עובד שפירא פיסיבי
צילום: רועי מזרחי
דוחות

פיסיבי: זינוק של 275% ב-EBITDA ברבעון ל-4.2 מיליון דולר

החברה ממשיכה ליהנות מהביקושים בשוק הביטחוני, שלפי מנכ"ל החברה כבר אחראי למעל 50% מהפעילות; ההכנסות בתחום המעגלים המודפסים צמחו ב-20% ל-18.4 מיליון דולר; ההכנסות בתחום המזעור זינקו ל-1 מיליון דולר לעומת 392 אלף דולר ברבעון המקביל
רוי שיינמן |

פיסיבי  פיסיבי טכנ 0.01% שבשליטת קרן פימי מדווחת על תוצאותיה לרבעון השני. התחום הביטחוני ממשיך להוות חלק גדול מהפעילות, זאת אחרי שבחודש שעבר הודיעה החברה על קבלת הזמנה מלקוח ביטחוני בסך 9 מיליון דולר, כך שצבר ההזמנות סמוך למועד פרסום הדוח עמד על 183 מיליון דולר.

 

הכנסות החברה ברבעון השני של 2024 הסתכמו בכ-35.4 מיליון דולר, גידול של כ-8% בהשוואה להכנסות של כ-32.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. 

הכנסות תחום המעגלים המודפסים והמצעים לרבעון השני של 2024 גדלו בכ-19.7% והסתכמו בכ-18.4 מיליון דולר, לעומת 15.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי של החברה מפעילות מגזר מעגלים מודפסים גדל לכ-5 מיליון דולר בתקופה בהשוואה לכ-3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ברווחיות של 27% לעומת 19.3% בתקופה המקבילה אשתקד.

בתחום זיווד אלקטרוניקה, הכנסות החברה ברבעון השני של 2024 קטנו בכ-3.3% והסתכמו ברבעון השני של 2024 בכ-18.1 מיליון דולר בהשוואה לכ-18.7 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הגולמי של החברה מפעילות מגזר זיווד ואלקטרוניקה גדל לכ-1.3 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2024 בהשוואה לכ-0.35 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

בתחום מזעור מערכות אלקטרוניות, מנוע הצמיחה של החברה בו היא פועלת באמצעות חברת Inpack, רשמה פי.סי.בי הכנסות של יותר מ-1 מיליון דולר, גידול של כ-170% בהשוואה להכנסות של 392 אלף דולר בתחום זה ברבעון המקביל אשתקד. החברה ציינה כי הגידול בהכנסות תחום מזעור מערכות אלקטרוניות נובע מביקוש גובר למוצרי החברה בתחום זה בקרב לקוחות צבאיים. 

הנתח של הפעילות הצבאית מפעילות החברה כבר היה בעלייה עוד לפני המלחמה ועמד על בערך 50%, וכפי שאישר לנו מנכ"ל החברה, עובד שפירא, בשיחה בחודש שעבר: "זה עבר את ה-50%. יש היום יחס חיובי בין היצע לביקוש, כלומר יש פה יותר ביקושים מהיצע כרגע, ולכן יש כאן הזדמנות עסקית עבורינו בעיקר בגלל שהשוק הביטחוני דורש טכנולוגיות שהן בליבת היכולות שלנו", אמר לנו אז שפירא בשיחה.

הרווח הגולמי של החברה ברבעון השני של 2024 הסתכם בכ-6.5 מיליון דולר (18.3% מההכנסות), גידול של כ-92% בהשוואה לכ-3.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד (10.3% מההכנסות). ה-EBITDA ברבעון השני של 2024 גדל ב-275% והסתכם בכ-4.2 מיליון דולר, בהשוואה לכ-1.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. ה-EBITDA של החברה במחצית הראשונה של 2024 מסתכם ב-7.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-2.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.  

הוצאות המחקר והפיתוח של החברה גדלו והסתכמו בכ-0.5 מיליון דולר בהשוואה להוצאות מחקר ופיתוח של כ-0.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. עוד אמר לנו שפירא בשיחה האחרונה כי החברה מתכננת להגדיל את כושר הייצור: "החברה מתכוונת להשקיע ולהגדיל ב-50% את כושר הייצור. זה יהיה כרוך קודם כל בהשקעות בציוד וכמובן אחר כך גם בכוח אדם, כאשר אנחנו מגייסים עובדים כל הזמן, אבל עיקר ההשקעה היא בטכנולוגיות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרווח הנקי גדל והסתכם ברבעון השני של 2024 ב-2 מיליון דולר, בהשוואה להפסד נקי של 1.1 מיליון דולר ברבעון המקביל.  ההון העצמי הסתכם, נכון לסוף הרבעון השני, בכ-81 מיליון דולר, עם יחס הון למאזן של 62.7%. החברה ייצרה מזומנים מתחילת השנה מפעילות שוטפת בסך של כ-7 מיליון דולר. לצד זאת, החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד נוסף בסך של 3.9 מיליון דולר (5%) בגין רווחי הרבעון, המצטרף לדיבידנד ששולם בינואר השנה בסך של כ-6 מיליון דולר.

"תוצאות הרבעון השני של 2024 משקפות היטב את המשך יישום האסטרטגיה של החברה המתבססת על מיקוד ביתרון הטכנולוגי של המעגלים המודפסים והמצעים להשגת חוזים ארוכי טווח ושיפור משמעותי ברווחיות וברווח", מסר שפירא לצד הדוחות. "ה-EBITDA של פי.סי.בי הגיע ברבעון השני של השנה לכ-4.2 מיליון דולר, תוצאה של הצמיחה בהכנסות והשיפור ברווח הגולמי והתפעולי. גם במבט לעתיד, פי.סי.בי מדווחת על שיא בצבר ההזמנות והסכמי המסגרת שעומד על כ-183 מיליון דולר ואנו מעריכים כי הגידול בביקושים מצד התעשיות הביטחוניות והצבאיות יימשך לאורך 2024 ולשנים הקרובות".

בשיחה עם ביזפורטל אחרי הדוחות, שפירא הרחיב על הרבעון האחרון: "הפוטנציאל הכי גדול טמון במגזר המעגלים וזאת כתוצאה מגידול משמעותי בביקושים, בעיקר בשוק הבטחוני. כשאנחנו מסתכלים על הטווח הארוך והבינוני זה המגזר שצפוי להוביל את החברה".

כמה תחום המזעור צפוי להיות משמעותי בפעילות?

"הוספנו את המזעור כמנוע צמיחה נוסף. יכולת ההבשלה שלו תלויה יותר בלקוחות חדשים ובצוותים חדשים. אנחנו רואים הצלחות בתחום הזה ואנחנו עובדים על לייצר שם יותר עסקאות".

הביקושים העיקריים בתחום המזעור מגיעים מהתחום הבטחוני?

"כרגע כן אבל יש לתחום פוטנציאל גם בתחומים נוספים. אפשר לצפות להבשלה של התחום בשוק הרפואי ובשוק התעשייתי בזמן הקרוב. עם זאת, היום כשמשקיעים מסתכלים על החברה הם צריכים להסתכל על מגזר המעגלים כי הם מרכיבים את רוב הצבר וההכנסות, והרווחיות שם הולכת ומשתפרת".

הקיטון במגמת הזיווד צפוי להימשך?

"מגזר הזיווד לא קטן כשלעצמו אלא מגזר המעגלים והמזעור גדלים, כך שהוא קטן באופן יחסי אליהם. אנחנו לא צופים קיטון במגזר אבל שני המגזרים האחרים ימשיכו לגדול ביחס אליו. אנחנו הרבה יותר בררנים בסוג הפרויקטים העסקאות שאנחנו לוקחים במגזר הזה".

מניית פיסיבי נסחרת לפי שווי של 297 מיליון שקל. מתחילת השנה עלתה המניה ב-21% וב-12 החודשים האחרונים עלתה ב-36%.

מניית פיסיבי מתחילת השנה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?