ביקור רופא
צילום: freepik

עדיין חלומה של כל אם: כמה מרוויח רופא בישראל?

בזמן שרופאים אמנם מקבלים שכר גבוה באופן משמעותי ביחס למגזר הציבורי ולמשק הישראלי בכלל, נשאלת השאלה האם מלבד היוקרה והחשיבות שבטיפול בחולים, המשכורת עדיין מתגמלת ביחס לדרך החתחתים שעוברים הרופאים בישראל?
איתן גרסטנפלד | (9)

בן רופא הוא חלומה של כל אמא יהודייה, אבל האם מלבד היוקרה, המקצוע מתגמל גם מבחינה כלכלית? אך האם בשנת 2024 החלום הזה עדיין מוצדק, או שבכלל שווה לאם הגאה להכווין את בנה בכלל למקצועות אחרים?

על פי נתונים שפרסם אתמול הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, אפי מלכין, במהלך שנת 2022 שכרם הממוצע של הרופאים המועסקים במערכת הבריאות, עמד על 38,282 שקל לחודש, ואילו שכרם החציוני עמד על 28,976 שקל לחודש. נתון גבוה, באופן משמעותי מהשכר הממוצע למשרה מלאה בקרב העובדים בגופים הציבוריים שעמד בשנת 2022 על כ-17,440 שקל. אגב, היקף המשרה הממוצע של מרבית הרופאים המועסקים בשירות הציבורי הינו יחסית גבוה ועומד על 84.6%. 

בקרב רופאים נמצא הפער הגבוה ביותר בין שכר עובד חדש לבין עובד לקראת פרישה, כאשר  שכר רופא לקראת פרישה גבוה פי 4 משכר רופא בתחילת העסקתו בגוף ציבורי. כך, בעוד ששכרו של הממוצע רופא מתחיל עומד על 14,613, שכרו הממוצע של מקבילו אשר נמצא לקראת פרישה מגיע לכ-54,783. כמו כן, שיעור העלייה השנתי הממוצע בשכר לעובד מידי שנה הוא הגבוה ביותר במגזר הציבורי ועומד על כ-4% לשנה.

קרדיט: אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

הגיל הממוצע של הרופאים במערכת הבריאות בישראל עומד על 44, נתון דומה ליתר העובדים במגזר הציבורי, שגילם הממוצע והחציוני עומד על 42. עם זאת, באופן מעט מפתיע בהתחשב באורך לימודי הרפואה, הגיל הממוצע של הרופאים שמתחילים לעבוד נמוך בהרבה מבמרבית התחומים במגזר הציבורי. כך, בעוד רופא מתחיל את עבודתו במערכת הבריאות בגיל ממוצע של 29.4, עובדים סוציאליים ומורים למשל מתחילים את תעסוקתם בגיל מאוחר יותר של 30.3 ו-33 בהתאמה.

קרדיט: אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

על פי דו"ח אחר שפרסם בשנה שעברה אגף השכר במשרד האוצר ועסק בשכר בבתי החולים בארץ, הפרש השכר בין רופאים מתמחים למנהלי מחלקות בבתי החולים עומד בממוצע על כ-27 אלף שקל.  כמו כן, הדו"ח העלה כי קיימים פערים משמעותיים בין שכר הגברים לנשים בבתי החולים. פער אשר נובע בחלקו מהבדלים בהיקף העבודה, ההתמחות שונה והייצוג הנמוך יחסית של נשים במשרות בכירות. המשכורת הממוצעת לאישה בבית חולים תעמוד על 18 אלף שקל, בזמן שגברים ירוויחו למעלה מ-23 אלף שקל. הפער נכון גם לגבי רופאים, כאשר בחלוקה למקצועות פער השכר בין רופאים לרופאות עומד על 13%.

קיראו עוד ב"בארץ"

הדו"ח גם הציג פילוח לפי תחומי מומחיות ממנו עולה כי מומחה בטיפול נמרץ ילדים יקבל את המשכורת הגבוהה ביותר של 78 אלף שקל, בזמן שבטיפול נמרץ כללי יקבלו הרופאים 64 אלף שקלים. שכר דומה מקבלים הרופאים המרדימים, כשאר כירורג כללי מרוויח בממוצע בחודש 47,950, רדיולוג אבחנתי 44,008, גניקולוג 39,190, פסיכיאטר 39,116, ורופא פנימי 37,183 בתחתית הרשימה נמצאים כירורגים אורתופדים עם משכורת חודשית ממוצעת של 32 אלף שקל ורופאי ילדים עם משכורת של כ-31.5 אלף שקל בחודש. עיקר הפער בשכר מוסבר, בין היתר, על ידי מבנה השכר בתחומי המומחיות השונים. כך למשל רופאים מדרימים מבצעים את רוב עבודתם בבתי החולים וזכאים למכסה גדולה של כוננויות, הנמנות עם רכיבי העבודה הנוספת.

ואיך זה ביחס למקצועות האחרים? 

בשנת 2023 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 29,674 שקל, עלייה של 6.8% לעומת שנת 2022 (27,787 שקל). אז נכון, שהשכר הממוצע בהייטק נמוך מזה של רופאים, אך אי אפשר להתעלם מהדרך אותה עושים רופאים עד שהם מגיעים למשכורות הגבוהות. בזמן שהייטקיסט יכול להתחיל לעבוד עוד בטרם סיים את התואר (אם בכלל) שעורך לכל היותר 4 שנים, רופאים ניצבים בפני דרך חתחתים שכוללת לימודים ארוכים, תקופת סטאז', התמחות קשה ולרוב נדרשים גם לעבור תת התמחות לפני שהם מגעים לארץ המובטחת.

בכל הקשור למגזר הציבורי רופאים הם בהחלט שיאני השכר הממוצע, אך כאמור במדיה רבה של צדק. עם זאת, כפי שכתבנו בעבר ישנם לא מעט תאגידים ממשלתיים בהם שכר גבוה מאד ללא קשר לרמת ההשכלה או המקצוע. כך למשל, בחברת המים הממשלתית מקורות, עמד השכר הממוצע על 27.2 אלף שקל (עלות שכר של 32 אלף שקל), עליה של כ-13% ביחס למשכורת של 24 אלף שקל (עלות שכר של 29.5 אלף שקל) בשנה שלפני כן.

גם בתאגידים ממשלתיים אחרים נהנו ממשכרות גבוהות, אשר צומחות באופן משמעותי בין השנים. כך למשל, ברכבת ישראל עלות השכר של עובד ממוצע עומדת על סכום של 30 אלף שקל, 15% יותר לעומת 2022. בחברת נמלי ישראל, השכר הממוצע של העובדים בשנה החולפת עמד על כ-35-40 אלף שקל בחודש (עלות שכר של 44.7 אלף שקל בחודש בממוצע), עלייה משמעותית לעומת השנה הקודמת אז עלות השכר לעובד עמדה על 41.4 אלף שקל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אחד שבאמת יודע 23/06/2024 16:14
    הגב לתגובה זו
    כל תוכן הכתבה רחוק מהמציאות , רופאים עם 10-15 שנת ניסיון מומחים, מרוויחים 60-80 k ברוטו . ויש כמה מעל ל 120k , ולא- לא פרופסורים בני 70 , בסביבות ה55 שנה גיל. מתוך עבודה עם שכירים/ עצמאים כרו"ח .... הרופאים מקום ראשון הפער ענק מכולם כולל מנכ"לים ומנהלי חברות ...
  • אוהד 17/03/2025 19:41
    הגב לתגובה זו
    תוכל לשלוח מקור לנתונים האלה תודה.
  • 6.
    רופא בבית חולים 11/05/2024 19:11
    הגב לתגובה זו
    הנתונים הם ללא על שכר למשרה מלאה, אלא כוללים עבודה נוספת של תורנויות וכוננויות, לרוב בהקף של עשרות רבות של שעות, ואף מעל מאה שעות נוספות בחודש. השכר למשרה "נטו" קטן בהרבה. רופא מומחה מקבל ברוטו, ללא כוננויות, פחות מ- 15,000 ש"ח.
  • 5.
    רופאים יכולים לעבוד עד גיל 75! (ל"ת)
    המקצוע הכי משתלם 09/05/2024 22:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קשקש 09/05/2024 14:37
    הגב לתגובה זו
    ללמוד 15-20 שנה זה לא הולך ברגל ולכן מגיע להם כל שקל ואני מאחל לאזרחי המדינה שחלילה לא יחסרו לנו רופאים וצוותים רפואיים
  • 3.
    יניב 09/05/2024 14:14
    הגב לתגובה זו
    לא מדוייק בכלל להגיד שזה חלום של אמא יהודיה ; הבן עושה צבא עד 21 , כשמשתחרר לוקח עוד שנתיים לשיפור ועוד שנה לפסיכומטרי ובנתיים הרופאים מירדן ובעלי האפליה מתקנת כבר בפנים בפער של 7 שנים !!!
  • 2.
    ברק 09/05/2024 14:02
    הגב לתגובה זו
    השוני היחיד והמאוד גדול הוא שבהייטק עובד בן 45 הוא דינוזאור במובן הרע של המילה-מעטים נשארים בתחום לאחר גיל 45רופא בן 45 רק מתחיל את הפריחה-הרבה מאם פותחים קליניקות פרטיות ומרוויחים עשרות אלפים בנוסף למשכורת מהמדינה!!!תבדקו כמה עובדי הייטק עושים הסבה להוראה כי פיטרו אותם בגיל 40-50 והם לא יכולים למצוא עבודה בתחום כי הם כבר לא רלוונטים
  • 1.
    פועלת 09/05/2024 12:50
    הגב לתגובה זו
    השכר לעולם אינו מתגמל. לכו אל מנהלים בעלי שכר גבוה. הם דורשים עוד ועוד לעצמם. ההבדל הוא שהרופא מקבל ברוב המקרים סיפוק עצום בעבודתו. המנהל ההוא מתנחם רק במשכורתו.
  • מי 09/05/2024 14:12
    הגב לתגובה זו
    הערה מיותרת ולא רלוונטית סתם אמירה חסרת תוכן
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.