איך האקרים משתמשים ב-AI?
גם האקרים - ׳פצחנים׳ בעברית - למדו להשתמש בכלי החדש והפופולארי, אלא שהוא הופך את הפרקטיקות שלהם למסוכנות יותר. מנגד, הוא דורש מחברות הסייבר להתאים את עצמן למציאות חדשה. אז איך האקרים ממנפים את הכח של AI?
אם השתמשתם בוויז לאחרונה, או שיש לכם מתתקן שגיאות כתיב אוטומטי במחשב או בסלולר, או אם יצא לכם להשתמש בצ׳אט בוט דוגמת ChatGPT או קלוד, אז השתמשתם ב-AI. הטכנולוגעה הזו נמצאת בכל מקום והיא פופולארית מתמיד. אלא שמי שלא שכחו להצטרף למסיבה בזמן הם ההאקרים,
שלמדו לנצל ולמנף את הכח המחשובי החדש לצורכי פשיעה בסייבר.
איך עובד AI, וכיצד הוא משרת האקרים?
מה זה AI?
AI הוא מונח רחב המתייחס למדע של הדמיית אינטליגנציה אנושית במכונות במטרה לאפשר להן לחשוב כמונו ולחקות את הפעולות שלנו. הדבר מאפשר למכונות AI לבצע משימות שבעבר רק בני אדם יכלו להתמודד. עבור מספר מסויים של משימות, AI עשוי אפילו לעלות על בני אדם. משימות כגון מחשוב כמות אדירה של פרמטרים, הרחבת הסקייל של תקיפות סייבר הן טיפה הןרק דוגמאות לתחומים בהם AI מתעלה על בני אדם. מחשבי AI רבים מנסים לחשב את הדרך הטובה ביותר להשיג תוצאה או לפתור בעיה כלשהי. הם בדרך כלל עושים זאת על ידי ניתוח כמויות אדירות של נתוני אימון ולאחר מכן מציאת דפוסים בנתונים השאילתה שדומים לדפוסי עבר עליהם אומנו.
כיצד AI מועיל לאבטחת סייבר בינה מלאכותית
ה-AI מעצב מחדש כמעט כל תעשייה - ואבטחת סייבר אינה יוצאת דופן במובן הזה, שלא לומר שהיא מהתעשיות שיותר מושפעות מבינה מלאכותית. דוח מחקר של מורגן סטנלי העריך כי השוק העולמי למוצרי אבטחת סייבר מבוססי בינה מלאכותית עמד על כ-15 מיליארד דולר בשנת 2021, והוא יזנק לכ-135 מיליארד דולר עד 2030. ארגוני אבטחת סייבר מסתמכים יותר ויותר על AI בשילוב עם כלים מסורתיים יותר כמו הגנת אנטי-וירוס, מניעת אובדן נתונים, זיהוי הונאה, ניהול זהויות וגישה, זיהוי פריצות, ניהול סיכונים ותחומי אבטחה מרכזיים אחרים.
בגלל האופי של בינה מלאכותית, שיכולה לנתח כמויות עצומות של נתונים בו זמנית ולמצוא דפוסים, בינה מלאכותית מתאימה באופן ייחודי למשימות כגון: זיהוי התקפות בפועל בצורה מדויקת יותר מבני אדם, יצירת פחות תוצאות חיוביות שגויות ותעדוף תגובות על סמך הסיכונים בעולם האמיתי שלהם; זיהוי וסימון של סוג הודעות דוא"ל והודעות חשודות המשרתות לעתים קרובות במבצעי פישינג; הדמיית התקפות ׳הנדסה חברתית׳, המסייעות לצוותי אבטחה לזהות נקודות תורפה פוטנציאליות לפני שפושעי סייבר מנצלים אותן. הנדסה חברתית היא פרקטיקה בה פושעי סייבר משתמשים כדי לשכנע את הקורבן שלהם כי התהליך כולו, שבמהלכו הם מווסרים מידע רגיש שעשוי לשמש את הפושעים - לגיטימי לחלוטין; ניתוח כמויות עצומות של נתונים הקשורים לאירועי סייבר במהירות, כך שצוותי אבטחת מידע יכולים לפעול במהירות כדי להכיל את האיום.
- דירה כבר לא תהיה להם: הצעירים שמוותרים על דירה ותולים תקוותם בקריפטו
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, ל-AI יש פוטנציאל להיות כלי שמשבש את כללי המשחק בבדיקות חדירה. בדיקת חדירה היא בדיקה במהלכה צוותי אבטחת סייבר מנסים למצוא חולשות בתוכנה באופן שבו פושעי סייבר היו עושים זאת כדי לזהות את החולשה לפני שהיא מנוצלת. על ידי פיתוח כלי בינה מלאכותית למיקוד הטכנולוגיה שלהם, ארגונים יוכלו לזהות טוב יותר את החולשות שלהם לפני שהאקרים יוכלו לנצל אותן בזדון. קיום המודיעין הזה יספק לארגוני אבטחת סייבר יתרון משמעותי במניעת התקפות עתידיות. עצירת פשעי סייבר לפני שהם מתרחשים לא רק תעזור להגן על הנתונים של אנשים וחברות, אלא גם תפחית את עלויות ה-IT לעסקים.
איך האקרים מנצלים לרעה AI
למרבה הצער, פושעי סייבר הם חסרי רחמים ובעלי תושייה - ׳טרוריסטים׳ אם תרצו. בואו נסתכל על כמה דרכים שבהן הם משתמשים ב-AI לטובתם ביצוע מזימתם:
תוכניות הנדסה חברתית: אלה הן כאמור תוכניות שמסתמכות על מניפולציה פסיכולוגית של הקורבן כדי לגרום לו לחשוף מידע רגיש או לעשות טעויות אבטחה אחרות. הם כוללים מגוון רחב של קטגוריות של פעילויות הונאה, לרבות הונאות פישינג, והונאות דוא"ל שונות. בינה מלאכותית מאפשרת לפושעי סייבר לבצע אוטומציה של רבים מהתהליכים המשמשים בהתקפות הנדסיות חברתיות, כגון ניסוח של מסרים אישיים במייל או בווצאפ, באופן מתוחכם ויעיל יותר כדי לשטות בקורבנות. המשמעות היא שפושעי סייבר יכולים לייצר נפח גדול יותר של התקפות בפחות זמן - ולחוות אחוזי הצלחה גבוהים יותר.
פריצת סיסמאות: פושעי סייבר מנצלים AI כדי לשפר את האלגוריתמים המשמשים אותם לפענוח סיסמאות. האלגוריתמים המשופרים מספקים ניחושי סיסמה מהירים ומדויקים יותר, מה שמאפשר להאקרים להיות יעילים ומהירים יותר. זה עשוי להוביל לדגש גדול עוד יותר מצד חברות אבטחת הסייבר על פריצת סיסמאות על ידי פושעי סייבר.
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
דיפ פייק: סוג זה של הונאה ממנף את היכולת של AI לתפעל בקלות תוכן חזותי או אודיו ולגרום לו להיראות לגיטימי. זה כולל שימוש באודיו ווידאו מזויפים כדי להתחזות לאדם אחר. לאחר מכן ניתן להפיץ את התוכן המזוייף באופן נרחב באינטרנט תוך שניות - כולל בפלטפורמות מדיה חברתית משפיעות - כדי ליצור לחץ, פחד או בלבול בקרב אלו שצורכים אותו.
הרעלת נתונים: האקרים "מרעילים" או משנים את נתוני האימון המשמשים אלגוריתם AI לשם למידה, כדי להשפיע על ההחלטות שהוא מקבל בסופו של דבר. האלגוריתם מוזן במידע מטעה, וקלט גרוע מוביל לפלט גרוע. בנוסף, הרעלת נתונים יכולה להיות קשה ולוקח זמן לזהות אותה. עד שיתגלה, הנזק עלול להיות חמור.
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
