עוד לפני וויז: זינוק של 56% בגיוסים של חברות סייבר ישראליות
למרות המלחמה הגיוסים לחברות הסייבר הישראליות נמשכו והיגעו לסכום של 3.79 מיליארד דולר; ממוצע הגיוס לעסקה בסייבר הישראלי עמד על 32.67 מיליון דולר
במהלך השנה החולפת (2024) חל זינוק של 56% בגיוסי הון של חברות סייבר ישראליות, שהגיעו ל-3.79 מיליארד דולר. הנתונים, אותם מפרסמים היום סייברטק גלובל ו-IVC, מגיעים יום אחד בלבד אחרי עסקת הענק לרכישת חברת הסייבר הישראלית וויז בידי ענקית הטכנולוגיה גוגל תמורת סכום עתק של 32 מיליארד דולר.
על פי הנתונים, המתפרסמים לקראת כנס "סייברטק גלובל תל-אביב" שיערך בשבוע הבא (24-26.3), בשנת 2024 ממוצע הגיוס לעסקה בסייבר הישראלי עמד על 32.67 מיליון דולר. כאשר בוחנים את החלוקה לפי סבבי גיוס, נראה שבסבב Seed בוצעו 58 עסקאות ב-2024 – עלייה של 9.5% לעומת השנה שקדמה לה. נתון זה מעיד על גידול בכניסת חברות חדשות לתחום. בסבב הגיוסA בוצעו 23 עסקאות, מה שמהווה ירידה של כ-21% לעומת 2023. ייתכן שזהו סימן לאתגרים או להאטה במעבר לשלב הגיוס הבא. בסבב B בוצעו 14 עסקאות בלבד המציינות ירידה משמעותית של כ-36%, ומצביעות על קושי בגיוסי ביניים. לעומת זאת, בסבב הגיוס C בוצעו 7 עסקאות, כלומר עלייה של 40% - נתון המעיד על המשך התפתחות חברות מבוססות יותר. בסבבי גיוס מתקדמים (D והלאה) בוצעו 14 עסקאות ב-2024 – גם כן עלייה של כ-40%, המעידה על בשלות חברות ותיקות אשר ממשיכות להתבסס.
סכומי האקזיטים של חברות סייבר ישראליות ב-2024 הסתכמו ב-4.39 מיליארד דולר, ירידה של כ-37% לעומת 2023, אז הסכום עמד על 7.1 מיליארד דולר. זאת למרות עלייה קלה במספר האקזיטים לעומת 2023, מ-24 ל-26 אקזיטים. רוב מוחלט של האקזיטים היה בעסקאות M&A (עלייה של 8% לעומת השנה שקדמה), ורק אקזיט אחד היה בהנפקה (IPO), עלייה קלה מהשנה שעברה בה לא היו הנפקות בכלל.\
- סוד ההצלחה של ארמיס: "הרעב. חייבים להיות 'רעבים' כדי להצליח"
- המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום, ישנן 546 חברות סייבר פעילות – עלייה מ-522 חברות ב-2023. רובן בשלבי הכנסות ראשונות (300 חברות), והשאר בשלבי מחקר ופיתוח (115
חברות), חברות צמיחה (הכנסות של 10 מיליון דולר בשנה או יותר – 100 חברות), וסיד (31 חברות). רוב מוחלט של חברות הסייבר מתמקד בתחום התוכנה (94%). ריבוי חברות קטנות בתחום (28% מהחברות, עד 10 עובדים) – מעיד על אופי יזמי בולט בתחום, לצד אתגרים במעבר לשלב הגדילה.
מייסד סייברטק, עמיר רפפורט: "הסייבר ממשיך למשוך את רוב ההשקעות הזרות בישראל ולהיות הקטר האמיתי של ההייטק. זאת משום שמדובר בתחום היחיד שבו ישראל היא מעצמה עולמית אמיתית ולא "רק" שחקן חשוב. מספר חברות הסייבר בישראל שני רק לארצות-הברית. העוצמה הזאת תמשיך להצמיח כאן טכנולוגיית סייבר מובילה גם בשנים הבאות. סייברטק יצאה לדרך במקום הנכון ובזמן הנכון – בתל-אביב בשנת 2014 – ובזכות כך מהווה נקודת מפגש מרכזית לצמרת הסייבר בישראל ובעולם כולו, וכן מעניקה במה לחדשנות פורצת דרך באירוע הבין-לאומי הגדול בישראל, ומאירועי הסייבר הגדולים בעולם".
אייפון מתקפל, ג'ון פרוספריוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?
אחרי שנים של שמועות, הדלפה חדשה מרמזת שאפל מרגישה שהשוק סוף סוף בשל; ג’ון פרוסר, שכבר הסתבך עם אפל בעבר, מפרסם הדמיות מפורטות של האייפון המתקפל
אפל עדיין לא אמרה מילה רשמית, אבל בעולם שבו הדלפות חזקות כמעט כמו הכרזות קשה לשמור על דברים בסוד. ג’ון פרוסר, אחד היוטיוברים הכי שנויים במחלוקת סביב אפל, פרסם בערב חג המולד סרטון עם הדמיות תלת-ממד של מה שהוא מציג כאייפון המתקפל הראשון. לא ספוקולציה, עיצוב מגובש, עם מידות, מצלמות, עובי ופרטים שמרגישים קרובים מדי למציאות.
ההדלפה של ג'ון פרוספר - האייפון המתקפל:
החשיפה הזו מגיעה ברגע מעניין לשוק. מכשירים מתקפלים קיימים כבר כמעט שבע שנים, אבל למרות ההייפ, הם עדיין מהווים כ-1.6% בלבד ממכירות הסמארטפונים בעולם. ועדיין, משהו מתחיל לזוז. תחזיות כבר מדברות על צמיחה של כ-30% במכירות מתקפלים בשנה הקרובה, ויש לא מעט אנליסטים שסבורים שאפל יכולה להיות הטריגר שיעביר את הקטגוריה משוליים למיינסטרים.
אפל עושים את מה שאחרים עושים - יותר טוב
אפל כמעט אף פעם לא הראשונה. היא לא הייתה הראשונה בסמארטפונים, לא בנגני מוזיקה, ולא בשעונים חכמים. אבל כשהיא נכנסת, היא בדרך כלל מנסה לפתור בעיות בסיסיות, לא רק לשכפל מוצר קיים. במקרה של מתקפלים, הבעיות האלה מוכרות: יש קפל בולט במסך, חשש מעמידות לאורך זמן, פשרות בעובי, בסוללה וגם בחוויה היומיומית.
לפי פרוסר והדלפות נוספות שמסתובבות, האייפון המתקפל של אפל צפוי להגיע בפורמט של "ספר". מסך חיצוני בגודל 5.5 אינץ’, עם חור למצלמת סלפי, ומסך פנימי רחב של 7.8 אינץ’, שגם בו יש מצלמה קדמית. בגב המכשיר מופיע מערך צילום כפול על בליטה מאורכת, עיצוב שמזכיר מאוד את קו ה-Air, עם פלאש בצד הנגדי. העיצוב הכללי רחב יותר מגבוה, גם כשהמכשיר סגור וגם כשהוא פתוח, משהו שמבדיל אותו מהגישה של סמסונג בדגמי ה-Z Fold.
- אפל סוגרת את 2025 בין התאוששות בסין ללחץ משפטי בארה״ב
- הענקית ששינתה את חיי כולנו יוצאת להנפקה ומה קרה היום לפני 10 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתון שהכי מסקרן זה העובי. לפי ההדלפה, המכשיר יהיה בעובי של כ-9 מ"מ כשהוא סגור, כלומר כ-4.5 מ"מ לכל צד. זה דק מאוד, אפילו ביחס לסטנדרטים של אפל, ודק יותר מה-iPhone Air, שכבר היום מרגיש כמעט על גבול הפיזיקה. כדי להגיע לממדים כאלה, אפל לפי הדיווחים משתמשת בציר מתקדם במיוחד, שמשלב פלדת אל־חלד וטיטניום, עם רכיבים מסגסוגת “מתכת נוזלית”, חומר שחזק משמעותית מטיטניום רגיל ומאפשר שטיחות טובה יותר של המסך.
און גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צ"יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"
שיחה עם און גולן, מייסד ומנכ"ל 4Model
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מחדרה, נשוי פלוס 2. מהנדס מכונות בהשכלה שלי, כאשר התחלתי בתור מתכנן בתחום הביטחוני. שירתי בשייטת במשך 6 שנים, ואת הפרויקט גמר של התואר עשיתי ביחידה. היום אני מנכ"ל 4Model ובנוסף אני בוחן פרויקטי גמר שהם מסווגים ונעשים עם חיל הים של סטודנטים במכללת אפקה, וזו סוג של סגירות מעגל עבורי כי גם אני למדתי בה.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
כמהנדס, כאשר עובדים על פיתוח חדש, ברגע ששלב התכנון נגמר, צריך לייצר אותו, גם אם בכמויות נמוכות ולשם בדיקת המוצר. בנקודה הזו, הרגשתי שיש מצוקה בשוק. אם הייתי מסיים תכנון תוך ארבעה חודשים, כדי לייצר את המוצר היה לוקח עוד חצי שנה, כי צריך לעבור בין 5 ל-30 קבלני משנה רק כדי לייצר אבטיפוס, כאשר אצל כל אחד מהם אתה הלקוח הכי לא חשוב, וזה חונק הרבה חברות הנדסה.
התחלתי לחפש ספקים בסין, טסתי המון פעמים, יצרתי קשרים עם מפעלים. ראיתי שהייצור שם יעיל ומהיר, ואפשר לעשות את רוב העבודה במקום אחד. אחרי עשר שנים כמתכנן מכאני בעצמי, ובשנת 2022, פתחתי את 4Model.
החברה החלה עם ייצור בסין כאשר הלקוחות הראשונים היו חברות הנדסה וסטודיואים שיצרו מוצרים ונתקלו בבעיית ייצור. כיום אנחנו עובדים עם חמישה מפעלים בסין ובהודו. היום במדינת ישראל יש פיקוח של אפ"י כאשר יש חלקים שמותר לייצר בסין ויש כאלה שאסור, ואנחנו מייצרים בהודו במפעל מאושר תעשייה ביטחונית, כאשר הלקוחות שלי הם ברובן בתחום הדיפנס. אפ"י זו מחלקה במשרד הביטחון, והיא הגוף המפקח על הייצור הביטחוני שמכתיב מה מותר ומה אסור. יש רשימה של מדינות שמותר לנו לעבוד איתן ואלו מדינות אסור לנו.
- מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום, גם מפעלי ייצור מקומיים מדברים על כך שלפני המלחמה או לפני חמש שנים, רק 30% מההלקוחות שלהם היו מהתעשייה הביטחונית ו-70% אזרחית. היום היחס הזה הוא הפוך. היום כשאנחנו מדברים על תעשייה ביטחונית, בין אם על מערכות התקפה או הגנה וציוד נלווה, ואפילו ייצור מדים ונעליים, הכל חווה גידול מטורף וזה הכל חלק מתעשיית הדיפנס.
