון, וב-2017 נרכשה על ידי מיקרוסופט תמורת כ-100 מיליון דולר. לאחר הרכישה המשכתי לסיאטל, בה אני נמצא גם היום, כאשר בעבודה במיקרוסופט הייתי בתפקיד ניהולי בעולמות הסקיוריטי. במסגרת התפקיד הייתי מעורב בהקמת Microsoft Intelligent Security Association - MISA שהוא גוף שפועל עד היום ומחבר בין מיקרוסופט לחברות סייבר. כשמגפת הקורונה החלה, החלטתי שאני עוזב את מיקרוסופט, לצאת לדרך חדשה ואז הקמתי את Mind. השותפים בחברה הם הוד בן נון ואיתי שווארץ שלשניהם עבר במודיעין וגם בכמה חברות הייטק.
ספר על החברה ומניין הרעיון?
כשעבדתי במיקרוסופט, כבר לאחר המכירה של Hexadite שהתעסקה בתחום האוטומציה והיום הרבה מה ש-Hexadite עושה, כבר מתבצע על על ידי AI. במהלך התקופה של מיקרוסופט עבדתי עם הרבה מוצרים שאחד מהם היה מיקורסופט אינפורמיישן פרוטקשן. ושם נחשפתי יותר לעולם ההגנה על מידע רגיש, וראיתי שהבעיה המרכזית בעולם הזה עוד לפני עידן ה-AI, זה שהפתרונות שהיו קיימים בשוק היו מאוד מותאמים לסביבות ספציפיות בתוך הארגון. כך למשל הייתה מערכת הגנה ל-Saas, מערכת אחרת למחשבי קצה, מערכת לשרתי on prem, אבל לא הייתה תקשורת ביניהן. כל זאת כשהמידע הוא אותו מידע. מה שנכתב ונשמר בגוגל דרייב, נמצא גם במייל ולפני עשר שנים גם בשרת כלשהו מקומי במחשב. לכל אחד מהמקומות האלו הייתה מערכת הגנה נפרדת וזה לא עשה שכל. הקמנו את Mind כדי לעשות מהפכה לכל הנוגע למידע רגיש, ועכשיו עם עידן ה-AI יצר המון חורים בנושא של הגנת מידע, במיוחד בשנה האחרונה. כיום יש אייג'נטים של AI נוגעים במידע רגיש ואין לנו שליטה עליהם, נוסיף על זה גם פרומפטים שאנחנו לא יודעים לאן הם הולכים ובעיני מי הם נחשפים, ופה Mind נכנסת לתמונה ומגינה גם על כל מה שנכתב בתוכנות AI. איך מגינים מפני עובד בארגון המעלה מסמך רגיש של הארגון ל-AI? או איך מונע עכשיו הפצה של סיסמאות או סודות לשרתים המכילים מידע רגיש, קוד שנעשה באמצעות סוכני AI. יש לנו פלטפורמה אחידה שמגינה על מידע רגיש בסביבות שונות, החל מהענן ולסביבות On prem ובמחשבי קצה ו-AI.
אחת הבעיות המרכזיות הוא בסיווג של מידע מובנה, כמו למשל טבלאות אקסל, בסיסי נתונים וכו׳, לעומת מידע בלתי מובנה כמו קבצי word, טקסט חופשי והודעות, היא השוני במנוע הסיווג עצמו שדורש יכולות לעבור על כל פיסה של מידע. ל-MIND יכולת לסווג מידע בלתי מובנה באופן אוטומטי ובזמן מינימלי בכל סביבות הארגון ועם מינימום טעויות. בין אם מדובר במידע רפואי או אישי, מידע מכרטיסי אשראי, קבצי טקסט או וידאו. הפלטפורמה פועלת על פני סביבות IT שונות ומאפשרת לארגונים לאתר ולמנוע דליפות מידע בזמן אמת ובמהירות גבוהה, בין אם מקורן בעובדים, במערכות אוטומטיות או בכלי בינה מלאכותית.
- open AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד
- הארגונים רוצים AI, אבל מתקשים להפיק ממנו ערך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי הוקמה וכמה עובדים:
הוקמה 2023 אנחנו כמעט 60 עובדים בחברה, כאשר הפיתוח יושב בתל אביב והמטה בסיאטל.
