האקר פריצה אונליין סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

איך האקרים משתמשים ב-AI?

גם האקרים - ׳פצחנים׳ בעברית - למדו להשתמש בכלי החדש והפופולארי, אלא שהוא הופך את הפרקטיקות שלהם למסוכנות יותר. מנגד, הוא דורש מחברות הסייבר להתאים את עצמן למציאות חדשה. אז איך האקרים ממנפים את הכח של AI?

חיים בן הקון |

אם השתמשתם בוויז לאחרונה, או שיש לכם מתתקן שגיאות כתיב אוטומטי במחשב או בסלולר, או אם יצא לכם להשתמש בצ׳אט בוט דוגמת ChatGPT או קלוד, אז השתמשתם ב-AI. הטכנולוגעה הזו נמצאת בכל מקום והיא פופולארית מתמיד. אלא שמי שלא שכחו להצטרף למסיבה בזמן הם ההאקרים, שלמדו לנצל ולמנף את הכח המחשובי החדש לצורכי פשיעה בסייבר. 

איך עובד AI, וכיצד הוא משרת האקרים? 


 מה זה AI?


AI הוא מונח רחב המתייחס למדע של הדמיית אינטליגנציה אנושית במכונות במטרה לאפשר להן לחשוב כמונו ולחקות את הפעולות שלנו. הדבר מאפשר למכונות AI לבצע משימות שבעבר רק בני אדם יכלו להתמודד. עבור מספר מסויים של  משימות, AI עשוי אפילו לעלות על בני אדם. משימות כגון מחשוב כמות אדירה של פרמטרים, הרחבת הסקייל של תקיפות סייבר הן טיפה הןרק דוגמאות לתחומים בהם AI מתעלה על בני אדם. מחשבי AI רבים מנסים לחשב את הדרך הטובה ביותר להשיג תוצאה או לפתור בעיה כלשהי. הם בדרך כלל עושים זאת על ידי ניתוח כמויות אדירות של נתוני אימון ולאחר מכן מציאת דפוסים בנתונים השאילתה שדומים לדפוסי עבר עליהם אומנו.


 כיצד AI מועיל לאבטחת סייבר בינה מלאכותית 


ה-AI מעצב מחדש כמעט כל תעשייה - ואבטחת סייבר אינה יוצאת דופן במובן הזה, שלא לומר שהיא מהתעשיות שיותר מושפעות מבינה מלאכותית. דוח מחקר של מורגן סטנלי העריך כי השוק העולמי למוצרי אבטחת סייבר מבוססי בינה מלאכותית עמד על כ-15 מיליארד דולר בשנת 2021, והוא יזנק לכ-135 מיליארד דולר עד 2030. ארגוני אבטחת סייבר מסתמכים יותר ויותר על AI בשילוב עם כלים מסורתיים יותר כמו הגנת אנטי-וירוס, מניעת אובדן נתונים, זיהוי הונאה, ניהול זהויות וגישה, זיהוי פריצות, ניהול סיכונים ותחומי אבטחה מרכזיים אחרים.


 בגלל האופי של בינה מלאכותית, שיכולה לנתח כמויות עצומות של נתונים בו זמנית ולמצוא דפוסים, בינה מלאכותית מתאימה באופן ייחודי למשימות כגון: זיהוי התקפות בפועל בצורה מדויקת יותר מבני אדם, יצירת פחות תוצאות חיוביות שגויות ותעדוף תגובות על סמך הסיכונים בעולם האמיתי שלהם; זיהוי וסימון של סוג הודעות דוא"ל והודעות חשודות המשרתות לעתים קרובות במבצעי פישינג; הדמיית התקפות ׳הנדסה חברתית׳, המסייעות לצוותי אבטחה לזהות נקודות תורפה פוטנציאליות לפני שפושעי סייבר מנצלים אותן. הנדסה חברתית היא פרקטיקה בה פושעי סייבר משתמשים כדי לשכנע את הקורבן שלהם כי התהליך כולו, שבמהלכו הם מווסרים מידע רגיש שעשוי לשמש את הפושעים - לגיטימי לחלוטין; ניתוח כמויות עצומות של נתונים הקשורים לאירועי סייבר במהירות, כך שצוותי אבטחת מידע יכולים לפעול במהירות כדי להכיל את האיום.


 בנוסף, ל-AI יש פוטנציאל להיות כלי שמשבש את כללי המשחק בבדיקות חדירה. בדיקת חדירה היא בדיקה במהלכה צוותי אבטחת סייבר מנסים למצוא חולשות בתוכנה באופן שבו פושעי סייבר היו עושים זאת כדי לזהות את החולשה לפני שהיא מנוצלת. על ידי פיתוח כלי בינה מלאכותית למיקוד הטכנולוגיה שלהם, ארגונים יוכלו לזהות טוב יותר את החולשות שלהם לפני שהאקרים יוכלו לנצל אותן בזדון. קיום המודיעין הזה יספק לארגוני אבטחת סייבר יתרון משמעותי במניעת התקפות עתידיות. עצירת פשעי סייבר לפני שהם מתרחשים לא רק תעזור להגן על הנתונים של אנשים וחברות, אלא גם תפחית את עלויות ה-IT לעסקים.


 איך האקרים מנצלים לרעה AI 


למרבה הצער, פושעי סייבר הם חסרי רחמים ובעלי תושייה - ׳טרוריסטים׳ אם תרצו. בואו נסתכל על כמה דרכים שבהן הם משתמשים ב-AI לטובתם ביצוע מזימתם:


 תוכניות הנדסה חברתית: אלה הן כאמור תוכניות שמסתמכות על מניפולציה פסיכולוגית של הקורבן כדי לגרום לו לחשוף מידע רגיש או לעשות טעויות אבטחה אחרות. הם כוללים מגוון רחב של קטגוריות של פעילויות הונאה, לרבות הונאות פישינג, והונאות דוא"ל שונות. בינה מלאכותית מאפשרת לפושעי סייבר לבצע אוטומציה של רבים מהתהליכים המשמשים בהתקפות הנדסיות חברתיות, כגון ניסוח של מסרים אישיים במייל או בווצאפ, באופן מתוחכם ויעיל יותר כדי לשטות בקורבנות. המשמעות היא שפושעי סייבר יכולים לייצר נפח גדול יותר של התקפות בפחות זמן - ולחוות אחוזי הצלחה גבוהים יותר.


 פריצת סיסמאות: פושעי סייבר מנצלים AI כדי לשפר את האלגוריתמים המשמשים אותם לפענוח סיסמאות. האלגוריתמים המשופרים מספקים ניחושי סיסמה מהירים ומדויקים יותר, מה שמאפשר להאקרים להיות יעילים ומהירים יותר. זה עשוי להוביל לדגש גדול עוד יותר מצד חברות אבטחת הסייבר על פריצת סיסמאות על ידי פושעי סייבר. 

קיראו עוד ב"BizTech"


 דיפ פייק: סוג זה של הונאה ממנף את היכולת של AI לתפעל בקלות תוכן חזותי או אודיו ולגרום לו להיראות לגיטימי. זה כולל שימוש באודיו ווידאו מזויפים כדי להתחזות לאדם אחר. לאחר מכן ניתן להפיץ את התוכן המזוייף באופן נרחב באינטרנט תוך שניות - כולל בפלטפורמות מדיה חברתית משפיעות - כדי ליצור לחץ, פחד או בלבול בקרב אלו שצורכים אותו.


 הרעלת נתונים: האקרים "מרעילים" או משנים את נתוני האימון המשמשים אלגוריתם AI לשם למידה, כדי להשפיע על ההחלטות שהוא מקבל בסופו של דבר. האלגוריתם מוזן במידע מטעה, וקלט גרוע מוביל לפלט גרוע. בנוסף, הרעלת נתונים יכולה להיות קשה ולוקח זמן לזהות אותה. עד שיתגלה, הנזק עלול להיות חמור. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

קו ישיר ל-ChatGPT? סם אלטמן בוחן שילוב שבבים בתאי מוח

במסגרת הפרויקט שלו Merge Labs, מנכ״ל OpenAI רוצה לעקוף את מאסק בפיתוח ממשק מוח־מחשב, ומכוון ליעד שבו נחשוב מחשבה  שתקבל תגובה מיידית מהבינה המלאכותית

רן קידר |
נושאים בכתבה סם אלטמן

סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI, הציב יעד שאפתני במיוחד במיזם שבבי המוח החדש שלו, Merge Labs: שילוב של טכנולוגיית ריפוי גני לשינוי תאי מוח כך שיגיבו לאולטרסאונד, לצד שתל שמזהה ומווסת את פעילותם. הרעיון מבוסס על תחום מחקר הקרוי "סונוגנטיקה", שבוחן כיצד לגרום לתאים להשתנות גנטית כדי שיופעלו על ידי גלי קול. החזון הוא פלטפורמה עתידית שתאפשר ממשק מוח־מחשב מדויק יותר, שעשוי בעתיד לשמש גם לחיזוק יכולות קוגניטיביות.

אלטמן, שמנהל בשנים האחרונות יריבות גלויה עם אילון מאסק ונויראלינק, אמר כי ישמח להגיע למצב שבו ניתן יהיה "לחשוב על משהו, ומייד ChatGPT יגיב". לאחרונה דווח כי Merge Labs מגייסת 250 מיליון דולר לפי שווי של 850 מיליון דולר, עם תמיכה משמעותית מקרן ההשקעות של OpenAI. אלטמן יכהן כמייסד־שותף אך לא ישקיע הון אישי. במקביל, חברות אחרות בוחנות שימוש באולטרסאונד לטיפול במוח ללא השתלה, למשל קסדות טיפוליות למחלות נפש, ואחת מהן, Nudge חברת הסטארט־אפ של פרד ארסהם' מייסד־שותף של Coinbase, שמפתחת קסדה המשדרת אולטרסאונד ממוקד בעוצמה נמוכה אל המוח, גייסה לאחרונה 100 מיליון דולר.

להבדיל מהטכנולוגיה של נויראלינק של מאסק, שמסתמכת על קריאת ושידור אותות חשמליים דרך אלקטרודות, Merge Labs שואפת להשתמש, כאמור, באולטרסאונד,  מה שעשוי להפחית סיכונים, עם חדירה פחות פולשנית ולהרחיב את השימושים האפשריים. סונו-גנטיקה בוחנת כיצד גלים אקוסטיים בתדר גבוה יכולים להשפיע על תאים שעברו שינוי גנטי. 

החברה נמצאת בשלב מוקדם מאוד, והטכנולוגיה תזדקק לעוד שנים של מחקר, ניסויים קליניים ואישורים רגולטוריים מחמירים. עם זאת, עצם בחינת הכיוון מעידה על שאיפתו של אלטמן לא רק להרחיב את תחום הבינה המלאכותית, אלא גם לפרוץ את גבולות הפיזיולוגיה האנושית כחלק מהחזון הטכנולוגי שלו. 

להבדיל, נויראלינק קיבלה כבר ב-2023 אישור מה-FDA לערוך ניסויים קליניים בבני אדם, וההשתלה הראשונה התבצעה בינואר 2024. המושתל הראשון היה בריינר מוריס, צעיר בן 29 עם שיתוק מלא שנגרם כתוצאה מתאונה. מאז השתלת השבב, מוריס הצליח לשלוט במחשב בעזרת מחשבה בלבד, לגלוש, לשחק ולערוך סרטונים, הישג שמהווה עדות לפוטנציאל האדיר של הטכנולוגיה. ארבעה מטופלים נוספים עברו את ההשתלה בהצלחה וממשיכים להשתתף בניסוי הקליני, לצד ניסויים נרחבים בקופים, שחלקם נועדו לבחון יכולת לשחזור ראייה.