עוד לפני וויז: זינוק של 56% בגיוסים של חברות סייבר ישראליות
למרות המלחמה הגיוסים לחברות הסייבר הישראליות נמשכו והיגעו לסכום של 3.79 מיליארד דולר; ממוצע הגיוס לעסקה בסייבר הישראלי עמד על 32.67 מיליון דולר
במהלך השנה החולפת (2024) חל זינוק של 56% בגיוסי הון של חברות סייבר ישראליות, שהגיעו ל-3.79 מיליארד דולר. הנתונים, אותם מפרסמים היום סייברטק גלובל ו-IVC, מגיעים יום אחד בלבד אחרי עסקת הענק לרכישת חברת הסייבר הישראלית וויז בידי ענקית הטכנולוגיה גוגל תמורת סכום עתק של 32 מיליארד דולר.
על פי הנתונים, המתפרסמים לקראת כנס "סייברטק גלובל תל-אביב" שיערך בשבוע הבא (24-26.3), בשנת 2024 ממוצע הגיוס לעסקה בסייבר הישראלי עמד על 32.67 מיליון דולר. כאשר בוחנים את החלוקה לפי סבבי גיוס, נראה שבסבב Seed בוצעו 58 עסקאות ב-2024 – עלייה של 9.5% לעומת השנה שקדמה לה. נתון זה מעיד על גידול בכניסת חברות חדשות לתחום. בסבב הגיוסA בוצעו 23 עסקאות, מה שמהווה ירידה של כ-21% לעומת 2023. ייתכן שזהו סימן לאתגרים או להאטה במעבר לשלב הגיוס הבא. בסבב B בוצעו 14 עסקאות בלבד המציינות ירידה משמעותית של כ-36%, ומצביעות על קושי בגיוסי ביניים. לעומת זאת, בסבב הגיוס C בוצעו 7 עסקאות, כלומר עלייה של 40% - נתון המעיד על המשך התפתחות חברות מבוססות יותר. בסבבי גיוס מתקדמים (D והלאה) בוצעו 14 עסקאות ב-2024 – גם כן עלייה של כ-40%, המעידה על בשלות חברות ותיקות אשר ממשיכות להתבסס.
סכומי האקזיטים של חברות סייבר ישראליות ב-2024 הסתכמו ב-4.39 מיליארד דולר, ירידה של כ-37% לעומת 2023, אז הסכום עמד על 7.1 מיליארד דולר. זאת למרות עלייה קלה במספר האקזיטים לעומת 2023, מ-24 ל-26 אקזיטים. רוב מוחלט של האקזיטים היה בעסקאות M&A (עלייה של 8% לעומת השנה שקדמה), ורק אקזיט אחד היה בהנפקה (IPO), עלייה קלה מהשנה שעברה בה לא היו הנפקות בכלל.\
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- imper.ai, הנלחמת בהתחזות באמצעות AI, השלימה סבב גיוס של 28 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום, ישנן 546 חברות סייבר פעילות – עלייה מ-522 חברות ב-2023. רובן בשלבי הכנסות ראשונות (300 חברות), והשאר בשלבי מחקר ופיתוח (115
חברות), חברות צמיחה (הכנסות של 10 מיליון דולר בשנה או יותר – 100 חברות), וסיד (31 חברות). רוב מוחלט של חברות הסייבר מתמקד בתחום התוכנה (94%). ריבוי חברות קטנות בתחום (28% מהחברות, עד 10 עובדים) – מעיד על אופי יזמי בולט בתחום, לצד אתגרים במעבר לשלב הגדילה.
מייסד סייברטק, עמיר רפפורט: "הסייבר ממשיך למשוך את רוב ההשקעות הזרות בישראל ולהיות הקטר האמיתי של ההייטק. זאת משום שמדובר בתחום היחיד שבו ישראל היא מעצמה עולמית אמיתית ולא "רק" שחקן חשוב. מספר חברות הסייבר בישראל שני רק לארצות-הברית. העוצמה הזאת תמשיך להצמיח כאן טכנולוגיית סייבר מובילה גם בשנים הבאות. סייברטק יצאה לדרך במקום הנכון ובזמן הנכון – בתל-אביב בשנת 2014 – ובזכות כך מהווה נקודת מפגש מרכזית לצמרת הסייבר בישראל ובעולם כולו, וכן מעניקה במה לחדשנות פורצת דרך באירוע הבין-לאומי הגדול בישראל, ומאירועי הסייבר הגדולים בעולם".
דפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיותדפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
הדפדפנים החדשים מבוססי בינה מלאכותית מבטיחים לבצע פעולות במקום המשתמש ולסכם עבורו את הרשת, אבל בפועל הם עדיין איטיים, שוגים במשימות פשוטות ומאלצים את בוני האתרים לחשוב מחדש למי הם באמת מפתחים: לבני אדם או לרובוטים
המירוץ על "הדפדפן הבא" כבר בעיצומו. חברות כמו OpenAI, פרפלקסיטי ואחרות מבטיחות לנו עולם חדש שייפתח בפנינו, כשבמקום גלישה וחיפוש, נוכל לקרוא מידע מסוכם ועדכני, אפילו מבלי ללחוץ על כפתור. דפדפני ה-AI מדברים על שיחה טבעית עם עוזר חכם, כך שבמקום לפתוח לשונית, להקליד בגוגל ולעבור על דפים, נוכל לכתוב הוראה חופשית וקלילה והדפדפן כבר יבצע עבורנו את כל העבודה. זה נשמע מעולה, אבל כל מי שהתנסה באחד משלל האפשרויות הקיימות יודע שהמוצרים עדיין בוסריים והם עדיין מתקשים במשימות בסיסיות.
עם זאת, למרות שכרגע הם אינם
תורמים לנו, המשתמשים האנושיים, ההשפעה שלהם מתחילה להתבטא ברחבי הרשת, ואתרים חדשים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, ובראשם, האם האתר מיועד לגלישה או אנושית או שעדיף שיהיה מותאם לסוכני AI אוטונומיים.
דפדפני AI כמו אטלס של OpenAI או קומט (Comet) של
פרפלקסיטי בנויים אחרת מדפדפנים קלאסיים כמו כרום, ספארי או פיירפוקס. במקום תיבת חיפוש שמובילה לרשימת תוצאות, נקודת הפתיחה היא צ'אט עם עוזר חכם: המשתמש כותב "סכם את כל הטאבים הפתוחים", "מצא לי את התנאים בחשבון האשראי הזה" או "הכן רשימת משימות מכל המיילים שלא
קראתי", והדפדפן מנסה לבצע.
מאחורי הקלעים פועלים "סוכנים" (agents) שמבצעים פעולות ברשת בדומה למשתמש אנושי: גוללים, לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים ומעתיקים טקסטים בין לשוניות. הרעיון הוא לחסוך את הזפזופ הידני ולהפוך את הדפדפן לכלי עבודה שמבצע תהליכים מורכבים מקצה לקצה, למשל, להכין דו"ח חודשי, להשוות מחירי תוכנות SaaS או לבצע משימות בירוקרטיות, כמו מילוי טפסים ועוד.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם השחקנים הוותיקים כמו גוגל, מיקרוסופט ומוזילה מוסיפים שכבות AI לתוך הדפדפנים הקיימים, מסיכומי עמודים ועד עוזרים בצד המסך,
אבל משמרים את מודל הגלישה המסורתי שבו החיפוש הוא עדיין נקודת הכניסה המרכזית. לפי מחקרים פנימיים בתעשייה, רוב המשתמשים עדיין מרגישים בנוח יותר שה-AI משמש כתוספת לחיפוש, ולא כתחליף מלא.
